השתלת עצם והרמת סינוס: למי זה מתאים ואיך עושים זאת?

כאשר יש צורך בהשתלה של שתלים דנטאליים בשיניים האחוריות בלסת העליונה לעתים אין מספיק נפח של העצם על מנת לבצע את ההשתלה, לשם כך יש צורך בהרמת סינוסים והשתלת עצם להשלמת הנפח, מי מתאים לטיפול ואיך מתבצע התהליך? מדריך

על כך מסביר ד"ר ג'רי כהן בתכנית המילון הרפואי בווידאו בהנחיית פרופ' קרסו

במאמר זה נדון על:

• מדוע נזקקים לעתים להשתלת עצם
• מהם המקורות האפשריים להשתלת עצם חסרה
• מהו תהליך הרמת סינוס
• מה הם הטכניקות לביצוע הרמת סינוס

 עצמות הלסת בנויות כך שישנה שכבת עצם בסיסית ושכבת עצם, הנקראת עצם אלבאולרית, העוטפת ומעגנת את שורשי השיניים. כל עוד השיניים נמצאות ואין מחלות חניכיים העצם האלבאולרית תמשיך להתקיים, אולם במקרים בהם ישנה מחלת חניכיים או שהשן נעקרת ממקומה, אותה עצם אלבאולרית תיספג. במקרים קיצוניים כמו במצבים של אובדן שיניים מלא, רואים שינויים במבנה הפנים כמו אובדן גובה אנכי ומראה "זקן".

מדוע מטופלים נזקקים לעתים להשתלת עצם?

בבואנו לשחזר שן חסרה באמצעות השתלת שיניים יש צורך לאמוד את כמות העצם הן מבחינת רוחבה והן מבחינת אורכה בכדי שיהיה מספיק מקום להתקנת שתל. כאשר חסרה עצם או כאשר יש צורך בתיקון פגמים בעצמות הלסת , ניתן לבנות עצם בצורה מודרכת. תהליך בניית העצם המודרכת יעשה לעתים כשלב מקדים לפני ההשתלה או כחלק מתהליך ההשתלה עצמו.

מהם המקורות האפשריים להשתלת עצם חסרה?

1. מקור עצמי: לעתים נקצור חלק מהעצם באזורים מסוימים בפה המטופל ונעביר אותם לאזורים הנדרשים בפה.
2. מתורם אנושי: קיים מספר סוגים של "בנק עצם" מתורמים המספקים חלקי עצם להשתלה.
3. מתרומת בעלי חיים: תחליפי עצם מבקר.

קיימת היום גם שיטה חדשה בה משתמשים בשיני המטופל, אשר נעקרו, אותם מעבירים תהליך מיוחד, ומשתמשים בהם כתחליפי עצם בגלל המבנה הדומה.

העצם החלופית מגיעה כבלוק או בצורת אבקה, אנו מניחים את התחליף באזור הנדרש. ברוב המקרים יש צורך בשימוש בממברנה, שהיא מעין כיסוי התוחם את תחליף העצם ומאפשר לו להיקלט, מה שנקרא בשפה המקצועית בניית עצם מודרכת.

לאחר הנחת תחליף העצם, יש צורך בהמתנה של מספר 3-6 חודשים בכדי לוודא שעצם חדשה אכן נבנתה באזור הנדרש.

מהו תהליך הרמת סינוס?

החלק המורכב בתהליך בניית עצם הינו הרמת סינוס. מדובר במבנים אנטומיים הנקראים סינוסים מקסילרים הממוקמים מעל השיניים הטוחנות העליונות. הסינוסים הם בעצם חללים בגולגולת ולצורך ההמחשה, עצם הלסת העליונה היא ה"גג" של הפה וגם "רצפת" הסינוס.

למדריך "הרמות סינוס סגורות ופתוחות" הכולל שאלות ותשובות, מחירים ואילו רופאים מבצעים את הטיפול

במקרים בהם נעקרה אחת מהשיניים הטוחנות העליונות או יותר, העצם שנותרה ומבדילה בין חלל הפה לחלל הסינוס נספגת והופכת דקה ולפיכך אין אפשרות להתקין שתל (השתל יעוגן חלקו בעצם וחלקו באוויר חלל הסינוס). לכן יש צורך בעיבוי העצם וזאת על ידי הרמת סינוס. בתהליך זה אנו מעבים את העצם על חשבון חלל הסינוס. על גבי העצם בחלק הפונה לחלל הסינוס נמצאת רקמה רכה הנקראת ממברנת הסינוס. בצורה זהירה יש צורך לדחוק את ממברנת הסינוס ולהחדיר בינה לבין העצם תחליף עצם.

קיימות 2 טכניקות לביצוע הרמת סינוס:

1. הרמת סינוס סגורה – חלל הגישה לסינוס נעשה דרך חלל הפה מאזור מכתשית השן העקורה. פותחים פתח קטן ובאמצעות כלים כירורגיים עדינים דוחקים את ממברנת סינוס ומחדירים תחליף עצם. מקרה זה מתאים למקרים בהם יש צורך בהכנה לקראת התקנת שתל בודד, למקרים קטנים יחסית בהם יש כמות מינימלית מספקת של עצם בסיסית.
2. הרמת סינוס פתוחה – בתהליך זה פותחים פתל חלון גישה צידי לסינוס, מרימים בעדינות את ממברנת הסינוס ומחדירים את תחליף העצם. תהליך מורכב יותר המתאים למקרים בהם החסר הוא נרחב יותר.

לעתים משלבים כבר בתהליך הרמת הסינוס גם את תהליך ההשתלה ולפעמים בוחרים לבצע בשלבים. לאחר הרמת סינוס ובמיוחד פתוחה יש צורך בהמתנה של 6-8 חודשים בכדי לוודא שהתהליך הצליח.

הצלחת בניית עצם או הרמת סינוס תלויים בין השאר במצב הבריאותי של המטופל. בקרב מעשנים סיכויי ההצלחה יורדים. כמו כן, מצבים רפואיים כמו סוכרת לא מאוזנת או טיפול תרופתי בביספוספונטים (טיפול ססיטמי באמצעות כדורים לטיפול באוסטאופורוזיס) צריכים להילקח בחשבון לפני הטיפול.