השתלת חניכיים: המדריך המלא

השתלת חניכיים נדרשת כאשר ישנה נסיגת חניכיים הגורמת לחשיפה של שורשי שיניים או של שתלים. כלומר, כשרואים חלק מהשורש של השן או בחשיפת המתכת של השתל. נסיגת חניכיים וחשיפת שתלים חלה עקב מחלת חניכיים סביב השתל או כאשר יש חסר ברקמת חניכיים מקורנת שהינה רקמה עמידה יותר בפני דלקות חניכיים

צפו בד"ר ענבי לב מסבירה על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי בווידאו

הסיבות העיקריות לנסיגת חניכיים הן כדלקמן:

א. צחצוח שיניים וחניכיים בעוצמה באופן טראומתי (ולא על פי הכללים הנכונים)- לפני ביצוע ניתוח השתלת החניכיים יש לשפר את הצחצוח וההיגיינה האורלית בהדרכה נכונה (למשל, שימוש במברשת שיניים רכה ואמצעי עזר נוספים).

ב. דלקת חניכיים נקודתית באזור מסוים או מחלת חניכיים כללית מתקדמת בכל הפה, מחלת חניכיים היא מחלה זיהומית אשר נגרמת כתוצאה מהצטברות רובד של חיידקים על צוואר השן.

הדלקת מתבטאת בשלבים הראשונים כאודם ונפיחות של החניכיים, מלווה בדימום בעת הצחצוח. בשלב מתקדם המחלה גורמת להרס של הרקמות והעצם התומכות את שורשי השיניים, ומתרחשת נסיגת חניכיים וחשיפת שורשים.

במחלת חניכיים המתקדמת נראה כותרות שיניים ארוכות ומרווחים בין השיניים. המחלה מלווה גם ברגישות לקור של השורשים החשופים עקב חשיפת שורשי השיניים.

מחלת חניכיים לרוב אינה מלווה בכאבים, ולכן באחוז גבוה מהמקרים המתרפאים מגיעים לטיפול רק בשלבים מתקדמים של המחלה.

למדריך "השתלת חניכיים" הכולל שאלות ותשובות, מחירים וסוגי טיפול בנסיגת חניכיים

החניכיים הינם רצועת רירית מקורנת (attached gingiva) שמאפשרת לשמור על בריאות הרקמות הפריודונטליות התומכות בשורשי השיניים. חניכיים מקורנות ברוחב העולה על 1-2 מ"מ מאפשרים הגנה ושמירה על היגיינה נאותה.

נסיגת חניכיים וחשיפת שתלים חלה עקב מחלת חניכיים סביב השתל או כאשר יש חסר ברקמת חניכיים מקורנת שהינה רקמה עמידה יותר בפני דלקות חניכיים.

במקרים בהם חסרה רירית מקורנת באתר ההשתלה המתוכננת נכון לעתים להגדיל את ממדי הרקמה המקורנת לפני, במהלך או אחרי החדרת השתלים.

ג. טראומה מכנית– גירוי כרוני של החניכיים על ידי חפץ זר כמו עגיל של פירסינג, או גירוד של החניכיים עם ציפורן או עיפרון.

ד. טיפול אורתודונטי (יישור שיניים)- כתוצאה מהזזת השיניים במהלך הטיפול האורתודונטי, יכול להיווצר מצב בו השיניים מוטות ונדחפות מחוץ ל"מעטפת העצם" המקיפה אותן.

במצב זה חלה נסיגת חניכיים וחשיפת שורשים, אשר יכולה להופיע בשן אחת או במספר רב של שיניים.

המקרים בהם רצוי לבצע השתלת חניכיים:

א. שיקולים אסתטיים- חשיפת שורשי השיניים נראים יותר במתרפאים עם קו חיוך גבוה (gummy smile).

ב. אי נוחות ורגישות בצחצוח.

ג. רגישות גבוהה לקור של שורשי השיניים החשופות, שגורמת להפרעה מרובה אצל המתרפא.

ד. יש מקרים שרצוי לבצע השתלת חניכיים בטרם ביצוע טיפול אורתודונטי.

ה. לגבי שתלים כאשר יש חסר ברקמה מקורנת– לפני, במהלך או לאחר ביצוע השתל.

השתלת חניכיים היא פרוצדורה כירורגית מורכבת ועדינה, והשגת תנאים טובים הכרחיים להצלחה.

בשלב הראשוני במקרה שיש דלקת חניכיים יש לטפל בדלקת. הטיפול בדלקת כולל בדיקה מקיפה אצל רופא מומחה למחלות חניכיים (פריודונט, כולל בדיקת כיסים וצארט).

ככל שנסיגת החניכיים מאובחנת בשלבים מוקדמים יותר, כך ניתן להימנע מטיפולים מורכבים.

חשוב שהמתרפא יסגל הרגלי היגיינה אורלית נכונים ולא טראומתיים לפני השתלת החניכיים, כדי להבטיח הצלחה לטווח הארוך. כמו כן רצוי מאוד להימנע מעישון.

בניתוח השתלת חניכיים מכסים את פני שורש השן או השתל החשופים ברקמה.

ישנן מספר אפשרויות וטכניקות להשתלת חניכיים:

1. העתקת החניכיים (pedicle graft). בגישה זו מעתיקים את החניכיים מאזור הסמוך לאזור של חשיפת השורש.
2. שימוש ברקמה עצמית מאזורים שונים בחלל הפה של המתרפא עצמו (free graft). השימוש השכיח ביותר להשתלת חניכיים הוא מרקמת החיך הקשה.
3. יש אפשרות לעתים לשימוש בתחליפים ביולוגיים שונים.

לסיכום: הגורמים המשפיעים על הצלחת הפרוצדורה של השתלת חניכיים כוללים שמירה על היגיינה אורלית טובה וללא טראומה בצחצוח והימנעות מעישון.

ישנה חשיבות מרובה לאיזון מחלות סיסטמיות (כגון סכרת), גובה מעטפת העצם סביב לשורשי השיניים ועמדת השיניים.