מחלת העיניים AMD: ניוון מרכז הראיה הקשור לגיל (נמ"ג) Age-related Macular Degeneration) AMD)

ניוון רשתית מקולרי הוא הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה באוכלוסיה מעל גיל חמישים. ניוון מרכז הראיה הקשור לגיל יכול להופיע בשתי צורות: ניוון רשתית מקולרי יבש וניוון רשתית מקולרי רטוב. ניוון רשתית מקולרי פוגע בשתי העיניים אך חומרת הפגיעה אינה בהכרח זהה בכל עין | ריכזנו עבורכם מדריך לאבחון וטיפול במחלת העיניים AMD 

על כך מסבירה פרופ' איילה פולק בתכנית המילון הרפואי בווידיאו בהנחיית פרופ' קרסו

שכיחות המחלה עולה עם הגיל ולאחר גיל שבעים וחמש מעל ל-30% של האוכלוסייה תסבול מדרגה שונה של ניוון רשתית מקולרי.

מהו ניוון רשתית מקולרי יבש?

היא הצורה השכיחה יותר של המחלה ובשלביה הראשונים לרוב אינה פוגעת בצורה משמעותית בראייה. בניוון רשתית מקולרי יבש לא ניתן לטפל אלא רק להאט את קצב את התפתחות המחלה לשלביה המתקדמים ולניוון רשתית מקולרי רטוב.

מהו ניוון רשתית מקולרי רטוב?

הוא השלב המתקדם של המחלה, ובהעדר טיפול  יכול לגרום לאובדן הראייה. בניוון רשתית מקולרי רטוב ניתן לטפל על מנת לייצב את הראיה ובכ 35% אף שפר ואותה. הטיפול הוא בעזרת הזרקה ישירה של תרופות לחלל העין.

במהלך הבדיקה יעבור הנבדק הרחבת אישונים ובדיקה של קרקעית העין. במידה וישנם סימנים להתחלה של המחלה יש לטפל בהקדם על מנת למנוע החמרה.

מהם הגורמים לניוון רשתית מקולרי?

1. גיל מבוגר הוא הגורם העיקרי לניוון רשתית מקולרי כאשר בגיל מבוגר מרבית האוכלוסייה תסבול מהמחלה בדרגה מסוימת.
2. נתונים תורשתיים- להופעה של ניוון רשתית מקולרי יש נטייה תורשתית.
3. גורמים סביבתיים-ישנם גורמים סביבתיים המעלים את הסיכוי באופן משמעותי לחלות במחלה והם- עישון, לחץ דם גבוה לא מאוזן. נזק חמצוני וחשיפה לשמש ועיניים בהירות.

מהו הטיפול בניוון רשתית מקולרי יבש?

לא ניתן להעלים מצב של ניוון רשתית מקולרי יבש אלא רק להאט את קצב ההתקדמות שלו על מנת שלא יתפתח לניוון רשתית מקולרי רטוב.

• אדם שאובחן כסובל מניוון רשתית מקולרי יבש עליו להפסיק לצרוך ניקוטין במיידית שכן זהו אחד מגורמי הסיכון הסביבתיים החשובים יש לאזן את לחץ הדם למטופלים הסובלים מלחץ דם גבוה שכן לחץ דם מהווה גורם להופעת ניוון מקולרי רטוב.
• יש להקפיד על תזונה עשירה בחומרים נוגשי חמצון כמו לדוגמא ירקות אדומים כתומים וירוקים.
• יש להקפיד על נטילת תוספי תזונה עם חומרים נוגדי חמצון לפי ההמלצות של החברה האופטלמולוגית האמריקאית הנמצאים בקפסולות מיוחדות המכילות, ויטמינים: ויטמין A ויטמין C, ויטמין E, מלחים, אבץ, נחושת, לוטאין זאקסנטין וכו'.

כל אדם שעבר את גיל החמישים מומלץ להיבדק באופן קבוע אצל רופא העיניים לצורך גילוי מוקדם של מחלה זו ואחרות, גם אם אינו מרגיש ירידה באיכות הראייה או הפרעות אחרות בראייה.

הטיפול בניוון רשתית מקולרי רטוב:

בניוון רשתית מקולרי רטוב יש שגשוג לא מבוקר של כלי דם הגורמים לדליפת נוזל הדם לרקמות ולדימומים.

כאשר אדם אובחן כלוקה בניוון רשתית מקולרי רטוב עליו לעבור הזרקות לעין של תרופות שמיועדות לגרום לכלי הדם החולניים להפסיק לצמוח ולמחלה להפסיק להתפתח.

זריקות אלה מאפשרות ייצוב של הראייה ביותר מ90% ושיפור בראיה בראייה בכ- 35-40% מהמטופלים הסובלים מניוון רשתית מקולרי רטוב ומקבלים זריקות.

אצל חולה הסובל מניוון רשתית מקולרי רטוב ימצא בעין ריכוז גבוה של חומר מעורר צמיחת כלי דם ה-VEGF הגורם לצמיחת כלי דם לא תקינים ודליפה של נוזל הדם מכלי הדם, מה שגורם לבצקת.

הזריקות מיועדות לחסום את אותו חומר ועל ידי כך למנוע גם ספיגת הנוזלים שדלפו וגם לעצור התפתחות של כלי דם לא תקינים חדשים.

הזרקת תרופות: לטיפול בניוון רשתי מקולרי רטוב

נכון להיום, קיימות 3 תרופות: אבסטין, לוסנטיס ואיליאה לטיפול במצב של ניוון רשתי מקולרי רטוב.

הזריקות ניתנות על ידי הזרקה ישירה אל תוך חלל העין לאחר ביצוע הרדמה מקומית ללא כאב ולפעמים רק עם הרגשה קלה של חוסר נוחות בזמן ההזרקה עצמה.

בארץ, אבסטין נחשבת כתרופת הקו הראשון ולוסנטיס ואליאה כתרופות קו שני.

את הזריקות יש לקבל בסדרת טיפולים הכוללת בין שלוש זריקות לחמש זריקות בשלב של גילוי המחלה ולאחר מכן להמשיך בהזרקה של אחת לחודש לפי התגובה לטיפול, החלטת הרופא והתפתחות המחלה.

במקרים בהם יש שיפור בראיה, המטופל יכול לחוות  שיפור בראייה כבר לאחר מספר ימים מביצוע הזריקה הראשונה.