הטיפול החדשני להפטיטיס C

כ-2% מאוכלוסיית העולם, נושאים את נגיף ההפטיטיס C אך מרביתם כלל אינם מודעים לכך. הפטיטיס C הוא נגיף המועבר בדם, וכ-85% מהנדבקים בו הופכים לנשאים כרוניים של הנגיף. מאחר ולהידבקות אין תסמינים כלשהם, הנגיף מתגלה בדרך כלל רק לאחר שגרם נזק משמעותי לכבד

את הנגיף ניתן לזהות בבדיקת דם פשוטה, וכיום קיים טיפול תרופתי אפקטיבי מאוד המשמיד לחלוטין את הנגיף בתוך מספר שבועות בלבד.

מהו הפטיטיס C?

הפטיטיס C הוא וירוס RNA קטן, החודר אל גוף האדם דרך הדם, אך מכיוון שלמערכת החיסונית האנושית אין את היכולת להתמודד עם הנגיף בצורה אפקטיבית, כ-85% מהאנשים הנדבקים בווירוס, נשארים נשאים שלו למשך שנים ארוכות בהן הוא עלול לגרום לנזקים משמעותיים בכבד.

כיצד מועבר נגיף הפטיטיס C?

נגיף הפטיטיס C הוא נגיף המועבר באמצעות דם בלבד, ולכן לאורך שנים רבות בעבר, דרך ההדבקה השכיחה ביותר הייתה קבלת מנות דם.

ההיכרות של עולם הרפואה עם הנגיף התרחשה רק בשנת 1992, ולכן לפני שנה זו כלל לא נבדקה נוכחות הנגיף במנות הדם, וכל מי שקיבל מנת דם באותה תקופה צריך להיבדק.

דרך שכיחה נוספת להידבקות בנגיף הפטיטיס C היא באמצעות סמים בהזרקה. אנשים המזריקים סמים ונחשפים לדם זר עלולים להידבק בנגיף. צורת הידבקות נוספת, והיא השכיחה ביותר בישראל, היא דרך פרוצדורות רפואיות לא סטריליות.

כך למשל, יוצאי ברית המועצות לשעבר עברו בישראל שורה של חיסונים שבוצעו בשיטת 'המיטה החמה'. חיסונים אלה ניתנו לעולים החדשים במעין פס ייצור בו נעשה גם שימוש באותו מזרק עבור מספר אנשים, מה שמעלה את הסיכון להידבקות בנגיף הפטיטיס C.

למדריך "טיפול בהפטיטיס C" הכולל שאלות-תשובות ואילו רופאים מטפלים בכך

האם ניתן כיום למנוע את ההדבקה בנגיף?

עיקר המאמץ כיום הוא סביב מניעת ההידבקות בנגיף. משנת 1992 נבדקות כל מנות הדם להימצאות הנגיף, ולכן הסיכוי להידבקות בנגיף כתוצאה מקבלת מנת דם הוא נמוך מאוד.

במקביל, חל שיפור מהותי באופן ביצוע פרוצדורות רפואיות, על מנת להבטיח כי הן מבוצעות בתנאים סטריליים, ובאופן שאינו יוצר סיכון להידבקות בנגיף כתוצאה מזריקה.

כמו כן, מדינת ישראל מפעילה תכניות להחלפת מחטים עבור אנשים המשתמשים בסמים, כך שבסך הכל פעילות המניעה היא נרחבת מאוד, ומפחיתה משמעותית את ההסתברות להידבקות בנגיף בישראל.

מהם התסמינים של הפטיטיס C?

אחת הבעיות הגדולות עם הפטיטיס C היא שאנשים רבים הנדבקים בנגיף, כלל אינם מראים תסמינים לנוכחותו.

לאחר ההידבקות, עלול הנדבק לפתח תסמינים של שפעת קלה וחולפת, ולאחר מכן הווירוס נקלט בגוף ו-85% מהנדבקים יהפכו לנשאים כרוניים של הנגיף מבלי שהם מראים כל תסמינים לכך.

במשך שנים ארוכות, יפתחו אותם נדבקים מחלת כבד המותירה צלקות ופוגעת בתפקודו, אך עד שאותה מחלה לא תגיע לשלבים מאוד מתקדמים שלה, החולים בה לא ישימו לב למחלתם.

באחוז קטן של המקרים, עלולים להתפתח סימנים של צהבת כדוגמת כאבים בבטן הימנית העליונה, בחילות, הקאות וצהבת בעיניים עם שתן כהה, אך מדובר במקרים נדירים יחסית.

אצל חולים שכבר פיתחו מחלת כבד מתקדמת, יופיעו תסמינים של מחלת השחמת כמו בטן נפוחה, בצקות ברגליים, סימנים בעור ובכפות הידיים, אודם בכפות הידיים וכדומה.

כיצד מבוצע האבחון?

כל אדם הנמצא באחת משלוש קבוצות הסיכון, קרי אדם שקיבל מנת דם לפני 1992, עולה לשעבר מברית המועצות או אדם המזריק סמים, צריך להגיע לרופא משפחה לצורך ביצוע בדיקת דם פשוטה הנקראת "נוגדנים להפטיטיס C".

הבדיקה היא קלה ופשוטה ובמידה והיא מראה תוצאות חיוביות של הימצאות נוגדנים לנגיף, מבוצעות בדיקות נוספות שמטרתן לקבוע בצורה פוזיטיבית את נוכחות הנגיף בדם.

בהיבט זה חשוב לומר כי הימצאות נוגדנים חיוביים להפטיטיס C לא תמיד מעידה על נוכחות הנגיף עצמו. כ-85% מהאנשים שנדבקו על ידי הנגיף יהפכו לנשאים כרוניים, אצלם יהיו נוגדנים חיוביים ויהיה גם הנגיף נוכח בדם.

אצל 15% מהנדבקים בנגיף מצליח הגוף לסלק את הנגיף, אך הנוגדנים עדיין נשארים בדמם. על כן, לאחר זיהוי הנוגדנים בדם, יש לבצע בדיקות שיאמתו או ישללו גם את נוכחות הנגיף.

כיצד מטפלים במחלת הפטיטיס C?

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך אדירה בטיפול במחלה, טיפול המבוסס על בליעת כדורים בלבד ואשר מבטיח את השמדתו והכחדתו של הווירוס בגוף המטופל בהסתברות של 97%.

הטיפול נמשך בין 8 ל-12 שבועות, שלאחריהם צפויה השמדה מוחלטת של הווירוס כמעט ללא תופעות לוואי. טיפול זה נחשב למהפכני ורבים משווים אותו לגילוי הפניצילין.