הקפאת ביציות: מה התהליך ולמי זה מתאים? המדריך המלא

הקפאת ביציות לשם שימור פוטנציאל הפוריות בנשים שרוצות לדחות את ההיריון מסבות רפואיות או מסיבות חברתיות/סוציאליות.

על כך מספיר פרופ' משיח בתוכנית המילון הרפואי בוידיאו בהנחיית פרופ' קרסו

הקפאת הביציות מסיבות משפחתיות חברתיות

על כל אישה לדעת שיכולתה להרות וללדת הולכת ופוחתת עם הגיל, בגלל ירידה ברזרבה השחלתית ובאיכות הביציות. מעל גיל 40 סיכוייהן של נשים להרות קטנים והולכים במהירת רבה ("שעון החול" כלה והולך"). נשים רבות הרוצות לשמר את פוריותן, זקוקות להקפאת ביציות. פרופ' משיח הוא מחלוצי הקפאת הביציות בעולם ובארץ.

יותר ויותר נשים רוצות (או נאלצות) לדחות את מועד כניסתן להריון. הסבה העיקרית לדחייה בישראל היא היותן של הנשים רווקות ותקוותן לפגוש בעתיד את מי שיהיה הבעל או בן הזוג והורה לילד. בארה"ב וגם בישראל יש המבקשות לדחות את הריונן מסבה של קריירה או לימודים. בד"כ הדחיה בגלל קריירה בישראל-נדירה. רוב המבקשות לדחות את מועד ההיריון הן נשים שלא מצאו עדיין בן זוג או נשים נשואות אימהות לילד אחד או יותר, שרוצות ילדים נוספים, אבל במועד מאוחר יותר.

כרופא פוריות אנו נתקלים-מידי יום, בטרגדיה של נשים, שלא נחשפו לידע החיוני, באשר לפוטנציאל הפוריות שלהן ולא קלטו את העובדה הביולוגית, שמעבר לגיל 40, פוטנציאל הפוריות שלהן מדרדר במהירות רבה. התוצאה העגומה היא שמעבר לגיל 42-43, יכולתן להרות מביציותיהן, כמעט אפסית והן נזקקות לתרומת ביציות על מנת להפוך לאימהות. אנו עדים למאמצים הבריאותיים והכלכליים, שנשים מוכנות להשקיע, כדי "לשנות את רוע הגזרה" ולרוב ללא הצלחה.

החלטנו להירתם ולעשות את המרב, כדי ליישם את ההישגים המדעיים האדירים של יכולתנו המדעית העכשווית ולהשתמש בטכניקה של הקפאת ביציות, על מנת לנסות לעצור או לדחות את "גזירת השעון הביולוגי" ולאפשר לנשים את הבחירה החופשית, באשר למתי או עם מי להקים תא משפחתי וללדת ילדים, שיישאו את המטען הגנטי וביולוגי שלהם.

פרופ' משיח, בתפקידים ציבוריים רבים שמלא, נלחם יחד עם רבים מעמיתיו, לאפשר הקפאת ביציות, לשם שימור הפוריות, גם אצל נשים בריאות ולא רק חולות: פעלנו בנושא זה במועצה הלאומית לפוריות ובוועדת סל הבריאות.
תת ועדה של המועצה שבראשה כיהן פרופ' משיח, העבירה את ההמלצה להתיר הקפאת ביציות בישראל, לנשים מגיל 30 וגם קבעה את התנאים הנכונים מההיבטים הרפואיים והאתיים לבצוע הטיפול.
היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר הראל "הרימה את הכפפה" האתגרית ופורסמו ההוראות והכללים לביצוע הטיפול בישראל. בעיקרן ההנחיות מציינות, כי ניתן לבצע הקפאת ביציות בנשים המעוניינות לשמר ביציות ואשר מלאו להן 30 שנים אך טרם מלאו להן 41. מספר הטיפולים המרבי: עד 4 שאיבות או השגת 20 ביציות (לפי המוקדם).

הוראות אלו אינן אידיאליות כי הן כוללות נשים בגילאים שונים. יש להבין, שגם לאחר שהאישה הקפיאה 20 ביציות ואפילו היא שאפילו בגיל 30-35בגיל 30-35, אין בכך להבטיח לה בודאות-ילד. הסטטיסטיקה מראה שגם בגיל צעיר יחסי זה הסיכוי להריון עם 20 ביציות מוקפאות אינו עולה על 30% וכמובן שככל שגילה של האישה עולה, כך קטנים הסיכויים. פרופ' משיח ועמיתיו מנסים לשכנע את המחלקה המשפטית של משרד הבריאות להתאים את מכסת הביציות שמותר להקפיא לפי גילה של האישה.

יש לקוות, שמאות ואולי אלפי הנשים בישראל, העומדות בפני הדילמה הקשה של העדר בן זוג או משקולי קריירה והצורך בבחירה מתאימה באשר למתי ללדת, לעומת הנתונים הביולוגיים המכתיבים חלון זמן מוגבל לפוריות, תיפנינה ליועץ הפוריות, כדי לתכנן, בצורה נכונה ומתואמת, את עתידן ואת יכולתן לממש בעתיד את הזכות לאימהות.

גם בהיבט של כלכלת הבריאות יש לכך יתרון, כי נשים אלו זכאיות, היום, לטיפול הפריה עד גיל 45 על חשבון המדינה. לנוכח הסיכויים הקטנים להרות, הן עוברות עוד ועוד מחזורי הפריה, בעלות גבוהה ועל חשבון המדינה. ביצית מוקפאות יאפשרו למדינה לחסוך סכומי כסף אדירים.

אנו מנסים לשכנע את משרד הבריאות בחשיבות הנושא ומקווים שבקרוב הטיפול יהיה ללא תשלום או בתשלום מופחת.

עלות:

היות והיום אין מימון של המדינה להקפאת ביציות, העלות של הטיפול (שאינה קטנה!!) מוטלת על האישה:

במרכז הרפואי אסותא, העלות היא של 16.000 ₪ עבור הבדיקות במהלך הטיפול, השאיבה וההקפאה. לכך יש להוסיף את עלות הטיפול אצל פרופ' משיח שמכין את הפרוטוקול הטיפולי, עוקב אחרי כל בדיקה שהאישה עושה ומגיע אישית לבצע את השאיבה וההחזרה (כ-2.000 ₪). כמו כן יש להוסיף את העלות של התרופות (כ-1500 ₪).

את השימוש בביציות בעזרת הפריה חוץ גופית תוכל האישה לעבור עד גיל חמישים וארבע.

הקפאת בייציות מסיבות רפואיות:

במצבים הבאים יש דאגה מיוחדת להתדלדלות מאגר הביציות בשחלה ומכאן גם הדחיפות הגדולה יותר בבצוע ההקפאה:

1. כאשר האישה מיועדת לעבור טיפולים כימותרפיים או הקרנות.
2. כאשר הרזרבה השחלתית של האישה קטנה בהשוואה למקובל בגילה. בדיקת הרזרבה השחלתית נעשית באמצאות בדיקה הורמונלית ל-AMH או על ידי ספירת הזקיקים הראשוניים (AFC) בשחלה-באמצעות אולטראסאונד.
3. בנשים נשאיות את ההפרעה הגנטית של X-שביר
4. כאשר האישה סובלת מדלקת קשה של איברי האגן או באיברי המין הפנימיים שלה.
5. במצב של אנדומטריוזיס קשה הפוגעת בשחלות.
6. במידה ועל האישה לעבור כריתה של השחלות או חלקן.

האגודה הישראלית לחקר הפוריות מנסה להעביר תקנה שתאפשר לנשים, שאצלן הסיכוי לדלדול הרזרבה השחלתית גדול יותר-לבצע הקפאת ביצית ללא תשלום. עד כה רק נשים העומדות בפני טיפולי קרינה או כימותרפיה, זכאיות להקפאת ביציות ו/אן רקמת שחלה-ללא תשלום.

במידה ומדובר בהקפאת ביציות מסיבות רפואיות, ולאישה אין ילדים ימומן התהליך על ידי קופת החולים כולל התרופות הניתנות לאחר מכן. אישה המעוניינת לעבור תהליך של הקפאת ביציות מסיבות שאינן רפואיות תממן את התהליך באופן פרטי.

כיצד מתבצע התהליך של הקפאת הביציות?

במשך זמן רב נתקלה הרפואה בקושי בהקפאת ביציות עקב העובדה שמדובר בתא הגדול ביותר בגוף האישה שמכיל כמות גדולה של מים ובתהליך ההקפאה של הביציות נוצרים בו גבישי קרח שגורמים להרס התא. היום ניתן להקפיא ביציות בהצלחה רבה בתהליך שניקרא זיגוג (vitrification). בהקפאה בזיגוג סיכויי הביציות לשרוד היא 80-90 אחוזים.

מהם השלבים בהקפאת ביציות?

1. גירוי השחלות- על מנת לייצר מספר רב של ביציות המתאימות לתהליך של הפריה יש צורך לגרות את השחלות.
2. שאיבת הביציות-לאחר שלב גירוי השחלות וייצור הביציות, תעבור האישה שאיבה של הביציות. השאיבה נעשית בחדר ניתוח בהרדמה הרדמה כללית. התהליך עצמו כרוך בתחושת אי נעימה והאישה יכולה אף לחוות כאב עמום ויש צורך במנוחה של מספר שעות לאחר ביצוע השאיבה.
3. הקפאת הביצית ושימורן-ההקפאה הביצית מבוצעת בסמוך לשאיבתן. מוקפאות רק ביציות בשלות (M2). ההקפאה היא כאמור בתהליך של זיגוג והביציות המוקפאות נשמרות במכלים של חנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 190 מעלות. את הביציות המוקפאות ניתן לשמור עד חמש שנים , באם תרצה האישה להאריך את תקופת ההקפאה תוכל לעשות זאת ביחידה החוץ גופית בהודעה מראש.

מהם הסיבוכים הצפויים לאחר הקפאת ביציות?

• סיבוכים מידיים בהקפאת ביציות

מדובר בסיכונים דומים לסיכונים של טיפולי הפריה רגילים:

• תגובת יתר שחלתית- האישה עלולה לסבול מרגישות יתר לטיפול ההורמונים הניתן לה טרום הטיפול. ברוב המקרים המצב חולף לאחר שאיבת הביציות אך במקרים מסוימים המצב גורם להצטברות גדולה של נוזלים והפרעה באיזון הנוזלים והמלחים בגופה של האישה מצב המצריך אשפוז וטיפול מיידי. יש לציין שהיות ובהקפאת ביציות אין החזרת עוברים לאחר השאיבה, קיימים היום פרוטוקולים לטיפול הורמונלי המפחיתים את הסיכון לגירוי יתר שחלתי-לכמעט אפס.
• סיבוכי ההרדמה הכללית
• סיבוך של דימום מדקירת השחלות או זיהום
• סבוכים מאוחרים.
• יש החוששות ששאיבת ביציות מהשחלות עלולה להביא לנפילה במאגר הביציות שלהן. חשש זה אינו מבוסס ונשלל בוודאות
• חשש נוסף הוא האפשרות שהטיפול ההורמונלי מגדיל את הסיכון לחלות בסרטן השחלה ו/או השד. אנו יכולים לקבוע בספוק, שמחקרים רבים בישראל ובעולם הראו שהטיפולים ההורמונליים אינם מעלים את שיעור הסרטנים לעומת הקיים באוכלוסיה הרגילה.

בסה"כ יש להדגיש שהסיכונים לסיבוכים מיידים או מאוחרים-קטן למדי ומדובר בפרוצדורה רפואית בטוחה למדי.