המדריך לטיפולי פוריות

הפריה חוץ גופית (IVF), שנקראת גם "הפריית מבחנה" הינה טיפול פוריות מתקדם אשר בו מתרחש תהליך הפריית הזרע והביצית במעבדה, מחוץ לגופה של האישה, ולאחר מכן מוחזרים העוברים המופרים לרחם האישה לשם התפתחות ההיריון

על כך מסביר פרופ' דניאל זיידמן בתכנית המילון הרפואי בווידיאו בהנחיית פרופ' רפי קרסו

ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בטיפולי פוריות בפער גדול מבלגיה ודנמרק אשר מדורגות אחרינו, ההסבר לכך הינו בהבדלים תרבותיים-דתיים יחד עם העידוד והכיסוי בסל מצד מערכת הבריאות.

כאשר האישה אינה מצליחה להיכנס להריון באופן רגיל וטבעי, או כאשר אחד מבני הזוג סובל מבעיית פוריות משמעותית, ניתן לעשות שימוש בשיטת ההפריה החוץ גופית.

על מנת שטיפולי הפריה חוץ גופית יצליח ואכן ייקלט הריון תקין, יש צורך באישה בריאה עם רחם תקין ומתפקד וכמו כן יש צורך בביצית איכותית וזירעונים חיים. לפני הטיפול יש לוודא שהאישה מסוגלת להחזיק את ההיריון עד הלידה.

בישראל מבוצעות 4,500 טיפולי הפרייה לכל מיליון תושבים לעומת בלגיה, המדורגת שניה בטבלה עם 2,792 טיפולים לכל מיליון תושבים(על פי נתוני מחקר של קופת חולים מכבי אשר פורסמו ברבעון הראשון של 2016).

מכיוון שמדובר בתהליך יקר ופולשני, מקובל לעבור לטיפולי הפריה רק לאחר שנוסו טיפולי פריון פשוטים יותר, אלא אם מדובר בבעיה חמורה, כמו חסימת חצוצרות או זרע מאד גרוע, שאין בנמצא טיפול אחר עבורם.

מהן ההתוויות והמצבים בהם ניתן לעבור תהליך הפריה חוץ גופית?

1. בעיות פריון אצל האישה שלא ניתן לטפל בהן בטיפולי פריון אחרים, כמו חסימה של החצוצרות.
2. בעיות באיכות או במתן זרע – במצבים קלים יעשה קודם טיפול עם הזרעה תוך רחמית ואם לא הצליח יופנו בני הזוג לטיפול של הפריה חוץ גופית.
3. מקרים בהם טיפולי פריון אחרים לא צלחו.
4. כאשר ישנן מחלה גנטית, אצל אחד או שניים מבני הזוג, ויש צורך במניעת העברת המחלות בעזרת אבחון גנטי טרום השרשה (PGD). כלומר מבוצעת בדיקה גנטית של תאים מהעובר לפני שהוא מוחזר לרחם.
5. בתהליך פונדקאות כאשר מבצעים את ההפריה מחוץ לגופה של האם ומחזירים את העוברים המופרים לרחם האם הפונדקאית.
6. בתהליך של שימור פריון בעזרת הקפאת ביציות.

אלו בדיקות מוקדמות יש לבצע טרם טיפולי הפריה חוץ גופית?

לפני התחלת טיפול של הפריה חוץ גופית יש לעבור בדיקות מקדימות .

1. האישה תעבור בדיקות כלליות הכוללות בדיקות דם, בדיקות שד ובדיקה גופנית כללית.
2. בדיקות לנשאות של מחלות גנטיות.
3. בדיקות למחלות מדבקות אצל שני בני הזוג.
4. בדיקת זרע.
5. בדיקת הרחם על ידי בדיקת אולטרא-סאונד, היסטרוסקופיה או צילום רחם, לפי החלטת הרופא.
6. בדיקת רזרבה שחלתית.

מהם השלבים בטיפול הפריה חוץ גופית?

1. גירוי השחלות על מנת להגדיל את כמות הביציות המיוצרות- הגירוי נעשה על ידי מתן תרופות הורמונאליות למשך כעשרה ימים.
   בזמן קבלת התרופה תעבור האישה מעקב אולטרא-סאונד באופן תכוף, וגם בדיקות דם, לוודא שלא נוצר מספר רב מדי של זקיקים בשחלות וכן על מנת לקבוע מתי יש מספיק זקיקים בכמות ובגודל שמתאים לביצוע שאיבה של הביציות.
2. הגירוי השחלתי משולב בד"כ בתרופות לדיכוי הביוץ הספונטני.
3. מתן תרופות שגורמות להבשלה הסופית של הביציות בזקיקים.
4. שאיבת הביציות מהשחלות.
5. הפריית הביציות במעבדה. לעתים ההפריה נעשית על ידי הזרקת הזרע ישירות לתוך הביצית, פעולה המוכרת כאיקסי
   (ICSI) או מיקרומניפולציה.
6. גידול הביציות המופרות במשך 2 עד 6 ימים באינקובטור.
7. החזרת העוברים עם סיכויי הקליטה הגבוהים ביותר לרחם האם ו/או הקפאת שאר העוברים לשימוש עתידי.
   הרופא מחליט מתי להחזיר את העוברים לרחם האישה ואת כמות העוברים המוחזרת, על מנת להגדיל את סיכויי ההיקלטות להריון.
   מצד אחד החזרת יותר מעובר אחד מעלה את הסיכוי להיכנס להריון, מצד שני החזרת מספר רב מדי של עוברים מגדילה את הסיכוי להריון מרובה עוברים שהינו הריון בסיכון.
   תהליך החזרת העוברים יעשה תחת אולטרא סאונד לאחר שהאישה מתבקשת לשתות כמות גדולה של מים על מנת ששלפוחית השתן המלאה תקל על הצפייה באולטרא-סאונד.
   העוברים מוחזרים, דרך צוואר הרחם, ישירות לחלל הרחם בעזרת צנתר דק.
8. מתן תרופות הורמונאליות לתמיכה בקליטת העובר ברירית הרחם.

מהם הסיבוכים והחסרונות של טיפולי הפריה חוץ גופית?

1. הסיכוי להריון מרובה עוברים- ישנה אפשרות להחזיר לרחם מספר גדול של עוברים על מנת להגדיל את הסיכוי להיקלטות ההיריון.
   אך מצב זה עלול להביא להריון מרובה עוברים שהינו הריון בסיכון, בעיקר בשל החשש ללידה מוקדמת.
   מספר העוברים המוחזרים לגוף האישה תלוי באיכות העוברים, במצב הפריון של האישה וגילה, ונתון להחלטת הרופא.
2. הריון מחוץ לרחם– נשים שעוברות טיפולי הפריה חוץ גופית נמצאות בקבוצת סיכון להריון מחוץ לרחם.
3. גירוי יתר של השחלות וסיכוי מוגבר להיווצרות קרישי דם לאחר מכן.
4. סיכון מוגבר למומים מולדים לתינוקות שנולדו לאחר הפריית מבחנה.

הריון לאחר ביצוע הפריה חוץ גופית:

לאחר החזרת העוברים בעבר היה נהוג לנוח, אך כיום רופאים מאשרים שאין צורך במנוחה לאחר החזרת העוברים והאישה יכולה לחזור לפעילות רגילה.

האישה מתבקשת לבצע בדיקת דם להריון כ- 12 יום לאחר החזרת העוברים ולקחת תרופות המכילות פרוגסטרון שתפקידו לתמוך בקליטת ההיריון.

מהם שיעורי ההצלחה של הפריה חוץ גופית?

שיעורי ההצלחה של הפריית מבחנה עומדים על 20-40% לכל מחזור הפריה. הגורמים העיקריים המשפיעים על ההצלחה של היקלטות ההיריון הינם; איכות הביציות והזרע, גיל האישה, וכן תקינות הרחם ויכולתה של האישה להחזיק הריון.