אסטמה חמורה: האבחון והטיפולים החדשים

במצבים של אסטמה חמורה, המוגדרת כאסטמה בה סובל החולה משניים שלושה או יותר התקפים חמורים בשנה, יש צורך בטיפול ממושך ומורכב יותר מאשר באסטמה רגילה

צפו פרופ' קרמר מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי

עד לאחרונה, הטיפול היחיד במצבי אסטמה חמורה התבסס על נטילת קורטיזון, שמהווה גורם סיכון לבריאותו של החולה, אך כיום ישנן תרופות ביולוגיות חדשות אותן ניתן לקבל במתן תת עורי אחת לחודש, ולמנוע לחלוטין את תסמיני המחלה.

מהי אסטמה חמורה ומהם הקריטריונים להגדרתה?

אסטמה היא מחלה שכיחה ממנה סובלים אנשים רבים בצורה כרונית. אסטמה חמורה היא אסטמה שבה על אף שהחולה מקבל טיפול במשאף בצורה קבועה ומסודרת, הוא חווה מספר התקפים בשנה.

באסטמה חמורה, הטיפול במשאף אינו מונע את ההתקפים החמורים, ועל מנת להתמודד עימם נדרש טיפול באמצעות קורטיזון. הקורטיזון עצמו הוא חומר שמעמיד את החולה בסיכון, אלא שלחולה אין ברירה אלא לצרוך אותו על מנת להחזיר לעצמו את יכולת הנשימה.

במה שונה אסתמה חמורה מאסתמה רגילה, ברמה הקלינית?

אסתמה חמורה היא מחלה שבה סובל החולה מכמות גדולה יותר של התקפים ומהתקפים חמורים יותר מאשר באסתמה שכיחה.

חולי אסתמה חמורה מגיעים בתדירות גבוהה יותר לחדרי מיון ואשפוז בבית חולים, וחשופים לסיכון גבוה יותר מתוצאות קטלניות של המחלה, קרי הסיכון למות.

כמה התקפים בשנה מצביעים על נוכחות של אסתמה חמורה?

החולים באסתמה חמורה חווים פגיעה משמעותית באיכות החיים שלהם, וזאת לאור התדירות הגבוהה של התקפים חמורים מהם הם סובלים. ככלל, חולה הסובל מ 2-3 התקפים חמורים בשנה, מוגדר כחולה באסטמה חמורה.

כיצד מוגדרת מחלת האסתמה בכלל?

האסתמה היא מחלה שבאה לידי ביטוי בתסמינים נשימתיים כדוגמת קוצר נשימה, צפצופים, שריקות וליחה. האסתמה היא מחלה כרונית אך הפיכה.

מחלת האסתמה גורמת להצרה של הסימפונות, ובעזרת חומרים מרחיבי סימפונות ניתן לנטרל את השפעת המחלה ולהחזיר לחולה את יכולת הנשימה.

האם ישנן מספר רמות חומרה לאסתמה חמורה?

מעבר לטיפול הקבוע באמצעות משאף, אסתמה שבמהלכה סובל החולה משניים שלושה התקפים חמורים בשנה היא אסתמה קשה. כאשר הטיפול במחלה דורש טיפול ממושך בקורטיזון, מדובר כבר באסתמה חמורה בדרגת חומרה גבוהה יותר.

האם ישנו טיפול נוסף באסתמה חמורה, מעבר לטיפול בקורטיזון?

עד לא מזמן, טיפול באמצעות קורטיזון היה הטיפול הזמין היחידי באסתמה חמורה, והחולים במחלה היו נאלצים לקחת תכשירי קורטיזון באופן סיסטמי וקבוע, עם כל תופעות הלוואי האופייניות שלהם, לרבות סכרת, לחץ דם ועוד.

לאחרונה נפתח פתח לכניסת תרופות חדשות לטיפול במחלה, וזאת לאור גילוי המתאם הגבוה בין נוכחות של אסתמה ובין ריבוי של האוזילופילים, שהם התאים האלרגיים שגורמים לכיווץ שרירי הסימפונות.

במחקרים שנערכו, נמצא טיפול ביולוגי של נוגדן לציטוקין שנקרא IL5, המדכא את רמת האוזילופילים בדם. נטילת הנוגדן מפחיתה את רמת האוזילופילים בדם מרמה של 300-400 לרמה 0, ובמצב זה האסתמה נעלמת לחלוטין.

טיפול אפשרי נוסף, מתבסס על נוגדן לחומר הקרוי IGE, שאחראי גם הוא על התכווצות הסימפונות במצב של אלרגיה. גם במקרה זה, נטילת הנוגדן ל-IGE מובילה להעלמת האסתמה בצורה מלאה.

האם טיפולים אלה ניתנים על בסיס קבוע או בזמן התקף בלבד?

הטיפול להפחתת אוזילופילים הוא טיפול מונע במהותו, ויש לקבל אותו אחת לחודש בצורת זריקה תת עורית של הנוגדן. זריקה אחת כזאת, מורידה את רמת האוזילופילים בגוף לפרק זמן של חודש, ולכן יש לבצע את הזריקה מדי חודש.

טיפול זה הוא טיפול ממושך וקבוע, אך קבלתו מעלימה לגמרי את תסמיני המחלה, ומייתרת את הצורך בשימוש בסטרואידים ובקורטיזון, וזהו יתרונו החשוב של הטיפול החדש.

על מה צריך להקפיד באורח החיים של חולים אסתמתיים?

הפרמטר החשוב והמרכזי שעליו צריכים חולי אסתמה להקפיד באורח חייהם, הוא הימנעות מחשיפה לחומרים אלרגניים. במידה והחולה מודע לחומרים להם הוא אלרגי, עליו להימנע מהם בכל מקרה.

גם כאשר החולה אינו מודע לגורמי אלרגיה להם הוא רגיש, עליו להימנע מסביבה עם אבק או עם עשן סיגריות, להימנע מאובך ולקבל חיסונים נגד זיהומים, מאחר וזיהומים רבים מעודדים את תהליך הצרת הסימפונות.