בשורה חדשה לסובלים מסרטן הערמונית: בדיקות מולקולריות מסייעות לטיפול

ד"ר אמיר אברמוביץ, מומחה לאונקולוגיה ורדיולוגיה, מנהל השירות המשולב לטיפול בגידולי השתן והמין באגף האנקולוגי שערי צדק. על החשיבות של בדיקות מולקולריות בסרטן הערמונית להחלטה על המשך הטיפול, במתן מינון והתקדמות המחלה, בתכנית "סטטוסקופ" ברשת 13

צפו בראיון מתוך בתוכנית סטטוסקופ, רשת 13

הערמונית היא בלוטה שתפקידה לייצר חלק מנוזל הזרע. סרטן הערמונית הוא השכיח ביותר בקרב גברים והשני מבחינת גורמי תמותה על פי המחקרים האמריקאים. בדרך כלל, הוא מאובחן בשלב מוקדם רק 10% מאובחנים בשלב גרורתי. גם כשהסרטן ממאיר לרוב המחלה לא מסוכנת. בשלבים מתקדמים של גרורות מפושטות, היא מסכנת חיים ולכן יש חשיבות גדולה לאבחן מוקדם, ואחרי האבחון לדיוק ככל האפשר במצב התפשטות המחלה.

כדי להשיג קצת יותר מידע על מצב המחלה ולהעריך את המשך הטיפול, ניתן לבצע בדיקות מולקולריות. איך הבדיקות האלה יכולות להביא תועלת? מסביר את ד"ר אמיר אברמוביץ, מומחה לאונקולוגיה ורדיולוגיה, מנהל השירות המשולב לטיפול בגידולי השתן והמין במרכז האונקולוגי שערי צדק.

ד"ר אברמוביץ, מה מטרת הבדיקה המולקולרית? לגלות את הסרטן?

"הבדיקה לא נועדה לגילוי המחלה. היא מיועדת למטופלים שכבר אובחנו. למעשה זה כלי תומך החלטה, המאפשר לנו, הרופאים, להגיע לאפיון יותר מדויק של המחלה".

מה היתרון שהבדיקות האלה יכולות לתת לחולה?

"תחשבו על זה כמו על המלחמה. ככל שהמודיעין שלנו יותר מדויק כך אנחנו יכולים לקבל החלטות יותר חכמות. זו רפואה מותאמת אישית, כמו שחייט תופר חליפה עבורנו במיוחד. הבדיקה מאפשרת לנו לתפור את הטיפול לפי המידות של המטופל. אנחנו לא רוצים לתת יותר טיפול ולא פחות טיפול, אלא בדיוק את הטיפול הנדרש והבדיקה הזו מאפשרת לנו את זה".

ד"ר אמיר אברמוביץ: "בכל צומת החלטה הבדיקה יכולה להיות יעילה. קודם כל, אם מדובר בהחלטה בנוגע למטופלים בסיכון נמוך זה יכול להיות כלי שנותן לך ביטחון כרופא וכמובן ביטחון למטופל. יש שלב יותר מתקדם, שזה גבולי בין סיכון גבוה לסיכון בינוני גבוה. שם זה יכול להיות מאוד משמעותי מבחינת צורת הטיפול".

רפואה מותאמת אישית

הרפואה בכלל מתקדמת לכיוון של התאמה אישית, במקרה הזה היות וזו החשיבות גדולה במיוחד, מאחר שמסתכלים על הגידול אפשר לראות את השינויים הגנטיים שבו והם שונים מגידול לגידול. עובדה זו קובעת את התגובה לטיפול ואת אופי הטיפול.

לדברי ד"ר אברמוביץ', השלב שבו כדאי לבצע את הבדיקה הוא כאשר המטופל מגיע לרופא, בין אם זה אונקולוג או אורולוג ואז צריך לקבל החלטה קריטית – האם יש בכלל צורך לטפל, ואם כן, מה לתת ואיך לבנות את הפרוטוקול הטיפולי.

"רוב הנתונים הם על מחלה מקומית, כלומר מחלה שנמצאת בערמונית, נמצאת גם באגן. לאחרונה יש מחקר אחד שמראה נתונים אולי גם במחלה גרורתית, אבל רוב קבלת ההחלטות מתבצע במחלה מקומית".

הבדיקה יכולה לעזור בכל שלב של סרטן?

"בכל צומת החלטה הבדיקה יכולה להיות יעילה. קודם כל, אם מדובר בהחלטה בנוגע למטופלים בסיכון נמוך זה יכול להיות כלי שנותן לך ביטחון כרופא וכמובן ביטחון למטופל. יש שלב יותר מתקדם, שזה גבולי בין סיכון גבוה לסיכון בינוני גבוה. שם זה יכול להיות מאוד משמעותי מבחינת צורת הטיפול. ככל שהמחלה בסיכון בינוני ומעלה משלבים עם טיפול הורמונלי. הבדיקה תסייע במשך הזמן של הטיפול והמינון. השלב הבינוני זה שלב טריקי. וכל כלי שיסייע בקבלת ההחלטות הוא אקוטי"

ד"ר אמיר אברמוביץ: "אפשר לתת טיפול הורמונלי קצר טווח, ארוך טווח, לשלב כמה תרופות. זה יכול להיות כלי במעקב וגם כלי תומך החלטה בטיפול האונקולוגי".

"למשל בקרינה, האם להקרין רק את הערמונית או להקרין גם את הבלוטות. במחקר שהתפרסם לאחרונה עלה כי הבדיקות האלה יכולות לסייע בקבלת ההחלטה אם לתת טיפול כימותרפי בשלבים מתקדמים יותר".

בהעדר הבדיקה הזאת, על סמך מה מתקבלות החלטות?

אף בדיקה לא עומדת בפני עצמה לבד. אנחנו נעזרים במספר בדיקות. יש בדיקות דם, כלים למעקב אחר הערמונית, פתולוגיה, הדמיה של  MRI ופאף אם צריך. כל אלה יחד נותנים תמונה  של קרוב ל 70% לניבוי גרורות. כשמוסיפים את אחת הבדיקות הללו, היכולת לדייק עולה ל 80% שזה כבר שיפור משמעותי. לפעמים זה יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון".

איך מתבצעת הבדיקה ומתי מתקבלות התוצאות?

"זו בדיקה מולקולרית, בה לוקחים את הרקמה המקורית של הביופסיה או הפתולוגיה מהניתוח.  כלומר מבחינת המטופל הוא לא נדרש לבדיקה מיוחדת זו ביופסיה שכבר לקחנו ממילא. זה נשלח למעבדה בארצות הברית ולכן התוצאות יכולות להתקבל עד חודש. הם מריצים בדיקות מולקולריות שבהן בודקים שינויים גנטיים ברמת הגידול. התשובה שמתקבלת, היא מספר בין אפס למאה, או בין אפס לאחד (תלוי בחברה). ככל שהתוצאה גבוה זו אינדיקציה לסיכון יותר גבוה. מאחר וסרטן הערמונית מתקדם לאט יחסית, חודש הוא זמן סביר בהחלט".

הבדיקה נמצאת בסל הבריאות?

"התרופה לצערי לא בסל הבריאות. לכן זה צריך להיות ממומן על ידי או ביטוח פרטי. יש קופה אחת שמממנת את זה באופן מלא, אבל לצערי ברוב המקרים זה צריך לבוא מכספם של המטופלים או דרך הביטח הפרטי".