מדי שנה נפטרים מאות ישראלים כתוצאה מפריצת מפרצת באבי העורקים. בדיקות סקר יכולות לאתר מטופלים הנמצאים בסיכון למפרצת, אך בישראל זכאים לביצוע בדיקה זו במסגרת סל התרופות, אך ורק גברים
צפו בד"ר איתן הלדנברג, מנהל המחלה לכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי הלל יפה, מסביר על כך לתכנית בקו הבריאות
מהי מפרצת באבי העורקים?
מפרצת הוא מצב בו הקוטר של העורק גדל ביותר מפי אחד וחצי מהקוטר הטבעי שלו. מחלה טרשתית היא מחלה שבאה לידי ביטוי בדרך כלל בהצרה של כלי הדם וחסימתם. מפרצת בעורק הוא ביטוי נוסף, לא שכיח, של מחלה טרשתית, שבו העורק דווקא מתרחב.
התרחבות העורק מתרחשת לאור ירידה בכמות סיבי האלסטין, מה שמקשה על העורק להתמודד עם לחץ הדם וגורם לו להתרחב ולהתרחב בהתאם ללחץ המופעל עליו מבפנים על ידי זרם הדם. במצב זה של התרחבות ומתיחת דופן העורק, עלול העורק להגיע למצב הקטסטרופלי של פריצת המפרצת.
מי נמצא בסיכון למפרצת?
ככלל, כל החולים שנמצאים בקבוצות סיכון למחלה טרשתית, חולים עם יתר לחץ דם, חולים עם היפר לפידמיה וכדומה נמצאים בסיכון למפרצת, אבל גורם הסיכון מספר אחת הוא העישון. מרבית אירועי המפרצת מתרחשים אצל מבוגרים מגיל 65 ומעלה, גיל שמהווה אף הוא גורם סיכון בשילוב עם גורמי הסיכון האחרים ובמיוחד כאמור, עישון.
האם ישנם סימפטומים שמבשרים על בוא המחלה?
ככלל, לא קיימים סימפטומים שיכולים לבשר על בוא המחלה ולהעיד על כך שהעורק עובר תהליך של התרחבות. במרבית המקרים, המפרצת מתגלה בבדיקות אקראיות שמבוצעות אצל המטופל מסיבות אחרות לחלוטין, כמו למשל בדיקות לכאבים בבטן עליונה, בדיקה של ערמונית מוגדלת ובדיקות נוספות שבהן מגלים את המפרצות באורח מקרי לחלוטין.
מה קורה אם המפרצת אכן נפרצת?
פריצת מפרצת באבי העורקים בבית החזה יכולה להיות קטלנית באופן מיידי ולמעשה, מרגע שמתרחשת הפריצה זה כבר מאוחר מדי. במקרה של אבי העורקים הבטני, הדברים משתנים ממקרה למקרה. פריצת המפרצת היא פתאומית ומהירה מאוד (עניין של שניות) ומכאן ההמשך תלוי בעיקר במזל.
במרבית המקרים של מפרצת באבי העורקים הבטני, הפריצה מתרחשת בדופן האחורית השמאלית של העורק ובמקרה כזה נוצרת "פריצה כלואה" שמגבילה את השלכות הפריצה ומעניקה שוליים של זמן למתן טיפול. במקרים אחרים, הפריצה יכולה להיות קטלנית באופן מיידי.
מהו המקרה הייחודי של מפרצת בנשים?
המקרה של מפרצת אבי העורקים בנשים הוא מקרה ייחודי, שכן לאורך השנים עיקר המחקרים בוצעו כולם על גברים והמידע הקיים לגבי התופעה אצל נשים, הוא מוגבל למדי. כיום ידוע שמפרצת אצל נשים היא בדרך כלל קטלנית יותר והסיכוי של אישה לשרוד מפרצת כזאת הוא קטן לאין שיעור ביחס לגברים. גם הסיכוי לאבחן מפרצות בנשים הוא קטן יותר, מאחר וכל תהליכי הבדיקה מכוילים למעשה לאנטומיה הגברית.
ככלל, האינדיקציה החד משמעית להתערבות רפואית היא כאשר קוטר המפרצת מגיע ל-55 מ"מ וזאת מתוך חישוב מאזן הסיכונים של הניתוח הפתוח לטיפול בבעיה אל מול הסיכון שהמפרצת אכן תפרוץ במהלך השנה הקרובה. בעידן המודרני שבו ניתן לבצע ניתוחים אנדווסקולריים (צנתוריים) בהם רמת הסיכון יורדת ל – 1% בהשוואה ל – 5-8% בניתוח פתוח ירד סף ההתערבות הפולשנית לקוטר מפרצת של 50 מ"מ.
אצל נשים, קוטר אבי העורקים קטן בדרך כלל בכ-10% מאשר אצל גברים, ולכן מקובל ככלל אצבע להוסיף כ – 10 מ"מ לקוטר המפרצת הנמדד אצל נשים עד לגיל 70. במילים אחרות, התערבות במפרצת אצל נשים תתרחש כבר כאשר המפרצת מגיעה לקוטר של 40-45 מ"מ. מקובל היום לשלוח כל אישה מעשנת או עם היסטוריה של עישון לבדיקת סקר שכלולה כיום בסל הבריאות. הפרדוקס הוא שלבדיקה זו זכאים, על פי הכתוב בנוהל, אך ורק גברים מעשנים מגיל 65 ומעלה. מצב מקומם זה חייב להשתנות, במיוחד לאור העובדה שהסיכון למפרצת אצל אישה שעישנה בעבר הוא פי 10 גבוה יותר מאשר אישה לא מעשנת. זאת ועוד, אצל אישה מעשנת בפועל, הסיכון גבוה יותר בפי 70!
מהו הניתוח המבוצע לטיפול במפרצת?
בעבר, ניתוח לתיקון מפרצת באבי העורקים הבטני היה כרוך בפתיחה נרחבת של הבטן באמצעות חתך אמצעי, מתחתית בית החזה ועד לעצם החיק. מדובר על ניתוח נרחב עם שינויים פיזיולוגיים משמעותיים, שחייבו לרב שהייה של מספר ימים ביחידה לטיפול נמרץ, שבועיים אשפוז ושישה חודשים של שיקום עד לחזרה לשגרה.
כיום, בעידן האנדו-וסקולרי, ניתוחי המפרצת מבוצעים בגישה צנתורית, שבה דרך חתכים מפשעתיים קטנים בשתי המפשעות, מוחדר תומך מכוסה שדרכו זורם הדם, תומך המנטרל את זרימת הדם במפרצת ובעצם מהווה תחליף למתכונת הניתוחית הישנה. הטראומה הפיזיולוגית שחווה הגוף בטכניקה ניתוחית זו מינימלית ביותר, ומשכך החלמתם של המטרתם לשגרת חייהם מהירה הרבה יותר. שחרורם של החולים לביתם לאחר ההליך האמור, מתבצע בחלק מהמוסדות בחו"ל מספר שעות לאחר הניתוח, אך במקומותינו הנוהג הוא לשחררם יום – יומיים לאחר הניתוח.
אולי יעניין אותך גם:
> מפרצת באבי העורקים: המדריך המלא
> מחלת העורקים ההיקפיים: כל מה שחשוב לדעת
ד"ר איתן הלדנברג הינו מומחה לכירורגיה כללית וכירורגית כלי דם. ד"ר הלדנברג סיים את לימודי הרפואה בהצטיינות, בפקולטה לרפואה בטכניון, בשנת 1993. את שנת הסטאז' כמו גם את שנות התמחותו בכירורגיה כללית ובכירורגיית כלי דם,...