מחלת העורקים ההיקפיים: כל מה שחשוב לדעת

ראיון מיוחד על מחלת עורקים פריפרית, מהם הסימפטומים העיקריים של המחלה ומה גישות הטיפול האפשריות. צפו בפרופסור קרסו בשיחה עם דר' איתן הלדנברג, מומחה לכירורגיית כלי דם. המידע מוגש מטעם חברת באייר. למידע נוסף יש לפנות לרופא. 12/2020

צפו בד"ר איתן הלדנברג, מנהל מחלקת כירורגית כלי דם, מרכז רפואי הלל יפה, מסביר על כך לתכנית חיים בריא בהנחיית פרופ' קרסו

המידע נכון לתאריך 12/2020

במאמר זה נדון על:

גורמי סיכון למחלה | סימנים וסימפטומים של המחלה | בבליוגרפיה

מהי מחלת עורקים היקפיים?

דופן העורק אינה אחידה אלא מורכבת משלוש שכבות משנה. השכבה הפנימית (אינטימה), היא השכבה בה מצטברים רבדי הכולסטרול, יוצרים את הרובד הטרשתי, וגורמים להיצרות של חלל העורק⁹. היצרות זה גורמת לכך שזרימת הדם לשרירים, מעבר לנקודת החסימה מוגבלת, בעיקר במאמץ⁸.

מהם גורמי הסיכון למחלה?

אנו מחלקים את גורמי הסיכון למחלה טרשתית לגורמים שהרקע שלהם הוא המטען הגנטי שנושא עמו על אחד מאיתנו, ושעליו אין לנו שליטה,  כדוגמת הנטייה לסוכרת, ליתר לחץ דם, לרמות גבוהות של כולסטרול בדם. מהצד השני קיימים גורמים עליהם אנו יכולים לשלוט כדוגמת עישון וכלכלה עתירת שומנים^1,10.

העישון מהווה גורם סיכון מרכזי למחלה עורקית היקפית, יותר מאשר הוא מהווה גורם לחסימת העץ העורקי בלב או בעורקים המספקים דם למוח. לכן, בהינתן העובדה שהעישון הוא הגורם היחידי שיש ביכולתנו להשפיע עליו הרי שמושם דגש מרכזי על הפסקת עישון כמרכיב מרכזי בטיפול¹.

המחלה טרשתית באה לידי ביטוי במגוון עורקים בגוף, כאשר התהליך הגורם לכך זהה בכל העורקים. היצרות חלל העורק גורמת לכך שהעורק אינו מסוגל לספק כמות הולמת של דם מעבר לנקודה המוצרת. השריר הזקוק  לדם "צועק הצילו" , כאשר אין הבדל האם מדובר על שריר הלב או שמדובר בשריר ברגל. אותה "צעקת הצילו" היא הכאב אותו חש/ה החולה¹.

מהם הסימנים והסימפטומים של מחלת עורקים היקפיים?

חולים במחלת עורקים היקפיים עשויים להיות אי תסמיניים, כלומר עם היצרות בעורקים אך ללא ביטוי קליני להיצרות זו, או תסמיניים.

באשר לחולים התסמיניים, הרי שהמחלה החסימתית בעורקים היקפיים עשויה להתבטא באחת מהדרכים הבאות – צליעה סירוגית, כאבי רגליים בזמן מנוחה, כלומר בשכיבה, או פצעים קשיי ריפוי בכפות הרגליים².

צליעה סירוגית היא  הגבלה ביכולת ההליכה של המטופל. הגבלה זו עשוה להיות משנית להפרעה בזרימת הדם העורקית², לבעיה בעמוד השדרה – היצרות שדרתית⁴, לבעיה לבבית – מצב של הפרעה בזרימת הדם לעורקים הכליליים – העורקים המספקים דם ללב וכתוצאה מכך כאב במאמץ⁵ או קוצר נשימה במאמץ, כביטוי לאי ספיקת לב⁶. בנוסף מחלה ריאתית כרונית הגורמת לקוצר נשימה תגביל אף היא את טווח ההליכה⁷.

בחולים הלוקים במחלה חסימתית של העורקים ההיקפיים ובצליעה סירוגית, קיים חוסר התאמה בין הצורך של השרירים ברגליים באספקת חמצן, כלומר נפח דם נתון שיגיע ביחידת זמן נתונה לשריר העובד, לבין היכולת של העורק המוצר לספק את אותו נפח דם נדרש בפרק הזמן הנתון. כתוצאה ממצב זה הרי שהשרירים הזקוקים לדם, לחמצן, לא יקבלו אותו וכתוצאה מכך "יתלונן" השריר על העדר החמצן הנדרש ובשל כך יתלונן החולה על כאב⁸.

אנו מחלקים את המגבלה בהליכה לכאב המופיע לאחר הליכה למרחק הגדול מ – 200 מ', לכאב המופיע לאחר הליכה לטווח שבין 100- 200 מ', ולכאב המופיע לאחר הליכה לטווח קטן מ – 100 מ'³.

כאשר דרגת המחלה, דרגת ההיצרות העורקית, חמורה יותר, יתלונן החולה על כאב בעת שכיבה במיטה כאשר רגליו מונחות על המיטה. במצב זה מופחתת הזרימה העורקית לרגליים, בשל  ניטרולו של  מרכיב הכבידה,  המשפר את זרימת הדם הרחיקנית, במצב עמידה. בדרגת היצרות חמורה עוד יותר יופיעו המטופלים עם פצעים, כיבים עוריים שאינם מחלימים בהעדר זרימת דם הולמת הדרושה על מנת לסייע להחלמתם³.

במידה ומופיעים תסמינים של מחלה היקפית עליהם דיברנו, יש לפנות לרופא משפחה. רופא המשפחה הוא שיגדיר מהי הסיבה שבעטיה יש למטופל צליעה סירוגית ויפנה אותו למומחה המתאים – אורתופד, כירורג כלי דם או קרדיולוג¹.

טיפול שמרני, קרי טיפול המבוסס על איזון גורמי סיכון, עם דגש על הפסקת עישון, הוא קו הטיפול הראשון¹.

התקדמות המחלה הטרשתית באה לידי ביטוי כאשר החולה מתלונן על כאב כשהוא במנוחה, לא במאמץ, כלומר במצב שבו הוא  שוכב עם הרגל למעלה, הרי שנטייתו הטבעית תהא להוריד את הרגל למטה, על מנת לשפר את זרימת על בסיס ניצול כוח הכובד. חולים מעין אלו מאובחנים ע"י כירורג כלי דם מנוסה מייד עם היכנסו לחדר האשפוז במחלקה¹.

עם התקדמות המחלה, ולאחר שכשל הטיפול השמרני, או כאשר המטופל לוקה בפצעים שאינם מחלימים ברגליו, נעבור לשלב הטיפולי הבא, קרי הטיפול הפולשני, בין אם בטיפול הצנתורי או בטיפול ניתוחי, עסקינן. לרב השלב הראשון בטיפול יהא צנתור ואם וכאשר צנתור זה לא הניב את התוצאות המקוות או כאשר הוא לא ישים טכנית, נעבור לשלב הבא בטיפול , שחזור של זרימת הדם ע"י ניתוח מעקפים¹.

ניתוח מעקפים הוא ניתוח בו אנו עוקפים את המקטע החסום של העורק, אותו מקטע שאינו מאפשר זרימת דם תקינה להמשך העץ העורקי. מטרת המעקף הוא לספק דם מנקודה א', הממוקמת לפני האזור החסום בעורק, לנקודה ב', הנמצאת מעבר לאזור החסום. כאשר כל העורק מעבר לנקודה מסוימת חסום ולא מודגמים עורקים עם זרימה תקינה, אין טעם לבצע ניתוח מעין זה מאחר ואמנם הדם יוצא מנקודה מסוימת אך אין לו לאן לזרום^. המעקף מבוסס על שימוש בשתל המשמש ערוץ מגשר בין נקודה א' ו – ב'. שתל זה עשוי להיות ווריד,  שמקורו מגופו של המטופל, או לחילופין שתל סינתטי (לרב גורטקס). שתלים סינתטיים, אינם מזוהים כרכיב זר ע"י המערכת החיסונית בגוף ומשכך לא מתרחש תהליך של דחייה².

ברור שכל חולה שעבר טיפול במערכת העורקית ההיקפית צריך להמשיך במעקב סדיר ע"י כירורג כלי הדם המטפל, בהינתן העובדה שהמחלה הטרשתית אינה נעצרת אלא טופלה מקומית בלבד¹.

PP-XAR-IL-0438-1

המידע מוגש מטעם חברת באייר ישראל, למידע נוסף, פנה לרופא. 12/2020

References

1. ESC Guidelines on the Diagnosis and Treatment of Peripheral Arterial Diseases in collaboration with the European Society for Vascular Surgery (ESVS); European Heart Journal (2017) 00, 1–60
2. ESC Guidelines on the Diagnosis and Treatment of Peripheral Arterial Diseases in collaboration with the European Society for Vascular Surgery (ESVS) Web Addenda ;European Heart Journal (2017) 00, 1–22
3. Overview of Classification Systems in Peripheral Artery Disease; Semin Intervent Radiol 2014;31:378–388
4. Lumbar Spinal Stenosis Best Pract Res Clin Rheumatol. 2010 April ; 24(2): 253–265.
5. ESC Guidelines for the diagnosis and management of chronic coronary syndromes European Heart Journal (2019) 00, 171
6. Exercise in Patients with Heart Failure; Phys Sportsmed. 2011 November ; 39(4): 37–43.
7. Characteristics of People With Chronic Lung Disease Who Rest During the Six-Minute Walk Test; Archives of Physical Medicine and Rehabilitation Volume 91, Issue 11, November 2010, Pages 1765-1769
8. LOWER EXTREMITY MANIFESTATIONS OF PERIPHERAL ARTERY DISEASE: THE PATHOPHYSIOLOGIC AND FUNCTIONAL IMPLICATIONS OF LEG ISCHEMIA Circ Res. 2015 April 24; 116(9): 1540–1550.
9. Pathophysiology and treatment of atherosclerosis; Neth Heart J (2017) 25:231–242
10. Epidemiology of Atherosclerosis and the Potential to Reduce the Global Burden of Atherothrombotic Disease; Circ Res. 2016;118:535-546