לימפאדמה: הסוגים והטיפולים

כשליש מהנשים עם סרטן שד עלולות ללקות בלימפאדמה, כך גם כארבעים אחוז מהחולים שעוברים הקרנות לחלל הבטן או האגן. לימפאדמה היא תסמונת בצקת בעקבות הצטברות נוזל לימפתי באיבר אחד או יותר בגוף. התסמונת מאופיינת בהגדלה הדרגתית של גפה בדר"כ, בשל חסימה או תפקוד לקוי של המערכת הלימפתית

צפו בפרופ' אריה בס ושומי אחיטוב סלע מסבירים על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי בוידיאו

במאמר זה נדון על:

גורמים למחלה

קצת על המערכת

את עודפי הנוזלים המגיעים לכל חלקי הגוף על ידי מערכת הדם, אוספת מערכת של צינורות ובלוטות הנקראת מערכת הלימפה. בין היתר תפקידה גם זיהוי וסינון של גורמים זרים ושפעול של המערכת החיסונית.

מערכת הכלים (צינורות) עוטפת את כל הגוף ומתנקזת אל צברים של בלוטות לימפה המצויות בעיקר בבתי השחי ובמפשעות.

משם הנוזל נאסף לצינורות מרכזיים וחוזר לתוך מחזור הדם.

במקרים מסוימים יכולה להיווצר בעיה באיסוף הנוזל ובעקבות כך האיבר מתנפח וצובר עוד ועוד נוזל לימפתי.

הנוזל הלימפתי עשיר בחלבונים ולאחר זמן מה החלבון שוקע באיבר הבצקתי ועלול לגרום לבצקת קבועה.

הסכנה בבצקת לימפתית היא בעיקר זיהומים. האיבר הפגוע, לקוי גם מבחינת ההתנגדות החיסונית שלו: כל פתח קטן כגון שריטה, עקיצה או כוויה יכול להוות פתח לכניסת מזהמים ולגרום לזיהום, אשפוז וטיפולים חוזרים באנטיביוטיקה.

הגורמים ללימפאדמה

הגורמים ללימפאדמה מתחלקים לשני סוגים עיקריים: לימפאדמה ראשונית ולימפאדמה משנית.

לימפאדמה ראשונית:

בעיה מולדת בכלי הלימפה: חוסר בבלוטות או חוסר בכלים (צינורות) לימפה. כאשר המערכת המאספת חסרה או לקויה, נוצר עומס של נוזל בגפה שהיא לא יכולה לנקז ובהדרגה הנוזל מתאסף באיבר ומתנפח.

ישנן סוגים של לימפאדמה שהם מולדים אך יכולים להופיע לאורך החיים או בעקבות גורם מעורר.

מערכת שהספיקה לנקז את הנוזל מהגפה מגיעה לשלב בו יש יותר מדי נוזלים או שיש טראומה או זיהום שגרם לנפיחות שאצל אדם ללא לימפאדמה ינוקז על ידי המערכת, אולם אצל האדם עם לימפאדמה, המערכת כבר נמצאת בתפקוד מלא ולא יכולה להתמודד עם עודפי הנוזל.

לימפאדמה משנית:

בעיה הנוצרת בעקבות פגיעה נרכשת במערכת הלימפה. הסיבה הנפוצה היא ניתוחים להסרת בלוטות בעקבות גידול סרטני, אך גם הקרנות פוגעות בכלי הלימפה. כמו כן, פציעות וכויות נרחבות יכולות גם לקטוע את רצף צנרת הלימפה ולגרום לבעיה בניקוז האיבר מעודפי הנוזלים.

הטיפול בלימפאדמה מתמקד בעיקר בטיפול פיזיותרפיה המכונה "ניקוז לימפתי" בטיפול עודפי הנוזל, עם החלבון, הטיפול מועבר באופן ידני- מעין עיסוי עדין, לכיוון אזורים בגוף משם הגוף מסוגל לנקז את הנוזל אל מחזור הדם.

לעיתים הטיפול משולב בטיפול במכשיר פנאומטי המשלים את העיסוי.

על מנת שהנוזל לא יחזור אל האיבר הפגוע, חובשים בחבישות מיוחדות.

כמו כן, המטופלים מודרכים לבצע טיפול עצמי, תרגילים מותאמים ומקבלים הוראות לגבי שמירה דקדקנית על שלמות העור, מניעת זיהומים וסיבוכים ומטיפול לטיפול ניתן לראות ירידה הדרגתית בנפח האיבר, עד אשר מגיעים למצב קבוע וניתן להתאים לו בגד לחץ בהתאמה אישית.

בישראל לימפאדמה מאובחנת על ידי רופאי כלי דם, אונקולוגים וכירורגים. הטיפול ניתן על ידי פיזיותרפיסטים שהוכשרו לעסוק בטיפול זה תוך לקיחה בחשבון של גורמי הסיכון, מצבו הבריאותי הכללי של המטופל ויכולתו לחבוש או ללבוש בגד לחץ.

הטיפול כולל מרכיבים שונים: טיפול ידני, חבישות מיוחדות, תרגול ועיסוי עצמי, שמירה על העור, והתאמת בגד לחץ.

לארץ מיובאים מספר סוגים של חבישות ובגדי לחץ. הפיזיותרפיסטים המטפלים בלימפאדמה יכולים להתאים את החבישה או בגד הלחץ לאדם על פי רמת הלחץ הנדרשת, יכולת הלבוש שלו, אורח חייו וגורמים נוספים.

מוגש לציבור באדיבות: