קרישיות יתר בהריון: האם אני בקבוצת הסיכון? כל המידע

קרישיות יתר בהריון היא אחת הסיבות השכיחות ביותר להפלות ובנוסף לכך יכולה להוביל לשורה של סיבוכים אפשריים, כדוגמת רעלת הריון, פיגור בצמיחת העובר וסיבוכים נוספים שיכולים להגיע עד לכדי תחלואה ותמותה של האם והעובר. הטיפול בקרישיות יתר מבוסס רובו ככולו, על מתן נוגדי קרישה לאם, אם כי את הטיפול יש להתחיל אך ורק לאחר וידוא הריון תוך רחמי.

מהי קרישיות יתר? מהי הסכנה בהיווצרות קרישי דם בשלייה? האם קיים טיפול במצב של קרישיות יתר ומהו? באיזה שלב של ההריון ניתן להתחיל בטיפול?

על כל השאלות עונה פרופ' הווארד כרפ בתכנית המילון הרפואי בוידאו, בהנחיית פרופ' רפי קרסו.

במאמר זה נדון ב:

• שלב שבו מתגלה קרישיות דם בהריון.
• הטיפול המוצע.
• השלב שבו ניתן הטיפול במהלך ההריון.
• האם צריך להפסיק את הטיפול לאחר הלידה?

מהי קרישיות יתר?

קרישיות יתר הוא מצב של קרישת דם בכלי הדם של הרחם והשלייה, באופן שעלול לגרום לפגיעה באספקת דם לעובר. פגיעה כזאת יכולה להוביל לשורה של סיבוכים, החל בהפלה והפסקת הריון, דרך רעלת הריון ופגיעה בהתפתחות העובר ועד סיבוכים קשים שעלולים להוביל לתמותה של העובר ו/או האם.

ככלל, ישנם שני סוגים של קרישיות יתר, הנבדלים זה מזה בעיקר בגורמים לקרישיות היתר:

• נוגדנים – נוכחות מוגברת של נוגדנים הגורמים לקרישת דם בכלי הדם הקטנים שבתוך השלייה. במקרה כזה, העובר שנמצא בקצה השני של השלייה אינו מקבל את אספקת הדם הדרושה לו ולהתפתחותו.
• גנטיקה – קרישיות יתר הנגרמת כתוצאה מנטייה גנטית מולדת אצל האם, ואשר באה לידי ביטוי בצורה דומה ועלולה לגרום לאותם הסיבוכים.

כיצד ובאיזה שלב מתגלה קרישיות יתר בהריון?

נשים רבות כלל אינן מודעות לעצם הסיכון של קרישיות יתר בהריון שלהן. הסיבה לכך היא, שבמרבית המקרים, בעיה זו מאובחנת במסגרת ההריון עצמו. למעשה, הנטייה לקרישיות יתר יכולה לבוא לידי ביטוי אך ורק כאשר נוצר המצב שמפעיל אותה, ובמקרה כזה מדובר בהריון. בהתאם לכך, נשים רבות מגלות את הנטייה לבעיה זו רק בהריון הראשון.

במרבית המקרים, הבעיה מתגלה בשלבים המתקדמים יותר של ההריון, החל מסוף השליש הראשון להריון, לאחר שיש דופק בעובר ולאורך השליש השני והשלישי.

מהו הטיפול המוצע במצב של קרישיות יתר?

במקרים בהם מאובחנת קרישיות יתר כגורם לסיבוכים בהריון, ניתן לתת לאם נוגדי קרישה. המדובר בתרופות שמשמשות במצבים רפואיים מגוונים, לרבות מחלות לב וכלי דם, ומטרתן היא בדיוק למנוע את ההשלכות של קרישת הדם, על ידי דילולו. נוגדי הקרישה ניתנים בכל מצב של קרישיות יתר, בין שמדובר בקרישיות הנגרמת מנוכחות נוגדנים ובין שמדובר בנטייה גנטית.

באיזה שלב של ההריון ניתן הטיפול?

מאחר והטיפול באמצעות נוגדי קרישה ניתן בדרך כלל לנשים בעלות היסטוריה של הפלות וסיבוכי הריון, חשוב לוודא שההריון נקלט בתוך הרחם לפני מתן נוגדי קרישה. מתן מדללי קרישה בהריון מחוץ לרחם הוא מהלך לא רצוי, ויכול להוביל לסיבוכים בפני עצמם. גם במקרים בהם לא ברור האם מדובר בקרישיות יתר, חשוב להתחיל את הטיפול אך ורק לאחר וידוא כי ההריון נקלט בתוך הרחם.

בהתאם לכך, מתן הטיפול באמצעות נוגדי קרישה ניתן בדרך כלל, רק לאחר שניתן לזהות שק הריון בתוך הרחם. זיהוי זה יכול להתבצע באמצעות בדיקת אולטרה סאונד פשוטה החל מהשבוע השישי להריון.

האם יש להמשיך את הטיפול לאחר ההריון?

לאחר הלידה, קרישיות יתר יכולה להשפיע על מערכת הדם של האם, ולהוביל אף לפקקת של הורידים העמוקים ולתסחיף ריאתי שמסכן את חיי האם. בהתאם לכך, נהוג להמשיך את הטיפול גם לאחר הלידה, בהתאם להערכה המקצועית של הרופא המטפל.