מזון ומצב רוח: לא תאמינו עד כמה ההשפעה הדדית

כבר בימי קדם הבחינו בכך שהרכב המזון משפיע על מצב הרוח. הגדיל לבטא זאת נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, כשהכריז שהצבא צועד על קיבתו והגדילו ליישם זאת שסבתות שלנו שידעו להרגיע כל מצב מצוקה עם כוס חלב חם ממותק בדבש

על כך מסבירה פרופ' אילנה בלום בתכנית המילון הרפואי בווידאו בהנחיית פרופ' קרסו

במחקר שבוצע על מתנדבים צעירים ענו כל הנשים והגברים השמנים שהם אוכלים כדי להקל על מצוקות נפשיות מסוימות כגון דיכאוi, מתח, שעמום ומצבי דחק נפשיים. רק הגברים הרזים ענו שהם אוכלים אך ורק כשהם רעבים.

כשנשאלו אותם מתנדבים האם יש איזשהו מזון שהם מעדיפים – רב רובם של הנשים והגברים השמנים ענו שהם כמהים לפחמימות. לגברים הרזים לא היו העדפות מזון.

במחקרים שבוצעו בעיקר בצבא ארה"ב נמצא שהרכב המזון משפיע באופן שונה באנשים בגילאים שונים, באונות שונות או בשעות היום. יתר על כן, מרכיבי מזון שונים כגון קפאין, שוקולד משפיעים על ערנות ומחדדים ומגבירים ריכוז וזיכרון. שוקולד באנשים מסוימים אף גורם להתמכרות.

איך זה פועל?

תתפלאו לשמוע שלהשפעות המזון על מצב רוחנו יש בסיס ביוכימי מוצק.

מצב רוחנו וגם התיאבון מושפעים בין היתר ע"י חומרים שנוצרים במוח ומעבירים מסרים בין נאורון (תא עצב) אחד לשני. החומרים האלה נקראים נאורוטרנסמיטורים.

ריכוז הנאורוטרנסמיטורים באזורים שונים של המוח גורם לנו להרגיש שמחים ועליזים או מדוכאים, מתוחים, אלימים וכו.

בין הנאורוטנסמיטורים הכי משפיעים הם הקטכולאמינם (אפינפרין, נוראפינפרין. דופאמין) וסרוטונין. עד היום רב התרופות הפסיכיאטריות  משפיעות על  ידי שינוי ריכוז הנאורוטרנסמיטורים באזורים שונים של המוח.

באופן פשתני מאוד עליה בריכוז הקטכולאמינים מלווה במצב רוח טוב ועליה בריכוז הסרוטונין מלווה בתחושת רוגע ושלווה.

איך זה קשור לאוכל?

הנאורוטרנסמיטורים נוצרים במוח מחומרי גלם שנמצאים באוכל. כך למשל הקטכולאמינים נוצרים מהחומצה האמינית תירוזין והסרוטונין מהחומצה האמינית טריפטופן.

על מנת להגיע למוח החומצות האמיניות חייבות לעבור את המחסום דם מוח.

במעבר על המחסום, החומצות האמיניות הנ"ל חייבות להתחרות עם חומצות אמיניות אחרות (חומצת אמיניות נאוטרליות גדולות) להם המחסום נותן עדיפות.

על מנת לעבור את המחסום ריכוז הטריפטופן צריך להיות הרבה יותר גבוה מזה של המתחרים.

דבר זה מתבצע לאחר אכילת פחמימות. לאחר אכילת פחמימות נפרש הורמון האינסולין.

הורמון האינסולין מכניס את מתחרי הטריפטופן לתאים, ריכוז הטריפטופן עולה ביחס למתחרים, הוא עובר את המחסום דם מוח וכך נוצר יותר סרוטונין.

דבר זה מסביר את תחושת הרוגע והשלווה שאנחנו חשים לאחר ארוחה עשירה בפחמימות.

ואיך פועל השוקולד?

בדיוק באותה צורה רק שבנוסף שוקולד מחיל חומר שנקרא אננדאמיד שנקשר במוח לקולטנים של הקנביס וקפאין שחוסם קולטנים של אדנוזין דבר שגורם להגברת הערנות. שלוב החומרים הנ"ל מסביר מדוע באנשים מסוימים השוקולד גורם להתמכרות.

במספר מחקרים נמצא קשר מובהק בין רמה נמוכה של סרוטונין, השמנה ודיכאון. כך, בארצות הנורדיות נקשרת התופעה של דיכאון עונתי להשמנה וחוסר בסרוטונין.

בנוסף הכמיהה לפחמימות ולעתים ההשמנה בתסמונת קדם וסתית נקשרת לירידה ברמת הסרוטונין המופיעה לפני הוסת.

לאור זאת נתן להבין איפה שהצלחתן או אי הצלחתן של הדיאטות השונות באנשים מסוימים קשורה להתאמה בין הרכב המזון באותה דיאטה לפרופיל הביוכימי של המטופל.