כל מה שרציתם לדעת על הפרעות בתפקוד בלוטת התריס

בלוטת התריס, הנה בלוטה הממוקמת בקדמת הצוואר ומשפיעה על תפקוד כל אברי הגוף החל מהמוח, וויסות תהליכים מטבוליים ועד למרקם השלד, השיערות והעור. פעולות אלה מתבצעות ע"י הפרשה לדם של הורמון הטירוקסין (T4) שהופך בכבד לצורתו הפעילה והוא הטרייודוטירונין (T3).

צפו בפרופ’ בלום מסבירה על כך בראיון לתכנית בקו הבריאות

על  תפקוד בלוטת התריס מפקח ישירות הורמון המופרש מבלוטת ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) – הTSH, הפרשת הורמון זה נמצא תחת פיקוח כפול:

1. הורמון שגורם להפרשתו – הTRH, שמקורו במרכז במוח הנקרא היפוטאלאמוס.
2. הורמון הטירוקסין שמדכא את הפרשתו. כך שככל שהטירוקסין עולה הTSH יורד ולהפיך הוא הדבר כשרמת הטירוקסין בדם יורדת. האיזון העדין בין הפרשות הטירוקסין והTSH משמשים בקליניקה לאבחון תת ויתר תריסיות.

מה הן הסיבות של תת פעילות בלוטת התריס?

הסיבות לתת פעילות של בלוטת התריס הן:

• מחלה אוטואימונית – כשהגוף מיצר נוגדנים שחוסמים הפרשת הורמוני התריס (וזו הסיבה השכיחה ביותר).
• תרופות – כגון ליתיום או אמיאודרון.
• יוד בעודף או מחסור ביוד במים ובתזונה.
• זיהומים וירליים מסוימים.
• קרינה.
• טיפולים ביתר – תריסיות כגון טיפולים כירורגיים, או טיפול ביוד רדיואקטיבי.
• הריון – בנשים מסוימות עלולה להופיע תת – תריסיות במשך – או בשנה לאחר ההריון.
• באופן נדיר יותר מחלות אינפילטרטיביות כגון אמילואידוזיס, או המוקרומטוזיס.
• באופן עוד יותר נדיר תת-התריסיות יכולה להיות משנית למחלת בלוטת ההיפופיזה שלא מפרישה את הורמון הTSH.
• באופן ממש נדיר תינוקות עלולים להיוולד ללא בלוטת התריס.

מה הם הביטויים הקליניים של תת תריסיות?

• בילודים – נמנום, חוסר תיאבון, צהבת ממושכת, עור יבש וגס, הרניה-טבורית ובהמשך חוסר התפתחות פסיכו-מוטורית ופיגור בגדילה.
• במבוגרים – במקרים קלים כמעט ואין ביטוים קליניים משמעותיים. כך במספר לא מבוטל של חולים המחלה מתבטאת רק בעליה ברמת ה- TSH בדם ללא סימנים קליניים או מעבדתיים אחרים, פרט אולי בעליה ברמת הנוגדנים בדם, מדובר אז בתת-תריסיות תת-קלינית. במקרים יותר קשים תת-התריסיות פוגעת בתפקוד רוב רקמות הגוף, כך למשל פגיעה במערכת העצבים המרכזית (שהיא הכי רגישה לשינוי ברמת הורמוני התריס) וגורמת להפרעות בריכוז וזיכרון, ישנוניות, עייפות, אפתיה, סף גירוי נמוך ומצב רוח דיכאוני.
• במערכת לב וכלי דם – תת-תריסיות גורמת לפגיעה בתפקוד שריר הלב, הפרעות קצב ויתר לחץ דם.
• במערכת הנשימה – תת-תריסיות גורמת לתת – אוורור ומחמירה את תסמונת דום הנשימה בשינה.
• במערכת העיכול – תת-תריסיות גורמת לחוסר תיאבון ועצירות.
• בכליות – ירידה בתפקוד הכלייתי.
• עור ושיערות – עור יבש וגס, נשירת שיערות.
• מערכת הרוויה – בנשים ווסתות עם דימום מוגבר וממושך, ירידה בפוריות, בחודשים הראשנים של ההריון נטייה להפלות.
• מבחינה מטבולית – עליה בשומני הדם וירידה ביכולת  לרדת במשקל.

במקרים קיצוניים, בעיקר בקשישים ובעונת החורף, תת – תריסיות לא מטופלת עלולה להביא למות החולה.

מה הן הסיבות של יתר – תריסיות?

• מחלה אוטו-אימונית – נגרמת ע"י יצירת נוגדנים המגרים ישירות את הבלוטה וגורמים לה להפריש עודף טירוקסין ללא כל בקרה אחרת. מחלה זו יכולה להתבטא ע"י יתר תריסיות בלבד או שהיא יכולה להתלוות לפגיעה בעיניים, אז היא נקראת מחלת GRAVES – BASEDOW.
• קשרים טוקסיים – אלה גידולים לרוב שפירים שמפרישים את הורמון הטירוקסין באופן עצמוני.
• דלקת הבלוטה – יכולה להופיע על רקע וירלי, בזמן או לאחר ההיריון, או משנית לפגיע מחומרים כימיים כגון יוד.
• נטילה מופרזת של הורמון הטירוקסין לרוב על רקע הפרעות נפשיות.

מה הם הביטויים קליניים של יתר – תריסיות?

במקרים קלים הביטוי הקליני היחידי יכול להיות דופק מהיר, פלפיטציות ו\או נדודי שינה.

במקרים קשים יותר – יתר תריסיות פוגעת ברוב המערכות, כך למשל:

• במערכת העצבים המרכזית והפריפרית, המחלה גורמת לנדודי שינה, סף גירוי נמוך, עצבנות יתרה , עייפות, רעד עדין בידיים, הזעת יתר, אי סבילות לחום.
• בעור ושיערות – נשירת שיערות שנעשות דלילות ודקות, עור דק ולך.
• העיניים מבריקות. במקרה של מחלת GRAVES – BASEDOW ניפצה: בלט עין, דמעת, ירידה בראיה, עיניים אדומות ומגורות.
• בלב וכלי דם – דופק מהיר ומואץ, פעימות  לב נוספות עד לפרפור פרוזדורים.
• בריאות – היפרוונטילציה.
• מערכת העיכול – יתר תיאבון ולעתים ירידה במשקל, יציאות מרובות ורכות.
• מערכת הרוויה – בנשים – דמם מופחת בווסתות, ירידה בפוריות ובחודשים הראשונים של ההריון – ריבוי הפלות.

כיצד מאבחנים הפרעות בתפקוד בלוטת התריס?

במקרה של חשד קליני על פגיעה בתפקוד התריס, הבדיקה הראשונה תהיה בדיקת רמת הTSH בדם. כעיקרון הTSH יהיה גבוה במקרה של תת-תריסיות ונמוך במקרה של יתר-תריסיות.

לרוב מבצעים בדיקת רמות ההורמונים הפעילים – FT4 ו FT3 רק כשרמת הTSH היא פתולוגית. במקרים רבים ניתן לראות ערכים פתולוגיים של TSH בנוכחות FT4 ו T3 תקינים. מדובר אז בתת- או יתר תריסיות תת קליניים.

מקרה יוצא מהכלל נצפה באופן נורמלי בחודשים הראשונים של הריון תקין כשרמת הTSH עשויה להיות נמוכה, ורמות הורמוני התריס תקינות. תופעה זו קשורה להפרשת הורמון ההיריון HCG שמאוד דומה למבנהו ל-TSH ולכן יכול אף הוא לפעול כהורמון מגרה בלוטת התריס.

במקרים פתולוגיים ניתן להמשיך את הבירור ע"י בדיקת נוגדנים ובדיקות הדמיה כגון מיפוי בלוטת התריס ובמקרים מסוימים של יתר תריסיות, בדיקת קליטה עם יוד רדיואקטיבי.