קרע בגידי הכתף: אבחנה, טיפול ומהלך ההחלמה

קרע בכתף? אל תישאר עם הכאב והמוגבלות. ד"ר אורי אופיר, מומחה מנתח כתף ומרפק בעל מרפאה פרטית בגבעתיים ובחדרה, מסביר על אפשרויות הטיפול השונות, החל מטיפול שמרני ועד לניתוח, ומדגיש את החשיבות של קבלת ייעוץ מקצועי והחלטה מושכלת. צפו בראיון המלא וגלו כיצד תוכלו לחזור לשגרת החיים שלכם

ד"ר אורי, מנתח כתף ומרפק מומחה סגן מנהל המחלקה בהלל יפה, מסביר על כך בראיון לתכנית בקו הבריאות

במאמר זה נלמד על:

• מהו קרע בגידי הכתף
• גורמי הסיכון לקרע בגיד
• מהם דרכי האבחנה
• מהם דרכי טיפול
• מהם דרכי החלמה

מהם קרעים בגידי הכתף?

בעת תנועת הכתף נע ראש עצם הזרוע אל מול עצם השכמה בעזרת קבוצה של ארבעה שרירים וגידים עיקריים המכונים גידי "השרוול המסובב".

בשל העומס הרב הפועל על גידים אלו ובשל המבנה האנטומי של הכתף חשופים הגידים ללחץ מתמיד, העלול להוביל לשחיקה ולתהליך דלקתי.

במצבים אלו נגרם בעת הרמת היד חיכוך וצביטה מכנית של הגידים בחלק העליון של הכתף, תופעה המכנה "תסמונת הצביטה". מדובר בתהליך הדרגתי שמתחיל כדלקת זמנית והפיכה ועלול להתקדם עד כדי קרע נרחב בגידים ושינויים ניוונים בלתי הפיכים במפרק הכתף.

במרבית הקרעים מעורב הגיד העליון מבין קבוצת "השרוול המסובב" הקרוי סופראספינטוס, אשר אחראי על הרמת היד לפנים ולצד. גידים נוספים עשויים להיות מעורבים בהתאם להיקף הנזק.

על פי רוב מדובר בהסתמנות הדרגתית המתחילה ללא גורם ברור, אולם תתכן הופעת קרע באופן חד עקב חבלה או הרמת משקל כבד. הקרע בגיד עשוי לערב את מלוא עובי הגיד ("קרע מלא") או חלק מעובי הגיד בלבד ("קרע חלקי").

כל אחר מסוגי הקרעים, מלא או חלקי, יכול להיות בהיקף קטן או גדול. השכיחות של קרעים שחקיקתיים בגידי הכתף עולה עם הגיל וכשליש מהאנשים מעל גיל 60 מאובחנים עם קרעים בגידי הכתף.

הנזק מתחיל בד"כ כקרע חלקי קטן ועלול להתקדם בהדרגה עד כדי קרע מלא בהיקף נרחב. קרע חד בגידי הכתף על רקע חבלתי יכול להגרם בכל גיל והיקפו קשור במנגנון החבלה ועוצמתה ללא חוקיות ברורה.

מהם גורמי הסיכון לקרע בגידי הכתף?

גורמי הסיכון העיקריים לקרע בגידי הכתף כוללים גיל מתקדם, ופעילות הכוללת שילוב של עומסים לכתף מעל גובה השכמה בעצימות ובתדירות גבוהה.

ענפי ספורט כגון טניס, חתירה והרמת משקולות הם דוגמאות מובהקות לפעילויות המצויה בסיכון גבוה לגרימת נזק לגידי הכתף, אולם יש לזכור כי גם פעולות שגרתיות הכוללת עומסים לכתף גורמת לעומס ומהווה גורם סיכון לנזק לגידי הכתף.

מהן התלונות האופייניות?

התלונה האופיינית הינה כאב בכתף הקשור לפעילות ומוחמר בעת הרמת היד ותנועות סיבוביות בעיקר מאחורי הגב.

הקרנת כאב לזרוע הצדדית וכן לאזור השכמה שכיחה מאוד. כאב בלילה ובעת שכיבה על הצד אופיינית גם כן.

הגבלה בהנעת הכתף וחולשה ביד יכולים להתפתח עם הזמן כביטוי להפחתת השימוש ביד ולהתקדמות היקף הנזק.

המשך פעילות מאומצת למרות הכאב עלול לגרום להחמרה ולנזק נוסף, על כן קיימת חשיבות לפנות לייעוץ רפואי במצבים בהם קיים כאב קבוע בכתף ללא הקלה.

ד"ר אופיר אורי אורתופד מומחה מנתח כתף ומרפק, סגן מנהל מחלקה אורתופדית במרכז הרפואי הלל יפה בראיון בערוץ 13 בנושא מניעת פריקת כתף

כיצד מתבצעת האבחנה?

אבחנה ראשונית מתבצעת באופן קליני, על סמך שילוב של תלונות המטופל/ת והממצאים המתגלים בבדיקה גופנית ממוקדת.

לשם ביסוס האבחנה יש צורך בצילומי רנטגן של הכתף המעורבת ובבדיקת אולטראסאונד עדכנית. צילומי הרנטגן נדרשים להדגמת המבנה הגרמי של הכתף בשאלת שחיקה, נזק גרמי, הסתיידויות וממצאים פתולוגיים אחרים. בדיקת אולטראסאונד של הכתף המעורבת (רצוי תוך השוואה לצד הנגדי) נדרשת בנוסף לצילומים, לצורך הדגמת הרקמות הרכות, בניהם גידי הכתף, בשאלת תהליך דלקתי, קרע חלקי או קרע מלא בגידים.

שילוב של התלונות הקליניות, בדיקה גופנית וממצאי צילומי רנטגן ובדיקת אולטראסאונד של הכתף מאפשר לאבחון מדויק ויעיל של מרבית הקרעים בגידי הכתף.

במצבים מסוימים יומלץ על ביצוע בדיקות נוספות (דוגמת בדיקת CT, MRI או מיפוי עצמות) לצורך השלמת הבירור ובטרם החלטה על התערבות ניתוחית.

מהם הטיפולים הקיימים?

במרבית המקרים של קרע שחיקתי כרוני בגידי הכתף יומלץ תחילה על ניסיון טיפול שמרני, הכולל טיפול תרופתי נוגד כאב ודלקת, פיזיותרפיה לשיכוך כאב ואיזון שרירי הכתף והימנעות מפעילות מאומצת מעל גובה השכמה.

הזרקת תכשירים סטרואידים לכתף אינו מומלץ כעקרון בנוכחות קרע בגידי הכתף, אולם ניתן לעשות בו שימוש במקרים מסוימים.

הזרקה לכתף של תכשירי פלסמה עשירים בגורמי גדילה (PRP) צברה תאוצה בשנים האחרונות ברפואת ספורט בכלל ובכירורגיה של הכתף בפרט ועשויה להועיל במצבים מתאימים.

במקרים בהם טיפול שמרני מיטבי, בתקופה של 3-6 חודשים לפחות לא סייע בהפחתת התלונות ניתן לשקול התערבות ניתוחית.

הניתוח מבוצע עפ"י רוב בטכניקה ארתרוסקופית זעיר פולשנית, בה בעד מספר חתכים זעירים של כ-1 ס"מ בעור מוחדרת מצלמה ומכשור ייעודי. מטרת הניתוח הסרה של הרקמה הדלקתית המעובה, שיוף זיזי עצם בולטים ותיקון של הגיד הקרוע בחזרה לנקודת אחיזתו בעצם על ידי תפרים ייחודיים.

מהלך ההחלמה מהניתוח

למרות שיעורי ההצלחה הגבוהים, נותרה ההחלמה לאחר ניתוח לתיקון קרע בגידי הכתף נקודת תורפה מהותית. מדובר במהלך החלמה ממושך של מספר חודשים, המלווה בכאב וסבל לא מבוטל.

טיפולי פיזיותרפיה ולעתים גם הידרותרפיה מהווים חלק בלתי נפרד ממהלך ההחלמה וחיוניים להצלחת הניתוח.

ההחלמה המורכבת מדגישה את חשיבות הדיון המעמיק באפשרויות הטיפול, שמרני מול ניתוחי, בטרם קבלת החלטה, ובחירה בניתוח במקרים המתאימים בלבד ובמטופלים הצפויים לשיקום משביע רצון.

לסיכום

התקדמות בתחומי הרפואה והטכנולוגיה מאפשרת כיום טיפול יעיל ובטוח במרבית המקרים של קרעים סימפטומטיים בגידי הכתף.

נדרש ייעוץ הולם ודיון מעמיק באפשרויות הטיפול ובעיקר בטרם החלטה על התערבות ניתוחית. אורך רוח והבנה כי מהלך השיקום כרוך בתהליכים פיזיולוגיים שאין בהם קיצורי דרך, מסייעים בתהליך ההחלמה.