טיפול בערמונית מוגדלת: המדריך השלם

מרבית הגברים המבוגרים בני 65 ומעלה סובלים מהגדלה שפירה של הערמונית. וכיום קיימות שורה של טכניקות לטיפול בבעיה.

במאמר הבא נדבר על:

• תפקידה של בלוטת ערמונית 
• הגורמים לערמונית מוגלדת
• אבחון ערמונית מוגדלת
• טיפול תרופתי בערמונית מוגדלת
• טיפול כירורגי בערמונית מוגדלת

צפו בד"ר אנגלשטיין מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית בקו הבריאות

סיפורו של יצחק בלונדר:

במילים פשוטות, הערמונית המוגדלת ממנה סבל יצחק הובילה למצב בו היה חייב להתפנות בכל 50 דקות, בין שהוא בקולנוע ובין שהוא בתאטרון, או באמצע כל פעילות יומיומית אחרת.
אחרי שנים ארוכות בהן דחה זאת יצחק שוב ושוב, החליט לעבור ניתוח של כריתת הערמונית דרך השופכה.

יצחק בלונדר: "היום אני מרגיש מצוין. ממצב שבו נאלצתי להתעורר 5 עד 6 פעמים בלילה בכדי להתפנות בשירותים, היום אני מתעורר לכל היותר פעם אחת בלילה."

מהו התפקיד של בלוטת הערמונית בגופנו?

בגיל הפריון הערמונית היא חלק מאברי הרוויה של הגבר והיא תורמת חלק קטן מנוזל הזרע שמשביח אותו, ובכך עוזר לזירעון הגברי להגיע בסופו של דבר אל הביצית הנקבית ולהפרות אותה. בגיל המבוגר בלוטת הערמונית עלולה לגדול וללחוץ על צינור השתן, השופכה.

מהי השכיחות של ערמונית מוגדלת באוכלוסייה?

למעשה אצל כל הגברים הערמונית גדלה עם הגיל, ללא הבדל בין אנשים הנמצאים בשכבה סוציו-אקונומית מסוימת, אנשים הסובלים מסוכרת, יתר לחץ-דם או הבדלים בשגרת יחסי המין. כל אלו אינם משפיעים על נושא זה של הגדלת הערמונית.

שכיחות יתר של ערמונית מוגדלת ניתן לראות אצל אנשים הסובלים מהשמנה;  קיימת חשיבות גם למרכיב הגנטי:  אדם שאצלו במשפחה גברים נותחו עקב ערמונית מוגדלת שפירה מתחת לגיל 60 נמצא בקבוצת סיכון מסוימת.

בנוסף לכך גם צעירים יכולים לדעת אם הם נמצאים בקבוצת הסיכון אם התסמינים מתחילים כבר בגיל צעיר, או שבעקבות בדיקות דימות נמצאה ערמונית מוגדלת ואצל מי שהתסמינים של הפרעה במתן השתן ההולכים ומחמירים עם הזמן.

ד"ר דב אנגלשטיין: "אם אתם סובלים אל תחכו, גשו להיבדק על ידי כך נוכל להקדים תרופה למכה."

מהם הגורמים לערמונית מוגדלת?

במשך שנים ארוכות ועד עצם היום הזה, עדיין מבוצעים מחקרים שמנסים להבין בדיוק מדוע מתפתח מצב של ערמונית מוגדלת. ההבנה שלנו היום מדברת על תמהיל של כמה גורמים ובהם תאים שגדלים ומתרבים מחד גיסא ותאים אחרים שמתעכבת מיתתם מאידך גיסא וכל זה תחת השפעת שינויים הורמונליים בגופנו עם הגיל: למשל, ירידה ברמת הטסטוסטרון ועלייה ברמת האסטרוגן וחילוף חומרים נוספים בבלוטה.  יחד עם זאת, עד כה לא קיימת הבנה מוחלטת היכולה להסביר בדיוק מדוע הערמונית גדלה ובסופו של דבר חוסמת.

מהם התסמינים של ערמונית מוגדלת?

ככלל, התסמינים של ערמונית מוגדלת נחלקים לשתי קבוצות מרכזיות:

תסמינים חסימתיים קלאסיים:

תסמינים שיכולים להעיד על מצב של חסימה בדרגה זו או אחרת בדרכי השתן – על פי תהליך מתן השתן – היסוס, הוא זמן ההמתנה עד שזרם השתן מתחיל;  זרם שתן חלש; טפטוף סופי, דהיינו לקראת סוף מתן השתן מעין טפטוף או "גמגום"; תחושת חוסר התרוקנות.

תסמינים רגיזניים:

תסמינים המופיעים בדרך כלל בנוסף לתסמינים החסימתיים וכוללים יקיצות תדירות במהלך הלילה לצורך התרוקנות, צורך בהתרוקנות לעיתים תכופות במשך היום, צריבה ותסמינים נוספים הפוגעים באיכות החיים.

כיצד מאבחנים ערמונית מוגדלת?

אבחון ערמונית מוגדלת מתחיל בעדותו של המטופל לגבי התסמינים מהם הוא סובל. בהתאם לתסמינים המדווחים על ידו, מחליט הרופא על בדיקות נוספות שאותן יש לבצע על מנת לאבחן ערמונית מוגדלת באופן מובהק, ובכלל זה בדיקות שתן, בדיקת אולטרה סאונד של הכליות, שלפוחית השתן והפרוסטטה (ערמונית) עצמה ושארית השתן, לאחר ההשתנה.

בדיקת האולטרה סאונד מסייעת באבחון גודל הערמונית לצורך קבלת החלטה לגבי סוג הניתוח המתאים במקרה הספציפי. ברוב המקרים מבוצעות בדיקות נוספות כמו רמת התפקוד הכלייתי ורמת ה PSA בדם לשלילת סרטן הערמונית.

האם ישנו טיפול תרופתי במחלה?

התשובה היא בהחלט כן. עוד לפני שמקבלים החלטה על התערבות כירורגית לטיפול בערמונית, תחילה מבוצע ניסיון לטפל בבעיה במסגרת טיפול שמרני, הכולל תרופות שונות המיועדות לפתוח ולשחרר את מוצא שלפוחית השתן ולאפשר זרימה טובה יותר, תרופות היכולות להקטין את ממדי בלוטת הערמונית וכן תרופות המיועדות למתן את התסמינים הרגיזניים שפוגעים יותר מכל באיכות חייו של המטופל.

מהו השלב הבא, במקרים בהם נכשל הטיפול התרופתי?

בתווך שבין הטיפול התרופתי השמרני ובין הטיפול הניתוחי כירורגי, ישנה אפשרות נוספת לטיפול בבעיה באמצעות סטנטים/ תומכנים. לאורך ההיסטוריה נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לפתור את בעיית הערמונית המוגדלת באמצעות החדרת תומכנים שישמרו על מוצא שלפוחית השתן פתוח ויאפשרו זרימה חופשית של השתן דרכו.

דור התומכנים הקודם לא הצליח במיוחד, מאחר והתומכנים זזו ממקומם מה שגרם, בין היתר, לאי תפקודם או לטפטופים בלתי נשלטים של שתן.  הדור החדש של התומכנים דווקא מראים רמת יעילות גבוהה מאוד, ונותר עוד לבחון את העמידות שלהם לאורך זמן.

מהם הטיפולים הכירורגיים בערמונית מוגדלת?

נטיית הטיפולים הקיימים היא להיות זעיר-פולשניים: המגמה היא שניתן יהיה לעשותם בהרדמה קצרה או אף בהרדמה מקומית, שניתן יהיה לבצעם במרפאתו של הרופא ושלא יהיו להם תופעות לוואי משמעותיות.

בטיפולים הכירורגיים אנו רוצים בעצם להוריד באמצעים שונים את החלק החוסם של הערמונית כדי שהשתן יוכל לזרום יותר טוב דרך השופכה. לשם כך קיימים ניתוחים ואמצעים שונים, כמו למשל כריתה באמצעות לולאה חשמלית דרך השופכה (TURP), שיש עמה ניסיון רב של עשרות שנים ועד ללייזרים מסוגים שונים, חלקם ממיסים את החלק החוסם, בעזרת חלקם כורתים את החלק החוסם בשלמותו, מרסקים הבלוטה הכרותה ומוציאים דרך השופכה.

בנוסף לכך ישנם גם שיטות חדשות כמו, זרם סילון של מים ש"ממיס" את התאים החוסמים. ושיטה חדשה שתכנס במהרה לארץ שהיא למעשה הזרקת אדים לחלק החוסם ובתהליך קצר ופשוט לרוקן את החלק החוסם, ייתכן ללא צורך בצנתר לאחר הפעולה.