סרטן שד גרורתי: התרופות החדשות שמאריכות חיים ומשפרות אותם

אילנה עוז אשר מתמודדת עם סרטן שד גרורתי, ממשיכה לחיות חיים נורמטיביים לצד המחלה וליווי של צוות המומחים של מרכז דוידוף לטיפול ולחקר מחלות הסרטן בבילינסון. מטופלות רבות המתמודדות עם סרטן השד בוחרות לעבור ליווי ומעקב על ידי המרכז, לאחרונה מוצעות במרכז למטופלות סרטן שד גרורתי, טיפולים חדשים המשפרים ומאריכים את חייהן באופן דרמטי 

יצאנו לבדוק עם פרופ' רינת ירושלמי משאלי ממרכז דוידוף לסרטן בבית החולים בילינסון את פריצת הדרך הטיפולית שמשפרת את איכות חייהן של חולות סרטן שד גרורתי באופן משמעותי ואף מאריכות חיים

הכתבה בשיתוף חברת נוברטיס

לפני שמונה שנים התלוננה אילנה עוז, מנהלת בית ספר בעפולה, על דימום מהפטמה הימנית. הרופאים הרגיעו אותה ואמרו שזה לא חריג, גם בביופסיה לא נמצא דבר.
שנה וחצי לאחר מכן התנפח השד והיא חזרה לבדיקות. כשהרופאים גילו גוש של 4 מ"מ הם הציעו לה לעבור ניתוח וכשזה לא עזר היא הופנתה לכריתת שד.
"עוד לפני שהגיעו התשובות ידעתי שמשהו לא תקין", היא מספרת. "רק בכריתה התגלה שהשד היה מלא, היה גידול עצום מאחור. יתכן שבגלל שמרקם השד היה סמיך היה קצת יותר קשה לעלות על זה".

כשאת מגלה שיש לך סרטן שד, השמיים נופלים עלייך?

"לא נבהלתי. השנה שבה גילו לי את הסרטן הייתה השנה הראשונה שניהלתי בית ספר. הייתי ב'היי' ולא נתתי לבשורה לשבש לי את השמחה על התפקיד החדש. החלטתי שהמחלה לא תנהל אותי, אני אנהל אותה".
בשלב הזה הופנתה אילנה לפרופ' רינת ירושלמי משאלי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף לטיפול ולמחקר מחלות הסרטן, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין.

אילנה עוז: "בזכות הטיפול של מרכז דוידוף לסרטן השד בראשותה של פרופ' ירושלמי והטיפול הצמוד שקיבלתי מכל המחלקה, הצלחתי לחזור לחיים ולשגרה אני מנהלת את המחלה ולא המחלה מנהלת אותי"

במהלך השנה הראשונה אצל פרופ' ירושלמי ערכה אילנה פט סיטי שבו התגלה ממצא קטן, פרופ' ירושלמי ביקשה לעקוב אחריו. אחרי כמה חודשים שוב עשתה פט סיטי והתברר שמדובר בסרטן גרורתי והפעם הגרורות הגיעו לעצמות באגן ובעמוד השדרה. מאז היא מטופלת בטיפול ממוקד מטרה ותרופות הורמונלית וביולוגית.

מקומי ממוקד לעומת גרורתי מפושט

"סרטן השד נחלק לשני מצבים", מסבירה פרופ' רינת ירושלמי משאלי "אם הוא ממוקד ניתן להסירו, לטפל ולעקוב. אחרי חמש שנים בהן הסרטן לא חזר אפשר להכריז על ריפוי. מצב גרורתי זה מצב כרוני ממנו לא ניתן להבריא. עם זאת, בעזרת התרופות החדשות איכות החיים משתפרת וניתן להאריך חיים".

פרופ' רינת ירושלמי משאלי:  "כיום יש לנו הרבה כלים לטיפול ויש המון פריצות דרך. לחלק מהחולות מותאם טיפול אישי לפי מוטציות מסוימות. בעניין זה צריך להגיד שסרטן השד הוא בין הסרטנים הראשונים שהביא את הרפואה המותאמת אישית."

במקרים מסוימים הטיפול הוא בעיקר באמצעות כימותרפיה, כאשר היום לחלק מהחולות מוסיפים אימונותרפיה (טיפול המפעיל את מערכת החיסון כנגד הגידול). מרבית הנשים שמגיעות לכאן, גם אם יש להן כבר גרורות, יקבלו טיפול מודרני עם פרופיל תופעות לוואי מצומצם שיאפשר לה איכות חיים מצוינת. אף אחד לא יידע שהיא חולה. במילים אחרות, השינוי בטיפול הוא גם במהות וגם בנראות. אילנה היא מנהלת בית ספר. יש לה תפקיד מוביל. אף אחד לא רואה עליה שהיא חולה. היא ממשיכה בקריירה ובניהול המשפחה".

מרכז הנותן מענה לחולות סרטן השד

5,500 נשים מאובחנות מדי שנה בסרטן שד. שישית מהן מגיעות למכון דוידסון – מרכז הסרטן הגדול בארץ של קופת חולים כללית. את פניהן מקבלת סילבי דניאל, אחות היחידה שהיא הכתובת הראשונה של המטופלות בכל שאלה ובעיה.
"אני פוגשת את המטופלות אחרי שהן קיבלו מהרופאה תכנית טיפול ומדריכה אותן ומלווה אותן בדרך", מסבירה סילבי. "אני זמינה לשאלות ולעזור בהתמודדות עם תופעות לוואי אפשריות. אם המטופלת זקוקה לעזרה באיזון סימפטומים היא יוצרת איתי קשר. במקרים של סרטן גרורתי כמו של אילנה המטרה שלנו היא לתת טיפול שיצמצם את תופעות הלוואי ויאפשר קיום אורח חיים תקין".

סילבי דניאל: "במרכז דוידוף במרכז רפואי רבין (בילינסון) יש מספר רב של שירותים למטופלות סרטן השד, מרפאה לטיפול תומך למניעת תופעות לוואי לטיפולים. יש כאן יחס אישי ופרטני לכל אחת מהמטופלות והמקרה של אילנה הוא רק דוגמא אחת"

היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף, מרכזת את כל מגוון הטיפולים והשירותים המקפים למטופלות עם סרטן שד, כדי לספק מענה מותאם אישית ולהבטיח טיפול ממוקד ויעיל לא רק למטופלת עצמה אלא גם למארג התומך.

ליווי הוא לא רק בטיפול רפואי פיזי אלא גם להיבט הרגשי והנפשי?

"בדיוק כך. יש לנו בבניין הרבה שירותים שיכולים לעזור למטופלות מעבר לטיפול הרגיל. יש לנו שירותים של רפואה משלימה ומרפאה לטיפול תומך שעוזרים בתופעות הלוואי כדי שהמטופלות ירגישו הכי טוב שאפשר בנסיבות האלה".
"אני מנהלת אורח חיים מלא", משתפת אילנה. "אני עובדת בבית הספר סביב השעון, מטיילת בארץ ובעולם. אני לא מגדירה את עצמי חולה. בעיניי אדם חולה זה מי ששוכב במיטה וצריך לטפל בו. נכון שמדי פעם יש נפילות, אבל קמים וממשיכים הלאה. בעניין הזה מי שנותן לי הרבה כוח להמשיך הם המשפחה והצוות הרפואי שאני סומכת עליו בעיניים עצומות".

מה המסר שלך למי שקוראת את הכתבה?

"המסר החשוב הוא ללכת להיבדק. אם יש דימום או תחושה לא נכונה לא לחכות. גם אם לא מוצאים שום דבר צריך להמשיך ולהיבדק זה באמת מציל חיים".