חולי סרטן לשעבר, לאחר כריתה, נאלצים לעבור טיפולי כימותרפיה באופן גורף, כאמצעי מניעה להישנות המחלה. גם כשאין כלל שאריות מחלה בגופם, הם עוברים טיפול קשה ונאלצים לסבול מתופעות לוואי, 'ליתר ביטחון'
ד"ר יואב מנסטר (PHD), מסביר כיצד ניתן לחסוך סבל מיותר מחולים לאחר ניתוח ולאפשר חזרה לחיים תקינים לחולים לשעבר.
מנכ"ל חברת פרוג'נטיקס ד"ר יואב מנסטר, מסביר על בדיקת דם פשוטה, המזהה באופן ממוקד אצל מי מהמחלימים עלולה להישנות המחלה, ולספק רק להם המשך טיפול מותאם אישית, ובכך לצמצם דרסטית את היקף החולים הנזקקים לטיפול זה.
פיצוח הגנום האנושי הוליד את הרפואה המותאמת אישית. בזכותה ניתן להתייחס למאפיינים המולקולריים על ה – DNA של החולה, בכפוף לכך להתאים למטופל טיפול המיוחד לו ולכן יעיל ואפקטיבי יותר.
בשלב הראשון, הטיפול התמקד בחולים גרורתיים, מציאת המוטציה על ריצוף ה DNA, אפשרה לתת טיפול ביולוגי ובהמשך אימונותרפי שנתן מענה אישי ומותאם לכל חולה.
מעקב אחר הישנות מחלת הסרטן
אמצעי הדימות הקיימים כיום לא מספיקים כדי לקבוע בקרב חולים בסרטן לשעבר, אשר עברו ניתוחי כריתה, את סבירות חזרת המחלה.
בדיקת הביופסיה לא מציגה את המצב הפעיל ברגע נתון אחרי הכריתה, ולכן לא ניתן היה לקבוע בוודאות האם עדיין ישנה מחלה פעילה בגוף.
כדי לא לפספס חולים שיש בגופם שאריות גידול, המשיכו על פי רוב לתת טיפולים כימותרפיים ללא הבחנה, לכלל החולים לשעבר.
כיצד ניתן לזהות בזמן אמת את מצב המחלה?
הגידול משתנה כל הזמן, הגנומיקה של הגידול משתנה, ולכן ביופסיה שנלקחה בתחילת המחלה לא משקפת את המצב בזמן נתון. קל וחומר היא לא יכולה להעיד על המצב אחרי ניתוח כריתה.
לפני 3-4 שנים חל פיתוח נוסף, הביופסיה הנוזלית. המאפשר לאמוד את הגנומיקה העכשווית של הגידול על ידי מעקב אחרי CT-DNA. בבדיקה ניתן לראות DNA המושלך מהגידול לדם.
הבדיקה מבוססת על כך, שאם רואים DNA של גידול בדם זה מצביע על נוכחות נכונה לחצי השעה האחרונה מזמן הבדיקה.
כלומר, התוצאה מייצגת את המצב בחצי השעה האחרונה, וזאת להבדיל מביופסיה שנלקחה לפני שנים.
חולים גרורתיים כבר לא צריכים לעשות ביופסיה כדי לעשות בדיקה גנומית להתאמת טיפול, יכולים להסתפק בבדיקת דם.
החידוש האחרון הוא שגם במקרים של מטופלים שהיה להם גידול מקומי קטן והוא הוסר בניתוח, אין להם בכלל גידול בגוף, אין עומס גידול שניכר, ובכל זאת ניתן לזהות שאריות קטנות של CT-DNA.
הטכנולוגיה שפותחה לאחרונה בבדיקת סיגנטרה, היא היכולת לאמוד את שאריות המחלה בזמן אמת על בסיס שאריות קטנטנות של DNA בדם, גם אם לחולה אין גידול והוא כבר מחלים.
למה צריך לדעת האם נותרו שאריות מחלה בדם?
נהוג לתת טיפול פוסט ניתוחי בהרבה מקרים של כריתת גידול, ולמרות שאחרי כריתה הכל נראה תקין, יש הרבה מקרים בהם המחלה חוזרת בכל זאת.
לכן, נתנו ככלל לכולם טיפול מונע ולא ברפואה מותאמת אישית, לפי שלב המחלה, לפי גודל הגידול וכו'.
אנחנו יודעים שהטיפול המונע שנעשה בכימותרפיה, ולאחרונה באימונותרפיה עבד רק על חלק מהחולים, כ 15-20%.
בלבד במיוחד לפני הרפואה המותאמת אישית, המגמה הייתה לתת תרופות שלא עוזרות לרוב החולים, ושחלקם הגדול לא זקוק להם כלל.
אבל בהעדר משהו יותר טוב, העדיפו לתת תרופה שאולי לא תעזור לחלק (ויתכן גם לרובם) ואף תחליש אותם, אבל יכולה להציל חיי אחרים.
למה לא נתנו באופן מבוקר טיפול מונע כל כך קשה?
כיוון שלא ניתן לראות שאריות גידול אם נותר באמצעי הדימות המוגבלים למילימטרים בודדים של גידול ואחרי כריתה לא רואים יותר מדי.
יש חלל שחור, ולא ברור אם יש או אין שאריות אז ליתר בטחון נתנו לכולם.
זו תרופה שיש לה השלכות קשות על איכות החיים.
מדובר בכימותרפיה – זה טיפול מאוד קשה, במיוחד אם אין גידול בגוף.
כיצד הבדיקה בסיגנטוריה מאפשרת לדייק במתן הטיפול?
סוף כל סוף יש לנו דרך לראות את המחלה החיה, עוד בדם, לפני שרואים סימנים לה בדימות.
בבדיקת הדם, ובהתאם לכך לתת טיפול מושכל למי שבאמת צריך.
מה שהמחקרים מראים זה שמי שיש לו מחלה חיה גם מגיב טוב יותר לטיפול ויש צידוק ברור לתת טיפול.
מי שאין להם שאריות DNA בדם הסיכוי שלהם מראש לפתח מחלה הוא יותר נמוך ועכשיו גם יש עדויות שהם לא יגיבו לטיפול מלכתחילה, כי הטיפול עובד על שאריות מחלה.
כדי שטיפול כימותרפי יהיה אפקטיבי, אם אין מחלה, הכימו לא יעזור.
אנחנו יודעים היום אם יש או אין מחלה חיה ולתת טיפול רק למי שזקוק לו.
עד כמה מדויקת תוצאת הבדיקה?
מי שיש לו שאריות מחלה בדם והתקבלה תוצאה חיובית בבדיקה הוא בעל סיכוי של כמעט 100% לחזרת המחלה, ובמקרה זה רופאים ימליצו על כימותרפיה.
מי שהתקבלה אצלו תשובה שלילית, הסיכוי שהמחלה לא תחזור עומד על סביבות 90%.
כלומר תיתכן תשובה שגויה ב 10%, אבל מאחר וממילא מי שהתוצאה שלו שלילית לא מגיב לטיפול כימותרפי, בדרך כלל לא ימליצו על טיפול מונע בשלב הזה.
ליתר ביטחון, ניתן לערוך מעקב ולקחת עוד בדיקת דם, ואם גם אז התוצאה שלילית בשתי בדיקות דם ברצף של שלושה חודשים הסיכוי עולה עד כדי 95%-97% בטחון שלא תחזור המחלה.
בדיקה לצרכי מעקב
יש חולים שעושים את הבדיקה כמעקב, בזמן שהם עוברים טיפול, כדי לבדוק תגובה לטיפול.
אם אנחנו רואים שינוי ב CT-DNA אנחנו יכולים להסיק עד כמה הטיפול יעיל, ומה כיוון ההתקדמות.
האם זו בדיקה רלוונטית לכל סוגי הסרטן?
כן, זו בדיקה בהתאמה אישית לחולה.
כלומר מרצפים את הגידול של החולה הספציפי מהביופסיה, מרצפים את הרקמה הבריאה שלו, רואים את המוטציות האופייניות לסרטן של החולה, ובונים בדיקה ספציפית אישית לחולה.
זו בדיקה "תפורה" לכל חולה, ובסוף עוקבים אחרי 16 מוטציות שונות שנמצאו אצל החולה ואפשר לחזור אליה.

להתייעצות עם חברת פרוג'נטיקס
השאירו פרטים או חייגו
077-9977690
תגובות
כתבות נוספות


תקווה חדשה לחולי סרטן המעי הגס: באמצעות טיפולים חדשניים, במרכז הרפואי איכילוב נלחמים במחלה ואף מביאים לריפוי
ד"ר דן מירלמן
היחידה החדשה לגידולי מערכת העיכול בבית החולים שערי צדק מציעה את הטיפולים המתקדמים ביותר לחולי סרטן המעי הגס – תחת קורת גג אחת
ד"ר עופר פורים
ניתוחי הייפק: כריתת גרורות בחלל הבטן
ד"ר אלמוג בן יעקב
החיים החדשים של רבקה: החלימה מסרטן הוושט לאחר טיפולים מתקדמים באסותא אשדוד
ד"ר דניאל סולומון
ניסוי קליני לטיפול בגידולי מוח סרטניים
פרופ' יגאל שושן