שלבקת חוגרת

במאמר זה תוכלו לקרוא על:

• מה זה שלבקת חוגרת?
• תסמינים של שלבקת חוגרת
• מתי צריך לפנות לרופא?
• מהו הגורם לשלבקת חוגרת?
• מהו נגיף הווריצלה זוסטר (VZV)?
• האם אדם עם שלבקת חוגרת מדבק?
• מהם גורמי הסיכון לשלבקת חוגרת?
• האם קיימים סיבוכים לשלבקת חוגרת?
• האם וכיצד ניתן למנוע שלבקת חוגרת?
• כיצד מאבחנים שלבקת חוגרת?
• כיצד מטפלים בשלבקת חוגרת?
• כמה זמן נמשכת שלבקת חוגרת?
• מה זה זוסטר מפושט?
• מה חשוב לדעת לגבי שלבקת חוגרת והריון?

מה זה שלבקת חוגרת?

שלבקת חוגרת היא זיהום נגיפי הגורם לפריחה כואבת. למרות ששלבקת חוגרת יכולה להתרחש בכל מקום בגוף, לרוב היא נראית כפס שלפוחיות אחד העוטף את צד שמאל או ימין של פלג הגוף העליון.

שלבקת חוגרת נגרמת על ידי נגיף הווריצלה זוסטר (VZV) – אותו נגיף הגורם לאבעבועות רוח. לאחר הדבקה באבעבועות רוח, הנגיף נשאר בגוף, במצב לא פעיל, ברקמת העצבים ליד חוט השדרה והמוח. כעבור שנים מהדבקה באבעבועות רוח, הנגיף עשוי לעבור הפעלה מחדש (רה אקטיבציה) כשלבקת חוגרת.

שלבקת חוגרת אינה מצב מסכן חיים בדרך כלל, אך היא יכולה להיות כואבת מאוד. חיסונים יכולים לעזור להפחית את הסיכון לפתח שלבקת חוגרת וטיפול מוקדם יכול לעזור לקצר את משך הזיהום ולהפחית את הסיכוי לסיבוכים. הסיבוך השכיח ביותר הוא נוירלגיה פוסט הרפטית, הגורמת לכאב אופייני במשך זמן רב לאחר שחולפות השלפוחיות.

תסמינים של שלבקת חוגרת?

הסימנים והתסמינים של שלבקת חוגרת בדרך כלל משפיעים רק על קטע קטן בצד אחד של הגוף – קטע זה נקרא בשפה רפואית ״דרמטום״.

סימנים ותסמינים אלה עשויים לכלול:

• כאב, צריבה, קהות או עקצוץ
• רגישות למגע
• פריחה אדומה שמתחילה כמה ימים לאחר הופעת הכאב
• שלפוחיות מלאות נוזלים שנקרעות ומתכסות בגלד
• גירוד
• חום
• כאב ראש
• רגישות לאור
• עייפות

כאב הוא בדרך כלל התסמין הראשון של שלבקת חוגרת ועבור חלק מהאנשים הכאב יכול להיות אינטנסיבי. כתלות במיקום הכאב, לעתים ניתן לטעות בתסמינים ולחשוב שמדובר בבעיות הפוגעות בלב, בריאות או בכליות. כמו כן, יש אנשים שחווים כאב של שלבקת חוגרת מבלי לפתח את הפריחה.

לרוב, הפריחה בשלבקת חוגרת מתפתחת כפס שלפוחיות העוטף את הצד השמאלי או הימני של פלג הגוף העליון. לפעמים הפריחה מתרחשת סביב עין אחת או בצד אחד של הצוואר או הפנים.

מתי יש לפנות לרופא?

יש לפנות מיד לרופא אם אדם חושד שיש לו שלבקת חוגרת, אך במיוחד במצבים הבאים:

• הכאב והפריחה מתרחשים ליד עין. אם לא מטפלים בה, זיהום זה עלול להוביל לפגיעה בעין קבועה.
• מגיל 60 ומעלה, מכיוון שגיל מגדיל באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים.
• אם למטופל או למישהו ממשפחתו מערכת חיסונית מוחלשת (בגלל סרטן, תרופות או מחלה כרונית).
• הפריחה מפושטת וכואבת.

מהו הגורם לשלבקת חוגרת?

שלבקת חוגרת נגרמת על ידי נגיף הווריצלה זוסטר (varicella zoster virus) – אותו נגיף הגורם לאבעבועות רוח. נגיף זה הוא חלק מקבוצת נגיפים הנקראים נגיפי הרפס, הכוללים את הנגיפים הגורמים להרפס השפתיים, הרפס באיברי המין ומחלת הנשיקה. עם זאת, הנגיף הגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת אינו אותו נגיף האחראי להרפס השפתיים או למחלת הנשיקה.

כל מי שהיה לו אבעבועות רוח עלול לפתח שלבקת חוגרת שכן לאחר ההחלמה מאבעבועות רוח הנגיף נכנס למערכת העצבים ונשאר בה ״רדום״ במשך שנים. בסופו של דבר, הוא עלול לעבור הפעלה מחדש ולעבור דרך סיבי העצבים לעור ולהביא לתסמיני שלבקת חוגרת. עם זאת, לא כל מי שהיה לו אבעבועות רוח יפתח שלבקת חוגרת.

הסיבה להתפתחות שלבקת חוגרת אצל אדם מסוים אינה ברורה, אבל היא יכולה להיות קשורה לחסינות מופחתת לזיהומים עם ההזדקנות שכן שלבקת חוגרת שכיחה יותר בקרב מבוגרים ואצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת.

מהו נגיף הווריצלה זוסטר (VZV)?

נגיף הווריצלה זוסטר משתייך למשפחת נגיפי ההרפס.

משפחת נגיפים זו כוללת נגיפים שונים הגורמים לתסמינים במערכות גוף שונות:

• נגיפי ההרפס סימפלקס (HSV-1, HSV-2) הגורמים להרפס השפתיים והרפס באיברי המין.
• נגיף הווריצלה זוסטר (VZV) הגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת.
• נגיף אפשטיין בר (EBV) הגורם למחלת הנשיקה ואף לסרטן מסוג לימפומה.
• נגיף הציטומגלו (CMV) – הגורם למחלת הנשיקה ולדלקת ברשתית.
• נגיף הרוזאולו (HHV-6) הגורם למחלת האדמדמת.
• נגיף הקפושי סרקומה (KSHV) הגורם לסרקומה ע"ש קפושי ולמחלות נוספות.

האם אדם עם שלבקת חוגרת מדבק?

אדם עם שלבקת חוגרת יכול להעביר את הנגיף לכל מי שאינו חסין מפני אבעבועות רוח (כלומר נדבק בנגיף בעבר או חוסן כנגדו). זה קורה בדרך כלל באמצעות מגע ישיר עם הפצעים הפתוחים של פריחת שלבקת חוגרת. לאחר ההדבקה, האדם שנדבק יפתח אבעבועות רוח ולא שלבקת חוגרת.

אבעבועות רוח יכולות להיות מסוכנות עבור אנשים מסוימים ולכן, עד שהשלפוחיות של שלבקת חוגרת נושרות, האדם מדבק ועליו להימנע ממגע פיזי עם מי שעדיין לא נדבק באבעבועות רוח או קיבל את החיסון נגד המחלה, במיוחד אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, נשים בהריון ויילודים.

מהם גורמי הסיכון לשלבקת חוגרת?

כל מי שהיה לו אבעבועות רוח יכול לפתח שלבקת חוגרת. לרוב המבוגרים בישראל היו אבעבועות רוח כשהיו ילדים, לפני שהחל החיסון השגרתי בילדות המגן כעת מפני אבעבועות רוח.

גורמים שעשויים להגביר את הסיכון לפתח שלבקת חוגרת כוללים:

גיל מעל 50 – שלבקת חוגרת שכיחה ביותר בקרב אנשים מעל גיל 50. הסיכון עולה עם הגיל.

---

מחלות רקע מסוימות – מחלות שמחלישות את המערכת החיסונית, כמו HIV וסרטן יכולות להגביר את הסיכון.

---

טיפולים לסרטן – קרינה או כימותרפיה יכולים לדכא את החיסוניות כנגד מחלות שונות ועלולים בין היתר להוות גורם סיכון גם לשלבקת חוגרת.

---

תרופות מסוימות – תרופות שנועדו למנוע דחייה של איברים מושתלים יכולות להגביר את הסיכון לשלבקת חוגרת – וכך גם שימוש ממושך בסטרואידים, כמו פרדניזון.

האם קיימים סיבוכים לשלבקת חוגרת?

סיבוכים של שלבקת חוגרת יכולים לכלול:

נוירלגיה פוסט הרפטית – עבור אנשים מסוימים, הכאב של שלבקת חוגרת נמשך זמן רב לאחר שהשלפוחיות חולפות. מצב זה מכונה postherpetic neuralgia והוא מתרחש כאשר סיבי עצב שנפגעו מעבירים מסרי כאב ״מבולבלים״ ומוגזמים מהעור למוח.

---

אובדן ראיה – שלבקת חוגרת בעין או מסביב לעיניים עלולה לגרום לדלקות עיניים כואבות שעלולות לגרום אף לאובדן ראייה.

---

בעיות נוירולוגיות – כתלות באילו עצבים מושפעים, שלבקת חוגרת יכולה לגרום לדלקת במוח (אנצפליטיס), שיתוק פנים (פציאליס), פגיעה בשמיעה או בשיווי משקל.

---

זיהומים בעור – אם שלפוחיות שלבקת חוגרת אינן מטופלות כראוי, עלולים להתפתח זיהומי עור חיידקיים.

האם וכיצד ניתן למנוע שלבקת חוגרת?

חיסון שלבקת חוגרת עשוי לעזור במניעת המחלה.

לאנשים המעוניינים לקבל את החיסון שלבקת חוגרת יש שתי אפשרויות: זוסטווקס (Zostavax) ושינגריקס (Shingrix). הוכח כי חיסון הזוסטווקס מספק הגנה מפני שלבקת חוגרת למשך כחמש שנים. זהו חיסון חי מוחלש הניתן כזריקה אחת, בדרך כלל בזרוע העליונה. זוסטווקס מומלץ לאנשים מגיל 60 ומעלה. אמנם הוא כבר לא נמכר בארה"ב החל מיולי 2020, אבל במדינות אחרות, וביניהן ישראל, עדיין נעשה בו שימוש.

בארצות הברית, חיסון השינגריקס אושר על ידי מינהל המזון והתרופות (FDA) בשנת 2017 והוא מועדף על פני חיסון הזוסטווקס. מחקרים מצביעים על כך שחיסון השינגריקס מספק הגנה מפני שלבקת חוגרת במשך יותר מחמש שנים. כמו כן, שינגריקס הוא חיסון שמורכב מנגיף מומת ולא מנגיף חי מוחלש. הוא ניתן בשתי מנות, עם חודשיים עד שישה חודשים המתנה בין שתי המנות.

שינגרקיס מאושר ומומלץ לאנשים מגיל 50 ומעלה, כולל כאלה שקיבלו בעבר את חיסון הזוסטווקס או שהייתה להם שלבקת חוגרת.

תופעות הלוואי השכיחות ביותר של חיסון שלבקת חוגרת הן אדמומיות, כאב, רגישות, נפיחות וגירודים במקום ההזרקה וכאבי ראש.

חיסון שלבקת חוגרת אינו מבטיח הגנה מוחלטת מפני שלבקת חוגרת, אך סביר להניח שחיסון זה יפחית את מהלך המחלה וחומרתה ויפחית את הסיכון להופעת נוירלגיה פוסט הרפטית. החיסון משמש רק כאסטרטגיית מניעה והוא איננו מיועד לטפל באנשים שיש להם כרגע את המחלה.

כיצד מאבחנים שלבקת חוגרת?

שלבקת חוגרת מאובחנת בדרך כלל על פי תלונות על כאב בצד אחד של הגוף, יחד עם הפריחה והשלפוחיות האופייניות. הרופא גם עשוי לקחת דגימת רקמה או תרבית מהשלפוחיות לבדיקה במעבדה.

כיצד מטפלים בשלבקת חוגרת?

אין תרופה לשלבקת חוגרת, אך טיפול מהיר בתרופות אנטי-ויראליות יכול להאיץ את הריפוי ולהפחית את הסיכון לסיבוכים.

תרופות אלו כוללות:

• אציקלוויר (זובירקס)
• פמציקלוויר
• ולציקלוויר (וולטרקס)

שלבקת חוגרת יכולה לגרום לכאב חמור, ולכן הרופא עשוי גם לרשום:

• מדבקות קפסאיצין (קווטנזה)
• נוגדי פרכוסים, כגון גבפנטין (ליריקה)
• תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות, כגון אמיטריפטילין (אלטרול)
• חומרי אלחוש, כגון לידוקאין, הניתנים באמצעות קרם, ג'ל, תרסיס או מדבקה
• תרופות נרקוטיות, כמו קודאין
• זריקה הכוללת קורטיקוסטרואידים והרדמה מקומית

כמה זמן נמשכת שלבקת חוגרת?

שלבקת חוגרת נמשכת בדרך כלל בין שבועיים לשישה שבועות. רוב האנשים מקבלים שלבקת חוגרת רק פעם אחת, אך ניתן לחלות גם פעמיים או יותר.

מה זה זוסטר מפושט?

זוסטר מפושט (disseminated zoster) מוגדר בדרך כלל כהתפרצות כללית ומפושטת על פני יותר משלושה אזורי גוף, של יותר מ-10-12 שלפוחיות המופיעות 7-14 ימים לאחר מופע טיפוסי של שלבקת חוגרת. בדרך כלל, לא ניתן להבדיל בין מצב זה לבין אבעבועות רוח על פי המראה.

מצב זה מתרחש בכ-2% ממקרי השלבקת חוגרת באוכלוסייה הכללית אך הוא קיים בקרב עד 35% מהחולים המאושפזים בבית החולים או אלו מערכת חיסון מוחלשת.

אנשים עם זוסטר מפושט צריך להיות מנוטרים היטב בחשד להתפתחות של דלקת ריאות (פנומוניטיס) או דלקת מוח (אנצפליטיס) שיכולות להיות מסכנות חיים.

מה חשוב לדעת לגבי שלבקת חוגרת והריון?

שלבקת חוגרת במהלך ההיריון היא יוצאת דופן אך אפשרית. אם אישה באה במגע עם מישהו שיש לו אבעבועות רוח או זיהום פעיל בשלבקת חוגרת, היא יכולה לפתח אבעבועות רוח אם היא לא חוסנה או חלתה מעולם.

כתלות בטרימסטר ההיריון בו האישה נמצאת, אבעבועות רוח במהלך ההיריון עלול לגרום למומים מולדים ולכן, קבלת חיסון נגד אבעבועות רוח לפני ההיריון יכולה להיות צעד חשוב בהגנה על העובר.

לעומת אבעבועות רוח, שלבקת חוגרת נוטה פחות לגרום לסיבוכים, אך זה עדיין יכול להיות לא נעים. יש לפנות לרופא מיד אם האישה חווה פריחה במהלך ההיריון.

ניתן להשתמש בבטחה בתרופות אנטי-ויראליות המשמשות לטיפול בשלבקת חוגרת במהלך ההיריון. אנטי היסטמינים יכולים גם לסייע בהפחתת גרד, ואקמול יכול להפחית כאב.

מקורות: MayoClinic | HealthLine

שאלות ותשובות בנושא

מה חשוב לדעת לגבי שלבקת חוגרת אצל מבוגרים?

מה ההבדל בין שלבקת חוגרת ואורטיקריה (סרפדת)?

האם יש תרופות ביתיות לשלבקת חוגרת?

האם שלבקת חוגרת מועברת באוויר?

מהי נוירלגיה פוסט הרפטית?

כיצד מאבחנים ומטפלים בנוירולגיה פוסט הרפטית?