שחמת הכבד

שחמת הכבד הינה ​​מצב שבו רקמת צלקת מחליפה בהדרגה תאי כבד בריאים. זוהי מחלה מתקדמת, המתפתחת לאט לאורך שנים רבות. ככל שהשחמת מתקדמת, ישנה הצטברות של רקמת צלקת אשר בסופו של דבר תפגע בתפקוד הכבד, עד לכדי הפסקת התפקוד לחלוטין.

שחמת מתפתחת כתוצאה מנזק מתמשך וארוך טווח לכבד. כאשר רקמת כבד בריאה נהרסת ומוחלפת ברקמת צלקת, המצב הופך למסוכן בעקבות הרס התאים הבריאים וכן חסימת מעבר הדם דרך הכבד.

במאמר זה נלמד על:

• מהם השלבים של שמחת הכבד?
• התפתחות המחלה
• תסמינים
• גורמים
• סיבוכים אפשריים
• דרכי מניעה
• אבחון
• דרכי טיפול

מהם השלבים של שחמת הכבד?

נהוג לדרג את חומרת השחמת בדירוג הנקרא דירוג צ'יילד-פו (Childs-pugh score). על פי שיטת דירוג זו, נבחנים חמישה מאפיינים קליניים ולכל אחד מהם ניתן ציון מ-1 עד 3.

חמשת המאפיינים הם:

רמות הבילורובין – בילורובין הוא חומר הנוצר מפירוק תאי דם אדומים, והכבד עוזר להיפטר ממנו. רמה גבוהה של בילורובין חופשי עלולה להיות רעילה

רמות אלבומין – חלבון המיוצר בכבד ובעל תפקידים חשובים בדם

תפקודי הקרישה – הכבד מייצר פקטורי קרישה ובהיעדרם ישנה סכנה לדימום

מיימת – מאפיין זה מתייחס להצטברות של נוזלים בבטן כתוצאה מעלייה בלחץ הדם בעקבות רקמת הצלקת בכבד

אנצפלופתיה כבדית – מאפיין זה מתייחס למצב ההכרה של אדם עם שחמת

לבסוף סוכמים את הניקוד ומגיעים לשלב מחלת הכבד כדלקמן:

Class A – 5-6 נקודות דירוג מצביעות על שחמת מתונה יחסית

Class B – 7-9 נקודות דירוג מצביעות על שחמת בינונית

Class C – 10-15 נקודות דירוג מצביעות על שחמת חמורה

בנוסף, רופאים מכניסים לסיווג שחמת הכבד האם היא מפוצה או לא מפוצה. שחמת מפוצה פירושה שהכבד מצליח לתפקד למרות הנזק. כבד עם שחמת לא מפוצה אינו יכול לבצע את תפקידיו כראוי ולרוב גורם לתסמינים חמורים. על אף החלוקה לשלבים בתוך השחמת, שחמת הכבד נחשבת לעתים קרובות כשלב אחרון של מחלת כבד (End-stage Liver Disease).

כיצד מתפתחת המחלה?

הכבד הוא איבר עמיד מאוד ובדרך כלל מסוגל לחדש עצמו ולייצר מחדש תאים הרוסים. שחמת מתפתחת כאשר הגורמים הפוגעים בכבד (כגון אלכוהול וזיהומים ויראליים כרוניים) קיימים לאורך זמן. כאשר זה קורה, הכבד נפצע ונוצרת רקמת צלקת.

כבד מצולק אינו יכול לתפקד כראוי, ובסופו של דבר הדבר עלול לגרום לשחמת הכבד. שחמת מביאה להתכווצות והתקשות הכבד, מה שמקשה על זרימת דם עשיר בחומרים מזינים אל הכבד מהווריד הפורטלי. הווריד הפורטלי מוביל דם ממערכת העיכול אל הכבד.

הלחץ בווריד הפורטלי עולה כאשר הדם אינו יכול לעבור לכבד. התוצאה הסופית היא מצב חמור הנקרא יתר לחץ דם פורטלי המוביל להתפתחות תסמינים חמורים.

מהם התסמינים של שחמת הכבד?

לרוב, תסמינים אינם מופיעים בשלבים המוקדמים של שחמת הכבד. אולם ככל שמצטברת רקמת צלקת, היכולת של הכבד לתפקד כראוי יורדת.

הסימנים והתסמינים הבאים עשויים להופיע:

• כלי דם דמויי קורי עכביש על הבטן (בעקבות לחץ הדם הגבוה בווריד הפורטלי)
• עייפות
• נדודי שינה
• עור מגרד
• אובדן תיאבון
• ירידה במשקל גוף
• בחילות
• כאב או רגישות באזור בו נמצא הכבד
• כפות ידיים אדומות
• חולשה

הסימנים והתסמינים הבאים עשויים להופיע עם התקדמות שחמת הכבד:

• דופק מואץ
• דימום בחניכיים
• ירידה משמעתית במשקל גוף
• קושי בעיבוד תרופות ואלכוהול
• בלבול ושינויים במצב הכרה (בעקבות הצטברות רעלים)
• סחרחורת
• הצטברות נוזלים בקרסוליים וברגליים (בצקת בגפיים תחתונות)
• אובדן שיער
• רגישות גבוהה יותר לחבלות
• צהבת
• אובדן החשק המיני
• בעיות זיכרון
• חום תכוף יותר וסיכון מוגבר לזיהומים
• התכווצויות שרירים
• דימום מהאף
• כאבים בכתף ​​ימין
• קוצר נשימה
• צואה שחורה או חיוורת
• שתן כהה
• הקאת דם
• בעיות בהליכה ובניידות

מהם הגורמים לשחמת הכבד?

הגורמים השכיחים לשחמת הם:

• שתיית אלכוהול מרובה לאורך זמן
• זיהומים ויראליים בהפטיטיס B ו-הפטיטיס C
• מחלת כבד שומנית
• מתכות רעילות
• מחלות גנטיות

שתיית אלכוהול מרובה לאורך זמן – רעלים רבים, וביניהם גם אלכוהול, מפורקים בכבד. עם זאת, כאשר כמות האלכוהול גבוהה מדי, הכבד עובד יתר על המידה, ותאי הכבד עלולים להיפגע בסופו של דבר.

שתיינים כבדים הצורכים אלכוהול באופן קבוע לתקופות ארוכות נוטים יותר לפתח שחמת, בהשוואה לאנשים בריאים אחרים. בדרך כלל, שתיית אלכוהול כבדה צריכה להימשך לפחות 10 שנים עד ששחמת הכבד תתפתח.

בדרך כלל ישנם שלושה שלבים של מחלת כבד הנגרמת על ידי אלכוהול:

• כבד שומני – הצטברות של שומן בכבד
• דלקת כבד אלכוהולית – זה קורה כאשר תאי הכבד מתנפחים ותפקודם יורד
• שחמת – כ-10 עד 15 אחוז מהשתיינים הכבדים יפתחו בסופו של דבר שחמת

הפטיטיס (דלקת כבד) – דלקת כבד נגרמת לרוב כתוצאה מנגיפי הפטיטיס. הפטיטיס C, נגיף המועבר בדם, יכול לפגוע בכבד ובסופו של דבר לגרום לשחמת הכבד. הפטיטיס C היא סיבה נפוצה לשחמת במערב אירופה, צפון אמריקה, ובמקומות רבים אחרים בעולם, כולל ישראל. שחמת יכולה להיגרם גם על ידי נגיפי הפטיטיס B ו-D.

כבד שומני לא אלכוהולי (NASH) – NASH, בשלביו המוקדמים, מתחיל בהצטברות שומן בכבד, כתוצאה מתזונה לקויה ושומנית (בניגוד להצטברות השומן משתיית אלכוהול). השומן גורם לדלקת וכתגובה נוצרת רקמת צלקת, ועם הזמן המצב מתפתח לכדי שחמת.

ישנה סבירות גבוהה יותר לפתח NASH בקרב אנשים הסובלים מהשמנת יתר, חולי סוכרת, אנשים עם רמות שומן גבוהות בדם ואנשים הסובלים מלחץ דם גבוה.

הפטיטיס אוטואימונית – מערכת החיסון של האדם עלולה לתקוף איברים בריאים בגוף כאילו היו גורמים זרים. כאשר זה קורה בכבד, נוצר נזק ועם הזמן עלולה להתפתח שחמת.

מספר מצבים גנטיים – ישנם כמה מצבים תורשתיים שיכולים לגרום לשחמת הכבד, כולל:

• המוכרומטוזיס – ברזל מצטבר בכבד ובחלקים אחרים של הגוף
• מחלת וילסון – נחושת מצטברת בכבד ובחלקים אחרים של הגוף

חסימה של צינורות המרה – ישנם מספר מצבים ומחלות, כגון סרטן של צינורות המרה, או סרטן הלבלב, שיכולים לגרום לחסימה של צינורות המרה, ולהגדיל את הסיכון לשחמת הכבד.

תסמונת באד-קיארי – תסמונת זו מתרחשת כתוצאה מחסימה כלשהי של ורידי הכבד המובילים דם מהכבד אל הלב. סיבה אפשרית היא היווצרות קרישי דם בוורידי הכבד. מצב זה עלול לגרום ללחץ דם גבוה בוורידים אלו מה שיוביל לתסמינים כמו מיימת, וכן להיווצרות כלי דם שיעקפו את הכבד, מה שיוביל למעבר של חומרים רעילים מבלי לעבור סינון בכבד.

אילו סיבוכים עלולים להופיע כתוצאה מהמחלה?

שחמת יכולה להוביל למספר מצבים אחרים, חלקם מסכני חיים. אלה כוללים:

מיימת או בצקת – מיימת היא הצטברות של נוזלים בבטן, ובצקת היא הצטברות של נוזלים ברגליים. ניתן לטפל במצבים אלו באמצעות דיאטה דלת מלח ובאמצעות תרופות המגבירות פינוי של נוזלים מהגוף. במקרים חמורים של מיימת, ייתכן שיהיה צורך לנקז את הנוזל שמצטבר בבטן באופן תכוף, וייתכן גם שיהיה צורך בניתוח.

יתר לחץ דם בווריד הפורטלי והיווצרות דליות – דליות הן ורידים גדולים ונפוחים בוושט ובקיבה, הנוצרים כתוצאה מהתקשות הכבד והקושי במעבר הדם דרכו. הירידה בגמישות הכבד מעלה תחילה את הלחץ בווריד הפורטלי, המוביל דם ממערכת העיכול אל הכבד, וכתוצאה מכך נוצרות הדליות. דליות עלולות להיקרע ולגרום לאובדן דם חמור ולקרישי דם.

אנצפלופתיה כבדית – כאשר הכבד מפסיק לתפקד ולסנן רעלים, עלולות להצטבר רמות גבוהות שלהם בדם, ובסופו של דבר להגיע למוח ולפגוע במצב ההכרה של המטופל.

סרטן הכבד – קרצינומה של הכבד היא הסוג השכיח ביותר של סרטן הכבד. מכלל סוגי הסרטן, זהו גורם התמותה השלישי ברחבי העולם.

תסמונת הפטו-פולמונרית (HPS) – רופאים מגדירים HPS כשילוב של מחלת כבד, כלי דם מורחבים בריאות ובעיות בחילופי הגזים בריאות. התסמונת גורמת למחסור בחמצן וקוצר נשימה.

הפרעות קרישה – שחמת יכולה לגרום לבעיות בקרישת הדם, מה שיכול להוביל לדימום וקרישי דם שעלולים להיות קטלניים.

כיצד ניתן למנוע שחמת הכבד?

ניתן להפחית את הסיכון לשחמת הכבד במספר דרכים המונעות נזק לכבד ומשפרות את מצבו:

להגביל את צריכת האלכוהול – מומלץ להפחית את צריכת האלכוהול היומית והשבועית בכדי לשמור על בריאות הכבד. עבור אנשים הסובלים ממחלת כבד, יש להשתדל להימנע מאלכוהול לחלוטין.

שמירה על תזונה בריאה – מומלץ לבחור בתזונה מלאה בפירות וירקות, דגנים מלאים ומקורות חלבון לא שומניים. יש להפחית את כמות המזונות השומניים והמטוגנים על מנת למנוע הצטברות שומן בכבד.

שמירה על משקל תקין – השמנת יתר עלולה לפגוע בכבד. במידה ואדם סובל מהשמנת יתר או מעודף משקל יש לשוחח עם הרופא על תוכנית הרזיה.

הפחתת הסיכון להפטיטיס – כדי להימנע מהידבקות בהפטיטיס B ו-C, יש להקפיד לנקוט באמצעי הזהירות הבאים:

• להשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין.
• להימנע משיתוף מחטים.
• לחסן אנשים בסיכון להידבק בהפטיטיס B, כגון עובדי מערכת הבריאות.

כיצד ניתן לאבחן שמחת הכבד?

מכיוון שלעיתים רחוקות מופיעים תסמינים בשלב מוקדם של המצב, שחמת מאובחנת לרב כאשר החולה נבדק לגבי מצב או מחלה אחרים.

במידה ואדם חווה את התסמינים הבאים, עליו לפנות לרופא מיד:

• חום עם צמרמורות
• קוצר נשימה
• הקאת דם
• צואה כהה או עכורה
• פרקים של בלבול

רופא יבדוק את המטופל וירגיש את אזור הכבד כדי לקבוע אם הוא מוגדל. המטופל יישאל על ההיסטוריה הרפואית שלו ואורח החיים שלו, כולל הרגלי צריכת האלכוהול.

ניתן גם לבצע את הבדיקות הבאות על מנת לסייע באבחנה:

בדיקת דם – ניתן להעריך את תפקוד הכבד באמצעות דגימת דם. תאי הכבד ודרכי המרה התוך כבדיות מכילים באופן תקין אנזימים (חלבונים תפקודיים) ספציפיים. במידה ונגרם נזק לתאי הכבד, חלבונים אלו משתחררים מן התאים ונספגים אל זרם הדם, ורמתם בדם עולה.

האנזימים העיקריים שנבדקים הם אלנין אמינוטרנספראז (ALT), אספרטאט אמינוטרנספראז (AST) ואלקלין פוספאט (ALP).

בדיקות הדמיה – ניתן להשתמש בסריקות אולטרסאונד, CT או MRI כדי לבדוק אם הכבד מוגדל ולזהות הצטלקויות או גושים.

ביופסיה – דגימה קטנה של תאי כבד נלקחת ונבדקת במיקרוסקופ. הביופסיה יכולה לאשר שחמת ולהצביע על הגורם לה.

אנדוסקופיה – הרופא מחדיר צינור ארוך ודק עם מצלמה בקצה, דרך הוושט ולקיבה. הרופא מחפש סימנים לכלי דם נפוחים (דליות) שיכולות להוות סימן לשחמת הכבד.

כיצד ניתן לטפל בשחמת הכבד?

אם השחמת מאובחנת מוקדם מספיק, ניתן למזער את הנזק על ידי טיפול בגורם הבסיסי או בסיבוכים השונים המתרחשים:

טיפול בתלות באלכוהול – במידה והשחמת נגרמה כתוצאה מצריכת אלכוהול כבדה ארוכת טווח, על המטופל בראש ובראשונה להפסיק לשתות. במקרים רבים הרופא ימליץ על תכנית טיפול מסודרת להפסקת שתייה.

תרופות – המטופל עשוי לקבל תרופות אנטי-ויראליות לשליטה בנזק הנגרם לתאי הכבד על ידי הפטיטיס B או C. תרופות לדוגמא הן ריבאוירין (לטיפול בהפטיטיס C) או טנופוביר (או בשמה המסחרי, ויראד, לטיפול בהפטיטיס B).

שליטה בלחץ בווריד הפורטלי – דם עלול להצטבר בווריד הפורטלי המספק דם לכבד, ולגרום ללחץ דם גבוה בווריד זה. בדרך כלל המטופל יקבל תרופות כדי להוריד את לחץ הדם בכלי דם אחרים, במטרה למנוע דימום חמור. סימנים לדימום ניתן לאתר באמצעות אנדוסקופיה.

טיפול בדליות – אם החולה מקיא דם או מדמם בצואה, כנראה שיש לו דליות בוושט, ויש צורך בטיפול רפואי דחוף. ההליכים הבאים עשויים לסייע:

• קשירת דליות – גומיה קטנה מונחת מסביב לבסיס הדליות כדי לעצור את הדימום.
• סקלרותרפיה להזרקה – לאחר ביצוע אנדוסקופיה מוזרק חומר לתוך הדליות, שגורם ליצירת קריש דם ורקמת צלקת.
• הנחת בלון – צינור מוחדר לגרונו של המטופל, ובקצהו יש בלון. באזור הדליות, הבלון מנופח ומפעיל לחץ על הדליות כדי לעצור את הדימום.
• הליך TIPSS – אם טיפולים אחרים אינם מונעים את הדימום, ניתן לבצע ניתוח בו מועבר צינור לרוחב הכבד המחבר בין הווריד הפורטלי לוורידי הכבד, ומאפשר לדם לעקוף את הכבד. זה מפחית את הלחץ שגרם לדליות.

סיבוכים אחרים מטופלים בדרכים שונות:

זיהומים – למטופל תינתן אנטיביוטיקה לכל זיהום שיופיע.

בדיקת סרטן הכבד – לחולי שחמת יש סיכון גבוה בהרבה לחלות בסרטן הכבד. הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקות דם סדירות ובדיקות הדמיה.

אנצפלופתיה כבדית – תרופות יכולות לסייע בטיפול ברמות גבוהות של חומרים רעילים בדם, הגורמות לשינויים במצב ההכרה.

ניתוח השתלת כבד – במקרים מסוימים, הנזק הנגרם על ידי שחמת הכבד משפיע על רוב הכבד ואינו הפיך. במקרים אלה, ולרוב כמוצא אחרון, המטופל עשוי להזדקק להשתלת כבד. השתלת כבד היא הליך בו הכבד החולה מוחלף בכבד בריא מתורם שנפטר או בחלק מכבד מתורם חי.

שחמת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר להשתלת כבד. מועמדים להשתלת כבד עוברים בדיקות מקיפות כדי לקבוע אם הם בריאים מספיק כדי לקלוט את הכבד בצורה טובה.

מקורות: MNS | HealthLine | MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

מתי עליי לפנות לרופא בחשד לשחמת?

איזה אזור בגוף מגרד כאשר מופיעה שחמת?

כמה מהר מתפתחת שחמת?

כמה אלכוהול נחשב למסוכן עבור הכבד ועלול להוביל לשחמת?

האם שחמת כבד יכולה לגרום למוות פתאומי?