קריש דם

קריש דם הוא גוש מוצק של מרכיבי דם שיכול להיווצר בוורידים או בעורקים כחלק ממנגנון הקרישה.

קריש דם שנוצר שלא לצורך, יכול להישאר במקומו (מוגדר כפקקת), או לנוע בכלי הדם בגוף (מוגדר כתסחיף) ולהוות סכנה גדולה עוד יותר.

קרישי דם שנוצרים במקומות מסוימים ואינם מתמוססים מעצמם עלולים להוביל לסיבוכים רפואיים.

גורמי סיכון מסוימים, דוגמת עישון והיריון עשויים להחמיר את הסיכון להיווצרות קרישי דם.

התסמינים הנלווים להופעת קריש הדם והטיפול המומלץ תלויים במיקומו, בגודלו ובנזק שגרם.

ניתן לאבחן את קיומם של קרישי דם באמצעי הדמיה שונים כמו אולטרסאונד, CT ו-MRI והטיפול בהם עשוי לכלול שימוש במדללי דם, גרבי לחץ, שינויים באורח החיים ואף ניתוחים במצבי חירום רפואיים.

אילו סוגים של קרישי דם קיימים?

ישנם שני סוגים עיקריים של קרישי דם:

פקקת ורידים – היווצרות של קריש בווריד המוביל דם מהגוף חזרה אל הלב.

קריש דם שנוצר באחד הוורידים הגדולים שבגוף נקרא פקקת ורידים עמוקים (DVT – Deep veins thrombosis), כך שקריש מסוג זה עלול להתנתק ממקומו, להגיע לריאות, לעצור את זרימת הדם בכלי הדם הריאתיים ולגרום לתסמינים חמורים ואף למוות (תהליך זה נקרא תסחיף ריאתי – PE – pulmonary embolism).

פקקת עורקים – היווצרות של קריש בעורק הנושא דם עשיר בחמצן מהלב אל איברי הגוף.

קרישים עורקים עשויים להיווצר במקומות רבים בגוף וביניהם הלב, מח, כלי דם ביטניים ועוד.

מהם גורמי הסיכון להיווצרות קריש דם?

ישנם גורמים עיקריים שיכולים לתרום להיווצרות קריש דם וביניהם גיל מבוגר (בעיקר מעל גיל 65), אשפוז ממושך וניתוחים.

גורמים נוספים שיכולים להגביר את הסיכון כוללים:

• היריון.
• נטילת גלולות למניעת היריון או טיפול הורמונלי חלופי.
• מחלת הסרטן.
• היסטוריה משפחתית של קרישי דם, או מחלה ספציפית אחרת שמעלה את הסיכון להיווצרות קריש כגון תסמונת אנטי-פוספוליפיד (APLS – Antiphospholipids syndrome), פוליציטמיה ורה (Polycythemia vera) ועוד.
• מחלת קורונה (COVID-19).
• עודף משקל.
• אורח חיים ישבני (שכולל ישיבה מרובה).
• עישון.
• יתר לחץ דם.
• כולסטרול גבוה בדם.

פקקת עורקים עלולה להיגרם בנוסף כחלק מתהליך הנקרא טרשת עורקים.

בתהליך זה משקעי שומן או סידן גורמים להתעבות דפנות העורקים ולהצטברותו של חומר שומני (הנקרא פלאק), שבתורו עלול להיקרע ולגרום להיווצרות קריש דם.

פקקת עורקים יכולה להתרחש בין היתר בעורקים המספקים דם לשריר הלב (עורקים כליליים) ולהוביל להתקף לב, בעוד קריש דם בכלי הדם המוחיים עלול לגרום לשבץ מוחי.

מהם התסמינים שעלולים להופיע עם היווצרות קריש דם?

ההשפעות הגופניות של קריש הדם תלויות במיקומו בגוף, כך שגם פקקת עורקית וגם פקקת וורידית יכולה להפחית את זרימת הדם ולגרום לסיבוכים חמורים ולסכנת חיים.

עם זאת, ישנם אנשים שלא יחוו תסמינים כלל.

קרישי הדם יכולים להיווצר במספר איברים, ביניהם:

בטן – קרישי דם באזור הבטן עלולים לגרום לכאב בטן, בחילות והקאות.

ידיים או רגליים – קריש דם ברגל או בזרוע עלול לגרום לכאב או לאזור רגיש למגע, נפיחות, אדמומיות וחום.

מוח – קרישי דם במוח (שבץ) עלולים לגרום למגוון תסמינים בהתאם למיקומם בכלי הדם המוחיים.

קרישים אלו עלולים לגרום לבעיות דיבור או ראייה, חוסר יכולת לזוז, חוסר תחושה חלקי הגוף ולעיתים להתקפי פרכוס.

לב או ריאות – קריש דם בלב עלול לגרום לתסמינים של התקף לב כגון כאבי חזה, הזעה, כאב במורד הזרוע השמאלית, קוצר נשימה ועוד.

קריש דם בריאות יכול לגרום לכאבים בחזה, קשיי נשימה, שיעול דמי ועוד.

כיצד ניתן לאבחן הימצאות קריש דם?

ישנן בדיקות רבות שבאמצעותן ניתן לאבחן נוכחות של קריש דם.

בדיקות אלו כוללות:

בדיקת דופלר (Duplex ultrasound) – זוהי הבדיקה הנפוצה ביותר לאבחון פקקת וורידים עמוקים (Deep veins thrombosis).

בבדיקה זה יש שימוש בגלי קול בכדי ליצור תמונות של הדם הזורם דרך העורקים והוורידים.

בדיקת די-דימר (D-dimer) – די דימר הוא תוצר של פירוק קרישי דם.

בדיקת די דימר מודדת את רמת התוצר בדם, כך שרמות גבוהות עשויות להצביע על נוכחות פקקת וורידים עמוקים או סוג אחר של קריש דם.

ונגריה (Venography) – במסגרת בדיקה זו, מוזרק חומר לווריד אשר נצבע בסוגים מסוימים של צילום רנטגן.

הופעת זרימת דם איטית מהרגיל עלולה להעיד על קיום קריש דם.

בדיקות MRI ו- CT – בדיקות אלו יוצרות תמונות מפורטות של איברים, רקמות וכלי דם בגוף.

כמו כן, יתכן והמטופל יידרש לבצע בדיקות דם נוספות כדי לבדוק אם ישנה הפרעה גנטית בקרישת הדם. בדיקות אלו שכיחות במטופלים אשר סובלים מקרישי דם חוזרים ונשנים.

כיצד מטפלים בקרישי דם?

מטרת הטיפול בקרישי דם כוללת:

• הפחתת התסמינים.
• חידוש זרימת דם תקינה.
• הסרת קריש הדם.

כאמור, הטיפול תלוי במיקומו וגודלו של הקריש ובמידת הנזק האפשרי שעלול להיגרם.

הרופא המטפל עשוי להמליץ על הטיפולים הבאים:

תרופות נוגדות קרישה ונוגדות טסיות – טיפול בתרופות מסוג זה מפחית את הסיכון להיווצרות קריש דם.

תרופות נוגדות קרישה כוללות בין היתר קלקסן, קומדין, אליקוויס ועוד, בעוד תרופות נוגדות טסיות כוללות אספירין, פלאביקס ועוד.

ניתוח – ניתוח לטיפול בקריש דם יבוצע לרוב במצבי חירום.

ההליך הניתוחי יכול לכלול גישה ישירה בה המנתח מסיר את קריש הדם וגישה עקיפה בה המנתח יוצר מעקף ומסיט את זרימת הדם מהעורק החסום.

הכנסת פילטר לווריד הנבוב התחתון (Inferior vena cava filters) – מסנני הווריד הנבוב התחתון ממוקמים בווריד המרכזי שמנקז את הדם מחלק הגוף התחתון ומונעים מעבר של קרישים אל הלב והריאות.

מסננים אלה עשויים רשתות קטנות שמוכנסות לווריד הנבוב התחתון בהליך ניתוחי, לרוב תחת הרדמה מקומית.

מסננים אלו עשויים להיות קבועים, אך עם זאת ניתן להסירם בהליך ניתוחי במידה והסיכון לקריש דם פוחת.

נהוג לשלב טיפול זה יחד עם טיפול תרופתי נוגד קרישה. במידת האפשר.

גרבי לחץ – שימוש בגרבי לחץ בנוסף לטיפול תרופתי נוגד קרישה יעיל במניעת כאבים ונפיחות ברגל ובמניעת סיבוכים כתוצאה מפקקת וורידים עמוקה.

הרמת הרגל הפגועה – הגבהת הרגל אשר סובל מפקקת וורידים עמוקה מעל גובה הירך במהלך הלילה עשויה להקל על הלחץ בוורידים, לשפר את זרימת הדם ולמנוע סיבוכים.

פעילות גופנית – פעילות גופנית כגון הליכה עשויה להגביר את זרימת הדם בגוף ולמנוע היווצרות קרישי דם.

כיצד ניתן למנוע היווצרות קרישי דם?

ניתן לנקוט בצעדים מסוימים כדי להפחית את הסיכון להופעת פקקת, לדוגמה:

• הימנעות או הפסקת עישון טבק.
• ירידה במשקל והימנעות ממזון עתיר שומן ופחמימות.
• ביצוע פעילות גופנית סדירה.
• הימנעות מאורח חיים ישבני.
• הקפדה על תזוזת הגוף בנסיעות ארוכות (בעיקר טיסות ארוכות) ולאחר הליכים ניתוחיים.
• הקפדה על טיפול תרופתי להורדת לחץ דם ולהורדת כולסטרול במטופלים הנזקקים לכך.
• הקפדה על ביצוע בדיקות סקר למחלת הסרטן.

שאלות ותשובות בנושא

האם ישנן תרופות טבעיות לטיפול בקרישי דם?

מהם הסיבוכים של קריש דם?

כיצד מומלץ לשכב במיטה עבור אדם הסובל מפקקת וורידים עמוקים?

ממה כדאי להימנע כשישנם קרישי דם בגוף?

האם מצב ריגשי יכול להעלות את הסיכון להיווצרות קריש דם?

האם התייבשות מעלה את הסיכון להופעת קרישי דם?