קילה (בקע / הרניה)

קילה, או בשמותיו הנוספים הרניה או בקע הוא תופעה הרווחת בקרב ילדים, נשים וגברים מכל גיל, שמביאה לזיהום וכאבים (שלעיתים עלולים להוות סכנת חיים) כתוצאה מנדידה של איבר או חלק מתוך איבר דרך פגם בדופן השכבה המגנה על הבטן ("קיר הבטן") אל האזור החיצוני לחלל הבטן וגורמת לבליטה לא תקינה. בקע היא תופעה שכיחה ועשויה להתרחש גם ללא הופעה של תסמינים. כאשר תופעה זו כוללת כאבים לוחצים באזור הבטן או הטבור – יש לגשת באופן מידי לבדיקת רופא.

צפו בסרטון: ד"ר גדעון סרוקה על בקע בדופן הבטן

מדוע נוצר קילה?

"קיר הבטן" כולל את האיברים הפנימיים המחוזקים תחת לחץ של שרירי הבטן והסרעפת. במקומות אלו יכול להיווצר שבר טבעי הנובע מ"חולשה הנדסית". בינים אזור המפשעה או אזור התבור. באופן זה כל צלקת ניתוחית באזור הבטן עלולה ליצור אפשרות להיווצרותו של בקע עתידי.

אילו סוגי קילה / בקעים קיימים?

כאמור, בקעים עשויים להופיע בכל גיל, וברוב המקרים יצריכו פתרון ניתוחי. לפניכם סוגי הבקעים השונים:

בקע תבורי

הבקע השני הנפוץ ביותר, נראה כבליטה באזור הטבור או ממש מעליו ונוצר בעקבות חולשה באזור טבעת הטבור ופתיחתה מחדש כתוצאה הסיבות הבאות:

• חולשה בדופן הבטן
• הריון
• השמנת יתר
• תהליכי הזדקנות
• כובד מקומי

הרניה טבורית נפוצה בקרב ילודים, שנולדו טרם זמנם וכן בקרב תינוקות מתחת לגיל חצי שנה. היא אינה כואבת וברוב המקרים היא אמורה להיסגר מעצמה עד לגיל שנה, ואם אינה נסגרת עד גיל 5, אזי נדרשת התערבות ניתוחית- קוסמטית.

אופן הטיפול בבקע תבורי?

הטיפול בבקע תבורי נעשה באמצעות התערבות כירורגית, שרווחת אף יותר ככל שהאוכלוסייה מתבגרת וסובלת מהתהליכי הזדקנות, המקשים על ריפוי הבקע בצורה טבעית. ההתערבות הניתוחית כוללת :

• תפירה – במקרה של בקע בגודל קטן – עד בינוני והשבת הרקמות, שפרצו אליו למקומן הטבעי
• סגירה וקיבוע של אזור הבקע באמצעות רשת כירורגית במקרים של בקע גדול, שלא ניתן לתפירה. על אף שהרשת הכירורגית היא עצם זר מחומר שאינו מתכלה, הגוף מקבל אותה ומאפשר לרקמות לגדול מעל הרשת.

בקע סרעפתי

בקע סרעפתי, הבקע הנפוץ ביותר במערכת העיכול העליונה אך יחד עם זאת בין הקשים לגילוי, כיוון שזהו בקע פנימי, ללא בליטות באזור הבטן או המפשעה. הבקע נוצר בתוך הסרעפת בעקבות התרופפות השרירים "המחזיקים" את "קיר הבטן" (שכבת ההגנה על חלקה הפנימי של הבטן) ומביאים לתופעה של החזרת מיצי קיבה ממערכת העיכול אל הוושט – (תופעה זו נקראת קילה גולש ומאפיין כ95% אחוזים מהמקרי הבקעים בסרעפת). קילה סרעפתי נפוץ בקרב נשים בהיריון אך גם בקרב אנשים בני 50 ומעלה.

מהם התסמינים לבקע סרעפתי?

כאמור, הבקע הסרעפתי הוא פנימי ולכן אינו מאופיין בבליטות חיצוניות, אך מלווה בתסמינים הבאים:

• כאבי בטן
• כאבים בחזה
• צרבות
• טעם מר ורע בפה
• דימומים על רקע ארוזיות בוושט.

כיצד ניתן לאבחן בקע סרעפתי?

באמצעות צילום רנטגן המדגים את מנח הקיבה מעל לגובה הסרעפת ובתוך בית החזה, כמו כן בקע זה מאובחן על ידי בדיקת גסטרוסקופיה הכוללת צינור ובו מצלמה קטנת ממדים לצורך בחינת מערכת העיכול העליונה.

כיצד מטפלים בבקע סרעפתי?

הטיפול בקילה בסרעפת הוא שמרני וכולל תרופות להורדת רמת החומציות בוושט. יחד עם במקרים של החמרה לרבות חסימת מעיים – הטיפול יינתן באמצעות ניתוח לתיקון הקילה.

סוגים נוספים של בקע סרעפתי:

בקע סרעפתי פארא-וושטי:

שהוא בקע "הקיבה המתהפכת", בו כלל הקיבה נודדת אל חלל בית החזה. תסמיני הבקע הם:

• תעוקת חזה בעת הארוחה עקב התנפחות הקיבה
• הימנעות מאכילה בעקבות הכאב

מהם הסיבוכים הרפואיים כתוצאה מבקע זה?

• הגעה לתת תזונה כתוצאה מאי אכילה או מאכילה מעטה.
• פצעים במעי (כיבים פפטיים) הנובעים מעיכול החומצה
• התנקבות קיבה
• הקאה דמית
• אנמיה כתוצאה מדימום רירית הקיבה
• מחלת פתלת הקיבה

מהו הטיפול בבקע זה?

את הקיבה יש להשיב למקומה באמצעות ניתוח הכולל כריתה של השק הצפקי ותפירת האזור עם תפרים, שאינם נספגים.

בקע פרא- וושטי:

נובע מפגם בפתח מעבר הוושט דרך הסרעפת המביע לנדידה של הקיבה וחלק מהקרום המכסה את האיברים הפנימיים בבטן אל חלל החזה.

בקע סרעפתי מולד על שם Bochdalek:

שכיח בקרב תינוקות, הסובלים מאי ספיקה נשימתית בעת הלידה או מספר שעות לאחר הלידה מלווה בכיחלון, נשימה מאומצת ומהירה ומביא למצב מסכן חיים. הבקע נוצר בשל הפרעה בתהליך האיחוי של עלי הסרעפת באזור האחורי-צדדי, ומביא לקשיים בהתפתחות התקינה של הריאות בעקבות חדירה של המעיים לחלל החזה. מצב זה מתוקן באמצעות ניתוח להשבת המעיים למקומם וסגירת הפתח בחוטים שאינן נספגים.

צפו בסרטון: ד"ר גד לוטן על הרניה – בקע או קילה בילדים

בקע במפשעה

הבקע הרווח ביותר ומאפיין 75% מהבקעים. נוצר בעקבות חולשה בדופן הבטן ובא לידי ביטוי ביציאה של רקמה רכה מהמעי (ברוב המקרים) אשר יוצאת דרך קרע או דרך נקודה חלשה בדופן הבטן התחתונה לכיוון המפשעה. קיימים שלושה סוגים של בקעים במפשעה

1. בקע ישיר – נוצר בעקבות ניוון רקמות החיבור בשרירי הבטן והיחלשות השרירי ומאופיין בנדידת המעי לפתח הנוצר ברקמות החלשות, בקע זה אינו חודר אל התעלה המפשעתית.
2. בקע עקיף– זהו בקע מולד המאפיין גברים, ונובע בשל פתח בתעלה המפשעתית, המביא לחדירת רקמות המעי אל התעלה המפשעתית ומשם אל כיס האשכים.
3. בקע פמורלי– פקע פנימי, בוקע דרך התעלה הפמורלית וממוקם מתחת לרצועה המפשעתית, ממשיך קדימה ובולט מתחת לקו המפשעה דרך הפוסה אובליס. בקע זה לא ניתן להחזרה ועלול להביא לאי נוחות בבטן וכאבים עוויתיים אך ללא תחושת כאב מקומית. בקע פמורלי נפוץ בקרב נשים מבוגרות, ולעיתים מאובחן כבקע מפשעתי בשל גודלו.

צפו בסרטון: ד"ר חי בן רוחי על בקע מפשעתי

הסיבות להיווצרות הרניה מפשעתית?

הסיבה העיקרית להיווצרות קילה מפשעתי היא בעקבות חולשה בדופן הבטן:

• הן כאשר מדובר על חולשה מולדת בדופן הבטן בעקבות סגירה חלקית של דופן הבטן עוד בתקופת העוברות (בקע עריף)
• הן בשל תהליכי ההזדקנות
• עישון הלווה בשיעול כרוני
• מאמץ גופני גדול- פעילות גופנית, הרמת משקל כבד.

מהם התסמינים לקילה מפשעתי?

קילה סרעפתי יכול להופיע באופן חד צדדי ובאופן דו צדדי והוא מאופיין בתסמינים הבאים:

• כאבים לוחצים באזור המפשעה (חלשים וחזקים)
• בליטות בעור- גוש בנקודת המפגש בין הירך לבין המפשעה, שעשוי להיעלם במנח שכיבה אך להיראות שוב ואף להחמיר בעוצמתו בעת שיעול, עמידה או מאמץ גופני.
• כאב שורף באזור הבליטה
• הופעת כאב כאשר האדם מתכופף
• חום
• שינוי גוון גוש ההרניה לסגול, שחור או אדום
• בחילות או הקאות
• קושי במתן שואה או בשחרור גזים

כיצד מטופל קילה מפשעתי?

קילה מפשעתי אינו מסוכן אך הזנחתו לאורך זמן עלולה להביא לחסימה מסכנת חיים, ולכן חשוב לעקוב אחר קילה זה ולהיות ער לכל שינוי בתחושת הכאב.

תיקון הקילה מבוצע בניתוח זעיר "שקיפת בטן" (לפרוסקופי) הכולל החדרת מצלמה וכלי ניתוח זעירים. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ובמהלכו מוכנס משטח מחַזק דמוי רשת. על המשטח 'יגדל' ויתחזק האזור החלש בשרירי דופן הבטן.

סוגים נוספים של קילה / בקעים

• בקע צלקתי– מאפיין כ-10% מהבקעים, תוצר של ניתוחי בטן המביא לנדידה של רקמה אל תוך הפצע הניתוחי בשל השמנת יתר, שיעול מאומץ (בשל סיבוכים ריאתיים), זיהום בחתך הניתוח, שחמת הכבד, מחלות ממאירות וזקנה . הבקע יוצר א-סימטריה בבטן, הדרך היחידה לטפל בבקע זה היא על ידי ביצוע ניתוח נוסף.
• הרניה ברום הבטן– נפוצה בקרב גברים ובאה לידי ביטוי בנדידת רקמת שומן לאזור הנמצא בין הטבור לבין הסטרנום (עצם החזה)
• קילה בממדים בדופן הבטן– עשוי להופיע בעקבות צלקת ניתוחית מלווה בבקע או בעקבות הרניה חוזרת, שאינה ניתנת לטיפול. ניתן לתקן קילה זה באמצעות ניתוח.
• בקע שפיגליאני– נובע מנדידה של רקמת שומן לקצה שרירי הבטן ("שרירי הקוביות") דרך נקודה חלשה בשריר, שמתחת לטבור
• בקע פנימי– נוצר בתוך הצפק כתוצאה מכליאתה של לולאת מעי בחור הנוצר במזנטריום של המעי. סוג של זה של בקע עשוי לנבוע כתוצאה מצלקת ניתוחית, ובמקרה של החמרה עשוי להביא לחסימת מעי. הטיפול בבקע זה נחלק לשני סוגים ובהתאם למצב המעי. כאשר המעי כלוא וללא נמק – יש לשחררו ולסגור את הגומחה, אם במעי נוצר נמק יש לכרות אותו לבצע פיום.

צפו בסרטון: ד"ר יורי מנוסקין על ניתוחים חוזרים להרניה בטנית

תהליך ההחלמה לאחר ניתוחי קילה

כאמור, ניתוחים באזור הבטן משולבים בטכנולוגיה מתקדמת המאפשרת לטפל ברמה המיקרוסקופית בבעיית הקילה. הניתוחים פשוטים ומאפשרים חזרה מהירה לשגרה. בימים לאחר הניתוח ייתכנו כאבים מקומיים, שצפויים לחלוף במהרה.

מטופלים שחשים בטוב יוכלו לשוב לעבודה משרדית לאחר כשבוע- בהתאם לקצב ההחלמה האישי.

מהם הסיכונים ומהם סיכויי ההצלחה בניתוח לתיקון קילה?

ניתוחי קילה נחשבים לבטוחים ובעלי סיכויי הצלחה גבוהים העומדים על 90%, יחד עם זאת 5% מהמקרים דורשים ניתוח נוסף לתיקון הבקע. כאשר 15,000 ניתוחים לבקע מפשעתי מבוצעים בישראל מדי שנה.

באשר לבקע סרעפתי וגם קילה מפשעתי, קיימת ההנחה, שהטיפול השמרני הוא המתאים ביותר, והוא כולל ניסיונות להשבת תכולת המעי פנימה באמצעות לחיצות ידניות, יחד עם זאת במקרים של החמרה נדרשת התערבות ניתוחית.

סיבוכי וסיכוני הניתוח מאפיינים פעולות כירורגיות כמו זיהום, דימום, סיכוני ההרדמה וכדומה. בניתוחים המבוצעים בשיטת פתיחת הבטן זמן ההחלמה ארוך יותר.

שאלות ותשובות בנושא

מתי מומלץ לפנות לבדיקה?

מה כולל הבירור הרפואי?

מהם הסימנים של בקע חוזר?

מהי הרניה בילדים?