קוצר ראייה (מיופיה)

קוצר ראייה (מיופיה) הוא מצב שכיח שבו אדם יכול לראות עצמים הקרובים אליו בצורה ברורה, אך עצמים רחוקים יותר נראים מטושטש. זה קורה כאשר צורת העין גורמת לקרני האור להישבר בצורה לא נכונה, תוך מיקוד התמונה לפני הרשתית במקום על הרשתית.

קוצר ראייה עלול להתפתח בהדרגה או במהירות, לעתים קרובות הוא מחמיר בילדות ובגיל ההתבגרות ונוטה לעבור במשפחות. בדיקת ראייה בסיסית יכולה לאשר אבחנה לקוצר ראייה. ניתן לתקן את טשטוש הראייה באמצעות משקפי ראייה, עדשות מגע או ניתוח לייזר.

במאמר זה נלמד על:

• תסמינים של קוצר ראייה
• מתי לפנות לרופא?
• גורמים לקוצר ראייה
• גורמי סיכון
• סיבוכים אפשריים
• אבחון
• טיפול
• סיכונים אפשריים במהלך הניתוח

מהם התסמינים של קוצר ראייה?

התסמינים עשויים לכלול:

• ראייה מטושטשת כאשר מסתכלים על עצמים רחוקים
• צורך לפזול או לעצום חלקית את העפעפיים כדי לראות בבירור
• כאבי ראש הנגרמים בעקבות המאמץ שהעיניים מבצעות
• קושי לראות בזמן נהיגה ברכב, במיוחד בלילה

קוצר ראייה מתגלה לעתים קרובות לראשונה במהלך הילדות ומאובחן בדרך כלל בין שנות הלימודים המוקדמות בבית הספר ועד גיל ההתבגרות.

התסמינים אצל ילד עם קוצר ראייה עשויים לכלול:

• פזילה
• צורך לשבת קרוב יותר לטלוויזיה או בקדמת הכיתה
• חוסר מודעות לעצמים רחוקים
• מצמוץ יתר
• שפשוף העיניים לעיתים קרובות

מתי יש לפנות לרופא?

אם הקושי לראות בבירור דברים רחוקים בולט מספיק כדי שאדם לא יוכל לבצע משימה כמו שהוא רוצה, או אם איכות הראייה שלו פוגעת בהנאה מפעילויות יש לפנות לרופא עיניים. רופא עיניים יכול לקבוע את מידת קוצר הראייה ולייעץ למטופל לגבי האפשרויות השונות לתיקון הראייה.

יש לפנות לטיפול חירום אם המטופל חווה:

• הופעה פתאומית של כתמים זעירים שנראים כנסחפים דרך שדה הראייה
• הבזקי אור בעין אחת או בשתי העיניים
• צל דמוי וילון על פני שדה הראייה

אלו הם סימני אזהרה להיפרדות רשתית, המהווה סיבוך נדיר של קוצר ראייה. היפרדות רשתית היא מקרה חירום רפואי ופנייה בזמן לקבלת טיפול רפואי היא קריטית.

מהם הגורמים לקוצר ראייה?

לעין יש שני חלקים שאחראים על מיקוד תמונות:

• הקרנית – משטח שקוף בצורת כיפה בקדמת העין
• העדשה – מבנה שקוף הנמצא מאחורי הקרנית

בעין של אדם ללא קוצר ראייה, לשני החלקים הללו יש קו גבול חלק לחלוטין. קרנית ועדשה עם גבולות כאלו שוברות את כל האור הנכנס ליצירת תמונה ממוקדת בחדות ישירות על הרשתית, הנמצאת בחלק האחורי של העין.

טעות תשבורת (שגיאת שבירה)

אם הקרנית או העדשה לא מעוקלות בצורה אחידה וחלקה, קרני האור לא נשברות כראוי, ונוצרת טעות תשבורת.

קוצר ראייה מתרחש בדרך כלל כאשר גלגל העין ארוך מהרגיל או שהקרנית מעוקלת בצורה חדה מדי. במצב כזה, במקום להיות ממוקדות באופן מדויק על הרשתית, קרני האור מתמקדות לפני הרשתית, וכתוצאה מכך מתקבל מראה מטושטש של עצמים רחוקים.

שגיאות שבירה אחרות

בנוסף לקוצר ראייה, שגיאות שבירה אחרות כוללות:

• רוחק ראייה (היפרופיה) – קורה כאשר גלגל העין קצר מהרגיל או שהקרנית לא מעוקלת מספיק. האפקט הנוצר הפוך מקוצר ראייה ואצל מבוגרים, עצמים קרובים ורחוקים ייראו מטושטש.
• אסטיגמציה (צילינדר) – מתרחשת כאשר הקרנית או העדשה מעוקלים בצורה חדה יותר בצד אחד לעומת הצד השני. אסטיגמציה שאינה מתוקנת גורמת לטשטוש ראייה גם כן.

מהם גורמי הסיכון לקוצר ראייה?

גורמי סיכון מסוימים עשויים להגביר את הסבירות לפתח קוצר ראייה, כגון:

• גנטיקה – קוצר ראייה נוטה לעבור במשפחות. אם לאחד מההורים יש קוצר ראייה, הסיכון של אדם לפתח את קוצר ראייה בעצמו גדל. הסיכון גבוה עוד יותר אם לשני ההורים יש קוצר ראייה.
• תנאים סביבתיים – מחקרים מסוימים תומכים ברעיון שבילוי זמן מועט בחוץ עשוי להגדיל את הסיכון לפתח קוצר ראייה.

האם לקוצר ראייה יכולים להיות סיבוכים?

קוצר ראייה קשור למגוון סיבוכים קלים עד חמורים, כגון:

ירידה באיכות חיים – קוצר ראייה לא מתוקן יכול להשפיע על איכות החיים. ייתכן שאדם לא לבצע משימה כפי שירצה וראייתו המוגבלת עשויה לגרוע מההנאה מפעילויות יומיומית.

מאמץ של העיניים – קוצר ראייה לא מתוקן עלול לגרום לפזילה או למאמץ רב של העיניים כדי לשמור על מיקוד וזה יכול להוביל לכאבי ראש.

סכנות בטיחותיות – הבטיחות של אדם ושל סביבתו עלולה להיות בסכנה אם יש לו הפרעת ראייה לא מתוקנת וסכנות אלו יכולות להיות חמורות במיוחד אם הוא נוהג ברכב או מפעיל ציוד כבד.

הפרעות עיניים אחרות – קוצר ראייה חמור מעלה סיכון להיפרדות רשתית, גלאוקומה, קטרקט ומקולופתיה מיופית (פגיעה באזור הרשתית המרכזית).

כיצד מאבחנים קוצר ראייה?

קוצר ראייה מאובחן על ידי בדיקת עיניים בסיסית, הכוללת הערכת רפרקציה (שבירת האור) ובדיקת בריאות העיניים.

הערכת רפרקציה קובעת אם קיימות בעיות ראייה כגון קוצר ראייה, רוחק ראייה או צילנדר. הרופא עשוי להשתמש במכשירים שונים ולבקש מהמטופל להתבונן בלוח מספרים דרך כמה עדשות כדי לבדוק את חדות הראייה שלו.

סביר להניח שרופא העיניים ישים טיפות עיניים להרחיב את האישונים ובכך לאפשר בחינה של חלקים נרחבים יותר בעיניים והערכה טובה יותר של המצב הכללי שלהן. הרחבת אישונים עשויה להפוך את העיניים לרגישות יותר לאור במשך כמה שעות לאחר הבדיקה.

כיצד מטפלים בקוצר ראייה?

המטרה של טיפול בקוצר ראייה היא לשפר את הראייה על ידי עזרה במיקוד האור ברשתית באמצעות עדשות מתקנות או ניתוח רפרקציה. טיפול בקוצר ראייה כולל גם ניטור קבוע אחר סיבוכי המצב, כולל גלאוקומה, קטרקט, קרעים והיפרדות רשתית, ופגיעה באזורי המרכזי של רשתית.

משקפיים/עדשות מרשם

הרכבת עדשות מתקנות מטפלת בקוצר ראייה על ידי תיקון העקמומיות המוגברת של הקרנית.

סוגי עדשות מרשם כוללות:

• משקפיים – זוהי דרך פשוטה ובטוחה לחדד את הראייה הנגרמת על ידי קוצר ראייה. מגוון עדשות המשקפיים הוא רחב וכולל עדשה עם מוקד אחד, עדשות ביפוקאליות, טריפוקליות ומולטיפוקליות מתקדמות.
• עדשות מגע – עדשות מגע מורכבות ישירות על העיניים. הן זמינות במגוון חומרים ועיצובים, כולל עדות רכות וקשיחות בשילוב עם עיצובים כדוריים, טוריים ומולטיפוקליים.

ניתוח שבירה (לייזר)

ניתוח שבירה מפחית את הצורך במשקפי ראייה ועדשות מגע. רופא העיניים משתמש בקרן לייזר כדי לעצב מחדש את הקרנית, מה שמביא להפחתה בקוצר הראייה. עם זאת, לעיתים, גם לאחר הניתוח ייתכן ויהיה צורך להשתמש במשקפי ראייה חלק מהזמן.

צפו בד”ר אורן גולן מסביר על הסרת משקפיים בלייזר בתכנית בקו הבריאות

סוגי ניתוחי שבירה כוללים:

Laser-assisted in situ keratomileusis (LASIK) – ניתוח LASIK הוא ניתוח הלייזר הידוע והנפוץ ביותר לתיקון בעיות ראייה. בהליך זה, הרופא מפצל את הקרנית ויוצר מתלה. לאחר מכן הוא מרים את אותו מתלה וחושף משטח בעומק הקרנית.

על פני משטח זה מבוצע שיוף באמצעות לייזר שמטרתו לשטח את הצורה הכיפתית של הקרנית. ההחלמה מניתוח LASIK היא בדרך כלל מהירה יותר וגורמת פחות אי נוחות מאשר ניתוחים אחרים בקרנית.

Laser-assisted subepithelial keratectomy (LASEK) – בהליך זה המנתח יוצר מתלה דק במיוחד רק בשכבת המגן החיצונית של הקרנית (שכבת האפיתל). לאחר מכן הוא משתמש בלייזר כדי לעצב מחדש את השכבות החיצוניות של הקרנית, לשטח את העקמומיות שלה ואז מחליף את שכבת האפיתל.

Photorefractive keratectomy (PRK) – הליך זה דומה ל-LASEK למעט העובדה שב-PRK המנתח מסיר לחלוטין את האפיתל ואז משתמש בלייזר לעיצוב מחדש של הקרנית. בהליך הזה האפיתל אינו מוחלף, אלא צומח מחדש באופן טבעי, בהתאם לצורה החדשה של הקרנית.

מהם הסיכונים בניתוח לייזר?

סיבוכים שגורמים לאובדן ראייה הם נדירים מאוד. אך תופעות לוואי מסוימות של ניתוחי לייזר, במיוחד יובש בעיניים ובעיות ראייה זמניות כגון סנוור, שכיחות למדי. בעיות אלה בדרך כלל חולפות לאחר מספר שבועות או חודשים, ומעט מאוד אנשים סובלים מהן בטווח הארוך.

הסיכונים בניתוח לייזר כוללים:

יובש בעיניים – ניתוח לייזר גורם לירידה זמנית בייצור הדמעות. במשך ששת החודשים הראשונים לאחר הניתוח, העיניים עשויות להרגיש יבשות. כמו כן, יובש בעיניים יכול להפחית את איכות הראייה. רופא העיניים עשוי להמליץ ​​על טיפות עיניים להתמודדות עם המצב הזה.

בוהק וראייה כפולה – ייתכן שיהיה קושי לראות בלילה בתקופה שלאחר הניתוח והוא עשוי להימשך מספר ימים עד מספר שבועות. ייתכן שתהיה רגישות מוגברת לאור, בוהק, הילות סביב אורות בהירים או ראייה כפולה.

גם כאשר נמדדת תוצאה חזותית טובה בתנאי בדיקה סטנדרטיים, הראייה באור עמום (כגון עם רדת החשכה או בערפל) עשויה להיות מופחתת במידה רבה יותר לאחר הניתוח מאשר לפני הניתוח.

תיקון חסר – אם הלייזר מסיר מעט מדי מרקמת הקרנית, המטופל עשוי שלא לקבל את תוצאות הראייה אליהן קיווה. יתכן שיהיה צורך בהליך לייזר נוסף תוך שנה כדי להסיר רקמה נוספת.

תיקון יתר – ייתכן גם שהלייזר יסיר יותר מדי רקמה מהעין. קשה יותר לתקן תיקוני יתר מאשר תיקוני חסר.

אסטיגמציה – אסטיגמציה יכולה להיגרם על ידי הסרת רקמות לא אחידה ועשויה לדרוש ניתוח נוסף, משקפיים או עדשות מגע.

בעיות במתלה – קיפול אחורה או הסרת המתלה מקדמת העין במהלך הניתוח עלולים לגרום לסיבוכים, כולל זיהום וקרעים. שכבת רקמת הקרנית החיצונית ביותר עשויה לצמוח באופן חריג מתחת למתלה במהלך תהליך הריפוי.

נסיגה – מצב בו הראייה משתנה לאט חזרה לכיוון המצב שלפני הניתוח, אך זהו סיבוך פחות שכיח.

אובדן ראייה או שינויים בראייה – לעיתים נדירות, סיבוכים כירורגיים עלולים לגרום לאובדן ראייה. אנשים מסוימים עשויים שלא לראות בצורה חדה או ברורה כמו בעבר.

מקורות: MayoClinic | NHS

שאלות ותשובות בנושא

כל כמה זמן מבוגרים צריכים לעבור בדיקת עיניים?

כל כמה זמן ילדים צריכים לעבור בדיקת עיניים?

איזה סוג ניתוח לייזר מומלץ?

למי לא מומלץ לעבור ניתוח לייזר?

אילו טיפולים קיימים להאטה או לעצירת התקדמות קוצר ראייה?