פיסטולה

פיסטולה היא חיבור או מעבר בין שני איברים או כלי דם שאינם מחוברים בדרך כלל בגוף בריא. היא עלולה להתפתח בכל מקום בגוף, לדוגמא בין המעי לעור החיצוני, בין הנרתיק לפי הטבעת ובין איברים נוספים אחרים, עם זאת, המיקום הנפוץ ביותר לפיסטולה הוא סביב פי הטבעת.

פיסטולות אנאליות (בפי הטבעת) / פיסטולות פרי אנליות (סביב פי הטבעת)

ישנם מספר סוגים, וביניהם:

• היוצרת חיבור בין פי הטבעת לעור סביב.
• היוצרת חיבור בין הנרתיק לבין פי הטבעת או אף מעליו לאזור הרקטום (החלק האחרון במעי הגס).
• היוצרת חיבור בין הנרתיק לבין המעי הגס.

פיסטולות המערבות את מערכת השתן

ישנם מספר סוגים וביניהם:

• היוצרת חיבור בין שלפוחית ​​השתן לרחם.
• היוצרת חיבור בין שלפוחית ​​השתן לנרתיק.
• היוצרת חיבור בין השופכה לנרתיק.

פיסטולות נוספות

• היוצרת חיבור בין שני חלקים של המעי.
• היוצרת חיבור בין המעי הדק לבין העור או המעי הגס והעור.

מהי פיסטולה אנאלית?

תעלה המחברת בין אבצס, חלל מזוהם הממוקם באזור פי הטבעת, לפתח הנמצא בעור החיצוני סביב פי הטבעת. פי הטבעת מהווה פתח יציאה למעבר צואה החוצה מהגוף. בתוך פי הטבעת קיימות מספר בלוטות קטנות שמייצרות ריר, כך שלעיתים בלוטות אלו נסתמות וכתוצאה מכך עלולות להזדהם, מה שמוביל ליצירת אבצס. כמחצית מהאבצסים הללו יתפתחו ליצירת פיסטולה.

מה הם הגורמים הנפוצים להיווצרות פיסטולה אנאלית?

כאמור, הגורמים המובילים להיווצרותה הם אבצסים הנוצרים באזור פי הטבעת אשר מקורם הינו בבלוטות שנסתמו והזדהמו באזור פי הטבעת. מצבים אחרים, פחות שכיחים, שיכולים לגרום לפיסטולה אנאלית כוללים:

• מחלת קרוהן (מחלת מעי דלקתית)
• נזקי קרינה
• טראומה באזור פי הטבעת
• מחלות המועברות במגע מיני
• שחפת
• דיברטיקוליטיס – דלקת סביב כיסים קטנים הממוקמים לאורך המעי הגס
• סרטן

מה הם התסמינים של פיסטולה אנאלית?

התסמינים משתנים מאדם לאדם, אך לרוב כוללים:

• כאב ונפיחות סביב פי הטבעת.
• היווצרות פתח סביב פי הטבעת המנקז דם/מוגלה ומלווה בכאב, שעשוי להיות מופחת לאחר ניקוז הפיסטולה.
• גירוי של העור סביב פי הטבעת.
• הופעת כאב בעת ניסיון למתן צואה.
• חום, צמרמורות ותחושת עייפות כללית.

כיצד ניתן לאבחן פיסטולה אנאלית?

יש להיוועץ ולהיבדק על ידי רופא כאשר מופיעים התסמינים שלעיל. ניתן בדרך כלל לאבחן  בעת בדיקה פיזיקאלית באמצעות הסתכלות ומישוש האזור. מטרת הבדיקה היא בין היתר אפיון פתח כניסה/יציאה וקביעת עומק וכיוון התעלה.

במידה והפיסטולה לא מאובחנת באמצעות הסתכלות ובדיקה פיזיקאלית פשוטה ניתן לבצע בדיקה על ידי שימוש במכשור רפואי או הדמיות כגון:

אנוסקופיה – הליך בו משתמשים במכשיר דמוי צינור המוחדר בעדינות דרך פי הטבעת בכדי לאפשר מבט לתוך התעלה.

אולטרסאונד/MRI – הדמיה של אזור פי הטבעת מעניקה מבט מדויק המסייע באפיון הפיסטולה, מיקומה, מהלכה ועומקה.

בדיקה בהרדמה – ישנם מקרים בהם בכדי לאבחן את הפיסטולה יש לבצע את הבדיקה תחת הרדמה בחדר ניתוח. שיטה זו מבוצעת בדרך כלל במטופלים עם חוסר שיתוף פעולה מצד המטופל בשל כאבים עזים/מגבלה אחרת, או כשמדובר בגילאים צעירים/מבוגרים מאוד.

עם אבחון הפיסטולה, ייתכן והרופא יבצע בדיקות נוספות כדי לברר האם היא קשורה למחלת קרוהן, מחלה דלקתית של המעי, משום שכ-25% מהאנשים עם מחלת קרוהן מפתחים פיסטולות.

מה הם הטיפולים האפשריים עבור פיסטולה אנאלית?

בדרך כלל נדרש ניתוח בכדי לטפל בפיסטולה אנאלית מכיוון שהיא לרוב אינה מחלימה מעצמה. הטיפול תלוי במיקומה, במספר התעלות הקיימות ובמספר ההסתעפויות. ייתכן וטרם תחילת הטיפולים תבוצע בדיקה על ידי מנתח תחת הרדמה כללית לקביעת הטיפול המותאם עבור המטופל. המנתח ישוחח עם המטופל על אפשרויות הטיפול הקיימות ועל ההמלצות בהתאם למצבו הרפואי.

ניתוח לטיפול בפיסטולה אנאלית מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית, ובמקרים רבים, אין צורך להישאר בבית החולים למשך הלילה שלאחר מכן. מטרת הניתוח היא לרפא את הפיסטולה תוך הימנעות מפגיעה בשרירי הסוגר, טבעת שרירים אשר תפקידה לפתוח ולסגור את פי הטבעת, מה שעלול לגרום לאובדן שליטה על צרכים כולל בריחת שתן.

כאמור ישנן אפשרויות טיפול שונות:

פיסטולוטומיה – סוג הניתוח הנפוץ ביותר עבור פיסטולות אנאליות הוא פיסטולוטומיה. ניתוח זה כולל חיתוך לכל אורכה של הפיסטולה שנועד לפתוח אותה כך שבהמשך היא תיעלם ותהפוך לצלקת שטוחה. פיסטולוטומיה היא הטיפול היעיל ביותר עבור פיסטולות אנאליות רבות, אם כי היא מתאימה בדרך כלל רק לפיסטולות שאינן עוברות דרך חלק גדול משרירי הסוגר, מכיוון שהסיכון לבריחת שתן במקרים אלו הוא הנמוך ביותר. אם המנתח נדרש לחתוך חלק קטן משריר הסוגר האנאלי במהלך הניתוח, הוא יעשה מאמץ גדול כדי להפחית את הסיכון לבריחת שתן. במקרים בהם הסיכון לבריחת שתן עתידית כתוצאה מהניתוח גבוה, ניתן להמליץ ​​על הליך אחר.

פרוצדורת סיטון (Seton techniques) – אם הפיסטולה עוברת דרך חלק ניכר משריר הסוגר בפי הטבעת, המנתח עשוי להמליץ ​​בתחילה על החדרת סיטון, חוט כירורגי שנותר בפיסטולה למשך מספר שבועות בכדי לשמור עליה פתוחה. החדרת הסיטון מאפשרת לפיסטולה להתנקז ולהחלים, תוך הימנעות מהצורך לחתוך את שרירי הסוגר. חוט הסיטון אינו מביאים לריפוי מלא, כך שהמנתח עשוי להציע למטופל מספר הליכי פיסטולוטומיה בכדי לפתוח בזהירות חלק קטן מהפיסטולה בכל פעם, או טיפול אחר.

פרוצדורת פלאפ (Advancement flap procedure) – ניתן לשקול ביצוע הליך זה במידה והפיסטולה עוברת דרך שרירי הסוגר האנאלי וביצוע פיסטולוטומיה טומן בחובו סיכון גבוה לגרימת בריחת שתן. פרוצדורת פלאפ כרוכה בחיתוך או גירוד של הפיסטולה וכיסוי החור שבו היא נכנסת למעי עם חתיכת רקמה שנלקחה מתוך פי הטבעת. לפרוצדורה זו יש שיעור הצלחה נמוך יותר מאשר פיסטולוטומיה, אך היא אינה דורשת חיתוך של שרירי הסוגר האנאלי.

פרוצדורת ליפט (LIFT – ligation of the intersphincteric fistula tract procedure) – זהו טיפול בפיסטולות העוברות דרך שרירי הסוגר האנאלי, כאשר ניתוח פיסטולוטומיה יהיה מסוכן מדי עבור המטופל. במהלך פרוצדורה זו המנתח יבצע חתך בעור מעל הפיסטולה וירחיק את שרירי הסוגר. לאחר מכן הוא יאטום את הפיסטולה בשני הקצוות ויחתוך אותה. הליך זה יחסית חדש ולכן יש צורך במחקר נוסף בכדי לקבוע את יעילותו ובטיחותו בטווח הקצר והארוך.

אבלציה אנדוסקופית (Endoscopic ablation) – בהליך זה מוכנס לפיסטולה אנדוסקופ (צינור עם מצלמה בקצהו), ולאחר מכן מועברת אלקטרודה דרך האנדוסקופ המשמשת לאיטום הפיסטולה. הליך האבלציה האנדוסקופית לרוב בטוח ולא כרוך בתופעות לוואי מסוכנות.

ניתוח באמצעות לייזר (Laser surgery) – ישנה אי ודאות לגבי מידת היעילות של ניתוח מסוג זה, אך אין חשש לגבי תופעות לוואי מסכנות.

טיפול בדבק פיברין (Fibrin glue) – טיפול בדבק פיברין כיום הוא אפשרות הטיפול הלא ניתוחית היחידה לפיסטולות אנאליות. טיפול זה כולל הזרקת דבק לפיסטולה, בזמן בו המטופל נמצא תחת הרדמה כללית, אשר עוזר לאטום את הפיסטולה. טיפול זה בדרך כלל פחות יעיל מפיסטולוטומיה כשמדובר בפיסטולות פשוטות וייתכן שהתוצאות לא יהיו ארוכות טווח. עם זאת הטיפול עשוי להיות שימושי עבור פיסטולות שעוברות דרך שרירי הסוגר האנאלי, משום שהוא אינו כרוך בחיתוכן.

פקק ביו-פרוסטתי (Bioprosthetic plug) – אפשרות נוספת היא החדרת פקק ביו-פרוסטתי. זהו פקק בצורת חרוט, עשוי מרקמת בעלי חיים, המשמש לחסימת הפתח הפנימי של הפיסטולה.

מה הם הסיכונים הכרוכים בניתוח לטיפול בפיסטולה אנאלית?

כמו ניתוחים רבים, טיפול בפיסטולות אנאליות טומן בחובו מספר סיכונים. יש לציין כי מידת הסיכונים תלויה במספר משתנים כגון המיקום והפרוצדורה הטיפולית המבוצעת.

הסיכונים העיקריים כוללים:

זיהום – זיהום האזור הניתוחי עשוי לדרוש טיפול באנטיביוטיקה, ובמקרים חמורים ייתכן ויהיה צורך באשפוז ואף בניתוח חוזר.

הישנות של הפיסטולה – הפיסטולה עלולה לעיתים לחזור למרות הצלחת הניתוח. היא יכולה לחזור במקום זהה וגם במקום הסמוך לה.

בריחת שתן – זהו סיכון אפשרי ברוב סוגי הטיפול בפיסטולה אנאלית, אם כי בריחת שתן חמורה היא נדירה.

שאלות ותשובות בנושא

כיצד ניתן למנוע התפתחות של פיסטולה אנאלית?

מה עלול לגרום לפיסטולה בקרב נשים?

האם עצירות עלולה לגרום ליצירת פיסטולה?

מהו ההבדל בין פיסורה לפיסטולה?

מהם התסמינים הנפוצים בפיסטולה המערבת את מערכת השתן?