פטריה בלשון (קנדידה)

פטריה בלשון, הנקראת גם קנדידה בלשון, היא מצב שבו ישנה הצטברות של הפטריה קנדידה על הלשון. קנדידה היא אורגניזם שנמצא באופן טבעי בפה, אך לעיתים עלול לצמוח ולגרום לתסמינים. קנדידה גורמת לנגעים בצבע לבן, בדרך כלל על גבי הלשון או על החלק הפנימי של הלחיים. לעיתים הפטריה עלולה להתפשט לחלק העליון של הפה, החניכיים, השקדים, או חלקו האחורי של הגרון.

למרות שפטריה בלשון יכולה להשפיע על כל אחד, לרוב היא מתרחשת אצל תינוקות וזקנים מפני שיש להם מערכת חיסונית חלשה יותר. בנוסף, פטריה בלשון יכולה להשפיע על אנשים עם מערכת חיסונית מדוכאת או עם מצבים רפואיים מסוימים, או על אנשים שנוטלים תרופות מסוימות. פטריה בלשון היא בעיה קלה בקרב אנשים בריאים, אך בקרב אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת התסמינים עלולים להיות חמורים וקשים לשליטה.

מהם התסמינים של פטריה בלשון?

ילדים ומבוגרים:

תחילה, ייתכן ואפילו לא יופיעו תסמינים של פטריה בלשון. סימנים ותסמינים כוללים:

• נגעים בצבע לבן על גבי הלשון, הלחי פנימית, ולעיתים על החלק העליון של הפה, החניכיים והשקדים.
• נגעים מורמים עם מראה דומה לגבינת קוטג'.
• אדמומיות, כאב או צריבה שיכולים להיות חמורים עד כדי מצב של קושי באכילה ובבליעה.
• דימום קל במידה ויש שפשוף או גירוד של הנגעים.
• סדקים ואודם בפינות של הפה.
• תחושה של מעין כותנה בפה.
• איבוד חוש הטעם.
• אדמומיות, גירוי וכאב מתחת לשיניים התותבות.

במקרים קשים, שבדרך כלל קשורים לסרטן או למערכת חיסונים מוחלשת כתוצאה ממחלת האיידס, הנגעים עלולים להתפשט כלפי מטה אל תוך הוושט – צינור ארוך ושרירי המחבר את החלק האחורי של הפה אל הקיבה. אם מצב זה מתרחש, ייתכן ויהיה קושי בבליעה, כאב, או תחושה של אוכל הנתקע בגרון.

תינוקות ואימהות מניקות:

בנוסף למאפיין הייחודי של נגעים לבנים בפה, תינוקות עשויים לחוות קשיים באכילה או להיות בררניים ועצבניים. הם יכולים להעביר את הזיהום לאימהות שלהם בעת ההנקה, ולאחר מכן הזיהום עלול לעבור הלוך ושוב מהאם לפיו של התינוק. נשים שהשדיים שלהן נגועים בקנדידה עלולות לחוות את התסמינים הבאים:

• פטמות אדומות, סדוקות, מגורות או מגרדות.
• עור מבריק על גבי האזור הכהה סביב הפיטמה (עטרה).
• כאב חריג בזמן הנקה או כאבים בפטמות בין ההנקות.
• כאב דוקר בחלק העמוק של רקמת השד.

מתי ללכת לראות רופא?

אם אתם או ילדכם מפתחים נגעים לבנים בתוך הפה, לכו לראות את הרופא או רופא השיניים שלכם. פטריה בפה אינה שכיחה בקרב ילדים בוגרים, בני נוער או מבוגרים בריאים, לכן אם מתפתחת פטריה בפה, יש לראות רופא שיחליט האם נדרשת הערכה מעמיקה יותר כדי לבדוק האם קיים מצב רפואי שצריך להתייחס אליו.

אילו סיבות יכולות לגרום לפטריה בלשון?

באופן תקין, מערכת החיסון מגינה מפני פלישה של אורגניזמים אלימים, כמו נגיפים, חיידקים ופטריות, תוך כדי שמירה על מאזן בין חיידקים "טובים" ו"רעים" הנמצאים בדרך כלל בגוף. אך לעיתים מנגנוני ההגנה האלו כושלים, מגדילים את אוכלוסיית פטריית הקנדידה ומאפשרים התפתחות של זיהום קנדידה על הלשון. הסוג הכי נפוץ של קנדידה הוא קנדידה אלביקנס. ישנם מספר גורמים, כמו מערכת חיסונית מוחלשת, שיכולים להגדיל את הסיכון לפטריה בלשון.

אילו גורמי סיכון קיימים לפטריה בלשון?

מערכת חיסונית מוחלשת: פטריה בפה נפוצה יותר בקרב תינוקות וזקנים מפני שיש להם מערכת חיסונית חלשה יותר. סוגים מסוימים של מצבים וטיפולים רפואיים יכולים לדכא את מערכת החיסון, כמו סרטן וטיפוליו, השתלת איברים, נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון ואיידס/HIV.

סוכרת: במצב של סוכרת לא מאוזנת, הרוק מכיל כמויות גדולות של סוכר אשר מעודד את הצמיחה של קנדידה.

זיהום שמרים וגינלי: דלקת משמרים בנרתיק נגרמת מאותה הפטרייה שגורמת לפטריה בפה. אפשרי גם להעביר את הזיהום לתינוק.

תרופות: תרופות כמו פרדניזון (סטרואידים), קורטיקו-סטרואידים בשאיפה או אנטיביוטיקות המשבשות את המאזן החיידקי בגוף, יכולות להגדיל את הסיכון לפטריה בפה.

מצבים אחרים בפה: שיניים תותבות ובמיוחד עליונות, או מצבים רפואיים הגורמים ליובש בפה, יכולים להגדיל את הסיכון לפטריה בפה.

אילו סיבוכים עלולים להיגרם כתוצאה מפטריה בלשון?

פטריה בלשון מהווה רק לעיתים נדירות בעיה עבור ילדים ומבוגרים בריאים. עבור אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, כמו חולי סרטן או איידס, פטריה בפה יכולה להיות מצב רפואי חמור יותר. קנדידה לא מטופלת יכולה להוביל לזיהומים מערכתיים חמורים יותר ובמצב של מערכת חיסונית חלשה, הזיהום יכול להתפשט על עבר הוושט או לחלקים אחרים בגוף.

כיצד ניתן למנוע הופעה של פטריה בלשון?

פעולות אלו יכולות לעזור להקטין את הסיכון לפתח זיהום מקנדידה:

שטיפת פה: במידה ונעשה שימוש במשאף קורטיקו-סטרואידים , מומלץ להקפיד על שטיפה במים או צחצוח שיניים לאחר השימוש במשאף.

צחצוח שיניים: יש לצחצח שיניים לפחות פעמיים ביום ולהשתמש בחוט דנטלי.

שמירה על השיניים התותבות: יש להסיר את השיניים התותבות בלילה, לוודא כי הן מותאמות ואינן גורמות לגירויים, ויש להקפיד לנקות אותן בתדירות יומיומית. ניתן להתייעץ עם רופא השיניים לגבי הדרך הטובה ביותר לנקות את השיניים התותבות.

בדיקות שגרה אצל רופא השיניים: כדאי להקפיד לבקר את רופא השיניים באופן קבוע, במיוחד עבור אנשים עם מחלת הסוכרת וכאלו עם שיניים תותבות. ניתן להתייעץ עם רופא השיניים בנוגע לתדירות המומלצת לבדיקה.

הקפדה על תזונה נכונה: כדאי לנסות להמעיט במזונות עשירים בסוכר, מפני שהם עלולים לעודד צמיחה של קנדידה.

הקפדה על ריכוזי סוכר טובים בדם: אצל אנשים הסובלים מסוכרת יש חשיבות לשמירה על ריכוזי סוכר מאוזנים בדם, אשר יכולים להוריד את כמות הסוכר ברוק וכך למנוע את צמיחת הקנדידה.

טיפול בזיהום שמרים בנרתיק.

טיפול ביובש בפה.

כיצד מאבחנים פטריה בלשון?

האבחנה של פטריה בלשון תלויה במיקום ובזיהוי סיבה שגרמה להופעה של הפטריה.

אם הפטריה מוגבלת לפה:

על מנת לאבחן פטריה, הרופא או רופא השיניים עשויים לבצע מספר פעולות:

• לבחון את הפה כדי להסתכל על הנגעים.
• לקחת דגימה על ידי גירוד הנגע ולבחון אותה מתחת למיקרוסקופ.
• אם יש צורך, הרופא יבצע בדיקה גופנית כוללת ובדיקות דם על מנת לאבחן האם קיימת סיבה בריאותית אחרת שיכולה לגרום להופעה של הפטריה.

אם הפטריה קיימת גם בוושט:

על מנת לאבחן פטריה בוושט, הרופא עשוי להמליץ על הפעולות הבאות:

• ביופסיה: לוקחים דגימת רקמה ומגדלים אותה בתרבית על גבי מצע מיוחד על מנת להחליט איזה חיידק או פטריה, אם בכלל, גורמים לתסמינים.
• בדיקה אנדוסקופית: בהליך זה, הרופא בוחן את הוושט, הקיבה ואת החלק העליון של המעי הדק (תריסריון), בעזרת צינור גמיש עם מצלמה בקצה (אנדוסקופ).
• בדיקה גופנית: אם יש צורך, ניתן לבצע בדיקה גופנית ובדיקות דם על מנת לאבחן כל בעיה רפואית אפשרית שיכולה לגרום להופעה של פטריה בוושט.

כיצד מטפלים בפטריה בלשון?

המטרה של כל טיפול בפטריה של הפה והלשון היא לעצור את ההתפשטות המהירה של הפטריה, אך הגישה הטובה ביותר תלויה בגיל המטופל, במצבו הבריאותי ובסיבת הזיהום. טיפול בשורש הבעיה, אם אפשרי, יכול למנוע חזרה של התופעה.

מבוגרים וילדים בריאים: הרופא עשוי להמליץ על טיפול נגד פטריות. הטיפול מגיע בכמה צורות, כולל לכסניות, טבליות, או נוזל שמגרגרים בפה ואז בולעים. אם התרופות המקומיות אינן עוזרות, ניתן לתת תרופות הפועלות בכל הגוף.

תינוקות ואימהות מניקות: אם לתינוק יונק יש פטריה בפה, הוא ואימו המניקה עלולים להעביר את הזיהום מאחד לשנייה הלוך ושוב. ייתכן והרופא ירשום תרופה נגד פטריות עבור התינוק, ומשחה נגד פטריות עבור האם המניקה.

מבוגרים מדוכאי חיסון: ברוב המקרים הרופא ימליץ על טיפול נגד פטריות.

הפטריה עלולה לחזור אפילו לאחר שטופלה בהצלחה, זאת במידה והסיבה שגרמה לה, למשל ניקוי לא ראוי של שיניים תותבות או שימוש במשאפי סטרואידים, ממשיכה ללא שינוי.

אורחות חיים ותרופות ביתיות:

הצעות אלו יכולות לעזור במקרים של פטריה בפה:

הקפדה על היגיינת פה טובה: צחצוח שיניים ושימוש בחוט דנטלי באופן קבוע. החלפה של מברשת השיניים לעיתים קרובות עד שיש העלמות של הזיהום. אין לחלוק מברשת שיניים עם אנשים אחרים.

חיטוי של שיניים תותבות: ניתן להתייעץ עם רופא השיניים על הדרכים המומלצות לחיטוי השיניים התותבות כדי להימנע מזיהומים חוזרים.

שטיפות של מי מלח חמים: נסו להמיס חצי כפית מלח בכוס מים חמים, ואז לגרגר את המים ולירוק החוצה מבלי לבלוע.

שימוש ברפידות הנקה: לנשים מניקות שמפתחות זיהום פטרייתי, שימוש ברפידות הנקה יכול לעזור למנוע את העברת הפטריה לבגדים. מומלץ להשתמש ברפידות ללא פלסטיק שעלול לעודד את הצמיחה של קנדידה. בנוסף מומלץ להחליף חזייה כל יום, ולשאול את הרופא מהן הדרכים הטובות ביותר לנקות את פטמות החזה, את פטמות הבקבוק, את המוצץ ואת החלקים של משאבת החלב אם נעשה בה שימוש.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא אף-אוזן-גרון

שאלות ותשובות בנושא

האם פטריה בלשון יכולה להיעלם ללא טיפול?

האם פטריה בלשון יכולה לגרום לחום גבוה?

האם זיהום פטרייתי בפה יכול להיות מדבק?

האם פטריה של הפה והלשון מסוכנת?

מאילו מזונות כדאי להימנע אם סובלים מפטריה בלשון?