פט סי טי (PET-CT)

בדיקת פט סי טי (PET-CT) היא בדיקת הדמיה המאפשרת מבט על התפקוד המטבולי והביוכימי של הרקמות והאיברים בגוף האדם.

בעת ביצוע סריקת ה- PET נעשה שימוש בהזרקת/בליעת חומר ניגוד רדיואקטיבי אשר נקלט ברקמות ומדגים את הפעילות מטבולית.

חומר הניגוד מוזרק לרוב לווריד ונקלט באזורים בגוף בהם יש רמות גבוהות של פעילות מטבולית או ביוכימית, אשר לעתים קרובות מצביע על מיקום המחלה.

תמונות ה- PET משולבות בדרך כלל עם CT או MRI ונקראות סריקות PET-CT או PET-MRI.

מהו מנגנון בדיקת ה-PET- CT?

טומוגרפיה של פליטת פוזיטרון, המכונה גם הדמיית PET או סריקת PET, היא הדמיה המבוססת על טכנולוגיה מעולם הרפואה גרעינית.

השימוש ברפואה גרעינית נעשה בכדי לאבחן, להעריך ולטפל במחלות שונות הכוללות סרטן, מחלות לב, מערכת העיכול, הפרעות אנדוקריניות או נוירולוגיות כמו גם מצבים רבים אחרים.

בעת ביצוע הדמיה באמצעות רפואה גרעינית ניתן לאפיין פעילות מולקולרית ייחודיות המאפשרת גילוי מחלה בשלביה המוקדמים ביותר.

בנוסף, ניתן באמצעות רפואה גרעינית ניתן לבצע מעקב אחר תגובה לטיפול ולנתר באם ישנה הישנות של המחלה.

רפואה גרעינית אינה מוגדרת כרפואה פולשנית, ובנוסף לכך, למעט הזרקה התוך ורידית של חומר הניגוד, הבדיקה אינה כרוכה בכאב בדרך כלל.

בעת ביצוע ההדמיה נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים, הנקראים רדיו-פרמצבטיקה, וזאת על מנת לסייע באבחון והערכת מצבים רפואיים.

חומרים אלו מורכבים ממולקולות המקושרות לכמות קטנה של חומר רדיואקטיבי, אשר מצטברות בגידולים או באזורי דלקת ואף יכולות להיקשר לחלבונים ספציפיים בגוף.

החומר הנמצא בשימוש הרב ביותר הוא F-18 fluorodeoxyglucose (FDG), מולקולה הדומה לגלוקוז. תאים סרטניים פעילים יותר מבחינה מטבולית ולרוב סופגים גלוקוז בקצב גבוה יותר.

באמצעות שיטה זו ניתן לזהות מחלה לפני שהיא ניתנת לאבחון בבדיקות הדמיה אחרות. FDG הוא רק אחד מני חומרי ניגוד רדיואקטיביים רבים שנמצאים בשימוש או בפיתוח.

מרכזי הדמיה רבים משלבים תמונות של רפואה גרעינית עם טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI) בכדי לייצר תמונה היברידית אופטימלית.

תוצר זה נקרא תמונה ממוזגת, ואיחוי ההדמיות מאפשר הצגת מידע מדויק יותר וכך בנוסף הגעה לאבחנה מדויקת יותר עבור המטופל.

רוב המכונים המבצעים הדמיית PET כיום הינם בעלי טכנולוגיה המאפשרת ביצוע הדמיית CT במקביל.

עם זאת, PET-MRI היא טכנולוגיית הדמיה מתפתחת אשר לא זמינה בכל מכון.

מתי יש לבצע בדיקת PET- CT?

ישנם מצבים רבים אשר מאובחנים על ידי סריקת PET.

הבדיקה מספקת מידע לגבי אופן זרימת הדם, צריכת החמצן וחילוף החומרים המתרחשים באיברי הגוף והרקמות.

סריקות PET מצביעות על פתולוגיות ברמה התאית, ומשקפות לרופא באופן הטוב ביותר את היכולת להבנת מחלות מערכתיות מורכבות.

סריקות PET משמשות לרוב לזיהוי סרטן, פתולוגיות לבביות, הפרעות מוחיות כולל בעיות במערכת העצבים המרכזית (CNS) ועוד.

סרטן – תאים סרטניים הנם לרוב בעלי קצב חילוף חומרים (מטבוליזם) גבוה יותר מאשר תאים לא סרטניים.

בשל רמה גבוהה זו של פעילות כימית, חומר הניגוד נקלט בתאים אלה ביתר, וכך תאי הסרטן מופיעים ככתמים בהירים בסריקת ה- PET.

מסיבה זו, סריקות PET שימושיות לגילוי סרטן, לאבחנה באם קיים פיזור גרורתי, מעקב אחר תגובה לטיפול, מעקב אחר הישנות המחלה ועוד.

עם זאת, יש לשים לב כי גידולים סולידים (מוצקים) או לחילופין גידולים מאוד קטנים לעיתים אינם מופיעים בסריקות PET.

עוד ראוי לציין כי ייתכן ומצבים שאינם סרטניים, דוגמת דלקת סוערת, ידגימו קליטה גדולה כמו זאת המתקבלת עבור תהליך סרטני בסריקה וזאת בשל מצבים הטומנים בחובם מטבוליזם גבוה.

בעיות לבביות – סריקת PET יכולה לחשוף אזורים בעלי אספקת דם ירודה בלב וזאת מכיוון שרקמת לב בריאה נוטה לקלוט יותר מהחומר הרדיואקטיבי מאשר רקמה שזרימת הדם עבורה נפגעה.

צבעים ודרגות בהירות שונים בסריקה מראים רמות שונות של תפקוד רקמות. מידע זה יכול לסייע בהחלטה כיצד להתקדם, האם לטפל ואם כן, באיזה אופן.

הפרעות מוחיות – גלוקוז הוא ה"דלק" העיקרי של המוח ובמהלך סריקות PET, מולקולטת רדיואקטביות מקושרות לתרכובות כגון גלוקוז.

על ידי זיהוי גלוקוז רדיואקטיבי, סריקת PET יכולה להדגים אזורים במוח אשר משתמשים בגלוקוז בשיעורים הגבוהים ביותר.

כאשר מומחה מפרש את הסריקה, הוא יכול לראות כיצד המוח פועל ולבדוק אם קיימים הפרעות באופן פעילותו.

סריקות PET משמשות כדי לסייע באבחון וניהול הפרעות CNS רבות, כגון מחלת אלצהיימר, דיכאון, אפילפסיה, טראומת ראש, מחלת פרקינסון ועוד.

כיצד מבוצעת הבדיקה?

סריקות PET יכולות להיעשות במסגרת הקהילה (קופת החולים) או במסגרת אשפוז.

למרות שלכל מכון עשויים להיות פרוטוקולים ספציפיים, בדרך כלל, הליך סריקת PET יבוצע באופן הבא:

המטופל יתבקש להסיר כל לבוש, תכשיט או חפץ אחר הנמצא על גופו בכדי לאפשר סריקה מיטבית.

המטופל יתבקש לרוקן את שלפוחית ​​השתן לפני תחילת ההליך.

אחד ממבצעי הבדיקה יכניס עירוי (מחט, לרוב באזור היד) על מנת להשיג גישה ורידית דרכה יוזרק החומר הרדיואקטיבי.

סוגים מסוימים של סריקות בטן או אגן עשויים לדרוש הכנסת צנתר שתן לשלפוחית ​​השתן כדי לנקז שתן במהלך ההליך.

במקרים מסוימים, סריקה ראשונית עשויה להתבצע לפני הזרקת החומר הרדיואקטיבי על מנת לקבל תמונת מצב בסיסית.

לאחר מכן החומר הרדיואקטיבי יוזרק לווריד ויתרכז באיבר או ברקמה למשך כ-30 עד 60 דקות. המטופל יישאר במכשיר הבדיקה במהלך זמן זה.

לאחר שהחומר הרדיואקטיבי נספג באיברים, הסריקה תחל, הסורק ינוע באיטיות על חלקי הגוף של הנבדק מס פעמים עד לקבלת תמונה איכותית.

לאחר השלמת הסריקה הגישה הוורידית תוסר ובמידה והוחדר צנתר שתן, גם הוא יוסר.

לאחר הבדיקה, ניתן לחזור לשגרה אלא אם כן המטופל הונחה אחרת על ידי גורם רפואי מוסמך.

מכיוון שחומר רדיואקטיבי נשאר בגוף הנבדק למשך מספר שעות עד ימים, רצוי להגביל מגע וחשיפה עם אוכלוסיות בסיכון כגון נשים בהריון ותינוקות.

יש לציין כי באופן יחסי החומרים בהם נעשה שימוש פולטים פחות קרינה מצילום רנטגן רגיל ולכן הסיכון מצומצם, אך השמירה על בטחון הזולת עומדת בעינה.

יש להרבות בשתייה לאחר הבדיקה כדי לעזור בפינוי התרכובת מהמערכת.

פענוח הבדיקה יעשה על ידי רופא מומחה אשר יעביר את הממצאים לגורם המטפל, והוא בתורו יעדכן את המטופל אודות האבחנות הסבירות העולות בחשד לאור תוצאות הבדיקה.

מהם הסיכונים הכרוכים בבדיקה זו?

בעת ביצוע סריקת ה- PET נעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי. בד בבד, כמות הקרינה בחומר קטנה, ולכן הסיכון שבחשיפה הקרינתית למטופל הינה מינימאלית.

חומרים אלו נחשבים לתרופות רדיו-פרמצבטיות וחייבים לעמוד בתקני מנהל המזון והתרופות (FDA), אשר מהווה מקור מהימן לשמירה על בטיחות המטופל.

אי לכך, הסיכונים הכרוכים בביצוע הבדיקה מזעריים בהשוואה ליעילותה באבחון ומעקב אחר מצבים רפואיים חמורים.

מטופלים הסובלים מאלרגיה ידועה, צריכים ליידע את הגורם הרפואי המפנה טרם הבדיקה.

ייתכן שתהיה תגובה אלרגית לחומר בקרב אנשים אלרגיים ליוד, אספרטיים או סכרין.

קיימות אלטרנטיבות ליוד כגון חומר העשוי מבריום מדולל ממותק בסכרין.

אוכלוסיית הסיכון לפתח תגובה אלרגית ליוד כוללת אנשים עם:

• היסטוריה של תגובות אלרגיות לסריקות PET
• אלרגיה כלשהי ידועה
• אסתמה
• מחלת לב
• התייבשות
• הפרעות המטולוגיות כגון אנמיה חרמשית, פוליציטמיה ורה ומיאלומה נפוצה
• מחלת כליות
• נטילת תרופות מסוג חוסמי בטא, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs), או אינטרלוקין-2 (IL-2)

נשים בהריון – קרינה אינה בטוחה לעוברים מתפתחים. אי לכך, מטופלת בהריון או מטופלת אשר לא בטוחה לגבי הימצאותה בהריון, לא תבצע סריקת PET עד אשר יוכח כי אין סיכון לעובר.

סיכונים אחרים כוללים תחושת אי נוחות בשל הימצאות בתוך מכשיר סגור, וזאת בנוסף לאי הנוחות העלולה להיגרם כתוצאה מהכנסת העירוי לווריד.

שאלות ותשובות בנושא

במה שונה בדיקת PET-CT מבדיקת CT רגילה?

ממה מומלץ להימנע טרם הבדיקה?

מה מומלץ ללבוש לקראת הבדיקה?

כמה זמן אורכת בדיקת PET-CT?

מהם החסרונות של סריקת PET?