פזילה אצל תינוקות

פזילה היא אחת ממחלות העיניים השכיחות ביותר בילדים והיא משפיעה על 2-4% מהאוכלוסייה.

פזילה מתרחשת כאשר העיניים אינן ממוקמות באופן מיושר בצורה אופטימלית, כך שאחת מהעיניים או שתיהן עשויות לפנות פנימה, כלפי חוץ, כלפי מעלה או כלפי מטה.

ילדים עשויים להיוולד עם פזילה, או לרכושה בשלב מאוחר יותר בחיים. כמו כן, פזילה יכולה להתפתח גם כתוצאה מתאונה או בעיה בריאותית אחרת. בקרב חלק מהילדים, הפזילה מופיעה לסירוגין, בעוד שבקרב אחרים היא קיימת באופן קבוע.

אבחון מוקדם חיוני במניעת אובדן ראייה המתרחש כתוצאה מעין עצלה (אמבליופיה).

אמבליופיה מפזילה מתרחשת כאשר הראייה אינה מתפתחת כראוי במהלך הילדות מכיוון שהעיניים אינן מעבירות שדר זהה למוח והוא בתורו דואג לעיבוד אשר לא יגרום לראייה כפולה על חשבון ראייה בעין אחת.

מהם סוגי הפזילה הקיימים בקרב תינוקות?

אזוטרופיה (Esotropia) – מצב זה מאופיין בכך שעין אחת או שתיהן יחד פונות פנימה לכיוון האף. זהו הסוג הנפוץ ביותר של פזילה.

אקזוטרופיה (Exotropia) – סוג זה מאופיין בכך שעין אחת או שתיהן פונות כלפי חוץ לכיוון האוזן (מצב זה נקרא לעיתים גם "wall-eye"). היארעות התופעה משפיעה על 1-1.5% מהילדים.

היפרטרופיה (Hypertropia) – המצב מאופיין בכך שהעיניים ניצבות שלא באותו הקו, כך שהעין הפגועה ממוקמת גבוה יותר מהעין הבריאה. תופעה זו משפיעה על 1 מכל 400 ילדים.

היפוטרופיה (Hypotropia) – מצב זה מדמה את המצב ההפוך מהיפרטרופיה – העין החולה יושבת נמוך יותר מאשר הבריאה ובכך נוצר מראה אסימטרי של העיניים.

בנוסף לכיוון הפזילה ניתן לסווג את סוגי הפזילות לפי משך המחלה, חומרתה ואפיונה:

פזילה מולדת פנימה (Infantile esotropia) – על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים (American Academy of Ophthalmology), עד 1 מכל 50 תינוקות נולדים עם הפרעת פזילה מסוג זה והיא מוגדרת כפזילה הנפוצה ביותר בקרב תינוקות.

מצב זה מאופיין בסטייה פנימה של שתי העיניים. בדרך כלל תינוקות אלה לא סובלים מבעיות ראייה ולכן הפזילה לא מתוקנת על ידי הרכבת משקפיים.

הפזילה יכולה להתחיל באופן לא סדיר, אך עד מהרה הופכת לקבועה.

מקרים שאינם נפתרים מעצמם עד גיל ארבעה חודשים זקוקים לטיפול רפואי הכולל התערבות ניתוחית באחד או יותר משרירי העיניים על מנת להגיע לתיקון ויישור.

פזילה אקומודטיבית (Accommodative esotropia) – זהו סוג הפזילה הנפוץ ביותר בקרב ילדים מעל גיל שנתיים.

עין אחת או שתיהן עשויות לפנות פנימה (לכיוון האף) כאשר הילד מתמקד באובייקט קרוב או מרוחק מכיוון שיכולת המיקוד קשורה למיקום מבט העיניים, המאמץ למיקוד הנוסף הדרוש כדי לשמור על עצמים מרוחקים בפוקוס עלול לגרום לסטיית העיניים פנימה.

תסמיני הפזילה האקומודטיבית כוללים ראייה כפולה, סגירה או כיסוי של עין אחת בעת הסתכלות על אובייקט קרוב והטיה או סיבוב של הראש על מנת ליצור ראייה תקינה.

פזילה מסוג זה נוטה להתפתח בהדרגה ובהמשך להפוך לקבועה.

סוג זה של פזילה מתחיל בדרך כלל בשנים הראשונות לחיים, ומטופל ראשית באמצעות משקפיים, אך עשוי לדרוש גם חבישת רטייה על גבי העיניים ו/או ניתוח בשרירי אחת או שתי העיניים על מנת ליצור את התיקון הנדרש.

פזילה מדומה (Pseudostrabismus) – בילדים מתחת לגיל שנה ניתן לראות פזילה, למרות שבמציאות היא אינה קיימת, ולכן שמה נקרא פזילה מדומה.

לרוב, מצב זה מתרחש בקרב ילדים עם גשר אף רחב ושטוח או קפל עור בעפעף הפנימי.

פזילה החוצה שאינה קבועה (Intermittent exotropia) – בפזילה מסוג זה, עין אחת מקובעת ומרוכזת במטרה בעוד העין השנייה פונה החוצה.

התסמינים יכולים לכלול ראייה כפולה, כאבי ראש, קושי בקריאה, תחושה של הפעלת מאמץ בשימוש בעיניים וסגירת עין אחת בעת מיקוד מבט בחפצים רחוקים או באור בהיר.

ייתכן כי המטופלים הללו לא יחושו בתסמינים כלל בעוד שאנשים המתבוננים מן הצד עשויים להבחין בסטיית העין.

פזילה זו יכולה להתרחש בכל גיל, והטיפול עשוי לכלול הרכבת משקפיים, חבישת רטייה על גבי העיניים, ביצוע תדיר של תרגילי עיניים ו/או ניתוח בשרירי אחת או שתי העיניים.

מהם התסמינים של פזילה בקרב תינוקות?

רוב הילדים עם פזילה אינם מתלוננים על בעיות עיניים או בעיות ראיה, כך שבדרך כלל, בן משפחה, גנן או רופא מבחין בחוסר הסימטריה של העיניים.

עם זאת, חלק מהילדים עשויים להתלונן על ראייה כפולה או קוצר ראייה.

ילדים צעירים שעדיין לא מדברים עלולים לסובב או להטות את ראשם בניסיון לפצות על הפזילה בכדי לראות ברור יותר.

כיצד פזילה בקרב תינוקות משפיעה על הראייה?

כאשר הראייה תקינה, שתי העיניים מכוונות לאותה נקודה, בעוד המוח משלב את שתי התמונות המתקבלות משתי העיניים לתמונה אחת תלת ממדית, ובכך האדם המתבונן יכול לקבל ראיית עומק.

בילדים, כאשר עין אחת אינה מיושרת עם השנייה, המח מקבל שתי תמונות שונות, ומתעלם מאחת מהן בשל הרצון לא לאפשר מצב של כפל ראייה.

אי לכך, ראיית העומק עלולה להיות מושפעת ולהיפגע.

במבוגרים המפתחים פזילה חדשה לאחר תקופת הילדות, יש לעיתים קרובות ראייה כפולה, משום שהמוח כבר למד לקבל תמונות משתי העיניים ואינו יכול להתעלם מהתמונה שמגיעה מהעין הפגומה.

מהן הסיבות לפזילה בקרב תינוקות?

ברוב מקרי הפזילה, הסיבה המרכזית היא חוסר תקינות של תפקודי העצבים אשר אחראיים על שרירי העיניים השונים.

במקרים פחות שכיחים, ישנה בעיה באחד משרירי העיניים – מחלת שריר, מיופתיה (Myopathy).

יש לציין כי פזילה עשויה לעבור בתורשה, כך שלכל – 30% מהילדים הסובלים מפזילה ישנו בן משפחה עם בעיה דומה.

מצבים רפואיים נוספים הקשורים לפזילה כוללים:

• שיתוק מוחין (CP – cerebral palsy).
• תסמונת דאון (20-60% מבעלי התסמונת סובלים מפזילה).
• הידרוצפלוס (מחלה מולדת הגורמת להצטברות נוזלים במוח).
• גידולי מוח.
• פגיעות ראש שעלולות לפגוע באזור המוח האחראי על השליטה בתנועת העיניים, בעצבים השולטים בתנועת העיניים ובשרירי העיניים.
• היפרתירואידיזם (ייצור יתר של הורמון בלוטת התריס).

כיצד ניתן לאבחן פזילה בקרב תינוקות?

עד שהתינוק בן 4-6 חודשים עיניו יכולות לנדוד או להצטלב מדי פעם. לאחר מכן בדרך כלל העיניים מתיישרות ושדה הראייה מתייצב ומתעצב לפי מיקום העיניים.

אם עין אחת או שתיהן ממשיכות לנדוד פנימה, החוצה, למעלה או למטה, אפילו מדי פעם, כנראה מדובר בפזילה אשר מצריכה אבחון וטיפול.

כל מי שגילו מעל ארבעה חודשים עם פזילה צריך לעבור בדיקת עיניים מלאה על ידי רופא עיניים המיועד לילדים.

בעת הבדיקה הדברים הבאים ישאלו וייבדקו:

• היסטוריה של המטופל – הדבר כולל שאילת שאלות אודות התסמינים שיש למטופל, היסטוריה משפחתית, בעיות בריאותיות כלליות, תרופות בשימוש וכל גורם אפשרי אחר אשר יכול לגרום לתסמינים.
• בדיקת חדות ראייה – קריאת אותיות מתרשים עיניים, או בחינת התנהגות הראייה של ילדים צעירים.
• בדיקת שבירה של גלי האור (Refraction) – בדיקת העיניים באמצעות סדרה של עדשות מתקנות אשר באמצעותן ניתן למדוד את מיקוד האור.
• מבחני יישור ומיקוד.
• בדיקה לאחר הרחבה של האישונים לקביעת תקינות מבני העין הפנימיים.

אילו טיפולים קיימים עבור פזילה בקרב תינוקות?

משקפי ראייה – משקפיים יהיו בשימוש לצורך תיקון הראייה בעין החלשה או טשטוש הראייה בעין הטובה כך שהעין החלשה תאלץ להתחזק.

כאשר ירכיבו עדשות מתקנות, העיניים יפעלו פחות/יותר ובכך יושג הפתרון.

עדשות פריזמה במשקפיים – עדשות מיוחדות שיכולות לשנות ו"לכופף" אור הנכנס דרך העדשה ובכך לשנות את כיוון הקרניים לפני שהן מגיעות לעין עצמה.

על ידי כך, אותן עדשות משנות את מיקום האובייקט לפני שהוא מגיע ומועבר לעיבוד מוחי ובכך מתקנות את אפקט הפזילה.

רטייה על גבי העין – רטיית עין תולבש מעל העין החזקה, ובכך תאלץ את הילד להשתמש בעין החלשה יותר בכדי לראות.

המטרה היא לחזק את אותם שרירי עיניים חלשים ובכך לתקן את הפזילה והראייה.

טיפול תרופתי – לעיתים ילדים מסרבים ללבוש רטייה או מרבים להוריד אותה ולכן לא מצליחים להגיע לתוצאות הרצויות.

בילדים אלה ניתן להשתמש בטיפות עיניים מסוג אטרופין אשר בטפטוף ניתן להשיג את אותו האפקט כשל הרטייה.

טיפות האטרופין מטשטשות זמנית את הראייה בעין התקינה, דבר הגורם לעין החלשה לעבוד קשה יותר ובכך שרירי העיניים והראייה יתחזקו.

תיקון ניתוחי – במידה ומשקפי ראייה, רטיית עיניים ו/או טיפות אטרופין לא מביאים לתיקון הפזילה, ייתכן שיהיה צורך בניתוח שרירי עיניים.

ניתוח זה כולל שחרור או הידוק של השרירים האמונים על תזוזת העין.

הניתוח נעשה תחת הרדמה מלאה וההחלמה ממנו לרוב לא לוקחת יותר ממספר ימים בודדים.

תיקון באמצעות בוטוקס – הליך בו מוזרק לשריר העין בוטוקס (botulinum toxin type A) על מנת להחליש אותו.

על ידי כך, העיניים עשויות להיות מסוגלות להתיישר כראוי. ייתכן שיהיה צורך לחזור על הזריקות מעת לעת, אך במקרים מסוימים ההשפעה הנה לטווח הרחוק.

אמנם, יש לציין כי ה – FDA, מנהל המזון והתרופות ציין כי הבטיחות והיעילות של הטיפול בבוטוקס במטופלים מתחת לגיל 12 לא הוכחו.

שאלות ותשובות בנושא

עד כמה נפוצה פזילה בקרב תינוקות?

מה הסיבה הנפוצה ביותר לפזילה בקרב תינוקות?

מה הטיפול השמרני הנפוץ ביותר לתיקון פזילה בקרב תינוקות?

האם פזילה בקרב תינוקות הנה בעיה גנטית?

מהי תסמונת דואן?