עייפות כרונית (אנצפלומיאליטיס מיאלגית)

עייפות כרונית או תסמונת עייפות כרונית (chronic fatigue syndrome) היא הפרעה מסובכת המאופיינת בעייפות קיצונית הנמשכת לפחות שישה חודשים ואינה ניתנת להסבר מלא על ידי מצב רפואי בסיסי.

העייפות מחמירה עם פעילות גופנית או נפשית, אך לא משתפרת עם מנוחה.

תסמינים אופייניים אחרים כוללים שינה לא מרעננת, קשיי זיכרון, מיקוד וריכוז, סחרחורת המחמירה עם מעבר משכיבה או ישיבה לעמידה.

מצב זה ידוע גם בשם אנצפלומיאליטיס מיאלגית (ME) ולפעמים זה הסינדרום נכתב כ-ME/CFS.

הסיבה לתסמונת העייפות הכרונית אינה ידועה, אם כי ישנן תיאוריות רבות – החל מזיהומים ויראליים ועד למתח נפשי.

מומחים מאמינים שתסמונת עייפות כרונית עשויה להיות מופעלת על ידי שילוב של גורמים.

אין בדיקה אחת שתאשר אבחנה של תסמונת עייפות כרונית וייתכן שיהיה צורך במגוון בדיקות רפואיות כדי לשלול בעיות בריאות אחרות שיש להן תסמינים דומים.

הטיפול בתסמונת העייפות הכרונית מתמקד בשיפור התסמינים.

מהם התסמינים של עייפות כרונית?

התסמין העיקרי של תסמונת עייפות כרונית הוא תחושת עייפות קשה והרגשה כללית לא טובה.

התסמינים משתנים מאדם לאדם, וחומרת התסמינים יכולה להשתנות מיום ליום, או אפילו במהלך אותו יום.

התסמינים כוללים:

עייפות קיצונית – התסמין העיקרי של תסמונת העייפות הכרונית הוא עייפות פיזית ונפשית קיצונית שאינה חולפת עם מנוחה או שינה. זה יכול להקשות על ביצוע משימות ופעילויות יומיומיות. רוב האנשים עם התסמונת מתארים את העייפות שלהם כמשמעותית ביותר ושונה מעייפות רגילה שחוו בעבר. פעילות גופנית בדרך כלל מחמירה את התסמינים. לפעמים ההשפעה מתעכבת ואתה ואדם ירגיש עייף מאוד כמה שעות אחרי הפעילות, או אפילו למחרת.

הפרעות שינה – לאנשים רבים עם תסמונת עייפות כרונית יש גם בעיות בשינה. אדם עשוי לגלות שהוא לא מרגיש רענן לאחר השינה, כאילו לא הייתה מנוחת לילה טובה. כמו כן אנשים עם התסמונת עשויים להתעורר במהלך השינה, להרגיש נוקשות או בחילה בעת היקיצה ולהיות ישנוניים במהלך היום.

בעיות חשיבה, זיכרון וריכוז – לאדם עם תסמונת העייפות הכרונית נפוץ שיהיה גם:

• קושי לזכור מילים, שמות או מספרים מסוימים
• קושי בריכוז או קושי להתמקד ביותר מדבר אחד בו זמנית
• בעיות לזכור דברים שקרו לאחרונה
• איטיות בדיבור או בתגובה

בעיות אלו מתוארות לפעמים כ"ערפל מוחי".

תסמינים אחרים – תסמינים אחרים של תסמונת העייפות הכרונית יכולים לכלול:

• כאבי שרירים או מפרקים
• כאבי ראש
• כאב גרון או כאב בבלוטות הלימפה
• תסמינים דמויי שפעת
• תחושת סחרחורת
• בחילה
• דפיקות לב מהירות או לא סדירות (פלפיטציות)

מהי חומרת התסמינים בתסמונת העייפות הכרונית?

רוב המקרים של תסמונת העייפות הכרונית הם בדרגת חומרה קלה עד בינונית, אך לרבע מהאנשים יש תסמינים חמורים. אם התסמינים חמורים, מומחה צריך להיות מעורב בטיפול.

ניתן לסווג את חומרת התסמינים:

מתונים – אדם מסוגל לבצע פעולות יומיומיות, כגון עבודה, לימודים או עבודות בית, אך מתקשה בכך. ייתכן שהוא צריך לוותר על תחביבים או פעילויות חברתיות כדי שיוכל לנוח זמנו הפנוי.

בינוניים – אדם עלול להיתקל בקושי בביצוע פעולות יומיומיות וייתכן שלא יוכל לעבוד או ללמוד ואולי תצטרך לנוח לעתים קרובות. כמו כן, ייתכן שיסבול גם מהפרעות שינה בלילה.

חמורים – ייתכן שאדם יוכל לבצע רק משימות יומיומיות בסיסיות ביותר, כגון צחצוח שיניים. הוא עשוי להיות מרותק לבית או אפילו מרותק למיטה ואולי יזדקק לכיסא גלגלים כדי להתנייד. בנוסף, יכולים להופיע קשיים בריכוז, רגישות לרעש ואור, וייקח זמן רב להתאושש לאחר פעילויות הכרוכות במאמץ נוסף, כגון יציאה מהבית או דיבור לפרקי זמן ארוכים.

חמורים מאוד – ייתכן שהאדם ייאלץ להיות במנוחה כל הזמן ויהפוך לסיעודי עם צורך בעזרה באכילה, רחצה ומעברים. יכולה להיות רגישות קיצונית לאור ורעש ואף קושי בבליעה עד כדי צורך בהאכלה עם צינורית.

ייתכנו תקופות שבהם התסמינים מחמירים, דבר הידוע בשם הישנות.

מה גורם לעייפות כרונית?

הגורם לתסמונת העייפות הכרונית עדיין לא ידוע.

אנשים מסוימים עשויים להיוולד עם נטייה להפרעה, אשר לאחר מכן מופעלת על ידי שילוב של גורמים.

טריגרים פוטנציאליים כוללים:

זיהום ויראלי – מכיוון שחלק מהאנשים מפתחים תסמונת עייפות כרונית לאחר זיהום ויראלי, החוקרים חושבים שייתכן ונגיפים מסוימים עשויים לעורר את ההפרעה. נגיפים חשודים כוללים את וירוס אפשטיין-בר (EBV), ונגיף הרפס מזן 6 (HHV6), אך טרם נמצא קשר חד משמעי.

בעיות במערכת החיסון – נראה שהמערכת החיסונית של אנשים הסובלים מתסמונת עייפות כרונית נפגעת מעט, אך לא ברור אם פגיעה זו מספיקה כדי לגרום להפרעה בפועל.

חוסר איזון הורמונלי – אנשים הסובלים מתסמונת עייפות כרונית חווים לפעמים רמות חריגות בדם של הורמונים המיוצרים בהיפותלמוס, בבלוטת יותרת המוח או בבלוטת יותרת הכליה, אבל המשמעות של חריגות אלה עדיין לא ידועה.

טראומה פיזית או רגשית – חלק מהאנשים מדווחים שהם חוו פציעה, ניתוח או מתח רגשי משמעותי זמן קצר לפני שהתסמינים שלהם החלו.

מהם גורמי הסיכון לעייפות כרונית?

גורמים העלולים להגביר את הסיכון לתסמונת עייפות כרונית כוללים:

• גיל – תסמונת עייפות כרונית יכולה להופיע בכל גיל, אך היא פוגעת לרוב במבוגרים צעירים עד גיל העמידה.
• מין – נשים מאובחנות עם תסמונת עייפות כרונית לעתים קרובות יותר מאשר גברים, אבל יכול להיות שנשים פשוט נוטות יותר לדווח על התסמינים שלהן לרופא.

כיצד מאבחנים את תסמונת העייפות הכרונית?

אין בדיקה אחת שיכולה לאשר אבחנה של תסמונת העייפות הכרונית והתסמינים יכולים לחקות את אלה של בעיות בריאות רבות אחרות, כולל:

הפרעות שינה – עייפות כרונית יכולה להיגרם מהפרעות שינה. בדיקת שינה יכולה לקבוע אם המנוחה מופרעת על ידי הפרעות כגון דום נשימה חסימתי בשינה, תסמונת רגליים חסרות מנוחה או נדודי שינה.

בעיות רפואיות – עייפות היא תסמין שכיח במספר מצבים רפואיים, כגון אנמיה, סוכרת סוג 2 ותת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם). ניתן לחפש עדויות להפרעות אלו ואחרות בבדיקות מעבדה.

בעיות מתחום בריאות הנפש – עייפות היא גם תסמין למגוון בעיות נפשיות, כמו דיכאון וחרדה. רופא מומחה בתחום יכול לעזור לקבוע אם אחת מהבעיות הללו גורמת לעייפות הכרונית.

הקריטריונים לאבחנה של תסמונת העייפות הכרונית מגדירות את העייפות הקשורה לתסמונת העייפות הכרונית בתור:

• עייפות כל כך חמורה שיהא מפריע ליכולת לעסוק בפעילויות שהמטופל נהג לעסוק בהן טרום המחלה
• עייפות שהחלה באופן פתאומי וברור (ולא משהו שהמטופל סבל ממנו כל החיים)
• עייפות שאינה מוקלת באופן מהותי לאחר מנוחה
• עייפות שמחמירה בעקבות מאמץ פיזי, נפשי או רגשי

כדי לעמוד בקריטריוני האבחון אדם יצטרך לחוות לפחות אחד משני התסמינים הבאים:

• קשיי זיכרון, מיקוד וריכוז
• סחרחורת המחמירה עם מעבר משכיבה או ישיבה לעמידה

תסמינים אלו חייבים להימשך לפחות שישה חודשים ולהתרחש לפחות מחצית מהזמן בעוצמה בינונית, משמעותית או חמורה.

מהו הטיפול בעייפות כרונית?

אין תרופה או טיפול שיכולים לרפא את תסמונת העייפות הכרונית. עם זאת, ניתן לטפל בתסמינים מסוימים, שחלקם עשויים להימשך זמן רב, אך חלקם משתפרים ואף חולפים עם הזמן.

טיפול בתסמינים אלו עשוי לספק הקלה עבור חלק מהחולים עם התסמונת אך לא לאחרים.

אסטרטגיות אחרות, כמו לימוד דרכים חדשות לניהול פעילות, יכולות גם כן להועיל.

חולים, משפחותיהם ורופאים צריכים לעבוד יחד כדי להחליט איזה תסמין גורם לבעיות הרבות ביותר ויש לטפל בו קודם.

יש לדון ביתרונות ובנזקים האפשריים של כל תכנית טיפול, לרבות תרופות ותרפיות מסוגים שונים.

רופאים ואנשי צוות רפואי אחרים צריכים לתמוך במשפחות המטופלים שלהם בזמן שהם מבינים כיצד לחיות עם מחלה זו וצריכים לזכור שהתהליך עשוי להיות קשה.

כאמור, אין דרך אחת לניהול התסמינים שעובדת עבור כולם, אבל ישנן מספר אפשרויות טיפול.

המכון הלאומי למצוינות בבריאות וטיפול הבריטי (NICE) אומר שיש להציע למטופל תכנית טיפול המותאמת לתסמינים.

הרופא צריך לדון עם המטופל בכל האפשרויות ולהסביר את היתרונות והסיכונים של כל טיפול.

הרופאים צריכים לעבוד יחד עם המטופל כדי לפתח תכנית טיפול המתאימה לו ולוקחת בחשבון את הנסיבות וההעדפות האישיות שלו.

ייתכן שיהיה צורך בייעוץ לגבי ביצוע שינויים באורח החיים, טיפולי מומחים או שילוב של שניהם.

טיפולים שיכולים לסייע בניהול תסמיני עייפות כרונית כוללים:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

למטופלים עם תסמונת העייפות הכרונית בדרגת חומרה קלה או בינונית, יש להציע למטופל טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

CBT הוא טיפול שיכול לעזור לנהל את התסמינים על ידי שינוי הדרך בה המטופל חושב ומתנהג.

באופן אידיאלי למטפל ה-CBT יהיה ניסיון בהתמודדות עם תסמונת העייפות הכרונית והטיפול יוצע על בסיס מפגשים אישיים. עצם השימוש ב-CBT לא אומר שמדובר בהפרעה נפשית, שכן הטיפול הזה משמש כדי לעזור לאנשים עם מגוון רחב של מצבים ארוכי טווח.

ניהול אנרגיה

ניהול אנרגיה הוא טיפול שמטרתו ללמד את המטופל כיצד לנצל בצורה הטובה ביותר את רמות האנרגיה שלו בחיי היום יום, מבלי להחמיר את התסמינים.

לאנשים עם תסמונת עייפות כרונית יש החמרה בתסמינים שלהם לאחר מאמץ פיזי, נפשי או רגשי. התופעה נקראת חולשה שלאחר מאמץ (post-exertional malaise) והיא יכול להימשך ימים או שבועות לאחר המאמץ.

אנשים שחווים חולשה לאחר מאמץ לעיתים קרובות נאבקים למצוא איזון טוב בין פעילות למנוחה והמטרה היא להישאר פעילים מבלי להגזים.

אפשר לנהל יומן של הפעילויות והתסמינים, כדי שניתן יהיה לעקוב אחר מתי פעילות כלשהי היא ״יותר מדי״ עבור המטופל. זה עשוי לעזור לו להימנע ממאמץ קשה מדי בימים שהוא מרגיש טוב, מה שעלול לגרום ל"התרסקות" שבה הוא מרגיש הרבה יותר גרוע לאחר מכן.

תרופות

אין תרופה ספציפית לטיפול בתסמונת העייפות הכרונית אך ניתן להשתמש בתרופות כדי להקל על חלק מהתסמינים.

משככי כאבים ללא מרשם יכולים לעזור להקל על כאבי ראש, כמו גם כאבי שרירים ומפרקים.

רופא משפחה יכול לרשום משככי כאבים חזקים יותר, אם כי יש להשתמש בהם רק לטווח קצר. ייתכן שהמטופל יופנה למרפאה לטיפול בכאב אם הוא סובל מכאבים ממושכים.

תרופות נוגדות דיכאון יכולות להיות שימושיות עבור אנשים עם תסמונת העייפות הכרונית הסובלים מכאבים או מתקשים לישון.

אמיטריפטילין הוא נוגד דיכאון טריציקלי במינון נמוך שניתן לרשום כדי להקל על כאבי שרירים.

מה הקשר בין תסמונת העייפות הכרונית לפיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה ותסמונת עייפות כרונית הן שתי מחלות המאופיינות בעייפות קיצונית.

למעשה, נראה שהמצבים כל כך שלובים זה בזה עד שהקהילה הרפואית ממשיכה להתווכח אם עייפות כרונית ופיברומיאלגיה הן פשוט ביטוי שונה של אותה הפרעה בסיסית.

סטטיסטית, פיברומיאלגיה מתרחשת אצל אנשים מאשר תסמונת עייפות כרונית.

על פי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) יש כ-5 מיליון אנשים בארצות הברית עם פיברומיאלגיה, לעומת קצת יותר ממיליון אנשים עם תסמונת עייפות כרונית.

בכל זאת, מחקר מצא שהגבול בין פיברומיאלגיה לתסמונת עייפות כרונית הוא דק מאוד.

ההערכות הן כי כ-50-70% מהאנשים עם פיברומיאלגיה מתאימים גם לקריטריונים של תסמונת עייפות כרונית.

עם זאת, ישנם הבדלים חשובים באופן שבו פיברומיאלגיה ותסמונת עייפות כרונית מציגים את עצמם, וכן הבדלים טיפולים המומלצים לכל תסמונת.

שאלות ותשובות בנושא

האם לתסמונת העייפות הכרונית יכולים להיות סיבוכים כלשהם?

האם גם ילדים יכולים לסבול מתסמונת העייפות הכרונית?

האם ישנם תוספי תזונה מומלצים לאנשים עם תסמונת העייפות הכרונית?

אילו שינויים מומלצים בדפוסי השינה לאנשים עם תסמונת העייפות הכרונית?