סרטן הפה

סרטן הפה הוא כותרת רחבה לסוגי סרטן שונים הפוגעים בחלק הפנימי של הפה. הוא מתרחש בכ-11 אנשים מתוך 100,000, וגברים (בעיקר לבני עור) נוטים יותר לפתח סרטן זה מאשר נשים. הסרטן עלול להופיע בשפתיים, חניכיים, לשון, הרירית הפנימית של הלחיים, גג הפה ורצפת הפה (מתחת ללשון). הוא יכול להיראות למטופל כמו נגע שכיח בשפתיים או בפה, או כמו כתם לבן או פצע מדמם, אך ההבדל בין הנגע הנפוץ לסרטן פוטנציאלי הוא שהנגעים והשינויים הללו אינם נעלמים בחלוף הזמן. ללא טיפול, סרטן הפה עלול להתפשט לכל חלקי הפה והגרון ולאזורים אחרים בראש ובצוואר. כ-63% מהמטופלים עם סרטן חלל הפה חיים גם לאחר חמש שנים מזמן האבחנה.

מהם התסמינים של סרטן הפה?

התסמינים השכיחים ביותר של סרטן הפה כוללים:

• כיבים (אולקוס) כואבים בפה שאינם חולפים במשך מספר שבועות.
• גושים בחלל הפה שאינם נעלמים.
• גושים בבלוטות הלימפה בצוואר שאינם נעלמים.

תסמינים נוספים עשויים לכלול:

• כאב או קושי בבליעה (דיספגיה).
• שינויים בקול או בעיות בדיבור.
• ירידה לא מכוונת במשקל.
• דימום מהפה.
• חוסר תחושה בפה.
• שן אחת או יותר שמתרופפת ללא סיבה ברורה, או פצע שלא נרפא לאחר עקירת שן.
• קושי בהזזת הלסת.
• כאב אוזניים.
• כתמים אדומים או לבנים על רירית הפה – אלה כתמים שכיחים באוכלוסייה הכללית ולעיתים נדירות הם מהווים סימן לסרטן. אך כאמור, כתמים שאינם נעלמים עלולים להחשיד לכך, ודורשים ייעוץ רפואי.

מתי מומלץ לפנות לייעוץ רפואי?

מומלץ לפנות לרופא המשפחה או לרופא השיניים במידה וישנם תסמינים בחלל הפה המטרידים את המטופל ונמשכים מעל שבועיים-שלושה. הרופא כנראה יחפש בתחילה סיבות נפוצות יותר לתסמינים, כגון זיהום.

מהם הסוגים השונים של סרטן זה?

סרטן הפה מסווג לפי סוג התא ממנו הסרטן החל להתפתח. הסרטן השכיח ביותר בחלל הפה, המהווה 90% מהמקרים, הוא קרצינומה – סרטן שמתפתח מתאי עור, או תאים שמצפים איברים וחללים פנימיים. סוגים פחות נפוצים של סרטן הפה כוללים:

אדנוקרצינומה – זוהי כותרת לסוגי סרטן המתפתחים בתוך בלוטות, כגון בלוטות רוק, בלוטות החלב בשד, בלוטות בקיבה, בריאות ועוד.

סרקומה – סרטן שמתפתח בעצמות, בסחוס, בשריר וברקמות נוספות.

מלנומה ממאירה – זהו סרטן שמתפתח מתאים המייצרים את צבע העור (מלנוציטים), ומאופיין בנגעים כהים מאוד שלעיתים קרובות מדממים.

לימפומה – סרטן המתפתח מתאים שנמצאים בדרך כלל בבלוטות הלימפה, אך הוא יכול להתפתח גם בפה.

הגורמים של סרטן הפה

הגורמים המובילים לסרטן הפה הם שימוש בטבק ובאלכוהול, משום שאלו מכילים כימיקלים שעלולים לפגוע ב-DNA בתאים ולגרום להתפתחות סרטן. עם זאת, לא ידוע בדיוק מהו הגורם הישיר לשינויים ב-DNA שמובילים לסרטן הפה, או מדוע רק מספר קטן של אנשים מפתחים אותו, ביחס לכמות המעשנים וצרכני האלכוהול בקרב האכולוסיה הכללית.

גורמי סיכון נוספים לסרטן הפה כוללים:

טבק לעיסה או מוצרי טבק ללא עשן – אלו עלולים להגביר את הסיכון לסרטן בחלל הפה, כמו גם לסוגי סרטן אחרים, כגון סרטן הכבד, סרטן הלבלב וסרטן הוושט.

אגוזי בטל (Betel Nuts) – אגוז המכיל סם ממריץ בדומה לקפה, ונמצא בשימוש רחב בקהילות רבות בדרום אסיה. הסיכון מוגבר עוד יותר על ידי לעיסת האגוזים בתוספת טבק.

תזונה – ישנן עדויות לכך שתזונה לא בריאה עלולה להגביר את הסיכון לחלות בכמה סוגים של סרטן בחלל הפה. תזונה בריאה ומאוזנת הכוללת פירות וירקות נחשבת כמפחיתה את הסיכון לפתח סרטן הפה.

וירוס הפפילומה האנושי (HPV) – וירוס זה עלול להשפיע על העור ורקמות לחות בתוך הגוף כגון צוואר הרחם, פי הטבעת, הפה והגרון. הזיהום מועבר לרוב על ידי מגע מיני עם אדם נגוע. ישנן עדויות שבמקרים נדירים, סוגים מסוימים של הוירוס עלולים לגרום לצמיחת רקמות לא תקינה בתוך הפה וכך לגרום להתפרצות מחלת הסרטן.

היגיינת פה – מכיוון שלעיתים סרטן הפה קשור לפצעים ארוכי טווח, שיניים משוננות ושבורות הגורמות לכיבים או פצעים ממושכים בלשון, עלולים להגביר את הסיכוי להתפתחות סרטן הפה.

כיצד ניתן לאבחן את סרטן הפה?

גילוי מוקדם עשוי להעלות את סיכויי ההישרדות מ-50% ל-90%, ולכן מומלץ להיוועץ עם רופא בנוגע לנגעים בפה שלא חולפים כעבור שלושה שבועות. במקרה ומתעורר חשד לסרטן בחלל הפה, המטופל יופנה לבדיקות נוספות ולבדיקת מומחה לכירורגיית פה ולסת.

הבדיקה הראשונית תכלול את בדיקת החלק הפנימי והחיצוני של הפה, ובנוסף בדיקת ראש, פנים וצוואר לאיתור סימנים פוטנציאליים של הליך סרטני או טרום סרטני.

בהמשך הבירור תבוצע ביופסיה, הסרת דגימה מרקמה פגועה לבחינת הימצאות תאים סרטניים, באחת מהשיטות הבאות:

ביופסיית חתך (Incision biopsy) – ביופסיית חתך נעשית בדרך כלל באמצעות הרדמה מקומית כשאזור הדגימה נגיש, כגון על הלשון או החלק הפנימי של הלחי, ולאחר מכן המנתח יחתוך חלק קטן מהרקמה הנגועה. הפצע הניתוחי נסגר לעיתים בתפרים הניתנים להמסה. הליך הביופסיה אינו כואב, אך האזור הפגוע עלול לכאוב עם חלוף ההרדמה.

ביופסיית מחט (FNA – Fine needle aspiration with cytology) – ניתן להשתמש בביופסיית מחט במידה וישנה נפיחות צווארית שנחשבת כמשנית לסרטן הפה. הליך זה נעשה בדרך כלל במקביל לשימוש באולטרסאונד של הצוואר. בביופסיה זו הרופא משתמש במחט קטנה מאוד המשמשת להוצאת דגימה של תאים ונוזל מהגוש כדי שניתן יהיה לבדוק הימצאות של סרטן. ההליך מהיר מאוד ואי הנוחות המורגשת זהה לזו של בדיקת דם.

נזנדוסקופיה (Nasendoscopy) – נזנדוסקופ הוא צינור ארוך, דק וגמיש עם מצלמה ואור בקצה אחד, המועבר דרך האף אל הגרון, ומשמש בדרך כלל כשיש חשד לסרטן באף, בגרון (לוע) או בתיבת הקול. בדיקת נזנדוסקופיה אורכת כ-30 שניות, וניתן לרסס תחילה חומר הרדמה מקומי לתוך האף והגרון, כדי להפחית את אי הנוחות. במהלך הבדיקה הרופא עשוי ליטול דגימה מהרקמה הנגועה.

פננדוסקופיה (Panendoscopy) – פננדוסקופיה דומה לבדיקת נזנדוסקופיה, אך בה הרופא משתמש בצינור גדול יותר הנותן גישה טובה יותר. טרם ביצוע הבדיקה תבוצע הרדמה כללית. ניתן להשתמש בפנדנדוסקופיה גם להסרת גידולים קטנים.

לאחר נטילת הביופסיה, הדגימה תישלח לבדיקת פתולוג להערכה.

אם תוצאת הביופסיה מאשרת הימצאות של מחלת הסרטן, יש לבצע בדיקות נוספות בכדי לקבוע את שלב המחלה טרם תחילת הטיפול. בדיקות אלו כוללות בדרך כלל הדמיה שמבוצעת במטרה לבדוק את התפשטות הסרטן לרקמות נוספות, כמו הלסת או העור, או לבלוטות לימפה באזור הצוואר.

התפשטות סרטן מסוג זה מעבר לרקמות של הפה היא תופעה נדירה, אך יתכן ותבוצענה הדמיות נוספות לשאר הגוף.

הטיפול בסרטן הפה

כאשר סרטן מסוג זה מאובחן בשלב מוקדם של המחלה, ניתן לבצע ניתוח אשר לו סיכוי גבוה להביא לריפוי מלא. עם זאת, עבור סרטן פה בשלב מתקדם, המטופל יזדקק לניתוח, ובנוסף לטיפול קרינתי ותרופתי לאורך תקופה של לפחות 4 חודשים.

התוכנית הטיפולית תלויה בסוג וגודל הסרטן, הדרגה והשלב של הסרטן (מידת התפשטותו) והמצב הבריאותי הכללי של המטופל.

טיפול ניתוחי – מטרת הניתוח היא הסרה של הרקמה הפגועה תוך מזעור הנזק לשאר חלקי הפה. כאשר מדובר במחלה בשלב מתקדם, ייתכן ויהיה צורך להסיר חלק מדופן הפה ובמקרים מסוימים גם את עור הפנים (ובמידת הצורך להשתיל עור מאזור אחר בגוף). במהלך הניתוח, המנתח עשוי להסיר בלוטות לימפה הנמצאות בקרבת מקום הגידול הראשוני.

הקרנות – בטיפול הקרנה יש שימוש במינונים של קרינה בכדי להרוג את התאים הסרטניים. כאמור, טיפול זה משמש בדרך כלל לאחר ניתוח של מחלה מתקדמת בכדי למנוע את חזרת המחלה. בנוסף להרג התאים הסרטניים, טיפול בקרינה יכול להשפיע גם על רקמות בריאות וליצור תופעות לוואי שכוללות אדמומיות עורית וכאב (כמו כוויות שמש), כיבים בפה, כאבי פה וגרון, יובש בפה, אובדן טעם או שינויי טעם, אובדן תיאבון, עייפות, תחושת חולי, לסת נוקשה, ריח רע מהפה, חשיפת עצמות ועוד. תופעות הלוואי של ההקרנות יכולות להיות מאוד מעיקות, אך רבות מהן ישתפרו לאחר סיום הטיפול.

כימותרפיה – כאמור, טיפול זה ניתן לרוב בשילוב עם הקרנות כשיש סיכון משמעותי לחזרת הסרטן. בטיפול הכימותרפי יש שימוש בתרופות הפוגעות ב-DNA של התאים הסרטניים, וקוטעות את יכולתם להתרבות. בנוסף להרג התאים הסרטניים, כימותרפיה עלולה להשפיע גם על רקמות בריאות וליצור תופעות לוואי שכוללות עייפות, כאב בחלל הפה, כיבים בפה, תחושת חולי, נשירת שיער, בעיות שמיעה ושיווי משקל, בעיות בכליות, חוסר תחושה בידיים וברגליים ועוד. כמו כן, כימותרפיה גם מחלישה את המערכת החיסונית ומעלה את הסיכוי לזיהום. תופעות הלוואי הללו בדרך כלל מפסיקות עם סיום הטיפול.

סרטן הפה עלול להשפיע על מבנים בגוף החשובים לנשימה, אכילה, בליעה ודיבור, ולכן בנוסף לטיפול הרפואי על ידי המנתח והאונקולוג, המטופל עשוי להיפגש עם דיאטנית, קלינאית תקשורת ורופא שיניים. במידה ובעיות הבליעה מקשות על אכילה דרך הפה, ייתכן ויהיה צורך להחדיר צינור דרך האף ולהעביר אותו לתוך הקיבה (זונדה). כאשר בעיה זו נמשכת לטווח זמן ארוך, הרופא עשוי להמליץ על החדרת צינור ישירות לקיבה (גסטרוסטומיה).

כמו כן, גילוי של מחלת הסרטן עלול לגרום למתח וחרדה עבור המטופל ועבור בני משפחתו, ולכן מומלץ להיוועץ בעובדת סוציאלית שתספק תמיכה במידת הצורך.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא אונקולוגיה

שאלות ותשובות בנושא

כיצד סרטן הפה מתפשט בגוף?

האם נדרש לבצע בדיקות מסויימות טרם טיפול קרינתי לחלל הפה?

מהם סוגי הניתוחים האפשריים כטיפול לסרטן הפה?

כיצד ניתן למנוע התפתחות של סרטן הפה?

האם לאחר טיפול בסרטן הפה המחלה עלולה לחזור?