מיפוי לב

מיפוי לב היא בדיקת הדמיה הנעשית כדי להעריך את זרימת הדם אל שריר הלב, כמו כן כדי להדגים את תפקודו של שריר הלב. בצורה זו ניתן לראות אזורים פגועים בשריר הלב, כמו לדוגמה לאחר התקף לב, אז ניתן לעשות את הבדיקה כדי למצוא נזקים שנגרמו לשריר הלב.

---

מהו מיפוי לב?

מיפוי לב (MPI) היא בדיקה העושה שימוש בכמות קטנה של חומר רדיואקטיבי ובמכונת הדמיה כדי ליצור תמונות המראות את זרימת הדם ללב. הבדיקה מודדת את זרימת הדם בזמן מנוחה ובזמן פעילות, ומראה אזורים בהם זרימת הדם לקויה או אזורים בהם קיים נזק לשריר הלב.

כדי לזהות את זרימת הדם, בתחילת הבדיקה מוזרק אל הדם חומר סימון רדיואקטיבי שתפקידו לפלוט כמות מזערית של קרינה. הצילום נעשה באמצעות סורק בטכנולוגיית פליטת פוזיטרונים (PET) או סורק טומוגרפיה ממוחשבת (SPECT), כאשר תפקידם של הסורקים השונים הוא ליצור תמונה של זרימת הדם ושל פעילות שריר הלב על ידי קליטת הקרינה הנפלטת מהחומר שהוזרק. הבדיקה תחשוף אזורים בלב אליהם מגיעה כמות מועטה של דם, מכיוון שאליהם יגיע פחות מהחומר הרדיואקטיבי שהוזרק לדם בתחילת הבדיקה.

הבדיקה יכולה לסייע לקבוע את הסיכון של אדם לעבור התקף לב או אירוע לבבי אחר במידה וקיימת מחלת עורקים כליליים. מיפוי לב עשוי להיעשות לאחר מבחן מאמץ רגיל כדי לקבל מידע נוסף על הלב, ובמקרים אחרים הוא עשוי להיות מבחן המאמץ הראשון בו נעשה שימוש כדי לאבחן בעיה.

---

מתי יש צורך במיפוי לב?

מכיוון שהבדיקה מסייעת באבחון בעיות הקשורות בזרימת הדם אל שריר הלב, במקרים רבים יעשה שימוש בבדיקה כאשר אדם סובל מסימנים או תסמינים של מחלות לב כדוגמת כאבים בחזה או קוצר נשימה. מיפוי לב עשוי להיעשות גם במקרים בהם אדם אובחן עם מחלה לבבית, והמיפוי יכול לסייע כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר.

חלק מהמצבים בהם ניתן לבצע מיפוי לב כוללים:

אבחון מחלת עורקים כליליים, שהם כלי הדם העיקריים המספקים ללב דם, חמצן וחומרי מזון. מחלת עורקים כליליים מתפתחת כאשר עורקים אלה נפגעים או נחסמים, בדרך כלל עקב הצטברות של משקעים המכילים כולסטרול וחומרים אחרים, וכך אספקת הדם ללב יורדת והוא מתקשה לבצע את תפקידו. חלק מהתסמינים שעלולים להחשיד לקיום של מחלת עורקים כליליים הם כאבים בחזה, כאבים בחזה בזמן מאמץ או קוצר נשימה.

---

בירור של כאבים בחזה, במקרים של הופעת כאבים חדשים או כאבים מתמשכים לאורך זמן.

---

ביצוע הערכה בשאלה האם נגרם נזק לשריר הלב לאחר התקף לב (אוטם שריר הלב).

---

להערכת זרימת הדם לאזורים בשריר הלב לאחר ניתוח מעקפים או צנתור לבבי.

---

איך מתבצע מיפוי לב?

החלק הראשון של הבדיקה יהיה במאמץ כאשר הנבדק מבצע הליכה על הליכון או באופני כושר. עוצמת המאמץ תוגבר בהדרגה על ידי העלאת מהירות ההליכון, כאשר במהלך המאמץ קצב הלב ולחץ הדם יהיו במעקב על ידי מד לחץ דם ומכשיר אק"ג.

ברגע שהמטופל מגיע לנקודת המאמץ המקסימלית יוזרק החומר הרדיואקטיבי לווריד, והמטופל יתבקש להמשיך מספר דקות במאמץ ואז יועבר למנוחה של מספר דקות כדי לאפשר לחומר להתפזר בדם.

לאחר המנוחה המטופל ישכב על מיטה שתיכנס לתוך הסורק ויתבקש לשכב עם ידיים מעל הראש ולא לזוז כלל, מכיוון שתנועה עלולה לגרום לפגיעה באיכות התמונה. הסורק מכיל מצלמה מיוחדת שתצלם את הלב ממספר זוויות שונות, תוך כדי סיבוב מסביב למיטת המטופל.

לאורך כל בדיקת המאמץ המטופל מתבקש לדווח על כל תחושה של כאבים בחזה, בחילה, סחרחורת או קוצר נשימה.

במידה ואדם אינו מסוגל לבצע מאמץ, למשל בעקבות בעיה אורתופדית, ניתן להזריק תרופה שתדמה מצב של פעילות גופנית. התרופה גורמת להמרצה של קצב הלב, וכך מדמה מצב של פעילות גופנית.

החלק השני של הבדיקה ייערך שלוש עד שש שעות לאחר החלק הראשון. במהלך זמן ההמתנה על המטופל להיות בצום, ולצרוך רק מים בכמות מועטה. במידה ותוצאות הבדיקה של החלק הראשון יהיו תקינות, ייתכן ולא יתבצע החלק השני.

החלק השני של בדיקת המיפוי מבוצע כמו החלק הראשון, אך לא נדרש מהמטופל לבצע מאמץ כלל. חומר הסימון הרדיואקטיבי יוזרק במנוחה, והמטופל ימתין מספר דקות עד לביצוע הסריקות בדומה לחלק הראשון.

התמונות שיתקבלו משני שלבי הבדיקה יראו את כמות הדם שמגיעה לשריר הלב בזמן ביצוע מאמץ גופני ובזמן מנוחה. הרופא יכול לנתח את ההבדלים בין מצב של מנוחה ומאמץ, ולראות האם קיימת בעיה בזרימת דם אל הלב באחד מהמצבים.

---

האם יש סיכונים בבדיקת מיפוי לב?

בדיקת מיפוי לב נחשבת להליך בטוח, וסיבוכים הם נדירים. כמו בכל הליך רפואי, קיים סיכון לסיבוכים, אשר עשויים לכלול:

קצב לב חריג (הפרעות קצב) – הפרעות קצב המתרחשות במהלך בדיקת מאמץ חולפות בדרך כלל זמן קצר לאחר הפסקת הפעילות הגופנית או לאחר התפוגגות השפעת התרופה. הפרעות קצב מסכנות חיים הן נדירות.

---

התקף לב – מדובר בסיבוך נדיר, אך ייתכן שמיפוי לב יגרום להתקף לב.

---

ירידה בלחץ הדם – לחץ הדם עלול לרדת במהלך או מיד לאחר האימון, מה שעלול לגרום למטופל לחוש סחרחורת או עילפון, והבעיה אמורה לחלוף לאחר הפסקת המאמץ.

---

סחרחורת או כאבים בחזה – תסמינים אלו יכולים להתרחש במהלך מיפוי לב. חלק מהאנשים עלולים לסבול מבחילות, רעד, כאבי ראש, הסמקה, קוצר נשימה וחרדה במהלך מבחן המאמץ. הסימנים והתסמינים הללו הם בדרך כלל קלים וקצרים, אך חשוב לעדכן את הרופא או הטכנאי אם הם מתרחשים.

---

האם צריך להתכונן למיפוי לב?

מומלץ לא לשתות אלכוהול או לעשן במשך מספר ימים לפני הבדיקה, ובשעות שלפני הבדיקה יש להיות בצום. יממה לפני הבדיקה יש להפסיק לצרוך מוצרים המכילים קפאין כדוגמת שוקולד, קפה, תה וקולה.

מומלץ להגיע בבגדים מתאימים ונעליים נוחות לביצוע של הפעילות הגופנית הנדרשת בבדיקה.

יש לעדכן את הרופא בנוגע לכל התרופות שהמטופל נוטל, במיוחד בנוגע לתרופות ממשפחת הוויאגרה. אם מטופל עושה שימוש במשאף לאסטמה או לבעיות נשימה אחרות, יש להביא אותו לבדיקה ולוודא שהצוות הרפואי יודע על הבעיה הנשימתית.

נשים מניקות אינן יכולות להניק לאחר ביצוע בדיקת מיפוי לב, מכיוון שקיים חשש שהחומר הרדיואקטיבי יעבור לתינוק דרך חלב האם. מומלץ שלא להניק את התינוק במשך יומיים לאחר הבדיקה, אלא לשאוב את החלב ולזרוק אותו.

---

מה ההנחיות לאחר בדיקת מיפוי לב?

לאחר הפסקת הפעילות הגופנית, המטופל יתבקש לעמוד במקום מספר דקות כאשר מכשירי המדידה מחוברים אליו כדי לוודא שלא מופיעים סיבוכים בעקבות המאמץ. לאחר שהמדדים יעידו על הגעה של המטופל למנוחה המכשירים ינותקו. לאחר השלמת הבדיקה, המטופל צפוי לחזור לפעילות רגילה, אלא אם הרופא מנחה אחרת. חומר הסימון הרדיואקטיבי יישאר במערכת ויתפנה באופן טבעי במהלך הימים שלאחר הבדיקה דרך הצואה והשתן.

---

מה משמעות התוצאות של בדיקת מיפוי לב?

תוצאה תקינה מעידה על כך שאין עדות לפגיעה בתפקוד העורקים הכליליים ושזרימת הדם ללב תקינה הן במצב של מאמץ והן במצב של מנוחה. התוצאות אינן שוללות קיום של מחלת לב, אך ייתכן שלא יהיה צורך בבדיקות נוספות.

זרימת דם תקינה בזמן מנוחה, אך לא במהלך פעילות גופנית, יכולה להעיד על כך שחלק מהלב לא מקבל מספיק דם כשהמטופל נמצא במאמץ והעומס על הלב עולה. פירוש הדבר עשוי להיות שיש עורק כלילי חסום או מספר עורקים חסומים, דבר שיכול להעיד על מחלת עורקים כליליים.

זרימת דם לא תקינה בזמן מנוחה ופעילות גופנית, דבר המעיד על כך שחלק מהלב לא מקבל מספיק דם בכל עת, יכולה לנבוע ממחלת לב כלילית חמורה או התקף לב קודם.

בנוסף, אזורים שיראו זרימה נמוכה יכולים להעיד על נזקים ישנים בעקבות אוטם של שריר הלב (התקף לב), מה שגרם ליצירת אזור של צלקת בלב שלא מתפקד בצורה תקינה.

---

מה עושים במידה והתקבלו תוצאות לא תקינות במיפוי לב?

במידה והתקבלו תוצאות המעידות על פגיעה בזרימת הדם אל הלב, ייתכן שיהיה צורך בביצוע צנתור אבחנתי, המכונה גם אנגיוגרפיה כלילית. הבדיקה נעשית על ידי החדרה של צנתר אל כלי הדם הכליליים ועל ידי כך מתקבלת תמונה מדויקת יותר של מצבם. הבדיקה היא הבדיקה היעילה ביותר לאבחון של מחלות בעורקים הכליליים, ובמקרים מסוימים בהם נמצאה בעיה ניתן לעבור לצנתור טיפולי, במהלכו מוכנס תומכן לפתיחת עורק כלילי שנחסם.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא קרדיולוגיה

שאלות ותשובות בנושא

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

מדוע צריך להודיע על שימוש בתרופות ממשפחת הוויאגרה?

האם נשים בהריון יכולות לבצע את הבדיקה?

איך מרגישים במהלך הבדיקה?

האם החומר הרדיואקטיבי מסוכן לגוף?

איך קובעים את רמת המאמץ בבדיקה?

מתי צריך לפנות לטיפול רפואי?

שלח

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il