צליאק

מחלת הצליאק, הנקראת לפעמים אנטרופתיה רגישה לגלוטן, היא מחלה הנגרמת כתוצאה מתגובה חיסונית במעי לאכילת גלוטן, חלבון המצוי בחיטה, שעורה ושיפון. תגובה חיסונית זו פוגעת בשכבה המצפה של המעי הדק ומונעת ממנו לספוג חומרים מזינים מסוימים.

נזקי המעי הללו גורמים לעיתים קרובות לשלשולים, עייפות, ירידה במשקל, נפיחות ואנמיה, ועלולים להוביל לסיבוכים חמורים. אצל ילדים, הספיגה הלקויה עלולה להשפיע על הגדילה וההתפתחות, בנוסף לתסמינים שנראים אצל מבוגרים. לפי הידוע כיום, המחלה נגרמת בעקבות שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.

אין תרופה למחלת הצליאק, אך עבור רוב האנשים, הקפדה על דיאטה קפדנית ללא גלוטן יכולה לסייע בניהול התסמינים ולקדם ריפוי של המעיים.

במאמר זה תוכלו לקרוא על:

תסמינים | צליאק בילדים | דרמטיטיס הרפטיפורמיס | הגורמים | גורמי הסיכון | סיבוכים | דיאטה נטולת גלוטן | מחלת צליאק רפרקטורית | אבחון צליאק | טיפול במחלת הצליאק | מעקב רפואי | תרופות לבקרת דלקת במעי | טיפול בדרמטיטיס הרפטיפורמיס

מה התסמינים של מחלת הצליאק?

הסימנים והתסמינים של צליאק יכולים להשתנות מאוד ושונים בין ילדים ומבוגרים.

הם כוללים:

• שלשול
• עייפות
• ירידה במשקל
• נפיחות וגזים
• כאבי בטן
• בחילות והקאות
• עצירות

עם זאת, ביותר ממחצית מהמבוגרים הסובלים מצליאק, יחוו תסמינים שאינם קשורים למערכת העיכול, כולל:

• אנמיה, בדרך כלל ממחסור בברזל
• אובדן צפיפות עצם (אוסטאופורוזיס) או ריכוך עצם (אוסטיאומלציה)
• פריחה עורית מגרדת, מלווה בשלפוחיות ​​(המכונה "דרמטיטיס הרפטיפורמיס")
• כיבים בפה
• כאבי ראש ועייפות
• פגיעה במערכת העצבים, כולל קהות ועקצוצים בכפות הרגליים והידיים, בעיות אפשריות בשיווי משקל וליקוי קוגניטיבי
• כאבי מפרקים
• תפקוד מופחת של הטחול (היפוספלניזם)

צליאק בילדים

ילדים עם צליאק נוטים לסבול מבעיות עיכול יותר ממבוגרים, הכוללים בין השאר:

• בחילות והקאות
• שלשול כרוני
• בטן נפוחה
• עצירות
• גזים
• צואה חיוורת עם ריח חריף

חוסר היכולת לספוג חומרים מזינים עלול לגרום ל:

• אי שגשוג בתינוקות
• פגיעה באמייל השן
• ירידה במשקל
• אנמיה
• רגזנות
• קומה נמוכה
• עיכוב בגיל ההתבגרות
• תסמינים נוירולוגיים, כולל הפרעת קשב וריכוז (ADHD), לקויות למידה, כאבי ראש, חוסר קואורדינציה והתקפים אפילפטיים

דרמטיטיס הרפטיפורמיס

אי סבילות לגלוטן עלולה לגרום למחלת עור מגרדת המלווה בשלפוחיות. הפריחה מופיעה בדרך כלל במרפקים, בברכיים, בחזה, בקרקפת ובישבן. מצב זה קשור לעיתים קרובות לשינויים בשכבה המצפה של המעי הדק שזהים לאלה של מחלת הצליאק, אך מחלת העור עלולה להופיע גם ללא תסמינים של מערכת העיכול.

טיפול במחלה כולל משטר תזונה ללא גלוטן, תרופות, או שניהם.

מה הגורמים למחלת הצליאק?

גנטיקה בשילוב עם אכילת מזונות המכילים גלוטן וגורמים נוספים, יכולים לתרום למחלת הצליאק, אך הסיבה המדויקת אינה ידועה. שיטות האכלה בתינוקות, זיהומים במערכת העיכול וחיידקי המעיים עשויים לתרום גם כן. לפעמים מחלת הצליאק מתפרצת לאחר ניתוח, הריון, לידה, זיהום נגיפי או לחץ נפשי חמור.

כאשר מערכת החיסון של הגוף מגיבה יתר על המידה לגלוטן במזון, התגובה פוגעת בבליטות דמויות האצבע (המכונות "Villi") שמרפדות את המעי הדק. בליטות אלו סופגות ויטמינים, מינרלים וחומרים מזינים אחרים מהמזון. אם בליטות אלו נפגעות, לא ניתן לקבל מספיק חומרים מזינים, ללא תלות בכמות האוכל הנכנסת.

מה הם גורמי הסיכון למחלת הצליאק?

מחלת הצליאק נוטה להיות שכיחה יותר בקרב אנשים עם:

• קרוב משפחה עם מחלת הצליאק או דרמטיטיס הרפטיפורמיס
• סוכרת מסוג 1
• תסמונת דאון או תסמונת טרנר
• מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס
• קוליטיס מיקרוסקופית (נקראת גם קוליטיס לימפוציטית או קולגנית)
• מחלת אדיסון

אילו סיבוכים יש למחלת הצליאק?

מחלת הצליאק לא מטופלת עלולה לגרום ל:

תת תזונה – תת תזונה מתרחשת במצבים בהם המעי הדק לא יכול לספוג מספיק חומרים מזינים. תת תזונה עלולה להוביל לאנמיה ולירידה במשקל ואצל ילדים לצמיחה איטית וקומה נמוכה.

היחלשות העצם – ספיגה לא טובה של סידן ויטמין D עלולה להוביל לריכוך העצם (אוסטיאומלציה או רככת) אצל ילדים ולאובדן צפיפות העצם (אוסטאופניה או אוסטאופורוזיס) אצל מבוגרים.

אי פוריות והפלה – ספיגה לא טובה של סידן ויטמין D עלולה לתרום לבעיות פוריות, ובנשים בהריון יכולה להוביל ללידת תינוק במשקל נמוך.

אי סבילות ללקטוז – נזק למעי הדק עלול לגרום לכאבי בטן ולשלשולים לאחר אכילה או שתייה של מוצרי חלב המכילים לקטוז. לאחר שהמעי נרפא, ייתכן שהמטופל יחזור לסבול שוב מוצרי חלב.

סרטן – לאנשים עם מחלת הצליאק שאינם מקפידים על תזונה נטולת גלוטן יש סיכון גבוה יותר לפתח מספר סוגים של סרטן, כולל לימפומה במעי וסרטן המעי הדק. במידה והמטופל מתמיד על דיאטה נטולת גלוטן במשך 3-5 שנים, סיכוייו לחלות בסרטן שווים לסיכויים באוכלוסייה הכללית.

בעיות במערכת העצבים – אנשים הסובלים מצליאק עלולים לפתח בעיות כמו התקפים או מחלות עצבים בידיים וברגליים (מצב המכונה "נוירופתיה היקפית").

מחלת הצליאק שאינה מגיבה לדיאטה נטולת גלוטן

יש אנשים הסובלים מצליאק ולא מגיבים למה שהם מחשיבים כדיאטה ללא גלוטן. מחלת הצליאק שאינה מגיבה נובעת לעיתים קרובות משילוב שלא במודע בתזונה של גלוטן. עבודה עם דיאטנית יכולה לעזור למטופל ללמוד כיצד להימנע מגלוטן בצורה מוחלטת.

אנשים עם מחלת הצליאק שאינה מגיבה עשויים לחוות:

• צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק
• קוליטיס מיקרוסקופית
• תפקוד לקוי של הלבלב (עד כדי אי ספיקה)
• תסמונת המעי הרגיז
• קושי לעכל סוכר שנמצא במוצרי חלב (לקטוז), "סוכר שולחן" (סוכרוז) או סוג של סוכר המצוי בדבש ופירות (פרוקטוז)
• מחלה המכונה "מחלת צליאק רפרקטורית"

מחלת צליאק רפרקטורית

במקרים נדירים, הפגיעה במעי במחלת הצליאק אינה מגיבה לדיאטה קפדנית ללא גלוטן, מצב הידוע בשם "צליאק רפרקטורי". אם למטופל עדיין יש תסמינים למרות דיאטה קפדנית ללא גלוטן במשך שישה חודשים עד שנה, ייתכן שיש צורך בבדיקות נוספות כדי לחפש גורמים אחרים לתסמינים.

כיצד מאבחנים מחלת הצליאק?

האבחון מתחיל בבדיקה גופנית ובירור של ההיסטוריה הרפואית והרופא יכול לבצע גם בדיקות שונות שיעזרו לאשר את האבחנה. לאנשים הסובלים ממחלת הצליאק יש לעיתים קרובות רמות גבוהות של נוגדנים הניתנים לאיתור בבדיקת דם מסוג EMA ומסוג tTGA.

הבדיקות אמינות ביותר כאשר הן מבוצעות כאשר עדיין צורכים גלוטן בתזונה, לכן חשוב להיבדק לצליאק לפני התחלת הטיפול בדיאטה ללא גלוטן. הורדת הגלוטן מהתזונה עשויה לגרום לתוצאות בדיקות הדם להראות תקינות ולהקשות על האבחנה. יש לציין כי לעיתים קרובות יש מטופלים עם המחלה שלא מודעים כלל לקיומה.

בדיקות דם נפוצות לאבחון צליאק כוללות:

• ספירת דם מלאה (CBC)
• בדיקות תפקודי כבד
• בדיקת כולסטרול
• בדיקת רמת פוספטאז אלקליין
• בדיקת אלבומין בסרום

שתי בדיקות דם נוספות יכולות לעזור במיוחד באבחון:

• בדיקות סרולוגיה לאיתור הנוגדנים בדם. רמות גבוהות של חלבוני נוגדנים מסוימים מעידות על תגובה חיסונית לגלוטן.
• ניתן להשתמש בבדיקות גנטיות שעשויות למצוא גנים מסוימים השכיחים במחלה.

אצל אנשים עם התסמין העורי של מחלת הצליאק, דרמטיטיס הרפטיפורמיס, ביופסיית עור יכולה לסייע לרופא לאבחן את המחלה. במהלך ביופסיית עור, הרופא יסיר חתיכות זעירות של רקמת עור לבדיקה במיקרוסקופ. אם ביופסיית העור ותוצאות בדיקת הדם מעידות על מחלת הצליאק, ייתכן שלא יהיה צורך בביופסיה פנימית מהמעי.

במקרים בהם תוצאות בדיקות הדם או ביופסיה של העור אינן חד משמעיות, אך יכולות להעיד על מחלת הצליאק, הרופא יורה ככל הנראה על אחת מהבדיקות הבאות:

אנדוסקופיה – בבדיקה זו נעשה שימוש בצינור ארוך עם מצלמה זעירה שמוכנסת לפה ועוברת בגרון (אנדוסקופיה עליונה). המצלמה מאפשרת לרופא לראות את המעי הדק של המטופל ולקחת דגימת רקמה קטנה (ביופסיה) כדי להעריך נזק לבליטות של המעי הדק הנפגעות לרוב במחלת הצליאק.

אנדוסקופיית קפסולה – בדיקה זו משתמשת במצלמה אלחוטית זעירה כדי לצלם את כל המעי הדק של המטופל. המצלמה יושבת בתוך כמוסה בגודל ויטמין, אותה המטופל בולע. בזמן שהקפסולה עוברת דרך מערכת העיכול, המצלמה מצלמת אלפי תמונות המועברות למחשב שמקליט אותן.

האם ניתן לרפא את מחלת הצליאק?

למחלה שנחשבת להפרעה אוטואימונית כרונית, אין עדיין תרופה. אך יש להבחין בין ריפוי המחלה לבין טיפול סימפטומטי. האסטרטגיה המרכזית לטיפול בחולים היא למעשה על ידי הקפדה על דיאטה קפדנית – נטולת גלוטן. עם זאת, ההתקדמויות מסוימות במדע הרפואה בהחלט נותנים פתח לתקווה. ישנם מדענים השוקדים על פיתוח תרופות, לרבות כאלה שמתקרבים לניסויים קליניים.

ישנם ניסויים בטיפולים על בסיס אנזימים, שמטרתם להפחית רגישות לגלוטן. התקדמות זו צפויה להביא לשיפור משמעותי באיכות חייהם של חולי צליאק וההערכה כי בהמשך הטיפולים עשויים להציע אפקטיביות משמעותית. בשלב זה, הקפדה על תזונה נטולת גלוטן היא בעלת חשיבות מרובה. ניתן להוסיף לכך שימוש בתוספי תזונה, שיכולים לעזור להקל על התסמינים אצל הרגישים לגלוטן. 

מדוע חשוב ביותר לחולי צליאק לקרוא את הסימון התזונתי?

עבור חולי צליאק, תמיד קיים הסיכון של גלוטן ש"מסתתר" בין הרכיבים של מזון מעובד. משום כך, חשוב תמיד לקרוא את הסימון התזונתי. עיון בתוויות צריכה להיות להרגל קבוע. שימו לב שגלוטן ניתן למצוא לעיתים במזונות בלתי צפויים כמו למשל רוטב סויה, לתת ותוספי מזון כגון עמילן במזון מעובד. 

מעבר לגלוטן, חולי צליאק חייבים להיות ערניים גם לגבי מרכיבים אחרים שעלולים להוות מקור לצרות. מרכיבים כמו שיבולת שועל, שלעתים קרובות "מזדהמים" בגלוטן, וכן תוספים כמו חומרים משמרים, צבעי מאכל מלאכותיים או חומרי טעם, שעשויים להכיל רכיבים המכילים גלוטן. הקפדה על  הרגלים קבועים ביום יום יכולה לעזור. כמו למשל קניות מושכלות של מוצרי מזון, הכנת רשימת מזון בטוחה. כמו כן, תמיד לזכור לשאול לגבי הרכיבים כאשר אוכלים בחוץ במסעדה או בבית קפה. כל זה צריך להיות חלק משגרת היומיום. התנהלות עם מחלת הצליאק היא יותר מאשר הימנעות מגלוטן, אלא תשומת לב לכלל הרכיבים במזון שאנו אוכלים. 

האם תיתכן רגישות לגלוטן בלי לחלות בצליאק?

יש בהחלט אנשים שאינם חולים בצליאק אך ניתן לאבחן אצלם רגישות לגלוטן. מצב זה המכונה גם אי סבילות לגלוטן (רגישות לגלוטן שאינה צליאק), מאופיין בכך שהמטופלים חווים תסמינים דומים לאלה של מחלת צליאק, אך ללא התגובה האוטואימונית הנלווית לכך. התסמינים של רגישות לגלוטן מגוונים ומשתנים, אך כוללים בעיות במערכת העיכול כמו נפיחות, כאבי בטן ויציאות לא סדירות. תסמינים נוספים עשויים לכלול כאבי ראש, עייפות, ואף כאבי פרקים ושרירים, ואפילו השפעות קוגניטיביות כמו טשטוש. 

בניגוד למחלת הצליאק עצמה, רגישות לגלוטן אינה פוגעת במעי הדק, ותסמיניה בדרך כלל פחות חמורים. עם זאת מצב מסוג זה איננו עניין של מה בכך. נכון להיום אין בנמצא בדיקה ספציפית לאבחון חד משמעי. האבחנה נעשית על דרך השלילה, כלומר על ידי שלילת מחלת צליאק ואלרגיה לחיטה, תוך צפייה לשיפור הסימפטומים במעבר לתזונה נטולת גלוטן.

אם כן, חשוב להכיר בכך שרגישות לגלוטן אכן אפשרית בקרב מטופלים שאינם חולים בצליאק. אפשר לומר שקיים ספקטרום די רחב של הפרעות הקשורות לגלוטן. אנשים בעלי רגישות כזאת אינם מפגינים את אותו סוג של תגובה חיסונית או נזק למעיים המקובל במחלת צליאק, אך הם עדיין עלולים לחוות אי נוחות משמעותית ושיבוש בחיי היומיום שלהם עקב צריכת גלוטן. בשורה התחתונה, מעבר לתזונה נטולת גלוטן או הפחתה משמעותית של מאכלים הכוללים גלוטן, לרוב יובילו לשיפור משמעותי בתסמינים אצל אנשים בעלי רגישות לגלוטן. 

טיפול במחלת הצליאק

הדרך היחידה לטפל בצליאק היא להוציא לצמיתות את הגלוטן מהתזונה. דיאטה זו מאפשרת לבליטות המעי להחלים ולהתחיל לספוג חומרים מזינים כראוי.

הרופא ינסה ללמד את המטופל כיצד להימנע מגלוטן תוך כדי צריכת תזונה מזינה ובריאה. בנוסף, הוא יספק למטופל הדרכה כיצד לקרוא תוויות מזון ומוצרים על מנת שיוכל לזהות את כל המרכיבים המכילים גלוטן.

התסמינים יכולים להשתפר תוך מספר ימים מהוצאת הגלוטן מהתזונה. עם זאת, אין צורך להפסיק לאכול גלוטן עד לאבחון. כפי שהוזכר, הסרת גלוטן בטרם עת עלולה להפריע לתוצאות הבדיקה ולהוביל לאבחון לא מדויק.

תזונה קפדנית ללא גלוטן לכל החיים היא הדרך היחידה להתמודד עם מחלת הצליאק.

מלבד חיטה, מזון המכיל גלוטן כולל:

• שעורה
• בורגול
• חיטת דורום
• לתת
• שיפון
• סולת
• כוסמין

דיאטנית שעובדת עם אנשים עם צליאק יכולה לעזור למטופל לתכנן תזונה בריאה ללא גלוטן. אפילו כמויות זעירות של גלוטן בתזונה עלולות להזיק, גם אם אינן גורמות לסימנים או תסמינים.

שמירה על תזונה ללא גלוטן אינה קלה. למרבה המזל, חברות רבות מייצרות כעת מוצרים ללא גלוטן, אותם ניתן למצוא בחנויות מכולת שונות ובחנויות מזון מיוחדות. על התוויות על מוצרים אלה יופיע "ללא גלוטן".

יש לתת תשומת לב רבה למרכיבי מוצרים רבים, מכיוון וגלוטן יכול להסתתר במזונות, בתרופות ובמוצרים שאינם מזון, כולל:

• חומרים משמרים ומייצבי מזון
• תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם
• תוספי ויטמינים ומינרלים
• תוספי צמחים ותזונה
• שפתונים מסוימים
• משחת שיניים ומי פה
• מעטפה ודבק חותמת
• בצק משחק

בנוסף, יש להימנע ממאכלים אלו אלא אם כן התווית מציינת שמדובר במוצר ללא גלוטן:

בירה, לחם, עוגות ופשטידות, ממתקים מסוימים, דגני בוקר, עוגיות, קרקרים, קרוטונים, חיקוי של בשרים, שיבולת שועל, פסטה, בשרים מעובדים כמו נקניקים ונקניקיות, רטבים לסלט (כולל רוטב סויה) ומרקים.

ניתן לאכול דגנים ועמילנים ללא גלוטן, למשל:

כוסמת, תירס, קמח תירס, קמח אורז, קמח סויה, קמח תפוחי אדמה, קמח שעועית, טורטיות תירס, קינואה, אורז וטפיוקה.

מאכלים בריאים ללא גלוטן כוללים:

בשרים טריים, דגים ועופות שלא עברו ציפוי או כבישה בלחם, פירות, רוב מוצרי החלב, ירקות עמילניים כמו אפונה, תפוחי אדמה, בטטה ותירס, אורז, שעועית ועדשים, ירקות, יין, משקאות חריפים מזוקקים וסיידרים.

הסימפטומים משתפרים לרוב תוך ימים ספורים עד שבועות ממועד ביצוע ההתאמות התזונתיות הללו. אצל ילדים המעי נרפא בדרך כלל תוך שלושה עד שישה חודשים, אך אצל מבוגרים ריפוי המעיים עשוי להימשך מספר שנים. לאחר שהמעי נרפא לחלוטין, הגוף יוכל לספוג חומרים מזינים כראוי.

תוספי ויטמינים ומינרלים:

אם המטופל חווה אנמיה חמורה או ליקויים תזונתיים חמורים, הרופא או הדיאטנית עשויים להמליץ ​על נטילת תוספי מזון, כולל:

• נחושת
• חומצה פולית
• ברזל
• ויטמין B12
• ויטמין D
• ויטמין K
• אבץ

ויטמינים ותוספי מזון נלקחים בדרך כלל בצורת גלולה. אם מערכת העיכול של המטופל מתקשה לספוג ויטמינים, הרופא עשוי לתת אותם באמצעות זריקה.

מעקב רפואי במחלת הצליאק

מעקב רפואי במרווחי זמן קבועים יכול להבטיח שתסמיני המחלה יגיבו לדיאטה ללא גלוטן. במהלך המעקב, הרופא יפקח על תגובת המטופל באמצעות בדיקות דם.

עבור רוב האנשים הסובלים מצליאק, דיאטה ללא גלוטן תאפשר למעי הדק להחלים.

במידה והמטופל ממשיך לסבול מתסמינים או במידה והתסמינים חוזרים, ייתכן שיש צורך לבצע בדיקת אנדוסקופיה עם ביופסיות כדי לקבוע אם המעי נרפא.

תרופות לבקרת דלקת במעי

אם המעי הדק נפגע קשות או שלמטופל יש "מחלת צליאק רפרקטורית", הרופא עשוי להמליץ ​​על סטרואידים על מנת לשלוט בדלקת הגורמת למחלה. סטרואידים יכולים להקל על סימנים ותסמינים חמורים של מחלת הצליאק בזמן שהמעי מחלים.

טיפול בדרמטיטיס הרפטיפורמיס

אם המטופל מבחין בפריחה זו בעור, הרופא עשוי להמליץ ​​על תרופה כגון דפסון, הנלקחת בגלולה דרך הפה, כמו גם על תזונה ללא גלוטן. מטופל הנוטל דפסון יזדקק לבדיקות דם קבועות על מנת לבדוק אם קיימות תופעות לוואי.

מקורות: MayoClinic | HealthLine

שאלות ותשובות בנושא

האם ישנן רמות חומרה שונות של מחלת הצליאק בין חולה לחולה?

במידה ויש אבחנה לצליאק אך לא מופיעים תסמינים, האם ניתן לצרוך גלוטן?

במידה ואובחנתי עם צליאק, האם מותר לי לצרוך מעט גלוטן לעיתים רחוקות?

האם אני יכול להיות רגיש לגלוטן אך לא להיות חולה בצליאק?

במידה ואחד מבני המשפחה אובחן עם צליאק, האם גם אני אחלה? האם ניתן למנוע זאת?