מדריך היפותרמיה
היפותרמיה היא מצב מסכן חיים בו חום הגוף יורד מתחת ל-35 מעלות צלסיוס. היפותרמיה נגרמת בשל חוסר יכולת לווסת את חום הגוף ואיבוד חום רב יותר (בעיקר דרך העור) מאשר זה שנוצר על ידי המטבוליזם בגוף.
הסימפטומים משתנים כתלות בחומרת ההיפותרמיה וכוללים סימפטומים קלים יחסית (רעידות, עור חיוור וקר ועייפות) וסימפטומים קשים ומסכני חיים (הפרעות קצב, בלבול ואפאתיות, בצקת ריאות וכו').
הטיפול כולל עזרה ראשונה בעיקר על ידי חימום פסיבי וצמצום החשיפה לקור ובהמשך טיפולים המשכיים בבית החולים כמו למשל נוזלים מחוממים.
ניתן ורצוי להשקיע במניעה מקדימה של היפותרמיה ומתן תשומת לב לאנשים המצויים בסיכון דוגמת ילדים צעירים וקשישים.
מהו חום תקין באדם, ומה קורה אם חורגים ממנו?
לא אצל כל בני האדם טווח 'החום התקין' הוא זהה ויכולים להיות שינויים משמעותיים בין בני אדם. ההגדרה הקלאסית מדברת על חום גוף תקין בין 36.6 ו-37.6 מעלות צלסיוס, בעוד חום בתינוקות וילדים צעירים עשוי להיות מעט גבוה יותר ולהיחשב תקין.
יש לציין כי חום הגוף משתנה גם לאורך היום ולאורך החיים בכללותם בהתאם למידת הפעילות, הגיל, המין, דיאטה והרגלי שתייה ואף המחזור החודשי בנשים.
יש השפעה גם למיקום המדידה, בעוד מדידה באמצעות מד חום בפה נותנת תוצאה נמוכה יותר מזו הנבדקת ברקטום ומעט גבוהה יותר מזו הנמדדת בבית השחי. מקובל להתייחס למדידה רקטלית כמדידה המדויקת ביותר באמצעות חד-חום פשוט.
מדידת חום גבוהה מטווח המעלות התקין מוגדרת כ'חום' (Fever) ונגרמת בדרך כלל בשל זיהום או מחלה. עלייה בטמפרטורה הגוף הקשורה בקושי בוויסות חום הגוף (הגוף צובר יותר חום מאשר מצליח לשחרר לסביבה) נקראת היפרתרמיה והיא נחשבת למצב חירום רפואי, בדומה להיפותרמיה.
כאשר טמפרטורה הגוף צונחת מתחת לטווח המעלות התקין בגלל קושי בוויסות חום הגוף (מאבדים יותר חום מאשר מצליחים לייצר) מדובר במצב של היפותרמיה. בדרך כלל, מדובר על צניחה של יותר מ-2 מעלות מטווח הטמפרטורות התקין.
כיצד הגוף מייצר חום במצבים של קור, ומה קורה במצב של היפותרמיה?
במצב שגרתי, תאי הגוף מייצרים חום בתהליכים השגרתיים אותם הם מקיימים על מנת לתפקד (מטבוליזם). חום הגוף 'עוזב' את הגוף דרך העור ואל הסביבה החיצונית. בגופינו, ההיפותלמוס הוא החלק במח האחראי לוויסות הטמפרטורה כאשר ההיפותלמוס מזהה כי חלה ירידה בחום הגוף, הוא שואף להעלות את הטמפרטורה בחזרה באמצעים שונים.
אחד האמצעים הראשוניים הוא רעד, הרעד הוא למעשה פעולה של שרירי הגוף אשר מייצרת חום. בשלבים מאוחרים יותר ובהנחה והגוף מתקשה לייצר די חום על מנת להתגבר על איבוד החום- מתבצעת סגירה הדרגתית של כלי הדם הפריפריים בגוף (כלי הדם של הידיים והרגליים למשל) על ידי כיווצם במטרה לנתב את עיקר הדם אל האיברים החיוניים (בעיקר הכליות, הלב, המח והריאות).
המטרה היא לשמר את חום הגוף באיברים אלו ולמנוע מעבר דם לאזורים פריפריים בהם החום בורח לסביבה דרך העור. זו למשל הסיבה מדוע העור נעשה חיוור וקר למגע בכפות הידיים בתנאי קור.
במידה וטמפרטורה הגוף ממשיכה לרדת, איברים חיוניים מתחילים לקרוס בזה אחר זה מה שלבסוף מוביל למוות. הלב והמח לדוגמה, מונעים על ידי פעילות חשמלית אשר מואטת באופן משמעותי כאשר הטמפרטורה צונחת.
מהם השלבים השונים של היפותרמיה?
ניתן לבצע חלוקה גסה של היפותרמיה לשלושה שלבים שונים. החלוקה אינה אחידה אצל כל האנשים כיוון שמנגנון ויסות החום משתנה בין אנשים לאורך החיים ותלוי בגורמים רבים.
בין 35 ל-32 מעלות צלסיוס ההיפותרמיה נחשבת להיפותרמיה קלה וניתן לראות תסמינים שונים כחלק ממנגנון הפיצוי של הגוף.
היפותרמיה בינונית (Moderate) מוגדרת בטמפרטורה של בין 32 ל-28 מעלות צלסיוס. ניתן לראות השפעה על מערכות רבות בגוף ופגיעה הכרתית. יש לציין כי היפותרמיה היא מסכנת חיים עבור אנשים רבים גם כאשר מדובר על היפותרמיה בינונית וכי הקריסה אל עבר היפותרמיה חמורה הדרגתית יותר או פחות כתלות במאפיינים רבים- אינדיבידואליים וסביבתיים.
בהיפותרמיה חמורה אנו מדברים על סיכון נמוך להישרדות. היא מוגדרת בכל טמפרטורה הנמוכה מ-28 מעלות צלסיוס וניתן לראות בה סימנים חמורים ומסוכנים כדוגמת בצקת ריאות ודום לב.
מהם הסימפטומים הנפוצים של היפותרמיה?
הסימפטומים של היפותרמיה משתנים כתלות בטמפרטורה הגוף של המטופל.
בהיפותרמיה קלה- (35 עד 32 מעלות צלסיוס בערך):
- עייפות
- רעב
- בחילה
- רעידות ונקישות שיניים
- דופק 'חלש'
- תנועה איטית ומגושמת
- עלייה בסיכון לנפילות
- עלייה בקצב הלב
- עלייה בייצור שתן
- עור חיוור וקר למגע
- עלייה בקצב הנשימה
- קושי בהתמצאות, הפרעה בשיקול הדעת, בלבול
בפגיעה בינונית- (32 עד 28 מעלות צלסיוס):
- אחד הסימנים החמורים שניתן לצפות בהם בשלב זה הוא אפתיות וחוסר אכפתיות לגבי המצב. סימפטום זה חמור במיוחד כי במידה והאדם אינו מצוי בסביבה אשר דואגת לו ולמצבו, הוא עלול להמשיך ולהתדרדר במקום לנסות ולקבל עזרה
- דיבור מבולבל ולא ברור
- האטה חמורה בקצב הלב
- האטה חמורה בקצב הנשימה
- נוקשות שרירים
- הפסקת מנגנון הרעידות
- צבע עור כחלחל
- ירידה בלחץ הדם
- ירידה משמעותית במצב הקוגניטיבי והמנטלי
- אישונים מורחבים
- ירידה בנוכחות רפלקסים
- קצב לב שאינו סדיר והתחלה של הפרעות קצב שונות
- איבוד הכרה
בהיפותרמיה חמורה- (מתחת ל28 מעלות):
- הצטברות של נוזלים בריאות- בצקת ריאות
- ירידה חדה בלחץ הדם לרמה מסכנת חיים
- תפוקת שתן כמעט ונעצרת לחלוטין
- היעדר רפלקסים
- קומה
- דום לב ובהמשך מוות מוחי
תופעה מעניינת העלולה להתרחש בהיפותרמיה בינונית- חמורה היא תופעת 'ההתפשטות הפרדוקסלית'. תופעה זו מתארת מצב בו אנשים הסובלים מהיפותרמיה מורידים את בגדיהם כתוצאה מהבלבול הנלווה לשלבים אלו. הסרת הבגדים מגבירה את איבוד החום אל הסביבה. תופעה זו בעייתית למחקר מעמיק אך הערכות מדברות על כך שבין 20 ל-50 אחוז ממקרי המוות כתוצאה מהיפותרמיה נגרמו לאחר התפשטות פרדוקסלית.
בתינוקות, אשר נמצאים בסיכון מוגבר להיפותרמיה עקב רגולציית חום טובה פחות ממבוגרים וחוסר יכולת לרעוד, ישנם סימפטומים ייחודיים להיפותרמיה:
- עור אדמומי
- ירידה חדה באנרגטיות
- בכי שקט וחלש
האם וכיצד ניתן למנוע היפותרמיה?
ישנן מספר דרכים למנוע היפותרמיה והבנת חומרת הבעיה והכנה מקדימה במצבים מסוימים מהווים חלק משמעותי מהמניעה. השקעה של זמן ומשאבים במניעת היפותרמיה והגברת אמצעי הבטיחות היא הכרחית בסיטואציות מסוימות ומצילה חיים.
על מנת למנוע היפותרמיה בבית (רלוונטי יותר לאנשים מבוגרים):
- לוודא כי קיימים אמצעים זמינים ותקינים לחימום הבית, במיוחד במהלך העונות הקרות. על מנת לחסוך בחשבון החשמל ניתן לוודא כי יש אמצעי חימום בכל חדרי הבית ולהפעיל אותם בהתאם לחדר בו שוהים.
- בידוד הבית על ידי אנשי מקצוע מתאימים. כאמצעי ראשוני, ניתן לאטום עד כמה שניתן חריצים הפונים אל החוץ על מנת למנוע כניסה של רוח פנימה.
- לוודא כי יש איש קשר זמין ואמצעי תקשורת פעילים בבית. רצוי שאיש הקשר יטלפן אחת ליום ויוודא שלא קרו אירועים חריגים.
- לוודא טרם העונות הקרות את תקינותו של דוד המים.
- לוודא הימצאות של שמיכות ובגדים חמים במקומות נגישים בבית.
- לחצן מצוקה הנענד על הצוואר או על פרק כף היד עשוי לעזור במידה ומדובר באדם מבוגר הנוטה ליפול ומתקשה לקום.
על מנת למנוע היפותרמיה מחוץ לבית:
- רצוי להתעדכן במזג האוויר לפני יציאה מהבית ולהתארגן בהתאם.
- לבישה של מספר שכבות בגדים עשויה לסייע בשמירה על חום הגוף. על מנת לשפר את הבידוד ניתן לוודא כי השכבה התחתונה (הצמודה ביותר לגוף) תהיה עשויה ממשי או צמר השומרים על חום טוב יותר מאשר כותנה למשל.
- הצטיידות בפריטי לבוש דוגמת: צעיף, כובע חם, גרביים תרמיות.
- ביציאה לטיולים- חשוב לוודא קיומן של שקיות חימום, ביגוד חם ואמצעי הסקה וחימום שונים לשעות קרות ולתנאי מזג אוויר קיצוניים.
טיפים נוספים הם:
- הימנעות משתיית אלכוהול
- אכילת כמות מספקת של קלוריות
- הימנעות מפעילות מאומצת מדי במידה ומתחילים לפתח היפותרמיה. רצוי להימנע מפעילות מאומצת משתי סיבות עיקריות: הזעה מרובה תוביל לאיבוד חום נוסף אל הסביבה והעייפות הנלווית לפעילות עשויה להחמיר את ההיפותרמיה ותסמיניה.
כיצד מאבחנים היפותרמיה?
על מנת לאבחן היפותרמיה אנו נדרשים להעריך את הסימפטומים השונים מהם סובל המטופל ולבצע מדידה של חום באמצעות מד-חום. העדיפות הראשונה היא מדידה של טמפרטורה רקטלית, שכן היא מדויקת יותר ממדידה בפה או בבית השחי ומספקת הערכה טובה לגבי טמפרטורה הליבה של הגוף. טמפרטורה הנמדדת מתחת ל35 מעלות וגוררת סימפטומים מתאימים תיחשב כמצב של היפותרמיה.
כאמור, מדידה שאינה רקטלית עשויה להשיב תוצאה גבוהה יותר מ-35 גם במצב של היפותרמיה קלה ולכן יש לפנות לקבלת עזרה רפואית בכל חשד להתפתחות היפותרמיה בהתאם לסביבה, סיפור המקרה, מאפייני המטופל והסימפטומים הנצפים.
מהן הסיבות הנפוצות להתפתחות היפותרמיה?
ההגדרה הפשוטה של היפותרמיה היא ירידה של טמפרטורה הגוף מתחת ל-35 מעלות. עם זאת, מצב זה עשוי להיגרם בשל מספר סיבות. היפותרמיה עשויה להופיע במזג אוויר קיצוני באופן הדרגתי יחסית או בצורה חדה מאוד, למשל לאחר נפילה אל מים קרים.
חשוב לציין כי אין צורך בטמפרטורה סביבה קפואות על מנת לפתח היפותרמיה, תנאים של מזג אוויר קריר ולבישת בגדים מעט רטובים עשויים להאיץ תהליך של איבוד חום ולהביא מהר מאוד להתפתחות היפותרמיה.
בתוך הבית:
- אמבטיה במים קרים
- חוסר באמצעי חימום והסקה
- מיזוג אוויר בטמפרטורה נמוכות מאוד
- אנשים מבוגרים הנופלים ומבלים שעות ארוכות מרותקים לרצפה קרה
מחוץ לבית:
- טיולים במזג אוויר קיצוני
- מים- בתוך המים, הגוף מאבד חום מהר יותר מאשר מחוץ למים. בטמפרטורה מים נמוכות מ5 מעלות, גם אנשים בריאים חווים חולשה של שרירים פגיעה בקואורדינאציה תוך דקות ספורות. חשוב לזכור שגם במים בטמפרטורה גבוהות יותר (25 מעלות ומעלה), הימצאות בתוך המים לפרק זמן ארוך מעלה את הסיכון להתפתחות היפותרמיה.
סיבות רפואיות:
- מחלות מטבוליות שונות מובילות לקצב מטבוליזם נמוך יותר ולקושי בייצור חום.
- חשיפה לרעלנים שונים
- חוסר תפקוד של בלוטת התריס, בלוטת יותרת הכליה ובלוטת יותרת המח.
כיצד ניתן לטפל בהיפותרמיה?
הטיפול תלוי במידה רבה בחומרת ההיפותרמיה אך הרעיון הכללי הוא העלאת חום הגוף של המטופל.
בכל הנוגע לעזרה ראשונה, יש חשיבות עליונה במתן שלה מוקדם ככל הניתן לסובלים מהיפותרמיה עד הגעת צוותי רפואה מיומנים.
הצעדים הראשונים שיש לנקוט בהם כוללים:
- הסרת בגדים רטובים מוקדם ככל הניתן
- מעבר למקום חם ויבש במידת האפשר. במידה ומקום כזה אינו זמין- מציאת מחסה מוצלח ככל הניתן והימנעות מחשיפה לרוח, גשם וכדומה
- שתייה של משקאות חמים
- המנעות מאלכוהות וקפאין
- התעטפות בשמיכות ושכבות רבות עד כמה שניתן
- שימוש בשמיכה הפרוסה על הרצפה על מנת לבודד מהקרקע עד כמה שניתן.
- במידת האפשר- מגע קרוב של עור-לעור עם אדם חם יותר בעת ההתעטפות בשכבות נוספות על מנת להעביר חום.
- מעקב אחר קצב נשימה והתחלת החייאה במידת הצורך
- חימום באמצעות שקיות חימום. חשוב לשמור שלא יהיה מגע ישיר עם העור ולא לחמם את הידיים והרגליים אלא רק את אזור החזה, הבטן והגב. חימום הידיים והרגליים עשוי לפתוח את כלי הדם המכווצים ולשלוח דם קר אל הלב והריאות מה שעשוי להוביל להתפתחות של הפרעות קצב וירידה חדה בטמפרטורה הגוף.
חשוב לזכור- אין לעשות שימוש בחימום ישיר אל העור- למשל מים חמים מאוד. חימום ישיר עשוי לפגוע בעור במהלך היפותרמיה ולגרום להפרעות קצב חמורות בלב.
טיפול המשכי כולל:
- המשך חימום פסיבי וחיצוני
- התחלת חימום אקטיבי- שקיות חימום, אוויר חם, שמיכות מחוממות
- שימוש בנוזלים מחומים על מנת לחמם את הליבה, נשימה של אוויר חם ולח או חימום על ידי מכונת לב-ריאה או דיאליזה.
מי נמצא בסיכון עודף להתפתחות היפותרמיה?
יש מספר אוכלוסיות המצויות בסיכון להיפותרמיה:
תינוקות וילדים צעירים– בשכבות גיל אלו נוטים לאבד חום מהר יותר מאשר במבוגרים, בצעירים יש נטייה להתעלם מתחושת הקור כי הם משחקים לדוגמה ולא שמים לב. בתינוקות יכולת לייצר רעד עוד לא מפותחת מספיק והם לא יכולים לספר כאשר קר להם.
אנשים עם קוגניציה ירודה או מחלות נפשיות– באנשים אלו עשוי להיפגע שיקול הדעת והליך קבלת ההחלטות מה שיוביל לדוגמה ללבישה של בגדים בצורה לא מספקת להתמודדות עם מזג אוויר קיצוני. אנשים הסובלים מדמנציה עשויים לצאת מהבית ולהסתובב בחוץ מה שעשוי להגביר את הסיכון שלהם להיאבד בחוץ במזג אוויר מסוכן.
אלכוהול וסמים– אלכוהול עשוי לגרום לתחושה חמימה אך מרחיב את כלי הדם, מה שמביא לאיבוד חום נוסף משטח פני העור. השימוש באלכוהול וסמים עשוי לפגום בשיקול הדעת של הצורכים אותם ולהקשות על התנהלות נכונה במצבים של קור קיצוני.
קשישים– בשכבות הגיל המבוגר יש סיכון מוגבר ללקות בהיפותרמיה. היכולת של הגוף לווסת טמפרטורה נפגמת עם הגיל כמו גם היכולת לחוש בשינויי טמפרטורה. קשישים אשר מתקשים לדבר ולתקשר יתקשו להלין על תחושת קור או לזוז למקום חם.
תרופות– תרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון, תרופות אנטי-פסיכוטיות ותרופות משככות כאב מסוימות עשויות לפגום ביכולת הגוף לווסת טמפרטורה.
מצבים רפואיים- אנורקסיה, תת-פעילות בלוטת התריס, פרקינסון, שבץ מוחי, סוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2 ועוד, עשויים לפגום ביכולת הגוף לחוש בשינויי טמפרטורה ולווסת את חום הגוף.
חיילים– נמצאים בסיכון עקב פעילויות בתנאי שטח קשים ובתנאי מזג אוויר קיצוניים.
שאלות ותשובות בנושא
עד כמה היפותרמיה נפוצה?
מהי הטמפרטורה הקיצונית ביותר אשר ניתן להגיע אליה?
במידה ואנו חוששים לשלומו של שכן או קרוב משפחה, כל כמה זמן רצוי להתקשר או לבקר אותו על מנת לוודא שהמצב כשורה?
ממה רצוי להימנע בעת הטיפול בהיפותרמיה?
מה לעשות במידה ונתקעתי ברכב בחוץ במזג אוויר קר (בטיול למשל)?
תגובות
המדריך נכתב בתמיכה של
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il