הולטר לחץ דם

בדיקת הולטר לחץ דם היא בדיקה אשר עוקבת אחר ערכי לחץ הדם במשך 24 שעות, כולל בזמן השינה. המידע שבדיקת ההולטר מספקת יכול לתת לרופא תמונה מדויקת יותר של לחץ הדם של המטופלים, ובמיוחד של מטופלים שקיים לגביהם חשד לתסמונות של יתר לחץ דם.

יתר לחץ דם מוגדר כמדידה של לחץ דם סיסטולי (המספר הגבוה) מעל ל-130 ממ"כ, ולחץ דם דיאסטולי (המספר הנמוך) מעל ל-80 ממ"כ. מדידת לחץ הדם בעזרת מכשיר הולטר מאפשרת לנטר את לחץ הדם במשך יממה שלמה, בזמן ערות ושינה. זאת לעומת מדידה נקודתית במרפאה שבה מודדים בדרך כלל שתי מדידות של לחץ דם במהלך הביקור.

היתרון של בדיקת הולטר לחץ דם הוא שהמכשיר מניב מדידות רבות לאורך תקופה רצופה. ברוב המקרים, המדידות מתבצעות כל 20 עד 30 דקות במהלך היום ופעם בשעה בלילה, ובנוסף ניתן למדוד גם את קצב הלב. לאחר המדידות, נעשה ממוצע על פני 24 שעות, מחושבים השינויים בלחץ הדם ובקצב הלב, דפוס התנהגות לחץ הדם ומדידות נוספות.

---

מדוע יש צורך בבדיקת הולטר לחץ דם?

ניטור לחץ דם בעזרת מכשיר הולטר מספק מידע נוסף על האופן שבו שינויים בלחץ הדם לאורך היום מתואמים עם הפעילות היומיומית ודפוסי השינה. ההנחיות של איגוד הלב האמריקאי והקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה לניהול לחץ דם, ממליצות על אבחון של יתר לחץ דם בעזרת ניטור רציף של לחץ הדם על ידי בדיקת הולטר.

בנוסף לכך, בדיקת ההולטר יכולה לגלות שינויים לא תקינים בלחץ הדם שלא היו מתגלים במדידה אקראית במרפאה. למשל, בדיקת הולטר מסוגלת לאבחן ירידה לא מספקת של לחץ הדם במהלך השינה. עבור רוב האנשים לחץ הדם הסיסטולי צריך לרדת בכ-10-20% במהלך השינה. עם זאת, אצל אנשים מסוימים לחץ הדם לא יורד בצורה מספקת במהלך השינה, ואף יכול לעלות. בנוסף לכך, הולטר לחץ דם מסוגל לגלות מצבים שבהם במהלך היום לחץ הדם של המטופלים בטווח תקין, אך במדידה במרפאה לחץ הדם מגיע לערכים מאוד גבוהים, מצב הקרוי תסמונת החלוק הלבן. מצד שני ישנו גם המצב ההפוך שבו קיים יתר לחץ דם אמיתי, אך במדידה במרפאה נמדד לחץ דם תקין, ומצב זה קרוי יתר לחץ דם ממוסך.

תסמונת החלוק הלבן: לחלק מהאנשים שאינם נוטלים תרופות להורדת לחץ דם יש קריאות מוגברות כאשר הם מודדים לחץ דם במסגרת טיפול רפואי ומצב זה ידוע בשם "תסמונת החלוק הלבן". תסמונת החלוק הלבן עלולה לגרום לסיווג שגוי של חולים שלחץ הדם האמיתי שלהם תקין. תסמונת החלוק הלבן מופיעה ב-10-30% מהחולים עם מדידות לחץ דם גבוהות. ההנחיות הנוכחיות אינן ממליצות על טיפול כאשר ניטור לחץ דם בבדיקת הולטר מראה קריאות בטווח התקין מחוץ למרפאה. עם זאת, מחקרים מראים כי ייתכן ותסמונת החלוק הלבן עלולה להצביע על בעיה של יתר לחץ דם, לכן כדאי להמשיך לעקוב אחר ערכי לחץ הדם ביחד עם הרופא המטפל.

---

יתר לחץ דם ממוסך: מצב זה מתרחש כאשר מדידות לחץ הדם תקינות במרפאת הרופא, אך מוגברות מחוץ למרפה. מצב זה עלול להופיע אצל עד מ-20% מהאנשים שאינם מטופלים ביתר לחץ דם. למצב זה יש סיכון דומה ליתר לחץ דם מתמשך (אמיתי), ויש לטפל בו כפי שמטפלים ביתר לחץ דם אמיתי עם תרופות להורדת לחץ דם.

---

יתר לחץ דם מתמשך: מצב זה מתייחס למדידות לחץ דם גבוהות בין אם במשרד הרופא או בבית. מצב זה קשור לעלייה בנזק לאברי מטרה (למשל הלב והכליות).

---

מהם התסמינים של יתר לחץ דם?

לרוב האנשים עם יתר לחץ דם אין סימנים או תסמינים מיוחדים, אפילו במקרים שבהם לחץ הדם מגיע לערכים גבוהים מאוד באופן מסוכן. אך לחלק מהאנשים עם יתר לחץ דם עשויים להופיע תסמנים כגון כאבי ראש, קוצר נשימה או דימומים מהאף, אך תסמינים אלו אינם ספציפיים ובדרך כלל אינם מופיעים עד שלחץ הדם לא הגיע לערכים מאוד גבוהים ומסכני חיים.

---

מה גורם ליתר לחץ דם?

ישנם שני סוגים של יתר לחץ דם.

יתר לחץ דם ראשוני:

עבור רוב המטופלים המבוגרים, אין סיבה ידועה לערכים הגבוהים של לחץ הדם. לסוג זה של יתר לחץ דם , הקרוי יתר לחץ דם ראשוני, יש נטייה להתפתח ולהחמיר לאורך השנים.

יתר לחץ דם שניוני:

לחלק מהמטופלים יש יתר לחץ דם הנגרם ממצב רפואי אחר. לסוג זה של יתר לחץ דם, הקרוי יתר לחץ דם שניוני, יש נטייה להופיע באופן פתאומי ולגרום לערכים גבוהים יותר של לחץ דם בהשוואה ליתר לחץ דם ראשוני. מצבים רפואיים רבים ושונים יכולים לגרום ליתר לחץ דם שניוני, כולל:

• דום שינה חסימתי בשינה
• מחלות כליות
• גידולים בבלוטת יותרת הכליה (בלוטת האדרנל)
• בעיות בבלוטת התריס
• בעיות מולדות בכלי הדם
• תרופות מסוימות כמו גלולות למניעת הריון, תרופות נגד צינון, תרופות לטיפול בגודש באף, משככי כאבים ללא מרשם ותרופות מרשם מסוימות
• שימוש בסמים כמו קוקאין והרואין

---

מהם גורמי הסיכון של יתר לחץ דם?

ליתר לחץ דם יש גורמי סיכון רבים הכוללים:

גיל: הסיכון ליתר לחץ דם עולה עם הגיל. עד לגיל 64 בערך, יתר לחץ דם נפוץ יותר בקרב גברים, ונשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח יתר לחץ דם אחרי גיל 65.

---

היסטוריה משפחתית: ליתר לחץ דם יש נטייה לעבור בצורה תורשתית במשפחה.

---

השמנה ומשקל עודף: ככל שמסת הגוף גדולה יותר, כך גם עולה צריכת החמצן המגיעה דרך הדם לרקמות ולאברי הגוף השונים. ככל שכמות הדם הזורמת בכלי הדם גדלה, כך גם גדל הלחץ שמופעל על דפנות העורקים.

---

חוסר פעילות גופנית: לאנשים שלא מבצעים פעילות גופנית יש נטייה גבוהה יותר לדופק מנוחה גבוה. ככל שהדופק גבוה יותר, כך הלב נאלץ לעבוד קשה יותר בכל פעימה, וכיוצא בזה גדלים הכוחות הפועלים על העורקים. בנוסף חוסר בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לעודף משקל.

---

עישון מוצרי טבק: מלבד העובדה שעישון סיגריות ומוצרי טבק מעלים באופן מידי את לחץ הדם באופן זמני, גם הכימיקלים הנמצאים בסיגריות גורמים לנזק של הדופן הפנימית של העורקים. נזק זה גורם להיצרות של כלי הדם ומגדיל את הסיכון למחלות לב.

---

תזונה עתירת מלח: צריכה מוגברת של נתרן יכולה לגרום לצבירת נוזלים בגוף הגורמים לעליה בלחץ הדם.

---

האם ישנם עוד שימושים לבדיקה?

ניטור לחץ דם בעזרת הולטר נמצא יותר ויותר בשימוש כדי לקבוע האם לתרופות מסוימות יש יכולת טובה להוריד ולשלוט על לחץ דם גבוה. במקרים מסוימים, תרופות להורדת לחץ דם אינן מסוגלות לשלוט בלחץ הדם לאורך כל היום והלילה, וייתכן שהרופא יצטרך להתאים את המינון שנקבע או את הזמן שבו ניתנת התרופה, בהתאם לדפוסי התנהגות לחץ הדם של המטופל. במקרים אחרים ייתכן ותידרש יותר מתרופה אחת לייצוב לחץ הדם. בנוסף, ניטור מתמשך של לחץ דם יכול גם לעזור לחזות את הסבירות למחלות לב וכלי דם הקשורות ליתר לחץ דם ולפגיעה באברי מטרה.

ניטור לחץ דם בעזרת הולטר עשוי להתאים גם במצבים הבאים:

• נשים בהריון עם יתר לחץ דם
• מטופלים עם ערכים "גבוליים" של לחץ דם
• מקרים בהם יש קושי לאזן את לחץ הדם בעזרת תרופות
• שינויים בלחץ דם עקב כתוצאה מנטילת תרופות אחרות
• שינויים בתרופות מרשם העלולים לגרום לשינויים בלחץ הדם
• אירועים של התעלפויות עקב לחץ דם נמוך

---

מהם היתרונות בבדיקת הולטר לחץ דם?

בדיקת הולטר לחץ דם יכולה לשלול את תסמונת החלוק הלבן, כך שלא יינתנו למטופלים מרשמים מיותרים לתרופות להורדת לחץ דם. הבדיקה יכולה גם לזהות יתר לחץ דם ממוסך, כך שאנשים עם בעיה אמיתית של יתר לחץ דם יקבלו את התרופות הדרושות לטיפול ביתר לחץ דם, ובחולים אלה ניתן להפחית את השכיחות של שבץ מוחי, מחלות לב ונזק לאיברים עקב יתר לחץ דם שאינו מטופל. בנוסף, הבדיקה עשוי להיות שימושית גם בהערכת תגובת המטופל לתרופות נוגדות יתר לחץ דם בשימוש ארוך טווח.

---

מהם החסרונות של בדיקת הולטר לחץ דם?

ייתכן ומטופלים שעוברים בדיקת הולטר יחוו אי נוחות מסוימת עקב ניטור לחץ דם 24 שעות ביממה, בעיקר עקב לחץ הנובע מניפוח שרוול המדידה העלול לגרום לכאב מקומי. בנוסף לכך מדידות לחץ דם במהלך הלילה עלולות להפריע למהלך ולאיכות השינה, והופעה של פריחה קלה בזרוע החולפת מעצמה עקב גירוי מקומי משרוול המדידה.

---

כיצד מתבצעת בדיקת הולטר לחץ דם?

מדידות לחץ הדם נעשות באופן רציף על פני 24 שעות ומוקלטות על ידי מכשיר קטן שגודלו כמכשיר רדיו נייד המחובר לחגורה או רצועה הנלבשת על הגוף. המכשיר אוסף את הנתונים והמידע של לחץ הדם והדופק לאורך פרק זמן של 24 שעות שיועברו מאוחר יותר למחשב לניתוח של הנתונים.

בנוסף למכשיר, לובשים שרוול למדידת לחץ דם סביב הזרוע העליונה (ניתן גם ללבוש אותו מתחת לבגדים). השרוול מתנפח בפרקי זמן מסוימים המתוכנתים מראש לאורך היום והלילה. ייתכן שהרופא יבקש לנהל יומן על מנת לתעד את המדידות השונות כדי להראות כיצד שינויים בלחץ הדם קשורים לאירועים של פעילות, מנוחה, או התרגשות. לאחר 24 שעות, ניתן להסיר את מכשיר ושרוול המדידה ולהחזיר אותם למרפאה, שם מחשב ינתח את הקריאות ויפיק את התוצאות.

שאלות ותשובות בנושא

האם בדיקת הולטר לחץ דם היא בדיקה מדויקת?

האם ניתן להתקלח עם מכשיר ההולטר?

האם ניתן לבצע פעילות גופנית תוך כדי הבדיקה?

באיזו תדירות מכשיר ההולטר מבצע את המדידות?

האם צריך הכנה מוקדמת לבדיקה?

שלח

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il