דמנציה (שיטיון)

דמנציה מוגדרת על ידי ​​קבוצת תסמינים המשפיעים על הזיכרון, החשיבה והיכולות החברתיות באופן חמור מספיק כדי להפריע לחיי היומיום. דמנציה היא אינה מחלה ספציפית, אך כמה מחלות שונות עלולות לגרום לדמנציה. למרות שדמנציה כוללת בדרך כלל אובדן זיכרון, לאובדן הזיכרון יכולות להיות סיבות אחרות ואובדן זיכרון לבדו לא מגדיר דמנציה. מחלת אלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדמנציה מתקדמת בקרב מבוגרים, אך ישנן מספר סיבות אחרות, ובהתאם לסיבה, תסמינים מסוימים של דמנציה עשויים להיות הפיכים.

במאמר זה נדון:

• מהם התסמינים של דמנציה
• מהן הסיבות לדמנציה
• סוגי דמנציות קיימות
• מהם הסיבוכים האפשריים
• כיצד מאבחנים דמנציה
• טיפול לדמנציה

מהם התסמינים של דמנציה?

תסמיני דמנציה משתנים בהתאם לסיבה, אך סימנים ותסמינים שכיחים כוללים:

שינויים קוגניטיביים:

• אובדן זיכרון, אשר בדרך כלל מבחינים בו בן/בת זוג או אדם אחר
• קושי לתקשר או למצוא מילים מתאימות
• קושי ביכולות חזותיות ומרחביות, שיכול להתבטא באובדן התמצאות בזמן נהיגה או הליכה
• קושי בנימוק או בפתרון בעיות
• קושי להתמודד עם משימות מורכבות
• קושי בתכנון וארגון
• קושי בתיאום תפקודים מוטוריים
• בלבול וחוסר התמצאות בסיטואציה

שינויים פסיכולוגיים:

• שינויים באישיות
• דכאון
• חרדה
• התנהגות לא הולמת
• פרנויה
• הזיות

מהן הסיבות לדמנציה?

דמנציה נגרמת על ידי נזק או אובדן של תאי עצב והקשרים ביניהם במוח. בהתאם לאזור המוח המושפע מהנזק, דמנציה יכולה להשפיע על אנשים באופן שונה ולגרום לתסמינים שונים.

לעתים קרובות סוגי דמנציה מחולקים לפי המשותף להם, כגון החלבון או החלבונים שנפגעים במוח או על פי החלק שנפגע במוח. מחלות מסוימות עשויות להיראות כמו דמנציה, כמו למשל מחלות הנגרמות כתוצאה מתגובה לתרופות או מחסור בוויטמינים, אך עשויות להשתפר עם הטיפול.

אילו סוגים קיימים?

סוגי דמנציות שמתקדמות ואינן הפיכות כוללים:

• מחלת אלצהיימר – מחלת אלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדמנציה. למרות שלא כל הגורמים למחלת אלצהיימר ידועים, חוקרים יודעים שאחוז קטן מהמקרים מקושר למוטציות בשלושה גנים, שניתנות להורשה מהורה לילד. בעוד שכמה וכמה גנים שונים מעורבים ככל הנראה במחלת האלצהיימר, גן חשוב אחד שמגביר את הסיכון הוא אפוליפופרוטאיןE4 (APOE). במוחם של חולי מחלת אלצהיימר יש הצטברות משקעים (amyloid plaques) וגושי סיבים (neurofibrillary tangles) וחוקרים חושבים כי הצטברויות אלה פוגעות בתאי עצב בריאים ובקשרים המחברים ביניהם.

על מחלת האלצהיימר, האבחון המוקדם וההתמודדות איתה מסביר ד"ר אמיר גליק בסרטון הבא:

הסרטון הינו חלק מכתבת עומק בנושא אלצהיימר

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

• דמנציה וסקולרית – סוג זה הוא השני בשכיחותו כגורם לדמנציה והוא נגרם על ידי נזק לכלי הדם המספקים דם למוח. בעיות בכלי הדם עלולות לגרום לשבץ מוחי או לפגוע במוח בדרכים אחרות, כגון על ידי פגיעה בסיבים בחומר הלבן של המוח. התסמינים השכיחים ביותר של דמנציה וסקולרית כוללים קשיים בפתרון בעיות, איטיות מחשבה וקשיים במיקוד וארגון. קשיים אלה נוטים להיות בולטים יותר מאובדן זיכרון.
• דמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy bodies) – גופיפי לואי הם גושי חלבון שנמצאו במוחם של אנשים עם מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון ודמנציה עם גופיפי לואי וזהו אחד הסוגים הנפוצים יותר של דמנציה מתקדמת (פרוגרסיבית). סימנים ותסמינים שכיחים כוללים תנועה במיטה במהלך חלום (REM sleep related behavior), הזיות ויזואליות ובעיות במיקוד ובתשומת לב. סימנים אחרים כוללים תנועה לא מתואמת או איטית, רעד וקשיחות (תסמינים פרקינסוניים).
• דמנציה פרונטוטמפורלית – זוהי קבוצה של מחלות המאופיינות בפירוק (ניוון) של תאי עצב והקשרים ביניהם באונות המצחיות והרקתיות של המוח – אזורים הקשורים בדרך כלל לאישיות, התנהגות ושפה. תסמינים שכיחים משפיעים על התנהגות, אישיות, חשיבה, שיפוט, שפה ותנועה.
• דמנציה מעורבת – מחקרי נתיחה לאחר המוות של מוחם של אנשים בני 80 ומעלה שסבלו מדמנציה מצביעים על כך שלרבים היה שילוב של מספר גורמים, כמו מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולרית ודמנציה עם גופיפי לואי. המחקרים נמשכים על מנת לקבוע כיצד משפיעה דמנציה מעורבת על התסמינים והטיפולים.

הפרעות אחרות הקשורות לדמנציה:

• מחלת הנטינגטון – מחלת הנטינגטון נגרמת על ידי מוטציה גנטית וגורמת לניוון תאי עצב מסוימים במוח ובחוט השדרה. הסימנים והתסמינים כוללים ירידה קשה במיומנויות החשיבה (הקוגניטיביות) ומופיעים בדרך כלל סביב גיל 30 או 40.
• פגיעה מוחית טראומטית (TBI) – מצב זה נגרם לרוב מטראומת ראש חוזרת. אנשים כמו מתאגרפים, שחקני כדורגל או חיילים עשויים לסבול ממנה והתסמינים עשויים להופיע רק שנים לאחר הטראומה. כתלות בחלק שנפגע במוח, מצב זה עלול לגרום לסימנים ולתופעות של דמנציה כמו דיכאון, אובדן זיכרון, פגיעה בדיבור ופרקינסוניזם.
• מחלת קרויצפלד-יעקב – הפרעה מוחית נדירה זו מתרחשת בדרך כלל אצל אנשים ללא גורמי סיכון ידועים. מצב זה יכול להיות בגלל הצטברות של חלבונים מדבקים הנקראים פריונים. למחלת קרויצפלד-יעקב אין בדרך כלל שום גורם ידוע אך היא יכולה לעבור בתורשה וכן היא יכולה להיגרם מחשיפה לרקמות חולות של מוח או מערכת העצבים, כמו למשל מהשתלת קרנית. הסימנים והתסמינים של מצב קטלני זה מופיעים בדרך כלל לאחר גיל 60.
• מחלת פרקינסון – אנשים רבים עם מחלת פרקינסון מפתחים בסופו של דבר תסמיני מחלה (דמנציה של מחלת פרקינסון).

מצבים הפיכים דמויי דמנציה:

גורמים מסוימים לדמנציה או לתסמינים דמויי דמנציה יכולים להיות הפיכים עם טיפול. הם כוללים:

• זיהומים והפרעות חיסוניות – תסמינים דמויי דמנציה יכולים לנבוע מחום או מתופעות לוואי אחרות של ניסיון הגוף להדוף זיהום. טרשת נפוצה ומצבים אחרים הנגרמים על ידי מערכת החיסון של הגוף שתוקפת תאי עצב יכולים גם הם לגרום לדמנציה.
• בעיות מטבוליות והפרעות אנדוקריניות – אנשים עם בעיות בבלוטת התריס, רמת סוכר נמוכה בדם (היפוגליקמיה), מעט מדי או יותר מדי נתרן או סידן בדם, או בעיות בספיגת ויטמין B12 עלולים לפתח תסמינים דמויי דמנציה או שינויים אישיותיים אחרים.
• חסרים תזונתיים – שתייה של כמות נוזלים לא מספקת (התייבשות), חסר בתיאמין (ויטמין B1) הנפוץ בקרב אנשים עם אלכוהוליזם כרוני, וחסר בויטמינים B6, B12, E ונחושת בתזונה עלול לגרום לתסמינים דמויי דמנציה.
• תופעות לוואי של תרופות – תופעות לוואי של תרופות, תגובה לתרופה או אינטראקציה בין מספר תרופות עלולות לגרום לתסמינים דמויי דמנציה.
• דימומים מוחיים – דימום בין קרומי המוח, הנפוץ בקרב קשישים לאחר נפילה, עלול לגרום לתסמינים דומים לאלו של דמנציה.
• הרעלה – חשיפה למתכות כבדות, כגון עופרת, ורעלים אחרים, כגון חומרי הדברה, כמו גם סמי פנאי או שימוש כבד באלכוהול עלולים להוביל לתסמינים של דמנציה.
• גידולי מוח – לעיתים נדירות, דמנציה יכולה לנבוע מנזק שנגרם על ידי גידול במוח.
• אנוקסיה – מצב זה, הנקרא גם היפוקסיה, מתרחש כאשר רקמות איברים אינן מקבלות מספיק חמצן. אנוקסיה יכולה להופיע בגלל דום נשימה בשינה (OSA), אסטמה, התקף לב, הרעלת פחמן חד חמצני או גורמים אחרים.
• הרחבת חדרי המוח – הרחבה מסיבות שונות של חדרי המוח יכולה לגרום לבעיות הליכה, קושי במתן שתן ואובדן זיכרון.

מהם גורמי הסיכון?

גורמים רבים יכולים לתרום להתפתחות דמנציה וחלקם, כמו גיל, לא ניתנים לשינוי. עם זאת ניתן להתייחס לגורמים אחרים כדי להפחית את הסיכון.

גורמי סיכון שלא ניתנים לשינוי:

• גיל – הסיכון עולה ככל שמתבגרים, במיוחד לאחר גיל 65. עם זאת, דמנציה אינה חלק נורמלי בהזדקנות, והיא יכולה להופיע אצל אנשים צעירים יותר.
• היסטוריה משפחתית – היסטוריה משפחתית של דמנציה מציבה את האדם בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה בעצמו. עם זאת, אנשים רבים עם היסטוריה משפחתית לעולם אינם מפתחים תסמינים, ואנשים רבים ללא היסטוריה משפחתית כן יפתחו. קיימות בדיקות לקבוע אם ישנן מוטציות גנטיות מסוימות המעלות את הסיכון לדמנציה.
• תסמונת דאון – בגיל העמידה, אנשים רבים עם תסמונת דאון מפתחים מחלת אלצהיימר מוקדמת.

גורמי סיכון הניתנים לשינוי:

• פעילות גופנית – מחקרים מראים כי חוסר בפעילות גופנית מגביר את הסיכון לדמנציה.
• תזונה – למרות שלא ידוע על שום תזונה ספציפית שמפחיתה את הסיכון לדמנציה, מחקרים מצביעים על שכיחות גדולה יותר של דמנציה בקרב אנשים שאוכלים תזונה לא בריאה בהשוואה לאלה המקפידים על דיאטה ים תיכונית עשירה בירקות, דגנים מלאים ואגוזים.
• גורמי סיכון קרדיו וסקולריים – אלה כוללים יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, הצטברות שומנים בדפנות העורקים (טרשת עורקים) והשמנת יתר.
• סוכרת – סוכרת עלולה להגביר את הסיכון לדמנציה, במיוחד אם היא לא מאוזנת.
• עישון – עישון עלול להגביר את הסיכון לפתח דמנציה ומחלות כלי דם.
• דום נשימה בשינה – אנשים שנוחרים ויש להם פרקים בהם מפסיקים לנשום בזמן שינה עשויים לחוות אובדן זיכרון הפיך.
• חסרים בוויטמינים ותזונה – רמות נמוכות של ויטמין D, חומצה פולית וויטמינים B6 ו- B12 עלולים להגביר את הסיכון לדמנציה.

מהם הסיבוכים האפשריים?

דמנציה יכולה להשפיע על מערכות גוף רבות ועל היכולת התפקודית, היא יכולה להוביל ל:

• תזונה לקויה – אנשים רבים עם דמנציה מפחיתים את צריכת המזון או מפסיקים לאכול. בסופו של דבר, הם עשויים שלא להיות מסוגלים ללעוס ולבלוע.
• דלקת ריאות – קושי בבליעה מגביר את הסיכון לחנק או לכניסת מזון לריאות (אספירציה), מה שעלול לחסום את הנשימה ולגרום לדלקת ריאות.
• חוסר יכולת של האדם לטפל בעצמו – עם התקדמות הדמנציה היא עלולה להפריע לרחצה, הלבשה, צחצוח שיניים, שימוש בשירותים באופן עצמאי ונטילת תרופות בצורה מדויקת.
• אתגרי בטיחות אישית – במצבים יומיומיים מסוימים עלולות להיווצר בעיות בטיחות עבור אנשים עם דמנציה, כולל נהיגה, בישול והליכה לבד.
• מוות – דמנציה בשלב מאוחר גורמת לתרדמת ולמוות, לרוב מזיהום.

כיצד מאבחנים דמנציה?

אבחון של דמנציה יכול להיות מאתגר. לאנשים יש דמנציה כאשר הם סובלים מליקוי קוגניטיבי ומאבדים את יכולתם לבצע פעולות יומיומיות, כגון נטילת תרופות, תשלום חשבונות ונהיגה בבטחה.

כדי לאבחן את הגורם למחלה, על הרופא לזהות את דפוס אובדן הכישורים והתפקוד ולקבוע מה האדם עדיין מסוגל לעשות. לאחרונה, נכנסו לשימוש סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) המאפשרים אבחון מדויק יותר של מחלת אלצהיימר. הרופא יבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ואת תסמיניו ויבצע בדיקה גופנית. סביר להניח שהוא ישאל אדם קרוב על אודות התסמינים של המטופל.

אין בדיקה אחת שיכולה לאבחן דמנציה, ולכן סביר להניח שרופאים יבצעו מספר בדיקות שיכולות לסייע באיתור הבעיה:

• מבחנים קוגניטיביים ונוירופסיכולוגיים – הרופאים יעריכו את התפקוד הקוגניטיבי באמצעות מספר מבחנים המודדים כישורי חשיבה, כגון זיכרון, התמצאות, שיפוט, פתרון בעיות, כישורי שפה ותשומת לב.
• הערכה נוירולוגית – הרופאים יעריכו את התפיסה החזותית, תנועה, חושים, איזון ורפלקסים.
• סריקות מוח – CT או MRI – בסריקות אלה ניתן לחפש עדויות לשבץ מוחי, דימום, גידול או הרחבה של חדרי המוח. לעתים רחוקות גם בדיקת EEG עשויה לסייע בתהליך האבחון.
• בדיקות מעבדה – בדיקות דם פשוטות יכולות לאתר בעיות גופניות העלולות להשפיע על תפקוד המוח, כגון מחסור בוויטמין B12 או תת פעילות בלוטת התריס. לעיתים נבדק נוזל השדרה בחשד לזיהום, דלקת או סמנים של מחלות ניווניות מסוימות.
• הערכה פסיכיאטרית – איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יכול לקבוע אם דיכאון או מצב בריאותי אחר תורמים לתסמינים.

האם יש טיפול לדמנציה?

לא ניתן לרפא את רוב סוגי הדמנציה, אך ישנן תרופות שיכולות לסייע בניהול התסמינים:

• מעכבי כולין אסטראז – תרופות אלה – כולל דונפזיל (ממוריט), ריבסטיגמין (אקסלון) וגלנטמין (רמיניל) – פועלות על ידי העלאת רמות האצטיל כולין, המעורב בזיכרון ובשיפוט. אף על פי שתרופות אלו משמשות בעיקר לטיפול במחלת אלצהיימר, ניתן לרשום תרופות אלו גם לדמנציות אחרות, כולל דמנציה וסקולרית, דמנציה של מחלת פרקינסון ודמנציה עם גופיפי לואי. תופעות הלוואי יכולות לכלול בחילות, הקאות, שלשולים, דופק מואט, התעלפות והפרעות בשינה.
• ממנטין (אביקסה) – תרופה הפועלת על ידי ויסות הפעילות של גלוטמט, חומר נוסף המעורב בתפקודי מוח, כגון למידה וזיכרון. במקרים מסוימים, ממנטין ניתן יחד עם מעכב כולין אסטראז. תופעת לוואי שכיחה של ממנטין היא סחרחורת.
• תרופות אחרות – הרופא עשוי לרשום תרופות לטיפול בתסמינים או מצבים אחרים, כגון דיכאון, הפרעות שינה, הזיות או פרקינסוניזם.

מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

האם ניתן למנוע התפתחות דמנציה?

מתי יש לפנות לרופא?

איזה רופא יכול לאבחן דמנציה?

האם יש טיפולים לא תרופתיים לדמנציה?

האם רפואה אלטרנטיבית יכולה לסייע לטיפול בדמנציה?