דם בצואה

מדיקו > מדריכים > גסטרואנטרולוגיה > דם בצואה
דם בצואה
רופאים שעשויים לסייע לך: 16 רופאים בתחום מחלות מעי דלקתיות
שם נוסף: דימום רקטלי, המטוכזיה
הערת שוליים: מאמץ יתר בעת יציאה עלול להוביל לדימום רקטלי. זה קשור בדרך כלל לעצירות ויכול להוביל למצבים כמו טחורים או פיסורה אנאלית.

מדריך דם בצואה

דם בצואה (דימום רקטלי) הוא תסמין של מצבים רפואיים כגון טחורים, פיסורה אנאלית, מחלות מעי דלקתיות (IBD) כיבים, סרטן המעי הגס ועוד. בדרך כלל, אדם מבחין בדימום רקטלי על נייר טואלט, במים באסלה או בצואה עצמה.

הדם יכול להופיע בצבעים שונים, החל מאדום בוהק ועד חום כהה ושחור. במקרים מסוימים, דם בצואה יכול להיות תסמין למצב שניתן לטפל בו בקלות. טחורים, למשל, יכולים לגרום לדם בצואה שבדרך כלל לא נמשך זמן רב ולעיתים קרובות ניתן לטיפול. עם זאת, דימום מפי הטבעת יכול לפעמים להיות סימן למצב חמור כמו סרטן המעי הגס.

חשוב לעקוב אחר כל דימום שמופיע. אם הדימום חמור, תכוף או גורם לדאגה, יש ליצור קשר עם הרופא המטפל על מנת שיבדוק את המצב.

דם בצואה


כיצד יכול להופיע דימום מפי הטבעת?

ניתן לראות או לחוות דימום מפי הטבעת בכמה דרכים שונות, כולל:

  • דם על נייר הטואלט לאחר ניגוב
  • דם באסלה לאחר השימוש – המים באסלה עשויים להיראות כאילו הם נצבעו באדום
  • צואה בצבע אדום כהה או שחור

דם בצואה תסמינים


מה הם הגורמים לדם בצואה?

דם בצואה מגיע בעיקר ממערכת העיכול העליונה (קיבה ותריסריון אם כי לעיתים גם מהוושט) או ממערכת העיכול התחתונה (המעי הגס, הרקטום ופי הטבעת). למרות שהמעי הדק עשוי להיות גם הוא מקור לדם בצואה, הוא מהווה את המקור לדימום לעיתים רחוקות בלבד.

המעי הגס הוא החלק במערכת העיכול דרכו עובר המזון הלא מעוכל, לאחר שהחלק הניתן לעיכול של המזון פורק ונספג במעי הדק. המעי הגס אחראי בעיקר על הוצאת מים מהמזון הלא מעוכל, ואחסון המזון הלא מעוכל עד לסילוקו מהגוף כצואה. הרקטום (המעי הישר) הוא 15 הסנטימטרים האחרונים של המעי הגס. התעלה האנאלית, שאורכה כסנטימטר אחד, מחברת את הרקטום עם פי הטבעת, דרכה עוברת הצואה כאשר היא מסולקת מהגוף. יחד, המעי הגס, הרקטום, התעלה האנאלית ופי הטבעת יוצרים צינור שרירי ארוך (כמה מטרים), המכונה גם מערכת העיכול התחתונה.

צבע הדם בצואה תלוי לרוב בעיקר במיקום הדימום במערכת העיכול. ככלל, ככל שהאתר המדמם קרוב יותר לפי הטבעת, הדם יהיה אדום בוהק יותר. לפיכך, דימום מפי הטבעת, הרקטום והמעי הגס הסיגמואידי (החלק התחתון יותר של המעי הגס) נוטה לאדום עז, ואילו דימום מהמעי הגס הרוחבי והמעי הגס הימני (החלקים הראשונים של המעי הגס) נוטה להיות בצבע אדום כהה או בצבע חום. במקרה של דימום ממערכת העיכול העליונה ובהתאם למשך הזמן בו הדם נשאר בקיבה ובמעי הדק, צבע הצואה ישתנה מאדום עז, לחום ולשחור. דם בצואה שהוא אדום או חום מכונה לרוב המטוכזיה.

דימום המתרחש בקיבה ובתריסריון לעיתים קרובות הוא שחור (״כמו זפת״) ובעל ריח רע במיוחד. הצואה השחורה נקראת "מלנה". מלנה מופיעה בעיקר כאשר הדימום נמצא בקיבה בה הדם נחשף לחומצה או נמצא במעי הדק למשך זמן ממושך. עם זאת, מלנה עלולה להתרחש גם עם דימום מהמעי הגס אם מעבר הדם דרך המעי הגס הוא איטי, ויש מספיק זמן לחיידקי המעי לפרק את הדם לכימיקלים השחורים.

לעיתים נדירות, דימום מאסיבי מהמעי הגס הימני, מהמעי הדק או מכיבים בקיבה או בתריסריון עלול לגרום למעבר מהיר של הדם דרך מערכת העיכול ולגרום לדימום רקטלי בצבע אדום בוהק. במצבים אלה הדם נע דרך המעי הגס במהירות כה רבה, עד שאין מספיק זמן שהחיידקים יהפכו את הדם לכהה יותר או לשחור.

דם בצואה גורמים


אילו מחלות ומצבים רפואיים יכולים לגרום לדם בצואה?

מחלות ומצבים רבים עלולים לגרום לדימום מפי הטבעת. הסיבות הנפוצות כוללות:

דם בצואה מחלות ומצבים רפואיים

פיסורה אנאלית

פיסורה אנאלית היא מצב שכיח למדי, כואב, בו נקרעת רירית התעלה האנאלית. פיסורה אנאלית בדרך כלל נגרמת על ידי טראומה פיזית עקב עצירות או לחץ גבוה בעת יציאה כנגד שריר (סוגר) אנאלי הדוק. ברגע שהעור נקרע, כל יציאה לאחר מכן יכולה להיות כואבת, והכאב לעיתים קרובות חמור. כמות הדימום המתרחשת עם פיסורה אנאלית היא קטנה ובדרך כלל נראית באסלה או על נייר הטואלט כצבע אדום בוהק. התסמינים של פיסורה אנאלית עשויים להיחשב בטעות כטחורים, אך טחורים בדרך כלל אינם גורמים לכאב בעת יציאה.

טחורים

טחורים הם מסות או גושים של רקמות בתוך התעלה האנאלית המכילים כלי דם. למרות שרוב האנשים חושבים שטחורים מעידים על מצב שאינו תקין, הם קיימים אצל כולם. רק כאשר רקמת הטחורים מתרחבת, הטחורים נעשים רגישים לטראומה מהצואה החולפת וגורמים לבעיות (כגון דימום או אי נוחות אנאלית) ונחשבים למחלה. כמו פיסורה אנאלית, דימום מטחורים הוא בדרך כלל קל ואינו גורם לאנמיה או לירידה בלחץ הדם. לעיתים נדירות, אדם עלול לפתח אנמיה מחוסר ברזל כתוצאה מדימום חוזר ונשנה מטחורים במשך מספר חודשים עד שנים, במיוחד אם צריכת הברזל בתזונה נמוכה.

סרטן המעי הגס ופוליפים

גידולי המעי הגס והרקטום הם גידולים הנובעים מדופן המעי. גידולים שפירים של המעי הגס נקראים בדרך כלל פוליפים בגלל צורתם. גידולים ממאירים של המעי הגס הם גידולים סרטניים, המתפתחים בדרך כלל מפוליפים. דימום מפוליפים ומסרטן המעי הגס נוטה להיות קל (כמות אובדן הדם קטנה), לסירוגין ולרוב אינו גורם ללחץ דם נמוך או להלם.

סרטן ופוליפים של המעי הגס והרקטום עלולים לגרום לדם בצואה בצבע אדום עז, חום ולעיתים אף למלנה. סרטן המעי הגס ופוליפים הנמצאים באזור הרקטום והמעי הגס הסיגמואידי נוטים יותר לגרום לדימומים קלים לסירוגין מפי הטבעת, בעוד שגידול הנמצא במעי הגס הימני נוטה יותר לגרום לדימום סמוי שעלול להוביל לאורך זמן לאנמיה מחוסר ברזל.

דם בצואה סרטן המעי הגס

מחלת סעיפים

מחלת סעיפים (דיברטיקולוזיס) הוא מצב בו המעי הגס מכיל סעיפים (דיברטיקולות). הסעיפים, הנראים כשקים קטנים הבולטים מדופן המעי, כאלו קיימים ברוב האנשים שמגיעים לגיל 50-60. הגורם לסעיפים של המעי הגס אינו ידוע לחלוטין, אך הוא עשוי להיות קשור לשנים של לחץ גבוה בתוך המעי הגס או לחולשה של דופן המעי הגס. סעיפים במעי הם קבועים, ושום תזונה לא תגרום להם להיעלם. הסעיפים יכולים להופיע בכל מקום לאורך המעי הגס, אך הם מופיעים לרוב באזור המעי היורד (השמאלי) והמעי הסיגמואידי.

לרוב האנשים הסובלים ממחלת סעיפים יש מעט או אין תסמינים כלל והמצב אינו מהווה בעיה אלא אם כן נקרע סעיף וגורם לזיהום (מורסה), מצב הנקרא דיברטיקוליטיס. דיברטיקוליטיס גורמת לכאבי בטן, חום ורגישות, בדרך כלל הכאבים הם בבטן השמאלית התחתונה. לעיתים רחוקות, דימום יכול להופיע מסעיף כאשר כלי דם בתוכו נחלש בעקבות הזיהום ונקרע.

דימום בדיברטיקולוזיס ללא נוכחות של דיברטיקוליטיס אינו כואב. דימום כזה בדרך כלל קשה יותר ומהיר יותר מדימום מפיסורה אנאלית, טחורים וגידולים במעי הגס. כאשר מתרחש דימום בסעיף הממוקם במעי הגס הסיגמואידי, הדימום נוטה להיות אדום בוהק ואילו כאשר הדימום מתרחש בסעיף הממוקם במעי הגס הימני או העולה, הדימום עשוי להיות אדום בוהק אם הדימום מהיר והמעבר דרך המעי הגס מהיר, אך סביר יותר כי הצבע יהיה אדום כהה, חום, או לפעמים אפילו שחור (מלנה).

דימום מסעיפים הוא לרוב קצר ומפסיק מעצמו, אך הוא נוטה לחזור על עצמו. לדוגמא, חולה עלול לחוות מספר פרקים של דימום מסעיף במהלך אותו אשפוז וגם לאחר השחרור מבית החולים, חלק מהמטופלים שאינם עוברים ניתוח להסרת חלק המעי המכיל סעיפים, יחוו אפיזודה נוספת של דימום מסעיפים תוך 4-5 שנים. דימום הנגרם ממחלת סעיפים הוא הסיבה הנפוצה ביותר לאשפוזים הנובעים מדימום מתון עד חמור ממערכת העיכול בקרב האוכלוסייה המבוגרת בעולם המערבי.

כיב פפטי

זהו הגורם השכיח ביותר לדימום במערכת העיכול העליונה. כיבים פפטיים הם פצעים המתפתחים על רירית הקיבה והתריסריון. חומצת קיבה, חיידק ההליקובקטר פילורי או שימוש בתרופות נוגדות דלקת, פוגעים ברירית הקיבה ומביאה ליצירת כיבים. דימום מכיב פפטי מתבטא לרוב בצואה שחורה (מלנה).

צואה בדם כיב פפטי

אנגיודיספלזיות

אנגיודיספלזיות הן אוספים חריגים של כלי דם מוגדלים המופיעים לעתים קרובות מתחת לרירית המעי הגס, המעי הדק או הקיבה. בדרך כלל ניתן לראות אנגיודיספלזיות במהלך בדיקה אנדוסקופית (קולונוסקופיה / גסטרוסקופיה למשל) כנגעים אדומים בוהקים, דמויי עכביש, ממש מתחת לרירית המעי הגס. למרות שאנגיודיספלזיות עשויות להופיע בכל מקום במעי הגס, הן שכיחות ביותר במעי הגס הימני. דימום מאנגיודיספלזיה אינו כואב ויכול לגרום לצואה אדומה בהירה, אדומה כהה, חומה או שחורה. אנגיודיספלזיות יכולות גם לגרום לדימום סמוי ולאנמיה מחוסר ברזל.

קוליטיס (דלקת במעי הגס) ופרוקטיטיס (דלקת ברקטום)

מספר מחלות שונות עלולות לגרום לקוליטיס ופרוקטיטיס. אלה כוללים זיהום חיידקי או נגיפי, קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן, קוליטיס איסכמית ועוד.

קוליטיס כיבית, פרוקטיטיס כיבית וקרוהן קוליטיס הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות הנגרמות עקב פעילות יתר של מערכת החיסון. מחלות אלו עלולות לגרום לכאבי בטן, לשלשול ולשלשול דמי. לעיתים, עלול להופיע דימום רקטלי מתון או חמור שמקורו בכיבים במעי הגס.

בדומה למחלות מעי דלקתיות, גם זיהומים – חיידקיים או נגיפיים – יכולים לגרום לדלקת במעי הגס, מה שמוביל לכאבי בטן, לשלשולים ואפילו לשלשול דמי. לעיתים נדירות, זיהומים עלולים לגרום לדימום רקטלי בינוני או חמור. דוגמאות לזיהומים הגורמים לדימום שכזה כוללות סלמונלה, שיגלה, קמפילובקטר, C. difficile ונגיף ה- CMV (בעיקר בקרב אנשים עם מערכת חיסונית מדוכאת).

קוליטיס איסכמית היא דלקת במעי הגס הנגרמת כאשר אספקת הדם למעי הגס מופחתת בפתאומיות. הדבר נובע לרוב מקריש דם החוסם עורק קטן המספק דם לחלק מהמעי הגס. ההפחתה הפתאומית בזרימת הדם יכולה להוביל לכיב במעי הגס ולגרום להתפרצות פתאומית של כאבי קשים בבטן התחתונה, התכווצויות ולאחריהן דימום פי הטבעת. כמות הדם שאובדת במהלך פרק של קוליטיס איסכמית היא בדרך כלל קטנה ודימום זה בדרך כלל חולף מעצמו לאחר מספר ימים (יחד עם כאבי הבטן).

קוליטיס יכולה להיגרם גם בעקבות הקרנת הניתנות כטיפול לגידולים באזור הבטן והאגן. הקרינה עלולה לפגוע ברירית המעי ולהביא לקוליטיס חדה (אקוטית), אך גם לשינויים כרוניים שיכולים להוביל לדימום גם שנים לאחר ההקרנות. דוגמא נפוצה למקרה של דימומים בעקבות הקרנות היא פרוקטיטיס הנגרמת לאחר הקרנות לאזור האגן לטיפול בסרטן הערמונית. הדימום במקרה הזה יהיה מתון בדרך כלל, אך כאשר מדובר במצב כרוני הוא יכול להוביל גם לאנמיה.

דם בצואה קוליטיס


כיצד ניתן לטפל בדימום רקטלי?

ברוב המקרים ניתן לטפל בדימום מפי הטבעת על ידי טיפול בגורם לדימום. כאמור, דימום רקטלי הוא לעתים קרובות חלק מבעיה גדולה יותר שיש לטפל בה. לאחר הטיפול במצב זה, הדימום בדרך כלל מפסיק. אפשרויות הטיפול יכולות להשתנות בהתאם למצב. מצבים כמו פיסורה אנאלית יכולים להיעלם מעצמם לאורך זמן או לאחר טיפול מקומי במשחות. טחורים הם גורם שכיח נוסף לדימום מפי הטבעת שניתן לטפל בו באמצעות פתרון בעיות עצירות, שינוי תזונה וצריכת מים, ואולי אף ניתוח. במקרה של כיב פפטי, הטיפול עשוי לכלול תרופות הקרויות מעכבי משאבת פרוטונים (PPI) לדיכוי חומציות הקיבה, אנטיביוטיקה לחיסול חיידק ההליקובקטר פילורי והליכים אנדוסקופיים לטיפול בכיב.


מקורות: ClevelandClinic | MedicineNet | MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

מה זה דם סמוי בצואה?

"סוג" אחר של דם בצואה הוא דם סמוי. דם סמוי מתייחס לאובדן איטי של דם במערכת העיכול העליונה או התחתונה שאינו משנה את צבע הצואה או גורם לנוכחות דם אדום בוהק הנראה לעין. דם סמוי זה מתגלה רק על ידי בדיקת הצואה לדם סמוי במעבדה. דם סמוי בצואה יכול להיגרם מאותן סיבות הגורמות לדימום רקטלי גלוי, ועשוי להיות קשור לאותם תסמינים כמו דימום פעיל יותר. לדוגמא, דימום איטי מכיבים, פוליפים במעי הגס או סרטן עלול לגרום לכמויות קטנות של דם להתערבב בתוך הצואה. דימום סמוי כרוני קשור לעיתים קרובות לאנמיה עקב אובדן ברזל יחד עם הדם. בדיקת דם סמוי בצואה יכולה לשמש כבדיקת סקר לזיהוי מוקדם של סרטן המעי הגס והיא מומלצת בישראל לכל מבוגר בין הגילאים 50-74 אחת לשנה.

האם מזונות מסוימים יכולים להשפיע על צבע הצואה?

דבר אחד שיש לזכור כשרואים צבע יוצא דופן בצואה הוא מזון. ישנם מאכלים מסוימים שיכולים לשנות את צבע צואה ולגרום לה להיראות אדומה או אפילו שחורה. מצב זה יכול להיחשב בטעות כדם בצואה. דוגמאות למזונות שיכולים לשנות את צבע הצואה כוללות סלק, אוכמניות וליקריץ.

מהם התסמינים שיכולים ללוות דימום מפי הטבעת?

התסמינים שיכולים ללוות דימום מפי הטבעת עשויים להשתנות בהתאם לגורם לדימום. תסמינים מסוימים שעשויים ללוות דימום מפי הטבעת כוללים:
  • תחושת כאב או לחץ בפי הטבעת
  • תחושת בלבול
  • סחרחורת
  • התעלפות
בחלק מהמקרים הקשים ביותר, דימום מפי הטבעת יכול להוביל להלם (שוק). אם מופיעים תסמינים של הלם, יש לפנות לקבלת טיפול חירום רפואי באופן מיידי. התסמינים של הלם יכולים לכלול:
  • ירידה פתאומית בלחץ הדם
  • דופק מהיר
  • אי מתן שתן
  • ירידה ברמת ההכרה

אילו בדיקות מבצעים בעת בירור רפואי של דם בצואה?

בדיקות לאבחנת הסיבה לדם בצואה עשויות לכלול:
  • בדיקות דם
  • בדיקות צואה
  • גסטרוסקופיה
  • קולונוסקופיה
  • קפסולה אנדסוקופית
  • סיגומיאודסקופיה גמישה
  • אנטרוסקופיה באמצעות בלון
  • אנגיגרפיה
  • אמצעי דימות שונים (CT, MRI)

מה זה סעיף על שם מקל?

סעיף ע״ש מקל (Meckel’s diverticulum) הוא סעיף הבולט מהמעי הדק ליד החיבור של המעי הדק והמעי הגס. הוא קיים מלידה ומופיע באחוז קטן מהאוכלוסייה. חלק מהסעיפים ע״ש מקל יכולים להפריש חומצה, כמו הקיבה, והחומצה עלולה לגרום לכיבים בציפוי הפנימי של הסעיף או ברקמת המעי הדק הסמוכה לסעיף. כיבים אלו עלולים לדמם. דימום מסעיף ע״ש מקל הוא הגורם השכיח ביותר לדימום במערכת העיכול בקרב ילדים ומבוגרים צעירים. דימום כזה אינו כואב אך יכול להיות מהיר ויכול לגרום לצואה אדומה בהירה, אדומה כהה או חומה.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר