דלקת ריאות

במאמר זה תוכלו לקרוא על:

• מה זה דלקת ריאות?
• מהם התסמינים של דלקת ריאות?
• מתי יש לפנות לרופא?
• מהם הגורמים לדלקת ריאות?
• מהם גורמי הסיכון להתפתחות של דלקת ריאות?
• אילו סיבוכים יכולים להיות לדלקת ריאות?
• האם וכיצד אפשר למנוע דלקת ריאות?
• כיצד מאבחנים דלקת ריאות?
• מהו הטיפול בדלקת ריאות?

מה זה דלקת ריאות?

דלקת ריאות היא זיהום של נאדיות הריאה (המרכיבים התפקודיים של הריאות), שיכול להופיע בריאה אחת או בשתיהן.

בדלקת ריאות, נאדיות הריאה עשויות להתמלא בנוזל או מוגלה מה שעלול לגרום לשיעול עם ליחה או מוגלה, חום, צמרמורות וקוצר נשימה. מגוון אורגניזמים, כולל חיידקים, נגיפים ופטריות, עלולים לגרום לדלקת ריאות.

דלקת ריאות יכולה לנוע בטווח חומרה שבין קלה למסכנת חיים. דלקת ריאות מסוכנת במיוחד עבור תינוקות וילדים צעירים, אנשים מעל גיל 65, ואנשים עם בעיות בריאותיות או מערכת חיסון מוחלשת.

מהם התסמינים של דלקת ריאות?

הסימנים והתסמינים של דלקת ריאות משתנים בין קלים לחמורים, בהתאם לגורמים כגון סוג המחולל הגורם לזיהום, הגיל ומצב הבריאות הכללית. סימנים ותסמינים קלים לעיתים קרובות דומים לאלה של הצטננות או שפעת, אך הם נמשכים זמן רב יותר.

סימנים ותסמינים של דלקת ריאות עשויים לכלול:

• כאבים בחזה בעת נשימה או שיעול
• בלבול או שינויים מנטליים (אצל מבוגרים מגיל 65 ומעלה)
• שיעול, כולל שיעול ליחתי
• עייפות
• חום, הזעות וצמרמורות
• טמפרטורת גוף נמוכה מהרגיל (אצל מבוגרים מעל גיל 65 ובאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת)
• בחילות, הקאות או שלשולים
• קוצר נשימה

ילודים ותינוקות עשויים שלא להראות כל סימן לזיהום, אך הם גם עשויים להקיא, לפתח חום ושיעול, להיראות חסרי מנוחה או עייפים וללא אנרגיה, או להתקשות בנשימה או באכילה.

מתי יש לפנות לרופא?

יש לפנות לרופא אם מופיעים קשיי נשימה, כאבים בחזה, חום מתמשך של 39 מעלות ומעלה, או שיעול מתמשך, במיוחד אם הליחה מוגלתית.

חשוב במיוחד שאנשים בקבוצות סיכון ייראו רופא:

• מבוגרים מעל גיל 65
• ילדים מתחת לגיל שנתיים
• אנשים עם מחלות רקע (כמו למשל אי ספיקת לב או מחלת ריאות כרונית) או מערכת חיסונית מוחלשת
• אנשים המקבלים כימותרפיה או לוקחים תרופות המדכאות את מערכת החיסון

מהם הגורמים לדלקת ריאות?

מחוללים מיקרוביאליים רבים עלולים לגרום לדלקת ריאות. הנפוצים ביותר הם חיידקים ונגיפים הנמצאים באוויר.

הגוף בדרך כלל מונע מחיידקים אלה להדביק את הריאות אבל לפעמים הם יכולים להכריע את מערכת החיסון גם אם המצב הבריאותי הבסיסי תקין.

דלקת ריאות מסווגת לפי סוגי החיידקים הגורמים לה והמקום בו נרכש הזיהום:

דלקת ריאות הנרכשת בקהילה (Community acquired pneumonia)

דלקת ריאות שנרכשה בקהילה היא הסוג הנפוץ ביותר של דלקת ריאות.

ההדבקה מתרחשת מחוץ לבתי חולים או מתקני בריאות אחרים והיא עשויה להיגרם על ידי:

חיידקים – הגורם השכיח ביותר לדלקת ריאות חיידקית בארה"ב הוא החיידק סטרפטוקוקוס פנמוניה, הידוע גם בשם פנאומוקוק. סוג זה של דלקת ריאות יכול להתרחש בפני עצמו או לאחר הצטננות או שפעת. דלקת ריאות חיידקית מסוג זה משפיעה בדרך כלל על חלק אחד (אונה) של הריאה, מצב הנקרא דלקת ריאות אונתית (לוברית).

אורגניזמים דמויי חיידקים – המחולל Mycoplasma pneumoniae יכול גם הוא לגרום לדלקת ריאות ובדרך כלל גורם לתסמינים קלים יותר מאשר סוגים אחרים של דלקת ריאות. דלקת ריאות כזו מכונה לעיתים walking pneumonia, שכן היא בדרך כלל אינה חמורה מספיק בכדי להצריך מנוחה במיטה והחולה יכול להתהלך ולהתנהל באופן יחסית חופשי.

פטריות – סוג זה של דלקת ריאות שכיח ביותר בקרב אנשים הסובלים ממחלות כרוניות או כאלו עם מערכת חיסון מוחלשת. הפטריות הגורמות לדלקת ריאות עשויות להימצא באוויר, באדמה או בצואה, והן משתנות בהתאם למיקום הגיאוגרפי.

נגיפים (כולל נגיף הקורונה COVID 19) – חלק מהנגיפים הגורמים להצטננות ושפעת עלולים לגרום לדלקת ריאות. נגיפים הם הגורם השכיח ביותר לדלקת ריאות בקרב ילדים מתחת לגיל 5. דלקת ריאות נגיפית היא בדרך כלל קלה, אבל במקרים מסוימים היא יכול להיות להוביל לתסמינים חמורים, כמו במקרה של נגיף הקורונה (SARS CoV2).

דלקת ריאות הנרכשת בבית חולים (Hospital acquired pneumonia)

יש אנשים שנדבקים בדלקת ריאות במהלך אשפוז בגלל מחלה אחרת. דלקת ריאות שנרכשה בבית חולים יכולה להיות קשה מכיוון שהחיידקים הגורמים לה עשויים להיות עמידים יותר לאנטיביוטיקה ומכיוון שהאנשים שחולים בה כבר חולים במחלה אחרת מראש. אנשים המחוברים למכונות הנשמה, המשמשות לעתים קרובות ביחידות טיפול נמרץ, נמצאים בסיכון גבוה יותר לדלקת ריאות מסוג זה.

דלקת ריאות הנרכשת במוסדות רפואיים (Health care associated pneumonia)

דלקת ריאות הנרכשת במוסדות רפואיים היא זיהום חיידקי המתרחש אצל אנשים החיים במוסדות סיעודיים או המקבלים טיפול במרפאות חוץ, כולל מכוני דיאליזה. כמו דלקת ריאות שנרכשה בבית חולים, דלקת ריאות שנרכשה במוסד רפואי יכולה להיגרם על ידי חיידקים עמידים יותר לאנטיביוטיקה.

דלקת ריאות תשניקית (אספירציה)

דלקת ריאות תשניקית מתרחשת כאשר אדם שואף מזון, שתייה, קיא או רוק לריאותיו. תשניק מתרחש בסבירות גבוהה יותר אם קיים גורם הפוגע ברפלקס ההקאה (gag reflex) התקין, כגון פגיעה מוחית, הפרעת בליעה, או שימוש מוגזם באלכוהול או בסמים.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות של דלקת ריאות?

דלקת ריאות יכולה להתפתח אצל כל אחד, אך שתי קבוצות הגיל בסיכון הגבוה ביותר הן ילדים בני שנתיים ומטה ומבוגרים מעל גיל 65.

גורמי סיכון אחרים כוללים:

מאושפזים – אדם נמצא בסיכון גבוה יותר לדלקת ריאות אם הוא מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ בבית חולים ובמיוחד אם הוא מונשם.

מחלה כרונית – קיים סיכוי גבוה יותר לחלות בדלקת ריאות אם יש לאדם רקע של אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) או מחלות לב.

עישון – עישון פוגע בהגנה הטבעית של הגוף מפני החיידקים והנגיפים הגורמים לדלקת ריאות.

מערכת חיסונית מוחלשת או מדוכאת – חולי איידס, מושתלי איברים, או אנשים שקיבלו כימותרפיה או סטרואידים לטווח ארוך נמצאים בסיכון.

צפו בפרופ' מרדכי קרמר בראיון לתוכנית בקו הבריאות על מחלת הCOPD

אילו סיבוכים יכולים להיות לדלקת ריאות?

גם עם הטיפול, אנשים הסובלים מדלקת ריאות, במיוחד אלו בקבוצות סיכון, עשויים לחוות סיבוכים, כולל:

האם וכיצד אפשר למנוע דלקת ריאות?

הצעדים הבאים עשויים לסייע במניעת דלקת ריאות:

חיסון נגד דלקת ריאות פנאומוקוקלית – קו ההגנה הראשון נגד דלקת ריאות הוא להתחסן. ישנם מספר חיסונים שיכולים לסייע במניעת דלקת ריאות.

שני החיסונים הנפוצים ביותר הם פרוונר 13 ופנאומווקס 23, ושניהם מסייעים בהגנה מפני דלקת ריאות ודלקת קרום המוח הנגרמת על ידי חיידקים פנאומוקוקליים. הרופא יכול לומר איזה מהם עשוי להיות מתאים יותר המטופל.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ על חיסונים אלו לילדים מתחת לגיל שנתיים, מבוגרים מעל גיל 65 ולאנשים בגילאי שנתיים עד 64 שנים עם מצבים כרוניים המגבירים את הסיכון לדלקת ריאות.

חיסון לשפעת – לעיתים קרובות דלקת ריאות יכולה להיות סיבוך של שפעת, לכן יש להקפיד גם לקבל חיסון שפעת שנתי. ה-CDC ממליץ שכל הילדים והמבוגרים מגיל 6 חודשים ומעלה יחוסנו, במיוחד אלה שעלולים להיות בסיכון לסיבוכי שפעת.

חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה B (HiB) – חיסון זה מגן מפני חיידק המופילוס העלול לגרום לדלקת ריאות ודלקת קרום המוח. ה-CDC ממליץ על חיסון זה לכל הילדים מתחת לגיל 5, מבוגרים הסובלים ממצבים בריאותיים מסוימים ולאנשים שעברו השתלת מוח עצם.

על פי המכון האמריקאי הלאומי לבריאות (NIH) חיסונים נגד דלקת ריאות לא ימנעו את כל המקרים, אבל לאדם מחוסן, גם אם יידבק, סביר שתהיה מחלה קלה וקצרה יותר וכן סיכון נמוך יותר לסיבוכים.

הקפדה על היגיינה – כדי להגן מפני זיהומים בדרכי הנשימה המובילים לעיתים לדלקת ריאות, יש לשטוף ידיים באופן קבוע או להשתמש במחטא ידיים על בסיס אלכוהול.

הפסקת עישון – עישון פוגע בהגנה הטבעית של הריאות מפני זיהומים.

חיזוק מערכת החיסון – חשוב להקפיד על שינה מספקת, לבצע פעילות גופנית באופן קבוע ולשמור על תזונה בריאה.

כיצד מאבחנים דלקת ריאות?

הרופא יבצע בדיקה גופנית, כולל האזנה לריאות בעזרת סטטוסקופ כדי לבדוק אם קיימים קולות לא תקינים כלשהם היכולים לרמז על דלקת ריאות.

אם יש חשד לדלקת ריאות, הרופא עשוי להמליץ ​​על הבדיקות הבאות:

• צילום חזה – יכול לעזור לרופא לאבחן דלקת ריאות ולקבוע את היקף הזיהום ומיקומו. עם זאת, צילום חזה לא יכול לומר לרופא איזה סוג חיידק גרם לדלקת ריאות.
• מדידת סטורציה – על מנת למדוד את רמת החמצן בדם שכן דלקת ריאות יכולה למנוע מהריאות להעביר מספיק חמצן לזרם הדם.
• בדיקת כיח – דגימת נוזל מהריאות (כיח) נלקחת לאחר שיעול עמוק ועוברת בירור מעבדתי על מנת לעזור לאתר את הגורם לזיהום.
• בדיקת דם – בדיקות דם משמשות לאישור זיהום ולניסיון לזהות את סוג האורגניזם הגורם לזיהום. עם זאת, זיהוי מדויק לא תמיד אפשרי.

הרופא שלך עשוי להזמין בדיקות נוספות לאנשים מעל גיל 65, לאלו המאושפזים בבית חולים, או לאנשים המתייצגים עם תסמינים חמורים או מצבים רפואיים כרוניים,
בדיקות אלה עשויות לכלול:

• סריקת CT – אם דלקת ריאות לא חולפת בפרק הזמן הצפוי לאחר קבלת טיפול, הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקת CT חזה כדי לקבל תמונה מפורטת יותר של הריאות.
• תרבית נוזל פלוארלי – דגימת נוזלים הנלקחת מהחלל המקיף את הריאות (חלל הפלאורה) על ידי החדרת מחט בין הצלעות. דגימה זו יכולה לסייע בקביעת סוג הזיהום.

בסרטון: פרופ' נתן פלד על  גילוי מוקדם באמצעות בדיקות CT

מהו הטיפול בדלקת ריאות?

הטיפול בדלקת ריאות מורכב מריפוי הזיהום עצמו וממניעת סיבוכים. אנשים שיש להם דלקת ריאות שנרכשה בקהילה בדרך כלל יכולים להיות מטופלים בבית באמצעות תרופות פומיות (כדורים).

למרות שרוב התסמינים מוקלים לאחר מספר ימים או שבועות, תחושת העייפות יכולה להימשך חודש או יותר.

טיפולים ספציפיים תלויים בסוג וחומרת דלקת הריאות, בגיל המטופל ובמצב הרפואי הבסיסי.

האפשרויות כוללות:

טיפול תרופתי

אנטיביוטיקה – תרופות אלו משמשות לטיפול בדלקת ריאות חיידקית. ייתכן שייקח זמן לזהות את סוג החיידקים הגורמים לדלקת הריאות ולבחור את האנטיביוטיקה הטובה ביותר לטיפול בה. אם התסמינים לא משתפרים, הרופא עשוי להמליץ ​​על אנטיביוטיקה אחרת.

תרופה נגד שיעול – ניתן להשתמש בתרופה זו להרגעת השיעול כדי לאפשר למטופל לנוח. מכיוון שהשיעול עוזר לשחרר ולהעביר נוזלים מהריאות, מומלץ לא להעלים את השיעול לחלוטין.

משככי כאבים ותרופות להורדת חום – ניתן לקחת תרופות אלה לפי הצורך. הן כוללות תרופות כמו איבופרופן (אדוויל ונורופן) ופרצטמול (אקמול).

אשפוז

ייתכן שיהיה צורך באשפוז אם המטופל:

• מעל גיל 65
• מבולבל (שינויים מנטליים)
• סובל מפגיעה בתפקוד הכלייתי
• עם לחץ דם סיסטולי נמוך מ-90 מילימטר כספית או לחץ דם דיאסטולי נמוך מ-60 מ"מ כספית
• נושם מעל 30 נשימות בדקה
• נזקק לסיוע בנשימה
• עם טמפרטורת הגוף נמוכה מהרגיל
• עם דופק נמוך מ-50 פעימות לדקה או גבוה מ-100 פעימות לדקה

ייתכן שיהיה צורך באשפוז ביחידה לטיפול נמרץ אם המטופל נזקק למכונת הנשמה או אם התסמינים שלו חמורים במיוחד.

ילדים עשויים להתאשפז אם הם:

• צעירים מגיל חודשיים
• רדומים או מנומנמים יתר על המידה
• מתקשים לנשום
• עם רמות חמצן נמוכות בדם
• נראים מיובשים

מקורות: MayoClinic | HealthLine | WebMD

שאלות ותשובות בנושא

מהן נאדיות הריאה?

מה ההבדל בין דלקת ריאות לבין ברונכיטיס?

כמה אנשים עם COVID-19 (קורונה) יחלו בדלקת ריאות?

מה חשוב לדעת לגבי דלקת ריאות אצל ילדים?

האם לדלקת ריאות בהריון יכולים להיות סיבוכים מיוחדים?