אק"ג – אלקטרוקרדיוגרם

אלקטרוקרדיוגרמה היא בדיקה בה האותות החשמליים המופקים מהלב בכל רגע נתון מתועדים.

מדובר בבדיקה המבוצעת באופן שכיח, אשר משמשת לאיתור מהיר ומעקב אחר פתולוגיות לבביות.

הבדיקה זמינה, זולה ולא כרוכה בהסבת כאב עבור המטופל.

אלקטרוקרדיוגרמה, הנקראת גם אק"ג, נעשית לעתים קרובות במרכזי בריאות קהילתיים, במרפאות או בבתי החולים.

מכשירי האק"ג נחשבים כציוד בסיסי במקומות בהם ניתן שירות רפואי.

כיום, בשל הטכנולוגיה המתקדמת חלק מהמכשירים האישיים, כגון שעונים חכמים ומכשירי סלולר מציעים ניטור אק"ג אישי ורציף.

מהי בדיקת אק"ג?

אלקטרוקרדיוגרמה (ECG) היא אחת הבדיקות הפשוטות והמהירות ביותר המשמשות להערכת הלב.

אלקטרודות קטנות וצבעוניות, המצופות מדבקות פלסטיק, מונחות בנקודות מגדרות מראש על אזור בית החזה, הידיים והרגליים, ומחוברות למכשיר האק"ג באמצעות חוטי עופרת.

לאחר מכן הפעילות החשמלית של הלב נמדדת, מועברת למחשב ומודפסת.

אותות חשמליים המתרחשים בלב בשגרה מצביעים על התכווצויות של חלקי הלב השונים.

התכווצויות אלה מאפשרות בתורן שמירה על זרימת הדם לחלקי הגוף באופן תדיר וסדיר.

באמצעות בדיקת האק"ג מתקבל פלט המתעד את האותות הללו, ומאפשר מבט על מהירות פעימות הלב, סוג הקצב שלהן (יציבות או לא סדירות), ועל העוצמה והתזמון של האותות החשמליים.

שינויים באק"ג יכולים להעיד על מספר רב של פתולוגיות הקשורות ללב.

באילו מצבים רפואיים יש לבצע בדיקת אק"ג?

אלקטרוקרדיוגרמה היא בדיקה לא כואבת ולא פולשנית שעוזרת באבחון בעיות לב נפוצות רבות.

אנשי צוות רפואי עשויים להשתמש באק"ג בכדי לקבוע או לזהות מצבים לבביים רבים הכוללים:

• קצב לב לא סדיר (הפרעות קצב).
• מחלות לבביות אשר הותירו נזק קבוע.
• עורקים חסומים או מוצרים בלב, מצב המתרחש במחלת עורקים כליליים.
• מעקב אחר יעילות טיפולים מסוימים במחלות לב, כגון קוצב לב.

מצבים נוספים בהם תבוצע בדיקת אק"ג הנם כאשר מטופלים יתייצגו עם תסמינים הכוללים:

• כאבים בחזה.
• סחרחורת, תחושת חוסר שיווי משקל או בלבול.
• דפיקות לב.
• דופק מהיר.
• קוצר נשימה.
• חולשה, עייפות או ירידה ביכולת ביצוע פעילות גופנית.

איגוד הלב האמריקאי לא ממליץ להשתמש באק"ג בכדי להעריך מבוגרים הנמצאים בסיכון נמוך למחלות קרדיווסקולריות (המערבות את מערכת הלב) שלא מתלוננים על תסמינים מתאימים.

עם זאת, במידה ולמטופל קיימת היסטוריה רפואית משפחתית של מחלות לב, הרופא המטפל עשוי לבצע בדיקת אק"ג כבדיקת סקר, גם אם אין למטופל תסמינים כלל.

אם התסמינים מופיעים לסירוגין, ונוטים להופיע רק כאשר המטופל מבצע פעילות גופנית או במצבים מסוימים אחרים, ייתכן והממצאים לא יתגלו במהלך בדיקת האק"ג.

במצבים אלו הרופא המטפל עשוי להמליץ ​​על ניטור אק"ג מרחוק או לחילופין ביצוע אק"ג מתמשך (שתי בדיקות שיפורטו בהמשך).

הבדיקה מתבצעת גם כחלק מבדיקת מיפוי לב.

אילו סוגי בדיקות אק"ג קיימות?

שלושת הסוגים העיקריים של אק"ג כוללים:

אק"ג במנוחה – המטופל שוכב במהלך הבדיקה בזמן שהאותות החשמליים המופקים מהפעילות הלבבית נרשמים באמצעות ניטור הנעשה על ידי האק"ג.

סוג זה של אק"ג אורך בדרך כלל בין 5 ל-10 דקות.

מבחן מאמץ – בדיקה זו משמשת לתיעוד הפעילות הלבבית החשמלית במהלך ביצוע פעילות גופנית מאומצת.

המטופל יתבקש לרכוב על אופני כושר או לבצע הליכה על הליכון אשר במהלכן יהיה מחובר לאלקטרודות האק"ג וינוטר.

סוג זה של אק"ג אורך כ-15 עד 30 דקות.

אק"ג אמבולטורי – בשמו הנוסף הולטר אק"ג, הנה בדיקה המתבצעת כאשר המטופל נושא מכשיר הקלטה נייד בתצורת אק"ג למשך 24 שעות לפחות.

בזמן הניטור המטופל חופשי לעשות כל פעילות שגרתית. סוג זה של אק"ג משמש עבור מטופלים אשר התסמינים הלבביים מופיעים לסירוגין וכאשר לא התגלה מצב לא תקין בעת ביצעו בדיקת אק"ג במנוחה.

בנוסף, אוכלוסייה נוספת של מטופלים אשר יבצעו הולטר אק"ג הינה מטופלים שחוו התקף לב.

מטופלים אלה ינוטרו על מנת להבטיח תפקוד לבבי תקין.

במהלך הבדיקה המטופל יתבקש לבצע רישום מסודר ביומן הכולל את שעת התסמינים ואופיים בכדי שניתן יהיה להשוות לאחר מכן עם קבלת פלט האק"ג.

רשם אירועים (EVENT RECORDER) – מטופלים שאינם חווים תסמינים באופן תדיר עשויים לבצע בדיקה באמצעות רשם אירועים.

זהו מכשיר הדומה בפעילותו להולטר אק"ג ומתעד את הפעילות החשמלית של הלב בדיוק רק כאשר מופיעים תסמינים.

ישנם מכשירים המופעלים בצורה אוטומטית כאשר הם מזהים הפרעת קצב, בעוד מכשירים אחרים דורשים מהמטופל ללחוץ על כפתור עם הופעת תסמינים.

בעת השימוש ניתן לשגר את המידע לרופא המטפל ישירות מבלי לחכות לתוצאות הסופיות ולהקלטה המלאה.

מכשיר לופ-ריקורדר לניטור קצב הלב (LOOP RECORDER) – מכשיר זה מושתל בגוף המטופל, מתחת לעור באזור בית החזה.

המכשיר מבצע אק"ג באופן רציף מרחוק לאורך זמן ממושך.

המכשיר יושתל במטופלים עם חשד גבוה לאי סדירות בקצב הלב שיכולה לגרום להתעלפות או דפיקות לב בלתי מוסברות.

כיצד מומלץ להתכונן לבדיקת אק"ג?

על המטופל לוודא כי הרופא המטפל מכיר את התרופות השגרתיות אותן המטופל נוטל, וזאת מכיוון שתרופות מסוימות עלולות להשפיע על תוצאות הבדיקה. כמו כן, אין להתאמן או לשתות מים קרים בסמוך לביצוע בדיקת האק"ג, מכיוון שפעולות אלו עלולות לגרום לתוצאות שגויות.

כיצד מבוצעת הבדיקה?

אק"ג (ECG) מבוצע במסגרות רפואיות רבות הכוללות מרפאה קהילתית, קליניקה פרטית, טיפול חירום במסגרת נסיעה באמבולנס או במסגרת אשפוז בבית חולים.

שלבי הבדיקה עשויים להשתנות בהתאם למצב הבריאותי הבסיסי של המטופל, אך בדרך כלל בדיקת האק"ג תבוצע באופן הבא:

המטופל יתבקש להסיר בגדים מהמותניים ומעלה, בעוד מבצע הבדיקה יבטיח את פרטיות המטופל על ידי כיסויו בסדין או חלוק וחשיפת העור הדרוש בלבד.

בנוסף, המטופל יתבקש להסיר כל תכשיט או חפצים אחרים שעלולים להפריע לבדיקה.

המטופל יתבקש לשכב על הגב על גבי מיטת הבדיקה.

במהלך הבדיקה המטופל יתבקש לשכב בשקט, מבלי לזוז או לדבר בכדי שהבדיקה תהיה מהימנה ואיכותית.

במידה והחזה, הידיים או הרגליים שעירים מאוד, הטכנאי עשוי לגלח או לגזור קווצות קטנות של שיער, לפי הצורך, כדי שהאלקטרודות ייצמדו לעור במגע ישיר.

אלקטרודות יחוברו לחזה, לזרועות ולרגליים.

חוטי ההובלה יחוברו לאלקטרודות.

בשלב זה הטכנאי עשוי להזין מידע מזהה אודות המטופל על גבי צג האק"ג.

מכשיר האק"ג יופעל ויבצע את הניטור החשמלי.

לאחר השלמת הניטור הלבבי, הטכנאי יסיר את האלקטרודות מהעור.

הניטור הלבבי יועבר לרופא לפענוח תוצאות הבדיקה והממצאים יועברו למטופל.

מהם הסיכונים הכרוכים בבדיקה זו?

אק"ג הנה בדיקה בטוחה אשר לא טומנת בחובה סיכונים ידועים.

אנשים מסוימים עשויים להיות אלרגיים או בעלי רגישות לדבק שבאמצעותן האלקטרודות מחוברות לבית החזה, דבר העלול לגרום לאדמומיות מקומית של העור שחולפת תוך זמן קצר.

מהן האבחנות אליהן ניתן להגיע באמצעות אק"ג?

כאמור, בדיקת האק"ג מבוצעת כחלק מאבחון בעיות לבביות שונות.

בעיות אלה כוללות:

הגדלה של הלב.

מומי לב מולדים המערבים את מערכת ההולכה (המערכת החשמלית).

קצב לב לא תקין (הפרעת קצב) – פעימות לב מהירות, איטיות או לא סדירות.

נזק לבבי הנוצר כאשר אחד מעורקי הלב חסומים (מחלת לב כלילית).

אספקת דם לקויה ללב.

מיקום לא תקין של הלב.

מצבים דלקתיים לבבים – דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) או שריר הלב (מיוקרדיטיס).

דום לב עבור מטופל המנוטר במהלך אשפוז.

חוסר איזון בכימיקלים בדם (אלקטרוליטים) השולטים בפעילות הלב.

התקפי לב קודמים.

יש לציין כי במידה ומחלת הלב לא משפיע על הפעילות החשמלית ייתכן ותוצאת האק"ג תהיה תקינה. במקרים אלו מומלץ לבצע בדיקות אחרות אשר להביא לאבחנה בצורה הטובה ביותר.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא קרדיולוגיה

שאלות ותשובות בנושא

האם ניתן לחזור לשגרה רגילה לאחר ביצוע בדיקת אק"ג?

מה ההבדל בין אק"ג לאקו לב?

כיצד ניתן להתכונן לבדיקת אק"ג?

האם בדיקת האק"ג מספקת מידע אודות לחץ הדם?

מהי תוצאת אק"ג תקינה?