אלרגיה לחתולים

מדיקו > מדריכים > אלרגיות > אלרגיה לחתולים
אלרגיה לחתולים
זמן החלמה: אלרגיה אינה ניתנת לריפוי אך ישנן דרכים להקל על הסובלים ממנה
תסמינים: נזלת כרונית, התעטשויות, דמעות, שיעול. לעתים פריחה עורית וקשיי נשימה ובליעה

מדריך אלרגיה לחתולים

אלרגיה לחתולים, בניגוד לאמונה הרווחת בקרב הציבור, היא איננה לפרווה עצמה של החתולים אלא לחלבון מסוים המופרש בריר שלהם. החלבון המעורר את התגובה האלרגית מגיע אל הפרווה של החתול כאשר הוא מלקק את פרוותו ומשם במגע בינו לעורם של בני האדם. לפעמים אפילו שהייה עם חתול באותו חדר ללא מגע ישיר עמו עלול להוביל לתחילתו של התקף אלרגיה אצל מי שרגיש.

סטטיסטית, מדובר בתופעה נפוצה מאוד. על פי הערכות שונות, כ-10 עד 30 אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלת מאלרגיה לחתולים.

מה היא אלרגיה?

אלרגיה היא בעצם שגיאה בזיהוי של מערכת החיסון. כלומר, הגוף מזהה בטעות חומרים תמימים ובלתי מזיקים כמחוללי מחלה המסוכנים לנו ולכן מייצר נוגדנים כדי לתקוף אותם. הנוגדנים "מסמנים" את אותם חומרים עם חומר שנקרא היסטמין. כתוצאה מכך נוצרת בגוף תגובה דלקתית, שמובילה לתסמינים של אלרגיה. תסמיני האלרגיה יכולים להיות מגוונים בחומרתם ולנוע בין התעטשויות ועיניים דומעות לבין התקף אסתמה וקושי מסכן חיים בנשימה ובליעה.


איזה רכיב אצל החתול גורם לאלרגיה?

כאמור, בניגוד לתפיסה השכיחה הגורם לאלרגיה אינו הפרווה של החתול אלא חלבון בריר שלו, שנישא על הפרווה כאשר הוא מתלקק. החלבון העיקרי הגורם לתגובה האלרגית נקרא Fel d 1. אלרגן זה יכול להימצא גם בזיעה, בשתן ובתאי עור יבשים של החתול. הם נוטים להידבק למשטחים כמו בגדים, וילונות ושטיחים לתקופה ארוכה של 6-9 חודשים ואף נישאים באוויר.


מי נמצא בסיכון מוגבר לפתח אלרגיה לחתולים?

בעלי היסטוריה משפחתית לאלרגיה – אנשים שידוע כי בני משפחתם אלרגיים לחתולים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אלרגיה כזו בעצמם, שכן היסטוריה משפחתית מצביעה על סבירות גבוהה יותר שהרגישות עלולה להיות גנטית ולעבור בתורשה.


סביבה סטרילית מדי – הוכח מחקרית כי ילדים בגיל הרך שגדלו בסביבה סטרילית מדי ולא נחשפו למגוון של מיקרואורגניזמים וזיהומים נטו יותר לפתח אלרגיות, לעומת ילדים שגדלו בתנאי כפר ונחשפו יותר לבעלי חיים. בשנים הראשונות לחייו לומד הגוף מה מהווה חלק ממנו ומה מסכן את בריאותו, לכן חשיפה לחתולים בשנת החיים הראשונה עשויה לפתח סבילות חיסונית כלפי האלרגן ולהגן מפני התפתחות של אלרגיה בעתיד.


כיצד מאבחנים אלרגיה לחתולים?

אבחון אלרגיה לחתולים יעשה לרוב על-ידי אלרגולוג, כלומר רופא שעוסק באלרגיות.

בשלב הראשון, הרופא יתשאל את המטופל בנוגע להיסטוריה הרפואית שלו ושל משפחתו בהקשר של אלרגיה ויבדוק עמו מה הוביל אותו לחשוד שמדובר באלרגיה ולא מחולל מחלה אחר.

בשלב השני תיעשה בדיקה לזיהוי התגובה האלרגית. הבדיקה יכולה להיעשות באחת משתי דרכים: באמצעות דגימת דם או בתבחין עורי. במקרה שהוחלט לעשות תבחין עורי, תיבדק תגובת הגוף למספר של אלרגנים אפשריים באמצעות הזרקת טיפות בודדות של האלרגן בשכבות העליונות של העור (ללא דימום). התנפחות של נקודת ההזרקה תעיד על תגובה אלרגית לחומר שהוזרק באותו מיקום. אורך הבדיקה כ-15 דקות עד לקבלת התוצאות.

יש לציין כי האבחון עצמו אינו יכול להעיד בהכרח על חומרת האלרגיה שתתפתח בעת חשיפה לאלרגן בתנאיי סביבה בשטח, כלומר מחוץ לבדיקה המבוקרת במרפאה.


מה הם תסמיני האלרגיה לחתולים?

התסמינים הנפוצים יותר של אלרגיה זו כוללים:

  • נזלת כרונית
  • התעטשויות
  • דמעות
  • שיעול

במקרים חמורים התסמינים עלולים לכלול גם פריחה על הפנים ולעתים אף קוצר נשימה.


איך מטפלים באלרגיה לחתולים?

אמנם בלתי אפשרי "לרפא" אלרגיה בכלל ואלרגיה לחתולים בפרט, אבל קיימות מספר דרכים שיכולות להקל על חייהם של מי שסובל מתסמיניה:

נטילת תרופות אנטי-היסטמיניות – מדובר בקבוצה של תרופות, שמונעות את התגובה הדלקתית של האלרגנים באמצעות חסימת קולטני ההיסטמין של הגוף. נטילתן לפני מגע עם האלרגן מסייעת במניעת התגובה האלרגית ונטילתן בתחילת התגובה עשויה להפחית את תסמיניה. על אף זאת, נטילת תרופות אנטי-היסטמיניות באופן קבוע לטווח ארוך עלולה לפתח תופעות לוואי.


טיפול אימונותרפי – טיפול בו מזריקים בזריקה תת-עורית לזרוע את האלרגניים שמגיעים מגופו של החתול כדי לייצר חשיפה מבוקרת של מערכת החיסון לאלרגן. מתחילים בתדירות של אחת לשבוע במשך תקופה של 4-6 חודשים ולאחר מכן אחת לחודש. השאיפה היא שהחשיפה ההדרגתית תפחית את הרגישות של מערכת החיסון אליהם.


הימנעות ממגע עם החתול – אפשר להימנע או לכל הפחות להפחית את המגע עם האלרגן באמצעות ניקוי הבית לעתים קרובות: משטחים, ספות, וילונות וכו'. בנוסף, מומלץ לסרק את החתול לעתים קרובות כדי שפרוותו לא תתפזר ברחבי הבית. אפשר גם לנסות למנוע מהחתול להיכנס לחדרים מסוימים בבית, לדוגמה לחדר השינה של האדם האלרגי.

שאלות ותשובות בנושא

האם רק מי שבא במגע ישירות עם חתול עלול לפתח אלרגיה?

לא. גם אנשים שלעולם לא נחשפו ישירות לחתולים עלולים לפתח אלרגיה באמצעות מגע עם בעלי חתולים, שהאלרגן נדבק לבגדיהם.

האם ישנם גזעי חתולים שפחות מעודדים תגובת אלרגית?

כל החתולים מייצרים בריר שלהם את החלבון שגורם לאלרגיה, אבל לגזעי חתולים עם פרווה קצרה מאוד או ללא פרווה בכלל, לדוגמה חתול ספינקס, יש נטייה להתלקק פחות ולכן הסיכוי להיחשף לאלרגן פחותה באופן יחסי. על אף זאת, גם חשיפה לכמות קטנה יכולה לגרום לאלרגיה והדרך היחידה לדעת היא ניסוי וטעייה.

האם חתול מסורס מייצר פחות אלרגן?

כן, מחקרים מצאו כי חתולים זכרים שאינם מסורסים מייצרים יותר מהחלבון שיוצר את התגובה האלרגית בהשוואה לחתולים שכן סורסו. ישנה השערה לפיה החלבון קשור איכשהו לפעילות ההורמונלית המינית של החתול, אך כרגע לא ברור כיצד.

האם רחיצת החתול עוזרת להפחית אלרגיה?

על אף שרחצה מפחיתה את רמת החלבון האלרגני הנמצאת על עורו של החתול, זה פתרון לא יעיל בשל העובדה שרמות החלבון חוזרות לנורמה תוך יומיים וחתולים אינם אוהבים אמבטיות. סירוק החתול הוא פתרון יעיל יותר מרחצה.

האם אפשר לאמץ חתול על אף האלרגיה?

אין המלצה רפואית גורפת לשאלה זו. על כל אדם ואדם לעשות את השיקולים הפרטיים שלו בנושא, כמו מה היא חומרת תסמיני האלרגיה המופיעים אצלו והאם יש לו בהישג יד אמצעים להקל עליו מספיק כדי לחיות באושר עם חתול.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il