OCT – הדמיה אופטית של הרשתית

OCT, או הדמיה אופטית של הרשתית, היא שיטת הדמיה המשמשת ליצירת תמונה של החלק האחורי של העין, שנקרא גם הרשתית. הבדיקה עושה שימוש במכשיר שמסוגל לייצר תמונה על ידי גלי אור, בדומה לבדיקת אולטרסאונד שעושה שימוש בגלי קול. בצורה זו ניתן לבצע מדידה של כמות האור המשתקף מהרשתית ועצב הראייה. הדמיה אופטית של הרשתית מאפשרת למדוד את עובי הרשתית ולראות את השכבות השונות שמרכיבות אותה, וכך לסייע באבחון מהיר של בעיות שונות. הבדיקה אינה פולשנית, ולא כוללת שימוש בקרינה מייננת כדוגמת בדיקת CT או צילומי רנטגן, מה שהופך אותה לכלי בטוח לשימוש ומתאים גם לילדים או נשים בהיריון.

איך עובדת בדיקת הדמיה אופטית של הרשתית?

הדמיה אופטית של הרשתית עושה שימוש בקרן לייזר בעלת עוצמה נמוכה, שפולטת אור לכיוון הרשתית. הרשתית מחזירה אור חזרה לכיוון מצלמה מיוחדת של המכשיר, שיוצרת תמונה של שכבות הרשתית על סמך כמות האור שחזרה.

מתי משתמשים בבדיקת הדמיה אופטית של הרשתית?

האופטומטריסט או רופא העיניים עשויים להמליץ ​​על הדמיה אופטית של הרשתית אם אדם מעל גיל מסוים או במידה והוא נמצא בסיכון לפתח מחלות עיניים מסוימות.

רופאי עיניים עושים שימוש נרחב בבדיקת הדמיה אופטית של הרשתית, מכיוון שהיא מסייעת באבחון מהיר של מגוון מצבים ומחלות עיניים. חלק מהמצבים הללו כוללים:

גלאוקומה – גלאוקומה היא מונח כללי המשמש לתיאור קבוצה של הפרעות עיניים הפוגעות בעצב הראייה. באופן כללי גלאוקומה היא מחלה נפוצה בה נוזלים מצטברים בעין, גורמים ללחץ תוך עיני וכך ופוגעים בעצב הראייה באופן הדרגתי. זוהי הצורה הנפוצה ביותר של נזק לעצב הראייה המוביל לאובדן ראייה. גלאוקומה נפוצה בעיקר מגיל 60, אך יכולה להופיע בכל גיל. הפגיעה בראייה נעשית בצורה הדרגתית כך שלעתים לא ניתן לחוש בה, וכך קורה שהגלאוקומה מתגלה בשלב מתקדם יחסית. גלאוקומה לא מטופלת עלולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בראייה ואף לעיוורון במקרים חמורים.

ניוון מקולרי הקשור לגיל – ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) הוא מצב שכיח המשפיע על המקולה, שהוא האזור בעין שאחראי קליטת מרכז שדה הראייה. במידה ומתרחש ניוון של המקולה, שדה הראייה המרכזי נפגע. המחלה מופיעה החל מגיל 50, והיא אינה גורמת לעיוורון מוחלט, אך יכולה להקשות על פעילויות יומיומיות כמו קריאה וזיהוי פנים.

הניוון יכול להתקדם בצורה איטית, מצב הנקרא ניוון יבש, או בצורה מהירה, מצב הנקרא ניוון רטוב. ללא טיפול, הפגיעה בראייה כתוצאה מניוון מקולרי עלולה להחמיר.

הסיבה המדויקת להתפתחות הניוון אינה ידועה, אך קיימות השערות שהמצב קשור לעישון, לחץ דם גבוה, עודף משקל והיסטוריה משפחתית של ניוון מקולרי.

רטינופתיה הקשורה לסוכרת – רטינופתיה היא מחלה של הרטינה, הרשתית, שהיא הרקמה הרגישה לאור בחלק האחורי של העין. רטינופתיה סוכרתית היא סיבוך של מחלת הסוכרת שנגרם בעקבות נזק לכלי הדם המזינים את הרשתית, ובעקבות כך אספקת הדם לרשתית נפגעת ונוצרת פגיעה בראייה. בהתחלה, רטינופתיה סוכרתית עלולה שלא לגרום לתסמינים או רק לבעיות ראייה קלות, אך אם היא לא מטופלת הראייה עלולה להיפגע עד כדי עיוורון. הסבירות לפתח רטינופתיה סוכרתית עולה ככל שמחלת הסוכרת ממושכת יותר, וככל שרמות הסוכר של אדם גבוהות ולא מאוזנות.

בצקת מקולרית ברשתית – בצקת מקולרית ציסטואידית (CME) היא מצב המתרחש כאשר כלי דם ברשתית דולפים ונוזל נכנס לתוך חלק של העין הנקרא מקולה. המקולה היא חלק מהרשתית, שהיא שכבת רקמה בחלק האחורי של העין, זהו החלק בעין שעוזר לראות צבע ופרטים עדינים. דליפת הנוזלים לתוך המקולה עלולה לגרום להצטברות נוזלים המובילה את המקולה להתנפח, והנפיחות שנוצרת כתוצאה מכך נקראת בצקת.

בצקת מקולרית עלולה לגרום לראייה מטושטשת ולשינויים באופן שבו אדם רואה צבעים. לאורך זמן, פגיעה במקולה עלולה להוביל לפגיעה בשדה הראייה המרכזי, שהוא האזור שאדם יכול לראות כאשר הוא מסתכל ישר קדימה.

הגורמים השכיחים ביותר לבצקת מקולרית הם רטינופתיה סוכרתית וניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD).

קרום אפי-רטינלי – קרום אפי-רטינלי, או כיווץ מקולרי, מתרחש כאשר נוצרים קמטים או בליטות על גבי המקולה בעקבות צמיחת תאים סביבה כך שהם מושכים אותה וגורמים לעיוות הצורה שלה. המקולה חייבת לשכב כאשר היא שטוחה על גבי החלק האחורי של העין כדי לפעול כראוי, וכאשר המקולה מתקמטת או בולטת, הראייה עלולה להיפגע.

כאשר אדם סובל מכיווץ מקולרי הראייה עשויה להיות מטושטשת או גלית כך שעצמים ישרים יראו עקומים. בנוסף, ייתכן קושי להבחין בעצמים במרכז שדה הראייה, אך כיווץ מקולרי לא ישפיע על שדה הראייה ההיקפי.

חור מקולרי – חור מקולרי הוא רווח קטן הנפתח במרכז הרשתית, באזור המקולה.

בשלבים המוקדמים, חור מקולרי עלול לגרום לראייה מטושטשת ומעוותת. קווים ישרים עשויים להיראות גליים או קמורים, וייתכן קושי לקרוא אותיות קטנות.

לאחר זמן מה, ייתכן שכתם שחור קטן יופיע במרכז שדה הראייה, וייראה כמו טלאי חסר. חור מקולרי לא גורם לכאב והמצב לא מוביל לאובדן ראייה מוחלט.

בדרך כלל יש צורך בניתוח כדי לתקן את החור, כאשר לעתים קרובות הוא מצליח, אבל צריך לדעת שהניתוח עלול לגרום לסיבוכים מסוימים, ושהראייה לעולם לא תחזור להיות תקינה לחלוטין.

ניוון תאים קולטי אור – הרשתית היא החלק בעין שאחראי על קליטת האור, והיא עושה זאת בעזרת תאים מיוחדים המסוגלים להמיר גלי אור לאותות עצביים. התאים שעושים זאת נקראים מדוכים וקנים. המדוכים אחראיים על ראיית יום חדה וראיית צבעים, והקנים אחראיים על ראייה במצב של מיעוט אור ועל קליטת שדה הראייה ההיקפי. מחלת ניוון של קנים ומדוכים היא מחלה שמופיעה בגיל הרך, ומתחילה בפגיעה במדוכים, כך שתחילה נפגעת ראיית הצבעים וקיימת רגישות לאור. עם השנים המחלה מתקדמת ונגרמת פגיעה גם בראייה בלילה ובראייה הצדדית. המחלה לא ניתנת לריפוי אך ניתן להאט את התקדמותה בעזרת הימנעות מחשיפה לאור על ידי הרכבת משקפי שמש.

איך מתבצעת הבדיקה?

המטופל לא צריך לבצע הכנה מיוחדת בביתו לפני הבדיקה. ביום הביצוע של הבדיקה המטופל צפוי להגיע לבית החולים ולעבור הרחבת אישונים על ידי הזלפת טיפות מיוחדות לתוך העין. חצי שעה לאחר הזלפת הטיפות ניתן להתחיל את הבדיקה.

הבדיקה מתבצעת כאשר המטופל יושב ומניח את הסנטר על סד המחובר למכונה. המצלמה המיוחדת תסרוק עין אחת בכל פעם, כאשר המטופל יתבקש למקד את העין לכיוון נקודה צבעונית. במהלך הבדיקה המטופל עשוי לראות אור אדום מהמצלמה, אך הוא לא צפוי להסתנוור ושום עצם לא נוגע בעין במהלך הבדיקה כך שהיא אינה כואבת.

מהם הסיכונים של הדמיה אופטית של הרשתית?

אין סיכונים או תופעות לוואי הקשורות להדמיה אופטית של הרשתית, למעט אולי יובש או עייפות עיניים. לאחר הבדיקה צפויות מספר שעות של ראייה מטושטשת בעקבות הרחבת האישונים, ולכן מומלץ להצטייד במשקפי שמש ולהימנע מנהיגה לאחר הבדיקה. בכל מקרה, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ רפואי אם חווים כאבים בעין, טשטוש ראייה או בעיה בראיית צבעים לאחר ביצוע הבדיקה.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא רפואת עיניים

שאלות ותשובות בנושא

מהי הרשתית?

מהן המגבלות של הדמיה אופטית של הרשתית?

מי מבצע את הבדיקה?

כמה זמן אורכת הבדיקה?

האם צריך להגיע לבדיקה עם מלווה?

מהי הרחבת אישונים?