FNA- Fine Needle Aspiration (ביופסיה במחט)

ביופסיית FNA היא הליך פשוט, בטוח ואמין, אשר במהלכו נדגמת פיסת רקמה במחט דקה על מנת להעריך מאפיינים שונים שלה (בין היתר לבדוק חשד לממאירות וחריגות שונות).

ניתן לבצע ביופסיית FNA ממספר איברים, הנפוצים שבהם הם: בלוטת התריס, בלוטות לימפה ורקמת השד. במרבית המקרים אין צורך לבצע הכנות מקדימות טרם הבדיקה והיא אורכת כ-10 דקות.

לעיתים יש צורך בשימוש במכשיר הדמיה דוגמת מכשיר האולטרסאונד על מנת להכווין את המחט אל המיקום הנכון.

תוצאות הבדיקה מועברות לרופא המטפל לאחר בדיקת פתולוג.

לבדיקה סיכונים מינימליים (בעיקר נפיחות וכאב קל) והיא איננה מצריכה הליך החלמה והתאוששות לאחריה.

מדוע מבצעים ביופסיית FNA?

ביופסיה היא הליך בו נוטלים פיסת רקמה ממטופל מסיבות שונות על מנת להעריך את מבנה הרקמה, התאים המצויים בה וחריגות שונות (חריגות מבניות בסידור התאים והמרווחים ביניהם, חריגות בחלוקת התאים וחריגות בחומרים שונים המצויים ברקמה).

ביופסיית FNA, כפי שמרמז שמה (Fine Needle Aspiration), היא ביופסיה של פיסת רקמה קטנה הנלקחת במחט דקה וחלולה ונשלחת לבדיקה במעבדה.

בדיקת FNA נלקחת בדרך כלל מבלוטת התריס, השד או מבלוטות לימפה אך ניתן ליטול ביופסיית FNA כמעט מכל רקמה בגוף ובין היתר נדגמות ציסטות, גושים מוצקים ובלוטות מוגדלות.

בין הסיבות הנפוצות לנטילת ביופסיית FNA ניתן למנות:

ביופסיית בלוטת התריס – ביופסיה מבלוטת התריס ניטלת בדרך ככל על מנת לאבחן גושים וקשריות (Nodules) הנצפו בבלוטה בין אם על ידי מישוש של המטופל עצמו ובין אם נצפו במהלך בדיקה אצל הרופא המטפל.

קשריות הן נפוצות למדי בבלוטה וחוקרים רבים ניסו ללא הצלחה לגלות מהו הגורם להופעתן.

מטופלים הסובלים ממחלות שונות הקשורות לבלוטת התריס, כמו למשל מחלת האשימוטו, נמצאים בסיכון מוגבר לצמיחת קשריות בבלוטה ונשים נמצאות בסיכון מוגבר משמעותית בהשוואה לגברים.

מטופלים נוספים הנמצאים בסיכון מוגבר הם מטופלים אשר עברו בעבר טיפולי הקרנות לאזור הצוואר ומטופלים בעלי היסטוריה אישית ומשפחתית של קשריות בבלוטה וסרטן על סוגיו השונים.

אחוז קטן מכלל הקשריות הנבדקות מתגלות כסרטניות אך יש חשיבות עליונה באבחון מוקדם על מנת להתחיל לקבל טיפול בהקדם ולהגדיל את סיכויי ההחלמה.

חשוב לזכור! כי לא כל קשרית חשודה תידגם בביופסיית FNA וכי במקרים רבים ניתן להסתמך על בדיקת אולטרסאונד או CT, בשילוב עם בדיקות דם לאנזימי בלוטת התריס, על מנת לקבוע האם קשרית היא סרטנית. ביופסיית FNA מהווה בדרך כלל את השלב הבא באבחון לאחר בדיקות ההדמיה במידה והרופא המטפל אינו יכול לשלול בעזרתם את היותה של הקשרית סרטנית.

ביופסיית שד – לאורך חייה של אישה, עשויים להתפתח גושים שונים ברקמת השד.

רופא אשר חש בגוש חשוד אך חושב שמדובר בציסטה פשוטה, ייתכן ויישלח את המטופלת לבדיקת אולטרסאונד אשר תלווה בבדיקת FNA על מנת לאמת את החשד.

הבדיקה תאפשר וידוא של אופיו של הגוש ועצם שאיבת הציסטה תקל על כאב במידה ונוצר כזה על ידה.

במידה ומדובר על מטופלת צעירה, ייתכן וביופסיית FNA תהיה בדיקת הבחירה הראשונה בהתפתחות גוש חדש.

ביופסיית בלוטת לימפה – בלוטות לימפה מהוות חלק ממערכת הלימפה.

מערכת הלימפה היא רשת של בלוטות וצינורות דקים המובילים את נוזל הלימפה – נוזל שקוף המורכב מחלבונים ועודפי נוזלים מכלל חלקי הגוף.

הלימפה מהווה גם חלק חשוב ממערכת החיסון ובמלחמה במזהמים ובתאים פגומים.

בלוטות הלימפה מסננות את נוזל הלימפה ולוכדות תאי סרטן, ווירוסים וחיידקים.

עקב כך, מהוות בלוטות הלימפה את אחד מהאתרים הראשונים דרכם עוברת גרורה סרטנית במהלך התפשטותה.

בדיקת FNA של בלוטות לימפה מתרחשת בדרך כלל בבלוטות הלימפה הצוואריות על מנת לבדוק אם גידול התפשט אליהן מבלוטות הרוק.

סיבה נוספת לביצוע ביופסיה בבלוטות הלימפה היא אם זוהה מבנה חריג של בלוטה בהדמיית CT, MRI או אולטרסאונד.

איברים נפוצים נוספים הנדגמים הם הכבד, הריאות והעור.

הביופסיה מבוצעת במקרים בהם חושדים בהתפתחות ממאירות (למשל עקב נפיחות או גוש באזור מסוים), כאשר נמצא ממצא חשוד בבדיקות אחרות (למשל בבדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד, CT ו-MRI) או בחשד למחלה אחרת.

מקרי סרטן רבים ניתנים לאבחון מיטבי רק באמצעות ביופסיה ודרך אבחון נכון הכולל ביופסיה ומבדקים נוספים ניתן להתאים טיפול לסוג הסרטן הספציפי המצוי ברקמה.

כיצד מתבצע הליך נטילת הביופסיה?

טרם הבדיקה – אין הכנה סטנדרטית קבועה לפני נטילת ביופסיית FNA.

ייתכן והמטופל יאלץ לבצע מספר הכנות מקדימות, כמו למשל לשנות מעט את הטיפול התרופתי בימים טרם ההליך ולהפסיק ליטול חלק ממדללי הדם הקבועים אותם הוא נוטל ולהימנע מאכילה ושתייה מספר שעות טרם ההליך.

במידה והמטופל נוטל תרופות להרגעה יש לוודא כי יש מישהו שיוכל להסיע אותו בחזרה הביתה לאחר סיום ההליך.

מהלך הבדיקה – מהלך הבדיקה תלוי במידה רבה בסוג הרקמה הנדגמת.

במידה ומדובר בביופסיה המבוצעת דרך העור (למשל בביופסיית שד או תריס) האזור בו תחדור המחט לעור יחוטא בתמיסת חיטוי ויבוצע כיסוי של האזור הנדגם בסדין סטרילי עם חור המבודד את האזור הנגדם מהאזורים הסמוכים לו.

במקרים מסוימים, יזריק הרופא תחילה תרופת הרדמה מקומית על מנת לחסוך מהמטופל כאבים מיותרים במהלך הדגימה.

ישנן דגימות המצריכות שימוש במכשיר אולטרסאונד לצורך הכוונת המחט למקום הנכון.

מכשיר האולטרסאונד מאפשר קבלת תמונה דינאמית ('שידור חי') של האזור הנדגם ותוך כדי פעולת המכשיר, מוחדרת המחט אל האזור כך שהרופא יכול לראות אותה ואת מהלכה אל עבר האזור המבוקש.

בסך הכל ההליך אורך כ-10 דקות בממוצע. לעיתים תיבדק הדגימה במיקרוסקופ מיד לאחר הנטילה שלה על מנת לוודא כי נקלחה דגימה איכותית המאפשרת הערכה ואבחון מדויקים.

בכל מקרה תישלח הבדיקה לאחר מכן למעבדה בה פתולוג יעריך אותה על פי בקשות הרופא המטפל ויעביר בחזרה את חוות דעתו.

במידה והדגימה נלקחת כחלק מאנדוסקופיה, תהיה דרושה הכנה נוספת. אנדוסקופיה נמשכת יותר זמן מאשר ביופסיה דרך העור (יכולה להימשך שעה ואף יותר).

האם קיימים סיכונים נלווים לנטילת ביופסיית FNA?

ביופסיית FNA היא הליך בטוח מאוד, אך יש לה כמה סיכונים קלים. אלו כוללים:

דימום באתר הביופסיה – לרוב מדובר בדימום קל הפוסק לאחר מספר דקות אך במידה ומדובר בדימום מתמשך יש לדווח על כך לרופא המטפל.

כאב ונפיחות במיקום נטילת הדגימה.

זיהום באתר הדגימה – יש לשים לב באופן מיוחד להתפתחות חום או בהימצאות הפרשות באזור הדגימה ולפנות לרופא המטפל במקרה הצורך.

נזק למבנים סמוכים – רלוונטי בעיקר במקרים בהם המחט לא הוחדרה כראוי. אך מכיוון ולרוב הביופסיה מאזורים בעייתיים מתבצעת בהנחיית אולטרסאונד אשר מקלה על הכוונת המחט למיקום הנכון, סיבוך זה הינו נדיר למדי.

בעיה נוספת שעשויה להתעורר היא שהפתולוג אשר ייבחן את הרקמה המתקבלת ייקבע כי הרקמה שבידו אינה מאפשרת הגעה לאבחנה. במקרים אלו יש לבצע ביופסיה נוספת.

מה קורה לאחר נטילת ביופסיית FNA?

לרוב, לאחר ביופסיות ה-FNA המטופל משוחרר מיד וההליך אינו מלווה בתהליך החלמה.

לאחר הביופסיה יונחו בדרך כלל פד או תחבושת על אזור חדירת המחט וייתכן והמטופל יקבל הנחיות מיוחדות נוספות.

מרבית המטופלים יכולים להסיע את עצמם הביתה ולחזור לשגרת חייהם הרגילה מיד לאחר סיום ההליך.

ייתכן והאזור בעור בו חדרה המחט יכאב מעט ובמקרים נדירים, ייתכן ויתפתח זיהום או שהמטופל יבחין בדימום מהאזור.

במידה והמטופל מפתח חום או סובל מדימום מתמשך, נפיחות או כאב שאינם חולפים באתר חדירת המחט, יש לפנות אל הרופא המטפל לצורך בירור והמשך טיפול.

חשוב לזכור כי עצם נטילת הביופסיה אינה אומרת שהבעיה הנדגמת הינה בהכרח סרטן.

ייתכן כי האזור אינו סרטני וייתכן כי מדובר בתהליך קדם-סרטני אשר צריך להסיר או להרוס טרם התקדמותו לסרטני.

במידה ואכן אובחן סרטן בביופסיה, הדו"ח הפתולוגי יכלול בדרך כלל מאפיינים שונים של הגידול (מידת התחלקות התאים, עד כמה הרקמה איבדה את הארגון הטבעי שלה, מידע על גנים ספציפיים, חלבונים פגועים ומהו השלב בו נמצא הסרטן מבחינת חדירה לרקמות אחרות ושליחת גרורות).

מידע זה יסייע לרופא האונקולוג בקביעת תוכנית וטיפול מותאמים אישית למטופל.

אם הפתולוג זקוק לרקמות נוספות כדי לבצע אבחנה, ייתכן שיהיה עליך לחזור על הביופסיה או לעבור הליך אחר.

על התוצאות ומשמעותן יש לדון יחד עם הרופא המטפל כדי להבין את האבחנה ואת המשמעויות הטיפוליות הנלוות כמו גם אם יש צורך לבצע בדיקות נוספות על מנת לאשש אותה.

במקרים בהם הפתולוג לא הצליח לפענח את הרקמה שהתקבלה בביופסיה (למשל במקרים בהם נאספה מעט מדי רקמה או אם הדגימה נפגמה במהלך העברתה) יונחה המטופל לבצע ביופסיה נוספת.

כיצד ניתן להתכונן לביצוע ביופסיית FNA?

לרוב אין צורך בביצוע פעולות מיוחדות טרם נטילת הביופסיה.

ניתן להמשיך ליטול את רוב התרופות הקבועות לפני ההליך. עם זאת, ייתכן וחולים המטופלים בתרופות מדללות דם יתבקשו להפסיק ליטול אותן או להחליף אותן באופן זמני על מנת להפחית סיבוכים אפשריים מדימום.

בנוסף, חולים הנוטלים אספירין או תוספים שונים צריכים להודיע על כך לרופא שלהם.

במידה והמטופלת הנבדקת נמצאת בהיריון, עליה להודיע על כך לרופא המטפל טרם הביופסיה.

הדיווח חשוב בגלל שישנן ביופסיות המבוצעות בהנחיית מכשירי הדמיה אשר פולטים קרינה ועשויים להיות מסוכנים עבור העובר המתפתח.

במרבית המקרים בהם נוטלים ביופסיית FNA אין צורך לשנות הרגלי תזונה או לצום טרם הבדיקה.

ייתכן שבמקרים מסוימים יהיה צורך להימנע משתייה או אכילה במשך כ-8 שעות טרם הבדיקה.

המלצות נוספות הן להגיע לבדיקה בבגדים נוחים ורופפים ולהימנע מענידת תכשיטים באזור נטילת הביופסיה.

שאלות ותשובות בנושא

האם יש הבדל בבדיקות המבוצעות בילדים?

האם ההליך כואב?

מה ההבדל בין ביופסיית FNA לבין ביופסיית מחט עבה (Core Biopsy)?

עד כמה הבדיקה מדויקת?

האם יש אנשים אשר אינם יכולים לעבור את הבדיקה?