CMV (ציטומגלו-וירוס)

נגיף הציטומגלו (Cytomegalovirus או בקיצור CMV) הוא בן למשפחת נגיפי ההרפס. הוא נחשב למדבק ונפוץ בכל העולם, ולרוב לא גורם לתסמינים. עם זאת, CMV עלול לגרום למחלת הנשיקה אצל אנשים בריאים ולמחלות קשות כאשר הזיהום מתרחש בהריון או אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת.

CMV יכול לגרום למחלות רבות ולפגוע במגוון איברים. ביטוי המחלה השכיח ביותר הנגרם על ידי הנגיף הוא במערכת העיכול, כאשר דלקת ריאות נחשבת לסיבוך החמור ביותר אך פחות נפוץ כיום הודות לאפשרויות מניעה בחולים אשר נמצאים בסיכון. ביטויים נדירים של זיהום על ידי הנגיף כוללים רטיניטיס (דלקת ברשתית העין) ואנצפליטיס (דלקת המוח). ל-CMV יש גם השפעה מדכאת על מערכת החיסון (בדומה לנגיפים רבים ממשפחת ההרפס), העלולה להוביל לרגישות מוגברת למחלות חיידקיות ופטריות פולשניות, וכן למחלות השתל נגד המאכסן (GVHD) באנשים שעוברים השתלת איברים. הנגיף מתפשט מאדם לאדם באמצעות נוזלי גוף כגון דם, רוק, שתן, זרע וחלב אם.

לאחר ההדבקה הראשונית, CMV נשאר במצב רדום בגופו של האדם. מערכת החיסון של אדם יכולה לפתח חסינות ולשלוט בהתרבות הנגיף, לכן הסיבוכים ייראו בעיקר אצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת (למשל בעקבות איידס) או מדוכאת (למשל על ידי טיפול תרופתי או הדבקה משותפת עם נגיפים אחרים).

במאמר זה תוכלו לקרוא על:

• לאילו סימנים ותסמינים עלול הנגיף לגרום?
• מה גורם לזיהום ב-CMV?
• CMV והשתלת איברים
• אילו סיבוכים עלולים להתפתח כתוצאה מזיהום CMV?
• כיצד למנוע הדבקה ב-CMV?
• כיצד ניתן לאבחן זיהום CMV?
• כיצד מטפלים בזיהום CMV?

לאילו סימנים ותסמינים עלול הנגיף לגרום?

אצל אנשים בריאים CMV לרוב לא יגרום לתסמינים. אצל אלו שכן, התסמינים יהיו לרוב קלים.

אנשים בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות סימנים ותסמינים של CMV כוללים:

• יילודים שנדבקו ב-CMV מהאם עוד כשהייתה בהריון (CMV מולד).
• תינוקות שנדבקו במהלך הלידה או זמן קצר לאחר מכן (CMV מהלידה). קבוצה זו כוללת תינוקות שנדבקו מחלב האם בהנקה.
• אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, כגון מושתלי איברים, מושתלי מח עצם, או חולי איידס.

תסמינים אצל תינוקות

רוב התינוקות הסובלים מ-CMV מולד נראים בריאים בעת הלידה. חלק מהתינוקות עם CMV מולד שנראים בריאים בלידה מפתחים תסמינים לאורך זמן, וזה עלול לקרות לפעמים חודשים או שנים לאחר הלידה. השכיחים מבין הסימנים המאוחרים הללו הם אובדן שמיעה ועיכוב התפתחותי. מספר קטן של תינוקות עשוי גם לפתח בעיות ראייה.

הסימנים והתסמינים הבאים שכיחים יותר אצל תינוקות הסובלים מ-CMV מולד וחולים בעת הלידה:

• לידה מוקדמת
• משקל לידה נמוך
• עור ועיניים צהובות (צהבת)
• כבד מוגדל ותפקוד כבד לקוי
• כתמי עור סגולים או פריחה
• ראש קטן באופן חריג (מיקרואנצפליה)
• טחול מוגדל
• דלקת ריאות
• פרכוסים

CMV הוא הזיהום המולד השכיח ביותר בעולם המפותח, והוא גם הגורם השכיח ביותר לזיהום שליה. הסבירות לזיהום מולד עם תסמינים הוא גבוה יותר אצל תינוקות לנשים ללא חסינות קיימת ל-CMV. הזיהום עלול לעבור לעובר/לתינוק הן בהפרשות צוואר הרחם והן בחלב אם. בכ-10-20% ממקרי זיהום CMV מולד יש גם נזק נוירולוגי, כאשר הסימנים הנפוצים ביותר הם אובדן שמיעה עצבי, פיגור שכלי ושיתוק מוחין. טיפול אנטי-ויראלי לילדים עם זיהום CMV מולד הגורם לתסמינים יעיל בהפחתת הסיכון ללקויות ארוכות טווח.

תסמינים אצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת

במידה ולאדם יש מערכת חיסונית מוחלשת, לדוגמא כתוצאה מזיהומים אחרים או איידס, הוא עלול לחוות בעיות רציניות המשפיעות על איברים רבים בגופו כמו:

• עיניים
• ריאות
• כבד
• ושט
• בטן
• מעי
• מוח

תסמינים אצל מבוגרים בריאים

רוב האנשים עם זיהום CMV, ללא מחלות רקע ועם מערכת חיסונית תקינה, חווים תסמינים קלים מאוד, אם בכלל.

בהדבקה ראשונית, ייתכן ויחוו תסמינים הדומים למחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס), כולל:

• עייפות
• חום
• כאב גרון
• כאבי שרירים

מה גורם לזיהום ב-CMV?

CMV הוא ממשפחת נגיפי ההרפס הגורמים בין היתר לאבעבועות רוח, הרפס סימפלקס ומחלת הנשיקה. CMV עשוי להימצא בגוף בצורה "רדומה" ולאחר מכן להתעורר ולגרום לזיהום ולהתפתחות תסמינים. אצל אנשים בריאים, CMV נשאר בעיקר רדום. כאשר הנגיף נמצא במצב פעיל בגוף, האדם הנגוע יכול להעביר אותו לאנשים אחרים. הנגיף מועבר באמצעות נוזלי גוף – כולל דם, שתן, רוק, חלב אם, חתכים בעור, זרע ונוזלים בנרתיק. לא ניתן להידבק ב-CMV על ידי מגע רגיל.

הדרכים העיקריות בהן הנגיף מועבר מאדם לאדם כוללות:

• מגע בנוזלי גוף – נגיעה בעיניים, בחלק הפנימי של האף או בפה לאחר מגע עם נוזלי גוף של אדם נגוע
• מגע מיני – קיום יחסי מין עם אדם נגוע
• הנקה – הנגיף מועבר בחלב אם של אם נגועה
• השתלות – השתלת איברים, מח עצם או עירוי דם
• בלידה – אם נגועה עלולה להעביר את הנגיף לתינוקה לפני או במהלך הלידה. הסיכון להעברת הנגיף לתינוק גבוה יותר במידה וההדבקה הראשונית קורית במהלך ההריון

CMV והשתלת איברים

CMV הוא אחד המזהמים השכיחים ביותר אצל מושתלי איברים והוא גורם לתחלואה ותמותה מוגברת. מושתלי איברים רגישים במיוחד למחלות הקשורות ל-CMV עקב העובדה שהם מקבלים טיפול לדיכוי מערכת החיסון שלהם, דבר הדרוש על מנת למנוע דחייה של האיבר המושתל. מטופלים המקבלים תרופות הפוגעות בתאי T (המהווים מרכיב קריטי במערכת החיסון) נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.

אילו סיבוכים עלולים להתפתח כתוצאה מזיהום ב-CMV?

הסיבוכים של זיהום CMV משתנים בהתאם לבריאות הכללית של המטופל ולזמן ההדבקה.

סיבוכים אצל מבוגרים בריאים

CMV בדרך כלל אינו גורם לתסמינים אצל אנשים בריאים, אך במידה ומתפתחת מחלה עם תסמינים, היא מתבטאת בדרך כלל כמחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס זיהומית), בדומה לנגיף אפשטיין-בר. גם בגיל ההתבגרות וגילאי הבגרות המוקדמים, זיהום ראשוני הוא בדרך כלל ללא תסמינים, אך עלול לגרום למחלה קלה דמוית שפעת.

סיבוכים נדירים יותר של זיהום CMV בבריאים כוללים:

תסמונת גיליאן-בארה – מחלה דלקתית אוטואימונית המערבת פגיעה במערכת העצבים.

מנינגואנצפליטיס – מצב נוירולוגי חמור מאוד הדומה הן לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס) והן לדלקת המוח (אנצפליטיס).

דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) – דלקת של השק העוטף את הלב, שעלולה לגרום להופעה פתאומית של כאבים חדים בחזה, חום וקוצר נשימה.

דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) – דלקת הפוגעת בשכבת השריר של הלב ועלולה להפחית את יכולתו להתכווץ ולהזרים דם לגוף.

תרומבוציטופניה – מצב של מיעוט טסיות דם, התאים האחראים ליצירת קרישים והפסקת דימום. תרומבוציטופניה היא מסוכנת ועלולה לגרום לדימום משמעותי.

אנמיה המוליטית – אנמיה המוליטית היא מחלה אוטואימונית בה יש הרס לא מבוקר של כדוריות דם אדומות.

כיבים במערכת העיכול – יצירת פצע ברירית המצפה את הקיבה או התריסריון, הגורמת לכאבי בטן.

סיבוכים אצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת

סיבוכים של זיהום CMV אצל בעלי מערכת חיסונית מוחלשת יכולים לכלול:

• אובדן ראייה, עקב דלקת ברשתית העין (רטיניטיס). זהו הביטוי השכיח ביותר של הזיהום אצל חולי איידס.
• בעיות במערכת העיכול, למשל דלקת של המעי הגס (קוליטיס), הוושט (אזופגיטיס) והכבד (הפטיטיס).
• בעיות במערכת העצבים, למשל דלקת המוח (אנצפליטיס).
• דלקת ריאות, שיכולה להתבטא בחום וקוצר נשימה, ובמקרים חמורים יכולה להוביל למוות.

סיבוכים אצל תינוקות עם CMV מולד

ישנו סיכוי גבוה יותר לחוות תסמינים עבור תינוק שאמו נדבקה לראשונה ב-CMV במהלך ההריון.

סיבוכים לתינוק יכולים לכלול:

• אובדן שמיעה
• נכות אינטלקטואלית
• בעיות ראייה
• פרכוסים קשים
• חוסר קואורדינציה
• חולשה או קושי בשימוש בשרירים

כיצד ניתן למנוע הדבקה ב-CMV?

היגיינה היא המניעה הטובה ביותר להדבקה ב-CMV.

מומלץ לנקוט באמצעי הזהירות הבאים:

לשטוף את הידיים לעתים קרובות – יש להשתמש במים וסבון למשך 15 עד 20 שניות, במיוחד לאחר מגע עם ילדים קטנים או עם חיתולים מלוכלכים, רוק או הפרשות פה אחרות. זה חשוב במיוחד אם הילדים נמצאים במסגרת עם ילדים אחרים במהלך היום.

להימנע ממגע עם נוזלי גוף של ילדים – מומלץ להימנע מחשיפה לנוזלי גוף של ילדים. עדיף למשל לנשק את הילד על המצח במקום השפתיים. זה חשוב במיוחד עבור נשים בהריון.

להימנע מלחלוק מזון או שתייה מאותם כלים – שימוש משותף בכוסות וכלי מטבח יכול לגרום להדבקה ב-CMV.

להיזהר עם פריטים חד פעמיים – לאחר החלפת חיתול או שימוש במגבון ופריטים אחרים שנגעו בנוזלי גוף, מומלץ מאוד לשטוף את הידיים היטב לפני שנוגעים בפנים.

לנקות צעצועים ומשטחים – מומלץ לנקות היטב את כל המשטחים שבאים במגע עם שתן או רוק של ילדים.

לקיים יחסי מין מוגנים – יש להשתמש בקונדום במהלך מגע מיני כדי למנוע הדבקה ב-CMV ונגיפים נוספים באמצעות נוזלי נרתיק וזרע.

עבור אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, נטילת תרופות אנטי ויראליות יכולה להועיל במניעת זיהום CMV.

חברות תרופות רבות מנסות למצוא חיסונים נגד הנגיף עבור נשים בגיל הפוריות. חיסונים אלה עשויים להיות שימושיים במניעת הידבקות ב-CMV אצל אימהות ותינוקות, ולהפחית את הסיכוי שתינוקות שנולדו לנשים שנדבקו בהריון יפתחו מוגבלויות.

כיצד ניתן לאבחן זיהום CMV?

ניתן לאבחן הדבקה או זיהום ב-CMV על ידי בדיקות מעבדה. בדיקות אלו כוללות סרולוגיה בדם (לזיהוי נוגדנים המופיעים בתגובה להימצאות החיידק), מבחני אנטיגן, בדיקת PCR וציטופתולוגיה.

אבחון במהלך ההריון ואחרי הלידה

עבור נשים בהריון, בדיקת דם לזיהוי זיהום CMV יכולה להיות חשובה מאוד. לנשים בהריון שכבר נדבקו ופיתחו נוגדנים ל-CMV יש סיכוי נמוך משמעותית להדביק את ילדיהן במהלך ההריון או הלידה. במידה והרופא חושד שישנו זיהום CMV חדש בזמן ההריון, הוא יבצע בדיקת מי שפיר שיכולה לקבוע אם העובר נדבק בנגיף. בבדיקה זו הרופא לוקח דגימה של מי שפיר ושולח אותה לבדיקת מעבדה לזיהוי הנגיף. בדיקת מי שפיר מומלצת בדרך כלל כאשר בבדיקת אולטרסאונד מופיעות תופעות חריגות שעלולות להיגרם על ידי CMV.

אם הרופא חושד שלתינוק יש CMV מולד, הוא יבצע מעקב תכוף אחריו בשלושת השבועות הראשונים לאחר הלידה. במידה ולתינוק יש CMV, סביר להניח שהרופא ימליץ על בדיקות נוספות שמטרתן לעקוב אחר תקינות האיברים של התינוק, כגון הכבד והכליות.

אבחון אצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת

בדיקה לזיהוי CMV היא חשובה מאוד גם עבור אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. למשל, אנשים עם HIV/איידס או אנשים שעברו השתלה יידרשו להיות תחת מעקב באופן קבוע.

כיצד מטפלים בזיהום CMV?

בדרך כלל אין צורך בטיפול אצל ילדים ומבוגרים בריאים. מבוגרים בריאים המפתחים מחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס) כתוצאה מ-CMV לרוב מחלימים ללא טיפול תרופתי. לעומת זאת, יילודים ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת זקוקים לטיפול כאשר הם חווים תסמינים של זיהום CMV. סוג הטיפול תלוי בתסמינים וחומרתם.

תרופות אנטי ויראליות הן סוג הטיפול הנפוץ ביותר. הן יכולות להאט את התרבות הנגיף, אך אינן מחסלות אותו. תרופת הבחירה בחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת היא גנציקלוביר לתוך הוריד או ואלגנציקלוביר דרך הפה עד להיעלמות התסמינים ולכל הפחות למשך 14 ימים. פוסקארנט וסידופוביר הן אופציות טיפוליות בקו שני – אלא אם ישנה עמידות לגנציקלוביר, ואז הן יינתנו כקו ראשון. במידה והמטופל מקבל תרופות לדיכוי חיסוני (במקרים של סרטן בדם או בעקבות השתלת איברים), יש לשקול הפחתה במינון במידת האפשר.

לאחר סיום הטיפול, יש לשקול 1-3 חודשים נוספים של טיפול תרופתי למניעת זיהום חוזר. יעילות הטיפול תיקבע על ידי מעקב תכוף וניטור כמות הנגיף (העומס הויראלי) באמצעות בדיקות PCR.

מקורות: MayoClinic | Patient.info | MNS

שאלות ותשובות בנושא

אם יש לי זיהום CMV פעיל, כמה זמן אני צריכה לחכות לפני שאני מנסה להיכנס להריון?

הילד הראשון שלי נולד עם CMV מולד. כיום אני בהריון, האם גם הילד הזה ייוולד עם הזיהום?

מהו המקור השכיח ביותר להדבקה ב-CMV עבור נשים בהריון?

האם יש חיסון מאושר ל-CMV?

במידה והילד אובחן עם CMV, האם עליי לבודד אותו ולא לשלוח אותו למסגרות?