תסמונת המעי הרגיז – IBS

תסמונת המעי הרגיז (IBS – Irritable bowel syndrome) היא קבוצת תסמינים המתרחשים יחד הכוללים כאבי בטן חוזרים ושינויים בהרגלי היציאות, שעלולים להיות שלשולים, עצירות או שניהם.

באבחנה של תסמונת המעי הרגיז התסמינים נוכחים ללא עדות בהדמיה או בביופסיה לנזק או מחלה במערכת העיכול. התסמונת היא הפרעה תפקודית של מערכת העיכול וחוקרים ורופאים סבורים כי היא קשורה להפרעות בממשק שבין המוח למעיים. הפרעות אלו עלולות לגרום למעי להיות רגיש יותר ולשנות את האופן שבו השרירים במעי מתכווצים.

במאמר זה נלמד על:

• סוגים של תסמונת המעי הרגיז
• מהם גורמי הסיכון
• התסמינים
• מהו הגורם לתסמונת המעי הרגיז?
• אבחון
• בדיקות
• טיפול
• ההבדל בין תסמונת המעי הרגיז למחלת מעי דלקתית

אילו סוגים של תסמונת המעי הרגיז קיימים?

תסמונת המעי הרגיז נחלקת לשלושה סוגים המבוססים על דפוסים שונים של שינויים בתנועות המעיים.

• מעי רגיז עם עצירות (IBS-C)
• מעי רגיז עם שלשולים (IBS-D)
• מעי רגיז עם דפוס מעורב (IBS-M)

חשוב שהרופא יידע מאיזה סוג של התסמונת המטופל סובל שכן תרופות מסוימות פועלות רק עבור סוגים מסוימים של ומחמירות סוגים אחרים. הרופא עשוי לאבחן את התסמונת גם אם דפוס תנועת המעיים של המטופל אינו מתאים לסוג מסוים אחד. לאנשים רבים עם התסמונת יש יציאות תקינות בימים מסוימים ויציאות לא תקינות בימים אחרים.

מהם גורמי הסיכון לפתח את תסמונת המעי הרגיז?

גורמים שיכולים להגדיל את הסיכוי לחלות בתסמונת המעי הרגיז כוללים:

• נשים נמצאות בסיכון גבוה פי 2 לפתח את התסמונת לעומת גברים.
• אנשים מתחת לגיל 50 נוטים יותר לפתח את התסמונת מאשר אנשים מעל גיל 50.
• אם יש בן משפחה שסובל בעצמו מהתסמונת
• היסטוריה של אירועי חיים מלחיצים או קשים, כגון התעללות בילדות
• זיהום חמור במערכת העיכול

מהם התסמינים של תסמונת המעי הרגיז?

תסמונת המעי הרגיז היא הפרעה כרונית, כלומר היא נמשכת זמן רב, לעתים קרובות שנים. עם זאת, התסמינים עשויים להופיע ולחלוף במהלך הזמן הזה. התסמינים השכיחים ביותר של התסמונת הם כאבי בטן, הקשורים לעיתים קרובות ליציאות, וכן שינויים בהרגלי היציאות. שינויים אלה עשויים להיות שלשולים, עצירות או שניהם, בהתאם לסוג התסמונת שיש למטופל.

תסמינים נוספים של תסמונת המעי הרגיז עשויים לכלול תחושת נפיחות בבטן, תחושה של התרוקנות לא מלאה וריר לבנבן בצואה. לנשים הסובלות מהתסמונת יש לעתים קרובות יותר תסמינים במהלך הווסת. למרות שמעי רגיז כרוך בכאבים, הוא אינו גורם לבעיות בריאות אחרות או לפגיעה פיזית במערכת העיכול.

מהו הגורם לתסמונת המעי הרגיז?

הרופאים אינם בטוחים מהו הגורם לתסמונת המעי הרגיז. מומחים חושבים ששילוב של בעיות עלול להוביל לתסמונת וגורמים שונים עלולים לגרום לה אצל אנשים שונים.

הפרעות תפקודיות במערכת העיכול הן בעיות באינטראקציה בין המוח למעיים. מומחים חושבים שבעיות באינטראקציה בין המוח למעיים עשויות להשפיע על אופן הפעולה של הגוף ולגרום למעי רגיז. לדוגמה, אצל אנשים מסוימים עם מעי רגיז, מזון עשוי לנוע לאט מדי או מהר מדי דרך מערכת העיכול, ולגרום לשינויים ביציאות.

חלק מהאנשים הסובלים ממעי רגיז עלולים לחוש כאב כאשר כמות נורמלית של גזים או צואה נמצאת במעי. בעיות מסוימות שכיחות יותר בקרב אנשים עם מעי רגיז ומומחים סבורים כי בעיות אלו עשויות לשחק תפקיד בגרימת התסמונת.

בעיות אלה כוללות:

• אירועי חיים קשים בילדות, כגון התעללות פיזית או מינית
• הפרעות נפשיות מסוימות, כגון דיכאון, חרדה והפרעה סומטופורמית
• זיהומים חיידקיים במערכת העיכול
• צמיחת יתר של חיידקי המעי הדק – מצב בו יש עלייה במספר או שינוי בסוג החיידקים במעי הדק
• אי סבילות או רגישות למזון, שבהם מזונות מסוימים גורמים לתסמינים במערכת העיכול

מחקרים מראים כי גנים עשויים להוביל לנטייה לפתח מעי רגיז אצל אנשים מסוימים.

כיצד תסמונת המעי הרגיז מאובחנת?

כדי לאבחן את תסמונת המעי הרגיז הרופא יישאל את המטופל לגבי התסמינים שלו וההיסטוריה הרפואית והמשפחתית וכן יבצע בדיקה גופנית. במקרים מסוימים, הרופא עשויים להזמין בדיקות כדי לשלול בעיות בריאות אחרות.

סקירת התסמינים

הרופא ישאל את המטופל על התסמינים שלו ויחפש דפוס מסוים האופייני לתסמונת.

הרופא עשוי לאבחן את התסמונת אם יש למטופל כאבי בטן יחד עם שניים או יותר מהתסמינים הבאים:

• הכאב קשור ליציאות. לדוגמה, הכאב עשוי להשתפר או להחמיר לאחר יציאה
• שינוי בתדירות היציאות
• שינוי במראה הצואה

הרופא ישאל את המטופל כמה זמן הוא סובל מהתסמינים ועשוי לאבחן את תסמונת המעי הרגיז אם:

• למטופל היו תסמינים לפחות פעם בשבוע בשלושת החודשים האחרונים
• התסמינים התחילו לראשונה לפני 6 חודשים לפחות

הרופא עשוי לאבחן את התסמונת גם אם היו למטופל תסמינים למשך זמן קצר יותר.

הרופא ישאל גם לגבי תסמינים אחרים. תסמינים מסוימים עשויים להצביע על כך שיש למטופל בעיה בריאותית אחרת מעבר לתסמונת המעי הרגיז.

תסמינים אלה כוללים:

• אנמיה
• דימום מפי הטבעת
• דם בצואה או צואה שחורה
• ירידה במשקל

היסטוריה רפואית ומשפחתית

הרופא ישאל על היסטוריה משפחתית של מחלות מערכת העיכול, כגון צליאק, סרטן המעי הגס או מחלת מעי דלקתית (IBD).

בנוסף הוא יישאל על:

• תרופות שהמטופל נוטל
• זיהומים אחרונים
• אירועים מלחיצים הקשורים לתחילת התסמינים
• תזונה
• ההיסטוריה של בעיות בריאות אחרות הנפוצות יותר בקרב אנשים הסובלים מהתסמונת

בדיקה גופנית

במהלך בדיקה גופנית, הרופא בדרך כלל יבדוק את הנפיחות בבטן, יאזין לצלילי תנועת המעי באמצעות הצמדת סטטוסקופ לבטן וכן יקיש על הבטן בחיפוש אחר רגישות או כאב.

באילו בדיקות משתמשים לאבחון תסמונת המעי הרגיז?

ברוב המקרים רופאים אינם משתמשים בבדיקות לאבחון התסמונת. הרופא עשוי להזמין בדיקות דם, בדיקות צואה ובדיקות אחרות כדי לבדוק אם יש בעיות בריאות אחרות.

בדיקת דם – כדי לבדוק אם יש מחלות אחרות מלבד תסמונת המעי הרגיז, כולל אנמיה, זיהום ומחלות מערכת העיכול.

בדיקת צואה – רופאים משתמשים בבדיקות צואה כדי לבדוק אם יש דם בצואה או סימנים אחרים של זיהומים או מחלות. הרופא עשוי גם לבדוק דם בצואה על ידי בדיקת רקטלית במהלך הבדיקה הגופנית.

בדיקות אחרות – הרופאים עשויים לבצע בדיקות אחרות כדי לשלול בעיות בריאות הגורמות לתסמינים הדומים לתסמיני מעי רגיז. הרופא יחליט אם אתה צריך בדיקות אחרות על סמך תוצאות בדיקות הדם או הצואה, היסטוריה משפחתית של מחלות מערכת העיכול (צליאק, סרטן המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות) או אם קיימים תסמינים נוספים.

בדיקות אחרות עשויות לכלול:

• • בדיקת נשימת מימן לבדיקת צמיחת חיידקים במעי הדק או בעיות בעיכול פחמימות מסוימות, כגון אי סבילות ללקטוז.
  • גסטרוסקופיה ודואדנוסקופיה עם ביופסיה לבדיקת מחלת הצליאק
  • קולונוסקופיה לבדיקת מצבים כגון סרטן המעי הגס או מחלות מעי דלקתיות

מהו הטיפול בתסמונת המעי הרגיז?

רופאים עשויים לטפל בתסמונת המעי הרגיז על ידי המלצה על שינויים בתזונה ושינויים באורח החיים, תרופות, פרוביוטיקה וטיפולים נפשיים. יתכן שהמטופל יצטרך לנסות מספר טיפולים שונים כדי לראות מה הכי מתאים לו. הרופא יכול לעזור למטופל למצוא את תכנית הטיפול הנכונה.

שינויים בתזונה ובאורח החיים

שינויים בתזונה עשויים לסייע בטיפול בתסמינים.

הרופא שלך עשוי להמליץ ​​לנסות אחד מהשינויים הבאים:

• לאכול יותר סיבים תזונתיים
• להימנע מגלוטן
• דיאטה מיוחדת הנקראת דיאטה דלת FODMAP (הימנעות מסוגים מסוימים של פחמימות וירקות – פירוט בהמשך)

מחקרים מראים כי שינויים אחרים באורח החיים עשויים לסייע לתסמינים:

• הגברת הפעילות הגופנית
• הפחתת מצבי חיים מלחיצים ככל הניתן
• הקפדה על שינה מספקת

תרופות

הרופא עשוי להמליץ ​​על תרופות להקלה על תסמיני מעי רגיז.

על מנת לטפל בתסמונת מעי רגיז עם שלשולים, הרופא עשוי להמליץ על לופראמיד (אימודיום), ריפקסימין (לורמיקס), אלוקסדולין (ויברזי) ואלוסטרון (לוטרונקס) שניתנת לנשים בלבד.

על מנת לטפל בתסמונת המעי הרגיז עם עצירות הרופא עשוי להמליץ על תוספי סיבים וכאשר הגדלת כמות הסיבים בתזונה לא עוזרת הוא עשוי לרשום תרופות משלשלות מסוגים שונים. דוגמאות לתרופות אלו כוללות לוביפרוסטון (אמיטיזה), לינאקלוטיד (לינזס) ופלקאנטיד (טרולנס).

תרופות אחרות העשויות לסייע בטיפול בכאבים בבטן כוללות:

• נוגדי עוויתות, כמו מבברין (קולוטל) שעוזרים להרפות את שרירי מערכת העיכול
• תרופות נוגדות דיכאון כגון מינונים נמוכים של תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות ומעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין.
• כמוסות שמן מנטה מצופות

יש לעקוב אחר הוראות הרופא בעת שימוש בתרופה לטיפול בתסמונת ולהתייעץ על תופעות לוואי אפשריות ומה על המטופל לעשות במידה והן מופיעות.

פרוביוטיקה

הרופא עשוי גם להמליץ ​​על פרוביוטיקה. פרוביוטיקה היא תערובת של מיקרואורגניזמים חיים, לרוב חיידקים, הדומים למיקרואורגניזמים שבדרך כלל נמצאים במערכת העיכול. חוקרים עדיין חוקרים את השימוש בפרוביוטיקה לטיפול בתסמונת המעי הרגיז. ליתר ביטחון, רצוי לשוחח עם הרופא לפני השימוש בפרוביוטיקה או בכל תרופות או שיטות רפואה משלימה אחרות.

טיפולי בריאות הנפש

הרופא עשוי להמליץ ​​על טיפולים נפשיים כדי לשפר את התסמינים מהם סובל המטופל.

טיפולים המשמשים לתסמונת המעי הרגיז כוללים:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – מתמקד בסיוע לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות ובכך להביא לשיפור בתסמיני המעי הרגיז

היפנוזה מוכוונת למעי – המטפל משתמש בהיפנוזה, מצב דמוי טראנס בו המטופל רגוע או ממוקד, כדי לסייע בשיפור התסמינים

אימון הרפיה – יכול לעזור למטופל להרפות את השרירים או להפחית מתח

מה ההבדל בין תסמונת המעי הרגיז למחלת מעי דלקתית?

במובנים מסוימים תסמונת המעי הרגיז (IBS) ומחלת מעי דלקתית הם מצבים רפואיים שקל להתבלבל ביניהם. בנוסף לשמות דומים, לשניים יש תסמינים דומים רבים, כאבי בטן, התכווצויות, עצירות ושלשולים, כמו גם תחושת כללית רעה. עם זאת, מדובר במצבים שונים למדי, עם גורמים שונים וטיפולים שונים. ההבדל החשוב ביותר בין השניים הוא ש-IBS מסווגת כמחלה 'תפקודית' (כלומר התסמינים חסרים סיבה ניתנת לזיהוי) ואילו מחלת מעי דלקתית כרוכה בפגיעה מסוימת במעיים עם עדות בהדמיה או בביופסיה.

מחלת מעי דלקתית הוא מונח גג למספר מצבים שונים, כולל קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן. קוליטיס כיבית משפיעה על הרירית הפנימית של המעי הגס והרקטום, ואילו מחלת קרוהן יכולה להשפיע על כל חלק של מערכת העיכול אך מערבת בדרך כלל את החלק הסופי של המעי הדק.

בנוסף לתסמינים במערכת העיכול, חולי מחלת מעי דלקתית עלולים לחוות גם ירידה לא מוסברת במשקל, דימום רקטלי, כאבי פרקים, אנמיה ובעיות עור. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם, והם עשויים לחלוף ולהופיע. במילים אחרות, לאנשים הסובלים ממחלת מעי דלקתית יש התלקחויות של המחלה מדי פעם, וביניהן תקופות של הפוגה. למרות שמחלת מעי דלקתית יכולה להשפיע באופן משמעותי על התפקוד היומיומי של המטופל, יהיה זה לא נכון לומר שהיא תמיד חמורה יותר מ- IBS – בשני המקרים מדובר במצבים כרוניים, שיכולים לנוע בין קלים לחמורים מאוד.

שאלות ותשובות בנושא

מאילו בעיות בריאות אחרות סובלים אנשים עם תסמונת המעי הרגיז?

האם סיבים תזונתיים יכולים לסייע לתסמינים של תסמונת המעי הרגיז?

מהי דיאטה דלת FODMAP?

מה הקשר בין גלוטן לתסמונת המעי הרגיז?

מהם ניסויים קליניים לתסמונת המעי הרגיז?