שתל שבלול

שתל שבלול הוא מכשיר אלקטרוני המשפר את השמיעה, ויכול להוות אופציה עבור אנשים הסובלים מאובדן שמיעה חמור שאינם מסוגלים לחוות שפור בשמיעה עם מכשירי שמיעה. בניגוד למכשירי שמיעה, שעובדים כך שהם נעזרים בחלקי האוזן הפעילים ורק מגבירים את הצלילים מהסביבה, השתל עוקף חלקים פגומים של האוזן כדי להעביר אותות קול לעצב השמיעה, ודרכו אל מרכז השמיעה במוח.

שתלי שבלול משתמשים במעבד קול שנמצא מאחורי האוזן ומונח על הקרקפת. המעבד לוכד אותות קול ושולח אותם למקלט המושתל מתחת לעור מאחורי האוזן, והמקלט בתורו שולח את האותות לאלקטרודות המושתלות באוזן הפנימית בתוך שבלול השמע. האותות מעוררים את עצב השמיעה אשר מעביר את האותות למוח, והמוח מפרש את האותות האלה כצלילים, אם כי הצלילים האלה לא יהיו בדיוק כמו שמיעה טבעית.

איך אנחנו שומעים?

האוזן האנושית מורכבת משלושה חלקים עיקריים, כאשר לכל חלק יש תפקיד שונה בתהליך בו גלי קול הופכים לצלילים שנקלטים על ידי המוח:

האוזן החיצונית – האפרכסת היא החלק הגלוי של האוזן החיצונית, ותפקידה הוא לאסוף גלי קול ולהעביר אותם לתעלת האוזן. גלי הקול נעים בתעלה לעבר קרום גמיש ועגלגל בקצה תעלת האוזן הנקרא עור התוף, או קרום התוף. גלי קול גורמים לעור התוף לרטוט.

האוזן התיכונה – האוזן התיכונה נמצאת בין האוזן החיצונית לפנימית, והיא נמצאת מצידו הפנימי של עור התוף. האוזן התיכונה מכילה עצמות זעירות שנקראות עצמות השמע, אלו שלושת העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם והן נקראות על שם צורותיהן: הפטיש (Malleus), הסדן (Incus) והארכובה (Stapes). הרעידות מעור התוף מכניסות את עצמות השמע לתנועה, והן מעצימות עוד יותר את הרעידות שהגיעו מעור התוף. עצם הארכובה הזעירה מתחברת לחלון הסגלגל (מלשון אובאלי, בצורת ביצה) – המחבר בין האוזן התיכונה לאוזן הפנימית, וגלי הקול גורמים לעצם להכות על פני החלון ולגרום לרטט שלו.

האוזן הפנימית –החלון הסגלגל הוא המעבר בין האוזן התיכונה לפנימית, שמכילה איבר קטן בעל צורה המזכירה שבלול. השבלול מלא בנוזל שזז בתגובה לרעידות מהחלון הסגלגל, וכאשר כשהנוזל זז, 25,000 קצות עצבים מופעלים. קצות העצבים הללו הופכים את התנודות לדחפים חשמליים אשר עוברים לאורך עצב השמיעה אל המוח, ולאחר מכן המוח מפרש את האותות הללו, וכך אנו שומעים.

מהו שתל שבלול?

שתל שבלול הוא מכשיר אלקטרוני קטן המגרה באמצעות חשמל את עצב השמיעה וכך יכול ליצור גירוי שמיעתי במקום איברי השמיעה הפגועים.

השתל מורכב משני חלקים, פנימי וחיצוני. החלק החיצוני של השתל מחובר מאחורי האוזן, שם הוא קולט צלילים מהסביבה בעזרת מיקרופון. בתוך החלק החיצוני קיים מעבד שתפקידו להפוך את הצליל מהסביבה לאות חשמלי, ובנוסף נמצא בחלק החיצוני גם משדר שמעביר את הצליל לחלק הפנימי של השתל.

החלק הפנימי מושתל בניתוח מתחת לעור מאחורי האוזן, והוא מכיל בתוכו מקלט אליו עוברים האותות החשמליים מהמשדר שנמצא בחלק החיצוני. מהמקלט יוצאים חוטים שעוברים בתוך השבלול שבאוזן הפנימית, ומתחברים בעזרת אלקטרודות לעצב השמיעה. האלקטרודות שולחות אותות חשמליים לעצב השמיעה, ששולח מידע קולי למוח כדי לייצר גירוי שמיעתי.

מה ההבדל בין שתל שבלול לבין מכשיר שמיעה?

שתל שבלול שונה ממכשיר שמיעה בכך שמכשיר שמיעה מגביר צלילים והופך אותם לחזקים יותר אך עשוי שלא לשפר משמעותית את הבנת הדיבור. השתל עשוי לעזור למישהו עם אובדן שמיעה לשחזר או לשפר את היכולת לשמוע ולהבין דיבור.

כאשר אדם מתקשה להבין דיבור, אפילו עם מכשירי שמיעה מתאימים, יש לשקול השתלת שבלול. כאשר המכשיר פועל כראוי ומקבל ההשתלה מחויב לטיפול שיקומי, שתל השבלול יכול להגביר משמעותית את השמיעה אצל מבוגרים. שתלי שבלול בתינוקות ופעוטות עשויים לעזור להם לשמוע וכך גם וללמוד לדבר.

מי עשוי להזדקק להשתלת שבלול?

השתלת שבלול מתאימה לרוב לאנשים עם פגיעה באיברים באוזן הפנימית, שבעקבותיה הם סובלים מפגיעה עצבית-תחושתית. הניתוח מתאים לאנשים אשר:

• חווים ירידה בשמיעה ואינם חווים שיפור עם שימוש במכשירי שמיעה.
• בעלי שמיעה בשתי האוזניים אך חווים ירידה בחדות השמיעה בשתיהן.
• אינם מצליחים לתפוס מחצית או יותר מהמילים המדוברות בשיחה, אפילו כאשר מרכיבים מכשירי שמיעה.
• הסתמכו מאוד על קריאת שפתיים, למרות שימוש במכשירי שמיעה.

במקרים של אובדן שמיעה מתון יותר, נעשה שימוש בשתל שבלול המוחדר חלקית לשימור השמיעה כך שניתן להשתמש בו זמנית במכשיר שמיעה וגם בשתל השבלול באותה אוזן. עם זאת, במקרים חמורים יותר של אובדן שמיעה, יש צורך בשתל שבלול המוכנס במלואו כדי להשיג את מלוא התועלת של ההעברה החשמלית על ידי שתל השבלול.

האם שתל שבלול מתאים לכולם?

האופן בו שתל שבלול מסייע בשיפור השמיעה משתנה מאדם לאדם. רוב האנשים מציינים שיפור משמעותי במודעות שלהם לצלילים בתוך ימים לאחר הפעלת השתל שלהם, כלומר כארבעה עד שישה שבועות לאחר הניתוח. הבנת הדיבור משתפרת בצורה הדרגתית יותר, כאשר רוב האנשים חווים את השיפור הגדול ביותר במהלך ששת החודשים הראשונים. גודל השיפור הזה משתנה במידה ניכרת בין אנשים, ובמקרים רבים שיפור בהבנת הדיבור נעשה רק בעזרת טיפול שיקום שמיעתי לאחר הניתוח.

לאיזה שיפור ניתן לצפות עם שתל שבלול?

עם ניתוח ושיקום מוצלחים, אדם שעבר ניתוח להשתלת שתל שבלול עשוי להצליח:

• לקלוט צלילים שונים כמו צעדים, סגירת דלת או צלצול טלפון.
• להבין דיבור, צורך מופחת בקריאת שפתיים.
• להבין קולות בטלפון.
• לצפות בטלוויזיה ללא כתוביות.
• לשמוע מוסיקה.

האם השמיעה חוזרת לקדמותה לאחר הניתוח?

שתל שבלול מצריך תקופת הדרכה וטיפול לאחר הניתוח, במהלכה יוסבר למטופל איך לטפל בו. לאחר הניתוח יש צורך בשיקום שמיעתי כדי לסייע בלמידה כיצד לפרש את האותות החשמליים החדשים, כמו גם כיצד ליישם את כישורי ההאזנה החדשים הללו כדי לתקשר טוב יותר.

שתלי שבלול אינם מחזירים את השמיעה למצב תקין, ובמיעוט קטן של אנשים ייתכן שהם לא יובילו כלל לשיפור ביכולות השמיעה. במצבים מסוימים מטופל עלול לאבד את השמיעה הטבעית באוזן שבה השתל ממוקם, במקום זאת יש להשתמש במכשיר שמיעה כדי לשמור על יכולת השמיעה הטבעית שנותרה.

מה הסיכונים בניתוח להשתלת שתל שבלול?

ניתוח השתלת שבלול הוא הליך בטוח יחסית והסיבוכים בעקבותיו נחשבים לנדירים. כמו בכל הניתוחים, לעתים עלולים להתרחש סיבוכים הכוללים:

• דימום מהאוזניים או מאזור ההשתלה.
• נפיחות של אזור האוזן.
• זיהום באזור השתל.
• צלצול טורדני באוזניים (טנטון).
• תחושה של סחרחורת או ורטיגו.
• חוסר תחושה סביב האוזן.
• שינויים בטעם.
• יובש בפה.
• פגיעה בעצב הפנים, שעלולה לגרום לבעיות תנועה בפנים.
• זיהום של קרומי המוח (דלקת קרום המוח).

מה קורה במהלך ניתוח השתלת שבלול?

הניתוח נערך תחת הרדמה כללית (מלאה), במהלכה המטופל אינו מודע לסביבתו ואינו מסוגל לחוש כאב.

המנתח מבצע חתך מאחורי האוזן ואז פותח את עצם המסטואיד, שהיא מעין זיז בגולגולת הממוקם מאחורי האוזן התיכונה. לאחר מכן המנתח יזהה את עצבי הפנים וייצור ביניהם פתח לגישה לשבלול, שנפתח לאחר מכן, וכך הוא מחדיר את אלקטרודות השתל לתוך השבלול.

המנתח מניח מכשיר אלקטרוני הנקרא מקלט מתחת לעור הקרקפת מאחורי האוזן, ומחבר אותו לגולגולת באזור זה. לאחר מכן החתכים נסגרים על ידי תפרים נמסים, והמטופל יועבר לאזור ההתאוששות מההרדמה להשגחה.

מה קורה לאחר ניתוח השתלת שבלול?

כארבעה עד שישה שבועות לאחר הניתוח יתווספו החלקים החיצוניים של השתל. אלה כוללים את המיקרופון, המשדר והמעבד. באותו זמן, החלק החיצוני שהורכב מתוכנת ומופעל, מה שגורם למכשיר הפנימי לעורר את עצב השמיעה בתגובה לצלילים.

לאחר חיבור החלק החיצוני המטופל ילמד את יסודות השימוש והטיפול בשתל, וייתכן שיצטרך לחזור למספר ביקורים במשך כמה ימים לצורך התאמות וכיוון של המכשיר. לימוד השימוש בשתל שבלול הוא תהליך הדרגתי, וכדי להגיע לשיפור משמעותי באיכות החיים יש לדבוק באדיקות בתהליך השיקום השמיעתי והכיוונון של המכשיר.

האם ניתוח שתל שבלול נעשה בילדים?

בילדים ותינוקות התפתחות השפה המדוברת תלויה ביכולת הילד לשמוע את סביבתו, ובמקרה של ליקוי שמיעה משמעותי יש לשקול השתלת שבלול כדי לא לגרום לפיגור שפתי בהמשך.

לא פחות חשוב מניתוח שתל השבלול עצמו הוא הטיפול הניתן לאחר הניתוח, כמו גם מחויבות ארוכת טווח של המטופל והמשפחה ללמוד את דרך השמיעה החדשה באמצעות שתל שבלול. שיקום שמיעתי שבועי צריך להינתן על ידי אנשי מקצוע בעלי הכשרה מתאימה המתמחים בתחום השמיעה והדיבור. דבר זה נכון במיוחד עבור ילדים צעירים שחייבים להתמיד בפיתוח מיומנויות ההקשבה והדיבור שלהם.

ישנם מספר גורמים המשפיעים על התפתחות ההקשבה והשפה המדוברת של הילד עם שתל שבלול:

• הגיל בזמן הניתוח, ככל שהגיל צעיר יותר כך יותר טוב.
• ניסיון בשמיעה ושפה לפני הניתוח.
• טיפול שיקומי עקבי וסביבה ביתית עשירה בשפה.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא אף אוזן גרון

שאלות ותשובות בנושא

כמה זמן לאחר הניתוח האדם מסוגל לחזור לדבר?

אילו מחלות עלולות להוביל לפגיעה בשמיעה?

כמה שתלי שבלול משתילים?

מתי כדאי לבצע ניתוח השתלת שבלול בילדים?

האם יש תחליף לשתל בילדים?