מדריך קרדית האבק
קרדית האבק, קרובת משפחה של העכביש והקרציה, היא יצור קטן שאוכל תאי עור שנושרים מעור האדם ומשגשג בסביבה חמה ולחה. קרדית האבק חייה לרוב באבק הבית וניתן להבחין בה באמצעות זכוכית מגדלת. חפצים כמו מצעים, רהיטים מרופדים ושטיחים מספקים סביבה אידיאלית למחייה של קרדית האבק.
אלרגיה לקרדית האבק היא תגובה אלרגית לצואתה של קרדית האבק וכוללת לרוב תסמינים כמו עיטוש ונזלת. תסמינים נפוצים נוספים של אלרגיה זו כוללים תסמינים הקשורים להתקף אסטמה, כמו צפצופים וקשיי נשימה. על ידי הפחתה של קרדיות האבק בבית, ניתן להפחית את התסמינים האלרגיים. לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי או בטיפולים אחרים בכדי להקל על התסמינים.
במאמר זה תוכלו לקרוא על:
- מהי קרדית האבק?
- איך היא משפיעה על הגוף?
- מהי אלרגיה ולמה היא מתרחשת?
- תסמינים של אלרגיה לקרדית האבק
- מתי לפנות לרופא?
- גורמי סיכון לאלרגיה לקרדית האבק
- סיבוכים לאלרגיה לקרדית האבק
- איך מאבחנים אלרגיה לקרדית האבק?
- טיפול באלרגיה לקרדית האבק
מה היא קרדית האבק?
קרדית האבק היא מזיק מיקרוסקופי דמוי חרק המייצרת כמה מהאלרגנים (חומרים העלולים לעורר תגובות אלרגיות ואסטמה) הנפוצים ביותר. מאות אלפי קרדיות אבק יכולות לחיות במצעים, במזרנים, בריהוט מרופד, בשטיחים או בווילונות בבית. הן ניזונות מתאי עור אנושיים מתים הנמצאים בכמויות רבות באבק.
קרדית האבק אינה שותה מים והיא סופגת אותם מלחות באטמוספירה, ועל כן היא משגשגת בעיקר במקומות לחים. נוסף על כך, קרדית האבק משגשגת באיזורים חמים, כך שבמקומות קרים במיוחד היא פחות נפוצה.
קרדית האבק אינה סוג של טפיל; היא אינה נושכת, עוקצת ולא מתרבה בגוף האדם. האלרגן המזיק שהקרדית מייצרת נובע מצואתה ומשברי גופה. אבק המכיל צואה של קרדית האבק ושרידים שלה, והחלבונים שבהם גורמים לאלרגיה הנפוצה לקרדית האבק.
קרדית האבק נמצאת כמעט בכל מקום; בערך בארבעה מכל חמישה בתים בארצות הברית יש רמות ניתנות לזיהוי של האלרגן של קרדית האבק במיטה אחת לפחות.
איך קרדית האבק משפיעה על הגוף?
קרדית האבק היא יצור שאינו מזיק לאדם, אך צואתה ושברי גופה עשויים להשרות תגובה אלרגית ובכך לפגוע באיכות חייו של האדם הסובל מהאלרגיה ובמקרים נדירים ביותר אף לסכנת חיים.
מהי אלרגיה ומדוע היא מתרחשת?
אלרגיות מתרחשות כאשר מערכת החיסון מגיבה, למרות שאינה צריכה, לחומר זר כמו אבקה, קשקשים של חיות מחמד או קרדית האבק, למרות שהוא אינו מזיק. תגובת המערכת החיסונית כוללת ייצור של חלבונים המכונים "נוגדנים" שאמורים להגן על הגוף מפני פולשים לא רצויים העלולים לגרום לזיהום או למחלה.
כשהגוף של אדם אלרגי בא במגע עם אלרגן (החומר הגורם לאלרגיה) המערכת החיסונית מייצרת תגובה דלקתית בחללי האף, בריאות, בעור ובאיברים נוספים. חשיפה ממושכת או קבועה לאלרגן עלולה לגרום לתהליך דלקתי מתמשך (כרוני) הקשור לאסטמה.
אלרגיות מאוד נפוצות ומוערך כי בערך כרבע מהאוכלוסייה סובלת מהן. הן נפוצות במיוחד בקרב ילדים וחלקן חולפות עם הזמן. מבוגרים עשויים לפתח אלרגיה גם בגיל מבוגר ולעיתים ישנם אנשים עם נטייה לסוגים משתנים של אלרגיות לאורך החיים, כמו למשל אדם שסבל מאסתמה בילדות, אלרגיה לקרדית האבק בגיל ההתבגרות ואטופיק דרמטיטיס בגיל מבוגר.
מה התסמינים של אלרגיה לקרדית האבק?
תסמיני אלרגיה לקרדית האבק כוללים:
- עיטוש ונזלת
- עיניים מגרדות ואדומות
- דמע
- גודש באף
- אף, גג פה או גרון מגרדים
- שיעול
- לחץ וכאב בפנים
- עור נפוח בצבע כחול מתחת לעיניים
- גרד ופריחה עורית
אם האלרגיה לקרדית האבק מחמירה אסטמה קיימת, התסמינים עשויים לכלול:
- קשיי נשימה
- לחץ או כאב בחזה
- צליל שריקה או צפצופים הנשמעים בעת נשיפה
- קשיי שינה הנגרמים עקב קוצר נשימה, שיעול או צפצופים
- התקפי שיעול או צפצופים המוחמרים כשמצוננים או כשחולים בשפעת
מקרה קל של אלרגיה לקרדית האבק מסתכם לרוב בנזלת מדי פעם, עיניים דומעות ועיטושים חוזרים. במקרים חמורים יותר, המצב עשוי להיות מתמשך (כרוני), וכתוצאה מכך לכלול התעטשויות מתמשכות, שיעול, גודש, לחץ וכאב בפנים. בנוסף, במקרים חמורים במיוחד אלרגיה לקרדית אבק עשויה לגרום להתקף אסטמה קשה שבמקרים נדירים מאוד עלול אף להוביל למוות.
מתי לפנות לרופא?
כמה סימנים ותסמינים של אלרגיה לקרדית האבק, כמו נזלת או עיטוש, דומים לתסמיני הצטננות. לכן, לעיתים קשה לדעת אם התסמינים הם כתוצאה מהצטננות או מאלרגיה. אם הסימפטומים נמשכים יותר משבוע, ייתכן שזו אלרגיה ועל כן כדאי לפנות לרופא על מנת לאבחן ולטפל בה.
אם הסימנים והתסמינים חמורים – כמו גודש משמעותי באף, צפצופים או קושי בשינה חשוב להתייעץ עם רופא. יש לפנות למוקד לרפואה דחופה במידה והצפצופים או קוצר הנשימה מחמירים במהירות או במקרים בהם קוצר הנשימה מתפתח לא בזמן מאמץ.
מה הם גורמי סיכון לאלרגיה לקרדית האבק?
גורמי הסיכון הבאים עשויים להגביר את הסיכון לפתח אלרגיה לקרדית האבק:
- היסטוריה משפחתית של אלרגיות – יש סיכוי גבוה יותר לפתח אלרגיה לקרדית האבק אם כמה מבני משפחתך סובלים מאלרגיות.
- חשיפה לקרדית האבק – חשיפה לרמות גבוהות של קרדית אבק, במיוחד בשלב מוקדם בחיים, מגדילה את הסיכון לפתח אלרגיה.
- ילדים או מבוגרים צעירים – יש סיכוי גבוה יותר לפתח אלרגיה לקרדית האבק בילדות או בבגרות המוקדמת.
סיבוכים
אלרגיה לקרדית האבק וחשיפה אליה עלולה לגרום לסיבוכים, כגון:
זיהומים בסינוסים (סינוסיטיס) – דלקת מתמשכת (כרונית) ברקמות של חללי האף הנגרמת כתוצאה מאלרגיה לקרדית האבק עלולה לחסום את הסינוסים – חללים חלולים המחוברים למעברי האף. חסימות אלה עשויות לגרום לסיכון מוגבר לזיהום של הסינוסים, מצב המכונה "סינוסיטיס".
אסטמה – אנשים הסובלים מאסטמה ואלרגיה לקרדית האבק עלולים להיות בסיכון להתקפי אסטמה קשים הדורשים טיפול רפואי מיידי או טיפול חירום. התקפי אסטמה כתוצאה מחשיפה לאלרגן של קרדית האבק לרוב מתרחשים בקרב ילדים קטנים ופחות נפוצים בגיל ההתבגרות ובקרב מבוגרים.
כיצד ניתן לאבחן אלרגיה לקרדית האבק?
אבחון אלרגיה מתבצע בשלב הראשוני על סמך תסמינים וסיפור המקרה. כדי לאשר אלרגיה לאלרגן כלשהו, הרופא עשוי להשתמש במכשיר המאיר את ריריות האף על מנת לבחון אותן.
אלרגיה לאלרגן יגרום לרירית חללי האף להיות נפוחה והיא עלולה להיראות חיוורת או כחלחלה. בנוסף לכך, החשד לאלרגיה לקרדית האבק מתגבר כאשר הסימפטומים מחמירים בשינה או בזמן ניקיון – כאשר האלרגנים של קרדית האבק עולים למעלה באופן זמני. חיית מחמד בבית מקשה על הקביעה של הגורם לאלרגיה, במיוחד אם חיית המחמד ישנה בחדר השינה.
הבדיקה הנפוצה לאבחון אלרגיה לקרדית האבק היא בדיקת עור בעזרת תבחין עורי. בבדיקה זו, המבוצעת לרוב על ידי רופא מומחה לאלרגיה (אלרגולוג), הרופא נועץ כמויות זעירות של תמציות מטוהרות של האלרגן, כולל תמצית של קרדית האבק, על פני העור. בדרך כלל בדיקה זו מתבצעת על הזרוע, אך יתכן שתבוצע גם על הגב העליון.
לאחר כרבע שעה, הרופא בוחן את האיזור בו ננעצו האלרגנים ובוחן האם התפתחה תגובה אלרגית. במידה והנבדק אכן אלרגי לאחד האלרגנים, תתפתח בליטה אדומה ומגרדת במקום בו האלרגן ננעץ בעור. תופעות הלוואי השכיחות ביותר של בדיקות עור אלו הן גרד ואדמומיות והן חולפות בדרך כלל תוך 30 דקות.
במצבים בהם לא ניתן לעבור תבחין עורי עקב מחלות עור שונות או עקב נטילת תרופה שיכולה להשפיע על התוצאות, ניתן לבצע בדיקת דם שתבחן נוגדנים ספציפיים לאלרגנים שונים הגורמים לאלרגיה, כולל קרדית האבק. בדיקה זו עשויה גם להצביע על מידת הרגישות לאלרגן.
מה הטיפול באלרגיה לקרדית האבק?
הטיפול העיקרי באלרגיה לקרדית האבק הוא הימנעות ככל האפשר מחשיפה לקרדית האבק. כאשר ממזערים את החשיפה לקרדית האבק, ניתן לראות הפחתה משמעותית בתגובה האלרגית. עם זאת, אי אפשר להעלים לחלוטין את קרדית האבק מהסביבה, ועל כן יתכן ובכל מקרה יהיה צורך בנטילת תרופות על מנת לשלוט בתסמינים.
תרופות לאלרגיה
התרופות המשמשות להפחתת התגובה האלרגית לקרדית האבק כוללות:
אנטיהיסטמינים – קבוצת תרופות המפחיתות את הייצור של חומר כימי המעודד את מערכת החיסון להפעיל את התגובה האלרגית (חומר המכונה "היסטמין").
משפחת תרופות זו כוללת תרופות כגון פקסופנאדין (טלפסט), לורטאדין (לורסטין, אלרג'יX, לורטדים, לורטרים), צטיריזין (היסטזין) ואחרות, כמו גם סירופים נגד היסטמין לילדים.
בנוסף, אנטיהיסטמינים במרשם שנלקחים כתרסיס לאף כוללים אזלסטין (רינולסט) ואולופטדין (פטנול) וניתן גם במידת הצורך לנטול טיפות עיניים ממשפחת תרופות זו.
קורטיקוסטרואידים – קבוצת תרופות הניתנות כתרסיס לאף ויכולות להפחית דלקת ולעזור לתסמיני האלרגיה. תרופות אלו כוללות פליקסונז, נזוקורט, סטרונז, אבאמיס, נזונקס ואחרים.
קורטיקוסטרואידים באף ניתנים במינון נמוך ויש להם סיכון נמוך בהרבה לתופעות לוואי בהשוואה למתן קורטיקוסטרואידים דרך הפה הידועים בתופעות הלוואי הרבות שלהם.
מפחיתי גודש – תרופות המפחיתות את הנפיחות ברירית האף. התרופות ניתנות כטבליות, ספריי לאף או בצורת נוזל. חשוב לא להשתמש בספריי לגודש באף מעל ל-3 ימים, שכן שימוש ממושך בספריי עלול לגרום להחמרת הגודש ברירית האף.
מפחיתי גודש הניתנים כטבליות עלולים להעלות את לחץ הדם ואין ליטול אותם במקרים בהם יש לחץ דם גבוה, גלאוקומה או מחלות לב וכלי דם. בנוסף, אצל גברים עם ערמונית מוגדלת, התרופה עלולה להחמיר את המצב.
נוגדי קולטנים ללויקוטריאנים – תרופות אלו חוסמת את פעולתם של כימיקלים מסוימים במערכת החיסון המכונים "לויקוטרינים". תרופות ממשפחת תרופות זו ניתנות כטבליות וכוללות תרופות כגון מונטלוקאסט (סינגולר).
תופעות לוואי אפשריות של מונטלוקסט כוללות זיהום בדרכי הנשימה העליונות, כאבי ראש וחום. תופעות לוואי פחות שכיחות כוללות שינויים בהתנהגות או במצב הרוח, כגון חרדה או דיכאון.
אימונותרפיה – ניתן "לאמן" את המערכת החיסונית שלא להיות רגישה לאלרגן. טיפול זה נעשה באמצעות סדרת זריקות הכוללות מינונים קטנים מאוד של האלרגן, חלבוני קרדית האבק במקרה זה, הגורמים לתגובה האלרגית. המינון מוגבר בהדרגה, בדרך כלל בתקופה של שלושה עד שישה חודשים.
יש לבצע זריקות כל ארבעה שבועות במשך שלוש עד חמש שנים. בדרך כלל משתמשים באימונותרפיה כאשר הטיפולים הפשוטים אינם עוזרים מספיק.
סגנון חיים ותרופות ביתיות
הימנעות מחשיפה לקרדית האבק היא האסטרטגיה הטובה ביותר לשליטה באלרגיה הנגרמת כתוצאה מחשיפה לקרדית האבק. למרות שלא ניתן לסלק לחלוטין את קרדית האבק מהבית, ניתן להפחית באופן משמעותי את מספרן.
ישנן מספר שיטות ודרכים לעשות זאת, ביניהן:
שימוש בכיסויי מיטה חסינים לאלרגן – ניתן לשמור את המזרן והכריות בכיסויים עמידים לאבק או חוסמי אלרגנים. כיסויים אלה עשויים מבד ארוג היטב ומונעים מקרדית האבק להתיישב על המזרן או על הכריות.
לכבס את המצעים מדי שבוע – חשוב לכבס את כל הסדינים, השמיכות, הציפיות וכיסויי המיטה במים חמים של לפחות 60 מעלות על מנת להרוג את קרדית האבק ולהסיר אלרגנים. אם לא ניתן לכבס את המצעים, ניתן להכניס אותם למייבש למשך 15 דקות לפחות בטמפרטורה מעל 60 מעלות.
לאחר מכן יש לשטוף את המצעים ולייבש אותם על מנת להסיר את האלרגנים. הקפאה של מצעים שאינם ניתנים לשטיפה במשך 24 שעות גם כן עשוייה להרוג את קרדית האבק, אך היא אינה מסוגלת להסיר את האלרגנים.
שמירה על לחות נמוכה – שמירה על לחות נמוכה יחסית (מתחת ל-50 אחוז) מסייעת בחיסול קרדית האבק.
בחירה נכונה של מצעים – חשוב להימנע מבחירת מצעים שלוכדים אבק בקלות ושקשה לנקות אותם.
קנייה של בובות ממולאות רחיצות בלבד – בובות ממולאות נוטות לצבור אבק ולכן חשוב לשטוף אותן לעיתים קרובות במים חמים ולייבש אותן היטב. כמו כן, חשוב לשמור על בובות ממולאות הרחק מהמיטה.
ניקוי אבק – חשוב לנקות אבק באופן קבוע בעזרת סמרטוט לח ולא בעזרת מטליות יבשות, שכן ניקוי בעזרת חומרים רטובים מונע מאבק להתיישב מחדש על חפצים.
שאיבת אבק באופן קבוע – שאיבת שטיחים וריהוט מרופד מסירים אבק מפני השטח, אך שואב רגיל אינו יעיל בהסרת רוב קרדית האבק והאלרגנים של קרדית האבק. לכן, חשוב להשתמש בשואב אבק עם שקית מיקרו פילטר דו-שכבתי או פילטר אוויר המסנן חלקיקים באופן יעיל (HEPA) כדי לסייע בהפחתת פליטת אבק הבית מהשואב.
במקרי אלרגיה חריפה, מומלץ להישאר מחוץ לאזור בו שואבים אבק בזמן שמישהו אחר מבצע את השאיבה ולהמתין כשעתיים לפני החזרה לחדר בו נשאב אבק – שכן לאחר השאיבה האבק עולה למעלה ועשוי להישאר באוויר.
הפחתה של כמות החפצים והרהיטים בבית – כל רהיט או חפץ שאוספים אבק – אוספים גם קרדיות אבק. מומלץ להוציא מחדר השינה חפצים מיותרים כמו קישוטים, קישוטי שולחן, ספרים, כתבי עת ועיתונים.
הסרה של שטיחים ובתי גידול של קרדית האבק – שטיחים מספקים בית גידול נוח לקרדית האבק. זה נכון במיוחד אם השטיחים מותקנים מעל בטון, המחזיק לחות בקלות ומספק סביבה לחה ונוחה לקרדית האבק.
במידת האפשר, מומלץ להסיר שטיחי קיר בחדר השינה ולהחליף ריהוט כמו רהיטים מרופדים, וילונות שאינם ניתנים לשטיפה ותריסים אופקיים.
התקנה של פילטר יעיל במיוחד במערכת מיזוג האויר – חשוב להתקין פילטר עם ערך יעילות מינימלי (MERV) של 11 או 12 ולהקפיד להחליף את הפילטר כל שלושה חודשים.
מקורות: MayoClinic
שאלות ותשובות בנושא
היכן בישראל נפוצה קרדית האבק?
האם אלרגיה לקרדית האבק נפוצה?
האם כדורים אנטיהיסטמינים גורמים לתופעות לוואי רבות?
איך ניתן להבחין בין הצטננות לבין אלרגיה לקרדית האבק?
מה ההבדל בין קרדית האבק לפשפש המיטה?
תודה על ההסבר המקיף על קרדית האבק
הגב