קנאביס רפואי

קנאביס רפואי הוא קנאביס הניתן כתרופה להקלת סבלם ותסמיניהם של מטופלים הסובלים ממחלות שונות או על מנת להקל על תופעות לוואי הנובעות מתרופות וטיפולים קונבנציונליים אחרים. הקנאביס, צמח ממשפחת הקנאביים אשר מקורו ההיסטורי ביבשת אסיה, ידוע בעיקר כסם פסיכואקטיבי אשר נעשה בו שימוש למטרות פנאי. עם זאת, ההיסטוריה של הקנאביס שזורה בזו של האנושות והוא שימש כתרופה במשך אלפי שנים.

החל מהמאה ה-20, קנאביס נאסר לשימוש במרבית מדינות העולם, כאשר בשנים האחרונות רואים מגמה של התרה של הקנאביס לשימוש פנאי במדינות מעטות. עם החזרה של הקנאביס לכותרות בעשרות השנים האחרונות, החל גל חדש של מחקרים שבחנו את השימושים הרפואיים האפשריים של הקנאביס, ומנגד גם את ההשפעות השליליות ותופעות הלוואי.

מחקרים אלו הביאו במדינות רבות בעולם לאימוץ חקיקה אשר מאפשרת למטופלים, תחת רישיון ותנאי אחזקה ושימוש ברורים, לרכוש קנאביס רפואי כתרופה להקלת סבלם, כאבם או להפגת תופעות לוואי של טיפולים שונים.

המחקרים המציגים את יתרונותיו של הקנאביס מתארים את המנגנונים בהם הוא פועל, בין היתר על ידי דיכוי מנגנון היווצרות דלקת והפחתה של תחושת כאב, דיכוי של הקאה והיותו חומר אנטיאוקסידנטי (נוגד חמצון).

הזן הנפוץ בשימוש רפואי נקרא קנאביס סאטיבה (Sativa) והמרכיב הפעיל בעל התכונות הפסיכואקטיביות בקנאביס נקרא THC (דלתא-9-טטרהידרוקנבינול) והוא אחראי למרבית התכונות הרפואיות ותופעות הלוואי המזוהות עם הצמח.

מרכיב נוסף בקנאביס, אשר יתרונותיו הרפואיים נבדקים בשנים האחרונות נקרא CBD (קנאבידיול). הקנאביס משמש בין היתר לטיפול בכאבים כרוניים, בחילות כתוצאה ממחלות או טיפולים שונים, אבדן תיאבון הנלווה למחלות וטיפולים שונים, כיווצי שרירים, אי שקט, הפרעות שינה וכטיפול תומך לחולים סופניים.

לשימוש בקנאביס מספר תופעות לוואי אפשריות, ביניהן: שינויים במצבי רוח, חולשה, עייפות, הזיות, שלשולים ובמקרים קיצוניים אף מחשבות אובדניות. הרישיון בישראל ניתן על ידי היחידה לקנאביס רפואי או דרך רופא שהוסמך דרכה למתן רישיונות לשימוש בקנאביס.

כיצד קנאביס רפואי יכול לשמש כתרופה?

כאמור, החומר העיקרי הפעיל בקנאביס נקרא THC. כמותו משתנה בהתאם לזן הספציפי של הצמח והכלאות שונות בוצעו בין מינים שונים על מנת להגביר את ריכוזו. ה-THC נכנס לגוף, חודר אל זרם הדם ומתחבר אל קולטנים מיוחדים במח הנקראים קולטנים קנבינואידים.

הקנאביס מגרה את אותם קולטנים, מה שמביא למנעד הרחב של תסמינים ותחושות המזוהים עם השימוש בקנאביס, ביניהם: הפחתה בתחושת כאב, האטה של תהליכים דלקתיים, תיאבון מוגבר, בחילות, הפרעות בשינה ופגיעה בריכוז ובתחושת הזמן.

המערכת בה פועל ה-THC במוחנו נקראת המערכת האנדוקנבינואידית, מערכת העברת אותות אשר ממשיכה להיחקר עד היום, משפיעה ומתווכת תהליכים רבים בגופינו ומשפיעה על מערכות אחרות של העברת אותות בגוף. לדוגמה, בחשיפה לקנבינואידים שונים, מושפעות בין היתר מערכות תיווך הכאב בגוף, מערכת האותות החשמליים המפעילים את השרירים ומערכות וויסות הורמונליות הקשורות בשינה, עוררות ותסמינים נפשיים שונים.

הקנאביס משפיע על תהליכי דלקת במנגנונים שונים וכך עוזר לטיפול והקלת תסמינים במחלות דלקתיות שונות, בין היתר על ידי הקלת הכאב הנלווה לדלקת. THC באופן ספציפי גורם להגברת תחושת הרעב (קנבינואידים אחרים עשויים להפחית תחושת הרעב) ונעשה שימוש בהשפעה זו של הקנאביס בחולים במחלות זיהומיות, כמו AIDS, אשר החולים בהן סובלים מכיחשון (Cachexia) ואבדן תיאבון.

ה-CBD הוא חומר אקטיבי נוסף המצוי בקנאביס. הוא מוגדר כחומר פסיכואקטיבי אשר במידה רבה נוגד את חלק מההשפעות הפסיכואקטיביות של ה-THC. מחקרים מצביעים על כך שייתכן וה-CBD אחראי להפחתת תחושת החרדה שעלולה להופיע כתופעת לוואי של THC. הוא אינו מייצר את תחושת האופוריה וההגבלה של תהליכים קוגניטיביים שונים הנלווים לצריכת THC (תחושת ה-'היי').

ה-CBD נמכר בשלל מוצרים שונים גם בנפרד משאר מרכיבי הקנאביס והיות והוא אינו משנה תודעה במובן דומה לזה של ה-THC והיות והוא הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כחומר ללא פוטנציאל התמכרותי, הוא חוקי במדינות רבות בעולם.

התרופה היחידה המבוססת על תרכיב CBD שאושרה לשימוש על ידי מנהל התרופות המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, משמשת לטיפול בפרכוסים ואכן CBD נמצא יעיל בעיקר כנגד פרכוסים ובפרט פרכוסים נלווים למחלות ילדות קשות אשר לא מגיבות לטיפולים נוגדי פרכוסים סטנדרטיים.

לאילו מחלות ניתן לסייע באמצעות שימוש בקנאביס רפואי?

היות וצמח הקנאביס משפיע על תיווך תהליכים שונים במערכות שונות בגוף דרך המערכת הקנבינואידית, ניתן להקל על מטופלים הסובלים ממחלות שונות, ביניהן:

• מטופלים הסובלים ממחלות הגורמות לפרכוסים
• מטופלים הסובלים מבחילות והקאות הנלוות למחלות שונות וטיפולים שונים (כימותרפיה)
• אנשים עם קשיון שרירים וכיווצי שרירים (חולים בטרשת נפוצה)
• כאב כרוני
• מחלות דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס כרוני
• PTSD וחרדה
• הפרעות שינה
• מחלות זיהומיות שונות המביאות למצב של רזון קיצוני עקב אבדן תחושת הרעב

ייתכן וניתן גם לטפל במחלות נוספות אך המחקרים עוד לא חד משמעיים בנושא, כמו למשל:

• אנורקסיה
• מחלות פרקים
• מיגרנות
• גלאוקומה
• אלצהיימר
• מחלות המערבות את מערכת החיסון

ישנם עוד תחומים רבים הנמצאים במחקר ובשלבי פיתוח שונים של זנים, למשל טיפול במחלות פסיכיאטריות שונות, טיפול במחלות עור ואף טיפול בהתפתחות גידולים סרטניים. נכון להיום, מרבית הטיפולים בקנאביס רפואי נועדו להקלת תסמינים של מחלות קיימות ותופעות לוואי של טיפולים שונים ולא לטיפול מוחלט במחלה לצורך ריפוי, אם כי זהו נושא שמצוי במחקר הולך ומתפתח, כמו למשל במחקר אחר ההשפעות של קנאביס רפואי על גידולים סרטניים שונים.

ה-CBD גם נמצא יעיל לטיפול בהפרעות שינה וחרדה והוא נחקר בשנים האחרונות בתחומים רבים נוספים, בין היתר לטיפול בסכיזופרניה, סכרת, מחלות מעי דלקתיות, אפילפסיה, סרטן ואפילו כשימוש כתרופה למטופלים אשר פיתחו תלות או התמכרות לתרופות וסמים אחרים. על אף התקוות למציאת שימושים נוספים ל-CBD, ראוי לציין שבגלל ששוק מוצרי ה-CBD עוד לא הוסדר במלואו במרבית המדינות, חברות רבות מרשות לעצמן לפרסם הצהרות מפליגות על יתרונותיו של החומר בעוד שהמחקר עוד 'בתחילת דרכו'.

מהם הסיכונים ותופעות הלוואי הקשורים לנטילה של קנאביס רפואי?

על אף המעלות הרפואיות של הקנאביס, יש לזכור כי מדובר על חומר אשר ידועות לגביו תופעות לוואי וכמה סיכונים משמעותיים. מעבר לכך, ייתכן וחלק משמעותי מהסיכונים הנלווים (בין היתר אלו ארוכי הטווח) לנטילת קנאביס כלל לא נחקרו והתגלו, זאת כתוצאה מהזמן הקצר יחסית בו המדע הספיק לעסוק בחקר הקנאביס. מרבית הסכנות מקושרות ל-THC ותרופות ותכשירים הכוללים CBD בלבד ככל הנראה לא חולקים אותן.

ל-THC יש שתי סכנות משמעותיות:

• פסיכוזה – מחקרים מראים כי THC עלול להגדיל את הסיכון להתפתחות מחלות פסיכוטיות שונות כגון סכיזופרניה.
• פיתוח תלות – ישנם משתמשים המדווחים על התמכרות לחומר, אם כי המחקרים לא חד משמעיים בנושא זה כאשר מדובר על סביבה מבוקרת ומטופלים הנמצאים תחת מעקב רופא.

מעבר לסיכונים אלו, ישנן תופעות לוואי אשר צריך לשקול לפני שמחליטים על טיפול בקנאביס רפואי:

• שלשולים
• חולשה
• סחרחורות
• עייפות
• יובש בפה
• אדמומיות ויובש בעיניים
• חרדה
• הזיות ופראנויה במטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות
• שינויים במצבי רוח
• מחשבות אובדניות
• השפעה על תרופות אחרות (קומדין למשל)
• האטה בתגובתיות
• פגיעה בזיכרון לטווח קצר
• פגיעה בתחושת הזמן והעיבוד החושי
• פגיעה ביכולת פתירת הבעיות
• עלייה בקצב הלב
• ירידה בלחץ הדם

מהו ההליך החוקי לקבלת קנאביס רפואי בישראל?

בישראל, הקנאביס נמצא בפקודת הסמים המסוכנים, אך מותר השימוש בו לצרכים רפואיים תחת רישיון ותנאי אחזקה מחמירים. כיום, מאושר הטיפול בקנאביס רפואי למגוון מחלות וכטיפול להקלת תופעות לוואי של טיפולים רבים.

הרשימה המלאה נמצאת בחוזר של היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) הנקרא "רישיונות לשימוש בקנאביס", אשר פורסם לראשונה ב-2013 ומעודכן מעת לעת. החוזר מפרט בין היתר את הדרישות לקבלת הרישיון ואת ההליך הספציפי הנדרש בכל התוויה למתן הטיפול. לדוגמה, לצורך קבלת רישיון קנאביס לטיפול ב-PTSD, נדרש המטופל להציג חוות דעת של פסיכיאטר, רישומים של ניסיון טיפול בשתי תרופות אחרות טרם תחילת הליך הבקשה, הגדרה של 30% נכות וקריטריונים נוספים.

לעומת זאת, חולים במחלות אונקולוגיות לא נדרשים לענות על רשימה כזו של דרישות והם רשאים לקבל רישיון לאחזקה ושימוש בקנאביס רפואי במידה והם מטופלים בטיפול אנטינאופלסטי פעיל (הקרנות, כימותרפיה ואימונותרפיה) וחווים תופעות לוואי אשר לא חלפו בשימוש בתרופות מקובלות אחרות. לכל התוויה מפרטת היק"ר את רשימת הקריטריונים הנדרשים לצורך קבלת הרישיון.

רשימת ההתוויות לטיפול רפואי בקנאביס בישראל (עדכון אחרון בינואר 2021):

תחום האונקולוגיה – תופעות לוואי של טיפול אנטינאופלסטי פעיל, כאבים, חוסר תיאבון, בחילות והקאות.

תחום הגסטרואנטרולוגיה – מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס.

תחום הכאב – כאבים נוירופאתיים.

תחום המחלות הזיהומיות – מטופלים החולים ב-AIDS וסובלים מירידה קיצונית במשקל, בחילות, הקאות ואבדן תיאבון.

תחום הנוירולוגיה – טרשת נפוצה, פרקינסון, טורט, אפילפסיה.

תחום הטיפול הפליאטיבי – מטופלים סופניים (תוחלת חיים מוערכת של חצי שנה ופחות).

תחום הפסיכיאטריה – PTSD.

תחום הפרעות ההתנהגות – אוטיזם תחת התוויות ספציפיות.

ניתן להגיש בקשות חריגות עבור התוויות אשר לא מצוינות ברשימה. חשוב להזכיר שאבחנה של מטופל כסובל באחת מהמחלות הנ"ל אינה מזכה אותו ברישיון קנאביס באופן אוטומטי ולרוב המטופל יידרש לעמוד בקריטריונים נוספים המפורטים בנוהל אשר משתנים ממחלה למחלה. במרבית המקרים יש להציג ראיות לכך שהיה ניסיון לקבל טיפול/ים אחר/ים טרם הגשת הבקשה לקבל רישיון וכי מוצו אפשרויות טיפול נוספות.

על מנת להתחיל בתהליך הנפקת הרישיון יש לפנות לרופא שעבר הסמכה של היק"ר לעסוק ברישיונות קנאביס רפואי או לחלופין דרך כל רופא מומחה, שכן כל רופא מומחה רשאי להגיש בקשה, הנוגעת אל תחום התמחותו, אל היק"ר בתוספת חוות הדעת המקצועית שלו.

מטופלים אונקולוגיים לדוגמה, רשאים לקבל את השירות במחלקה האונקולוגית בה הם מטופלים. הרישיון, במידה ויונפק כזה, יהיה בתוקף לתקופת זמן מוגדרת המשתנה מבקשה לבקשה. ניתן להאריך את תוקפו של הרישיון ויש לבקש זאת 45 ימים לפני פקיעתו בפנייה ליק"ר.

כיצד משתמשים וצורכים קנאביס רפואי?

ישנן מספר דרכים ליטול קנאביס רפואי, חלקן מומלצות יותר מאחרות.

• ניתן לעשן קנאביס, בדרך זו הקנבינואידים השונים נספגים בריאה אל זרם הדם.
• ניתן לחמם את הצמח עד למיצוי החומר הפעיל ממנו באידוי ולשאוף את האדים, בדרך זו אנו נמנעים ממרבית החסרונות הנלווים לעישון של קנאביס. החימום מתבצע לרב במכשירי אידוי ביתיים מיוחדים.
• ניתן לצרוך את הקנאביס במזון, לדוגמה בעוגייה או סוכריה.
• ניתן להשתמש בקנאביס במשחות ותכשירים שונים: שמנים, ספריי וקרמים.
• ניתן להשתמש בנרות רקטליים או ואגינליים
• ניתן לספוג קנאביס בריריות, לדוגה על ידי נוזל הנספג תחת הלשון אל זרם הדם.

צפו בד"ר ורד סימוביץ מסבירה על המשאף החדש לצריכת קנאביס רפואי

מתוך התוכנית סטטוסקופ

עישון ואידוי של הקנאביס הן הדרכים המהירות ביותר בהן הקנאביס מייצר השפעה, כיוון שהספיגה מאוד מהירה מהריאות אל זרם הדם. זאת בהשוואה לדרכים איטיות יותר כמו אכילה בה נדרשות מספר שעות עד לקבלת אפקט רצוי. עם זאת, עישון באופן ספציפי לרוב לא נחשב לדרך המומלצת לצרוך קנאביס ,שכן טמונה סכנה בעצם הבעירה של הקנאביס, בה משתחררים חומרים מסרטנים שונים בדומה לעישון של טבק. באידוי קנאביס, לא מתבצעת בעירה אקטיבית אלא שחרור של החומרים הפעילים כאשר מגיעים לטמפרטורה המתאימה.

שאלות ותשובות בנושא

כיצד יש לאכסן קנאביס רפואי?

האם מותר לצרוך קנאביס רפואי בהיריון?

האם קנאביס ממכר?

האם קנאביס רפואי משרה תחושה של "היי"/"סוטול" המזוהות עם שימוש בו לצרכי פנאי?

האם קבלת רישיון לשימוש בקנאביס רפואי עלולה להשפיע על יכולתי לנהוג ברכב?