צלוליט

צלוליט הוא מצב עורי נפוץ מאוד ולא מזיק, הגורם למראה עור גבשושי עם גומות שמופיע על גבי הירכיים, הישבן והבטן, בעיקר בקרב נשים.

למרות שצלוליט הוא מצב קוסמטי שאינו מהווה בעיה בריאותית, הוא נתפס לעתים קרובות כפחות אסתטי ולא רצוי, מה שעלול להפוך למקור של מתח וחרדה עבור אנשים הסובלים מכך.

על מנת להעלים את הצלוליט, יש המנסים לעשות פעילות גופנית, לרדת במשקל ולהשתמש בקרמים המשווקים כפתרון לצלוליט, אך לא תמיד בהצלחה.

אפשרויות טיפול מוכחות רפואית זמינות גם כן, אם כי התוצאות אינן מיידיות ולא תמיד נשארות לטווח ארוך.

מה זה צלוליט?

צלוליט, הוא מצב שבו העור מקבל צורה של גומות וגבשושיות כך שהוא מזכיר לעתים קליפת תפוז.

מצב זה נגרם על ידי שינויים במבנה של תאי השומן ורקמות החיבור שנמצאות מתחת לפני העור.

שינויים אלה עלולים לגרום לתאי השומן להפוך לגדולים מאוד, כך שהם דוחפים את רקמת החיבור שמעליהם כלפי מעלה, בעוד רקמת החיבור יוצרת התנגדות ומנסה למשוך כלפי מטה.

רקמת החיבור נמצאת השומן לבין העור, וכשהשומן דוחף אותה כלפי מעלה נוצרות בליטות באזורים בהם השומן גדל, וכך מופיע המראה האופייני של הצלוליט.

לעתים קרובות צלוליט מסווג לפי חומרתו:

• דרגה 0 – ללא צלוליט.
• דרגה 1 – בעמידה העור חלק, אך בישיבה המראה שלו גבשושי.
• דרגה 2 – לעור יש מראה גבשושי בעמידה ובישיבה.
• דרגה 3 – לעור יש מראה גבשושי בעמידה עם אזורי שקעים עמוקים ובליטות משמעותיות.

מה הסיבות להופעת צלוליט?

הסיבה שאנשים מפתחים צלוליט עדיין לא מובנת במלואה, אבל סביר להניח שהיא מופעלת על ידי שילוב של גורמים.

התיאוריות הנפוצות ביותר כוללות מעורבות של הורמונים, מגדר, אורח חיים ותהליכי דלקת.

עם זאת, גם גיל, נטייה גנטית ומבנה גוף עשויים לשחק תפקיד.

מגדר – נשים נוטות לפתח באופן משמעותי הרבה יותר צלוליט בהשוואה לגברים.

אחת הסיבות לכך כרוכה בהבדלים באופן שבו רקמות החיבור ותאי השומן של נשים מסודרים מתחת לעור.

לנשים יש מספר רב של תאי שומן העומדים אנכית מתחת לעור, וכאשר החלק העליון של התאים פוגשים את רקמת חיבור בזווית ישרה.

לעומת זאת, לגברים לרוב יש מספר קטן יותר של תאי שומן המסודרים בצורה אופקית, כך שהם שוכבים שטוחים אחד מול השני.

סידור זה מעלה את הסבירות לכך שכאשר רקמת השומן גדלה היא חודרת בקלות רבה יותר את רקמת השומן אצל נשים לעומת גברים.

הבדלים מבניים אלה מסבירים במידה מסוימת מדוע צלוליט נראה כמעט אך ורק אצל נשים.

הורמונים – צלוליט מתפתח עקב שינויים בגודל ובמבנה תאי השומן. לכן הוצע כי הורמונים כמו אדרנלין ואינסולין, המעורבים בפירוק ואחסון שומן, יכולים לשחק תפקידי מפתח בהיווצרות של צלוליט.

מחקרים מראים כי כל חוסר איזון הורמונלי הגורם לעלייה ביצירת שומן על פני פירוק שומן, כדוגמת רמות גבוהות של אינסולין, מגביר את הסיכון להתפתחות צלוליט.

בנוסף, בהתחשב בכך שצלוליט נפוץ כמעט באופן בלעדי אצל נשים, סבורים שהורמון האסטרוגן, הורמון המין הנשי, יכול להיות גורם מפתח בהתפתחות צלוליט.

הוכחה נוספת לתפקיד האסטרוגן בהתפתחות צלוליט באה לידי ביטוי בכך שצלוליט מתפתח לאחר שנשים הגיעו לגיל ההתבגרות במהלכו יש הפרשה מוגברת של אסטרוגן, ונוטה להחמיר בזמנים שבהם נשים חוות שינויים ברמות האסטרוגן, כמו במהלך ההיריון.

עם זאת, למרות השערות אלו התפקיד המדויק של ההורמונים ביצירת צלוליט אינו ידוע במלואו כיום.

סגנון חיים – הופעת הצלוליט יכולה להחמיר על ידי הצטברות נוזלים ברקמות שמסביב.

הוצע כי שינויים במחזור הדם באזורים מסוימים של העור עשויים לגרום להופעה של צלוליט.

מחקרים שונים הציעו ששינויים בזרימת הדם עלולים להיגרם מאורח חיים לא פעיל, למשל בעקבות תקופות ישיבה ממושכות שנחשבות כמפחיתות זרימת דם.

תהליך דלקתי – תיאוריה נוספת היא שצלוליט היא הפרעה ברקמת חיבור הנגרמת על ידי תהליך דלקת כרונית בדרגה נמוכה.

נמצאו תאי חיסון הקשורים לדלקת כרונית, כגון תאי דם לבנים, ברקמה בה יש תהליך של צלוליט.

עם זאת, בחלק מהמקרים לא נמצאה עדות לתהליך דלקתי באזורים בהם קיים צלוליט.

מה הם גורמי הסיכון להתפתחות צלוליט?

צלוליט נפוץ הרבה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. למעשה, רוב הנשים מפתחות מעט צלוליט לאחר גיל ההתבגרות.

הסיבה לכך היא שהשומן של נשים נמצא בדרך כלל בירכיים ובישבן, שהם אזורים נפוצים לצלוליט.

צלוליט נפוץ יותר גם בהזדקנות, כאשר העור מאבד מהגמישות.

עלייה במשקל יכולה להפוך את הצלוליט ליותר בולט, ולכן ניתן לומר שהשמנה היא גורם סיכון להופעת צלוליט, אך ניתן לראות את התופעה גם בקרב אנשים רזים.

צלוליט נוטה להופיע לעתים קרובות בקרב מספר בני משפחה, וניתן להעריך שגנטיקה עשויה לשחק את התפקיד הגדול ביותר בכל הקשור להתפתחות של צלוליט.

איך מטפלים בצלוליט?

מגוון גישות טיפול זמינות לשיפור מראה הצלוליט, לפחות באופן זמני, כאשר לכל טיפול את התוצאות האפשריות ותופעות הלוואי האופייניות לו.

חלק מהמחקרים מצביעים על כך ששילוב של טיפולים עשוי להניב את התוצאות המספקות ביותר.

טיפולי לייזר וגלי רדיו – טיפולי לייזר שונים זמינים לטיפול בצלוליט, וכולם עושים שימוש בצריבה על מנת לטפל בצלוליט.

בשיטה אחת מחליקים סיב דק מתחת לעור כדי לספק חום בעזרת קרן לייזר, מה שהורס את הרצועות הסיביות הקושרות שומן.

גישה זו הראתה כמפחיתה את הופעת הצלוליט למשך שישה חודשים עד שנה.

טיפול בתדרי רדיו משתמש בחום שנוצר על ידי גלי רדיו, ולא צריבה כפי שנעשה בטיפול בלייזר, אך גם בשיטה זו משפיעים על רקמות החיבור ותאי השומן.

בשיטה זו השיפור מעט איטי יותר ודרושים מספר רב יותר של טיפולים.

המסת שומן בקור – שיטה זו נקרא גם קריוליפוליזיס (Cryolipolysis), בה מבצעים הקפאה מקומית של תאי השומן ובמקביל שאיבה בוואקום של אזור הצלוליט.

ההקפאה מעודדת מוות מבוקר של תאי שומן, והשאיבה מסייעת להוציא את השומן לכלי הלימפה.

התוצאות מופיעות בהדרגה במשך חודשיים עד שלושה חודשים, ודרושים מספר טיפולים כדי להגיע לתוצאות.

טיפול בגלים אקוסטיים – בטכניקה זו, טכנאי מורח ג'ל על אזור הצלוליט ומעביר מכשיר קטן הקרוי מתמר על האזור.

המתמר שולח גלי קול לתוך הגוף, והם מפחיתים את הצלוליט על ידי הגברת זרימת הדם ופירוק תאי שומן.

שיטות ניתוחיות – קיימים מגוון הליכים כירורגיים בהם עושים שימוש במזרקים או להבים כדי להפריד את הרצועות הסיביות מתחת לעור במאמץ להחליק את העור.

שיטה אחרת משתמשת בהשתלת שומן כדי לשפר את המראה הגבשושי של העור. תוצאות של טכניקות אלה עשויות להישמר למשך שנתיים עד שלוש שנים.

האם ניתן לשפר את מראה הצלוליט באופן עצמאי?

טיפול עצמי יכול לעשות הבדל גדול במצב הצלוליט ויכול לסייע בשיפור מראה העור.

משחות רפואיות – קיימות משחות המשמשות למצבים רפואיים אחרים שעשויות לסייע להתמודדות עם הצלוליט.

משחות שמכילות חומר בשם רטינול, או ויטמין A, עוזרות לעבות העור, מה שמפחית את הגומות.

משחות אלה דורשות מריחה פעם או פעמיים ביום, למשך מספר חודשים עד להשגת שיפור משמעותי.

ירידה במשקל – באנשים בעלי משקל עודף, הפחתת משקל עשויה לעזור לשפר את מראה העור ולהפחית את הגבשושיות.

פעילות גופנית – פעילויות המחזקות את השרירים עשויות לעזור לשפר את מראה העור.

בנוסף, פעילות גופנית מסייעת לשיפור הזרימה של הדם ונוזל הלימפה.

מומלץ למצוא פעילות אחת או יותר שניתן לשלב בשגרה כגון יוגה, פילאטיס, שחייה, הליכה, רכיבה על אופניים, טיפוס מדרגות וריקוד.

דיאטה – מומלץ לבצע שינוי תזונתי שכולל הפחתת צריכה של אלכוהול, קפאין, מזון מעובד, פחמימות ושומן רווי, יחד עם הימנעות מעישון.

מומלץ לצרוך תזונה המבוססת על ירקות ופירות טריים, מים, מזונות מדגנים מלאים, מזונות עשירים בסיבים וחומצות שומן.

דיאטה זו לבדה לא תעלים את הצלוליט, אבל היא עשויה לעזור.

קרמים נגד צלוליט – לאורך השנים, קרמים שונים וטיפולים מקומיים אחרים משווקים ככאלה המסוגלים להפחית את גבשושיות הצלוליט על ידי שיפור מרקם העור.

ההשפעה של מריחת קרמים אלו על העור הפגוע היא ככל הנראה עקיפה וקצרת מועד.

מרכיב נפוץ בקרמים נגד צלוליט מקומיים הוא קפאין, שמגביר את זרימת הדם לאזור ופועל כמשתן.

השתנה מרובה יכולה להוריד את תכולת המים של השומן, מה שעשוי להפחית את הופעת הצלוליט.

שאלות ותשובות בנושא

האם צלוליט מסוכן לבריאות?

כיצד מאבחנים צלוליט?

האם ניתן להיפטר מצלוליט?

האם טיפולים של קרמים מקומיים עובדים?

האם ירידה במשקל בהכרח מסייעת להפחתת צלוליט?