צילום רחם (היסטרוסלפינוגרפיה)

צילום רחם, שנקרא גם היסטרוסלפינוגרפיה (Hysterosalpingography) הוא צילום רנטגן שמעריך את צורת הרחם ומבנה החצוצרות, ומהווה כלי שימושי לבדיקת הפלות חוזרות עקב בעיות ברחם ובחצוצרות.
צילום רחם יכול לעזור בזיהוי בעיות אנטומיות במערכת הרבייה שעשויות לפגוע בהריון, וביניהן חצוצרות חסומות ורחם בעל צורה לא סדירה.

טרם הבדיקה יש ליידע את הרופא על מצבים רפואיים מסוימים וביניהם אלרגיות (בעיקר לחומר ניגוד עם יוד) וטיפול תרופתי קבוע, כמו כן יש להימנע מביצוע הבדיקה בזמן היריון וזיהום פעיל באגן.

מבנה ותפקוד מערכת הרבייה הנשית

מערכת הרבייה הנשית כוללת בין היתר שחלות, חצוצרות ורחם. השחלות הן שני איברים קטנים בצורת אליפסה הממוקמות באגן (האזור התחתון בין הירכיים) ונמצאות משני צידי הרחם, קרוב לקצות החצוצרות.

החצוצרות הן שני צינורות עדינים ודקים המקשרים את השחלות אל הרחם, איבר בצורת אגס שאחראי על המחזור החודשי וגם על התפתחות היריון.

בכל חודש, אחת השחלות מייצרת ביצית שעוברת במורד החצוצרה אל הרחם.

אם הביצית מופרית על ידי זרע היא תושרש בדופן הרחם וכך יתפתח היריון ובהמשך לידה, ואם היא אינה מופרית, יתרחש מחזור חודשי (ווסת) כשבועיים לאחר הביוץ.

חצוצרות עם חלל פתוח מאפשרות נתיב ברור ונקי למעבר הביצית והזרע ולהתרחשות הפריה.

עם זאת חצוצרות חסומות מונעות מתהליכים אלו להתרחש ומהוות גורם מוביל לאי פוריות.

מהן הסיבות בגינן יש לבצע צילום רחם?

כאמור, בדיקה זו נפוצה בעיקר בקרב נשים שמתקשות להיכנס להריון.

הבדיקה מאפשרת לראות את צורת ומבנה הרחם וצלקות בתוך הרחם או בחלל הבטן הסמוך.

כמו כן, הבדיקה מעריכה את החצוצרות וביכולתה לזהות חסימה של החצוצרות עקב זיהום או צלקות ועוד.

בנוסף הבדיקה מאפשרת לוודא את הצלחת הליך קשירת החצוצרות שמבוצע בכדי למנוע כניסה להיריון.

בעיות פריון שעשויות להתגלות בבדיקת צילום רחם

גורמים אנטומיים לאי פוריות נשית כוללים הפרעות במבנה החצוצרות, אנדומטריוזיס (מחלה שכוללת נוכחות של רירית הרחם מחוץ לחלל הרחם וגורמת לכאבים), מיומות (שרירנים) המעוותות את חלל הרחם, בעיות מולדות במבנה הרחם והפרעות מבניות אחרות פחות שכיחות של מערכת הרבייה.

25%-35% מהנשים המגיעות להערכת אי פוריות נמצאו עם מעורבות של החצוצרות, בעיקר עקב מחלת אגן דלקתית.

נזק לאחר זיהום בחצוצרה עשוי לכלול חסימה והידבקויות שיביאו לבעיות פריון.

עם זאת, ישנן סיבות נוספות שעלולות לפגוע במבנה החצוצרות וביניהן אנדומטריוזיס, ניתוחים קודמים, הריון חוץ רחמי (שלרוב מתרחש בחצוצרה) ועוד.

בעיות מבניות מולדות ברחם שעלולות לפגוע בהליך הכניסה להיריון ולאובדן היריון כוללות:

רחם מחיצתי – מצב בו הרחם מחולק לשני חלקים על ידי רצועת שריר או רקמה.

רחם דו-קרני – מצב בו ישנם שני חללים בתוך הרחם.

רחם כפול (דידפלי) – לנשים עם רחם מסוג זה ישנם יש שני צווארי רחם ושני חללי רחם נפרדים.

רחם חד קרני – מצב בו גודל חלל הרחם הינו חצי מהגדול התקין.

כמו כן ישנן בעיות שאינן מולדות ופוגעות במבנה התקין של הרחם, ביניהן:

הידבקויות תוך רחמיות – הידבקויות ברחם נוצרות בעקבות הליכים פולשניים שנעשו ברחם (כגון גרידה) וזיהום תוך רחמי.

מיומות – מיומות הן גידולים חלקים ולא סרטניים, עשויים רקמת שריר, שעלולים להתפתח בתוך הרחם או סביבו.

פוליפים – פוליפים ברחם הם גידולים שצומחים מתוך רירית הרחם ונמשכים לתוך חלל הרחם.

פוליפים אלה בדרך כלל לא סרטניים (שפירים), אם כי חלקם יכולים להיות סרטניים או להפוך בסופו של דבר לסרטן (והם נקראים פוליפים טרום סרטניים).

כיצד יש להתכונן לבדיקה ומתי יש לבצעה?

יש לבצע את הבדיקה במהלך השבועיים הראשונים של המחזור החודשי, כלומר לאחר שהמחזור האחרון הסתיים אך לפני הביוץ.

עיתוי זה מקטין את הסיכוי לכך שהמטופלת תהיה בהיריון או בזמן מחזור במהלך ההליך.

יש להימנע מביצוע הבדיקה בעת זיהום פעיל באגן, או כשישנם סימנים שעלולים להעיד על זיהום באגן או מחלות מין.

כמו כן, יש ליידע את הרופא המטפל על אלרגיה לחומר ניגוד המכיל יוד, ועל התרופות הקבועות.

ישנם רופאים שממליצים על מתן אנטיביוטיקה לפני ו/או אחרי ההליך.

יש להסיר כל חפצי מתכת או לבוש באגן שעלולים להפריע לצילום הרנטגן.

כיצד מבוצע צילום רחם?

במהלך צילום הרחם ישנו שימוש בצורה מיוחדת של צילום הרנטגן שנקראת פלואורוסקופיה (כדי לראות את האיברים הפנימיים תוך כדי תנועה) ובחומר ניגוד, תוך חשיפה למינון קטן של קרינה מייננת כדי לייצר תמונות של פנים הגוף.

חלל הרחם והחצוצרות ימולאו בחומר ניגוד מסיס במים, ולאחר מכן הרדיולוג ישתמש בפלואורוסקופיה כדי לראות ולהעריך אותם.

סדר הפעולות במהלך הבדיקה:

המטופלת שוכבת על הגב כמו בבדיקה גניקולוגית, ומכשיר הנקרא ספקולום מוחדר לנרתיק, ומאפשר צפייה בצוואר הרחם.

כעת ניתן לבצע הרדמה מקומית שעלולה לגרום לתחושה של צביטה קלה.

הכנה להזרקת חומר ניגוד – ניתן להשתמש באחת משתי השיטות להחדרת חומר הניגוד.

בשיטה אחת, צוואר הרחם מוחזק בצורה יציבה ולאחר מכן מוחדרת קנולה (צינורית) המגיעה עד לצוואר הרחם.

בשיטה האחרת, מועבר צינור פלסטיק דק לפתח צוואר הרחם, אשר בקצהו יש בלון קטן ששומר על הצינור במקומו ברחם.

הזרקת חומר ניגוד – הרופא מסיר את הספקולום, מבקש מהמטופלת ליישר את רגליה וממקם אותה מתחת למכשיר רנטגן.

הנוזל עם חומר הניגוד מוחדר דרך הקנולה או הצינור לתוך הרחם והחצוצרות.

בזמן זה המטופלת עלולה לחוות התכווצויות או הימתחות של איברים פנימיים (במקרה של חסימת חצוצרות).

צילום רנטגן – צילומי רנטגן, באמצעות מכונת הפלואורוסקופיה, מבוצעים בזמן בו החומר ממלא את חלל הרחם והחצוצרות.

ייתכן והרופא יבקש מהמטופלת לשנות עמדה לטובת צילומים נוספים.

בהיעדר חסימה, הנוזל יישפך לאט החוצה מהקצוות הרחוקים של החצוצרות ולאחר מכן ייספג בגוף.

הסרת הקנולה או הצינור.

ייתכן ובמהלך הבדיקה המטופלת תחווה אי נוחות קלה, אך זו לא אמורה להימשך זמן רב.

כמו כן, ייתכן גם גירוי קל של הצפק (קרום הבטן) שעלול לגרום לכאבי בטן תחתונה לזמן קצר והופעת כתמים בנרתיק למשך מספר ימים לאחר הבדיקה.

תוצאות בדיקת צילום רחם

אם נצפתה חסימה בצילום הרחם, הרופא המטפל עשוי להמליץ ​​על הליכים נוספים כמו לפרוסקופיה (הליך ניתוחי שמצריך הרדמה כללית) כדי להמשיך לאבחן ולטפל בבעיה.

לחלופין, הוא עשוי להמליץ ​​על טיפולי פוריות שאינם דורשים שהחצוצרות יהיו פתוחות, כמו הפריה חוץ גופית (IVF – In vitro fertilization).

מהם היתרונות, הסיכונים והמגבלות הכרוכים בצילום רחם?

היתרונות המשמעותיים של צילום רחם כוללים:

• בדיקה פולשנית זעירה עם סיבוכים מאוד נדירים.
• הבדיקה עשויה לזהות את הסיבה המונעת כניסה להריון או נשיאת עובר ללידה.
• צילום רחם עשוי לפתוח חצוצרות חסומות כדי לאפשר כניסה להריון בעתיד.
• הקרינה לא נשארת בגוף לאחר בדיקת רנטגן.
• לרוב אין תופעות לוואי.

עם זאת ישנם סיכונים שקשורים לחשיפה לקרינה, אך בהתחשב בכמות הקרינה המועטה המשמשת בהדמיה רפואית, היתרון של אבחנה מדויקת עולה בהרבה על הסיכון הנלווה.

בעיות חמורות לאחר צילום רחם הן נדירות. הן כוללות תגובה אלרגית לחומר הניגוד, פגיעה ברחם או זיהום באגן.

מומלץ לפנות לטיפול רפואי עם הופעת אחד מהתסמינים הבאים:

• הפרשות נרתיקיות בעלות ריח רע
• הקאה
• התעלפות
• כאבי בטן חזקים
• דימום נרתיקי כבד
• חום או צמרמורת

כאמור, הבדיקה מאפשרת לראות רק את החלק הפנימי של הרחם והחצוצרות, ולכן הרופא המטפל עשוי לבקש מהמטופלת לבצע בדיקות נוספות כגון MRI או אולטרסאונד, כדי לבדוק את השחלות, דופן הרחם ומבני אגן אחרים.

בנוסף, הבדיקה אינה יכולה להעריך בעיות פוריות שנובעות מספירת זרע נמוכה או חוסר יכולת של הביצית המופרית להשתרש בדופן הרחם.

שאלות ותשובות בנושא

מתי יש להימנע מביצוע בדיקת צילום רחם?

האם ישנם תסמינים שעלולים להופיע לאחר הבדיקה?

האם צילום רחם יכול לפתוח חצוצרות חסומות?

האם יש לבצע צילום רחם לפני הליך של הפריה חוץ גופית?

האם מומלץ להרבות בשתייה לפני ביצוע צילום רחם?