פפילומה

זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV – Human Papilloma Virus) הוא זיהום נגיפי הגורם לרוב לגידולי עור או רירית (יבלות). ישנם יותר מ-100 זנים שונים של נגיף הפפילומה האנושי ובעוד סוגים מסוימים של זיהום בנגיף גורמים ליבלות, חלק מהסוגים עלולים לגרום לסוגים שונים של סרטן.

מרבית זיהומי הפפילומה אינם מובילים לסרטן, אך זיהום בזנים מסוימים של הנגיף באיברי המין נקשר לסרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת, הפין, הנרתיק, הפות והלוע. זיהומים אלה מועברים לעיתים קרובות במגע מיני או באמצעות מגע של עור לעור. חיסונים יכולים לסייע בהגנה מפני זני הנגיף הגורמים בשכיחות הגבוהה ביותר ליבלות באברי המין או לסרטן צוואר הרחם.

במאמר זה נלמד על:

• תסמיני הזיהום
• האם הפפילומה גורמת לסרטן צוואר הרחם
• גורמי זיהום
• גורמי סיכון
• מניעה
• סוגי חיסונים
• אבחון
• טיפול בנגיף

מהם התסמינים של זיהום בנגיף הפפילומה האנושי?

ברוב המקרים המערכת החיסונית של הגוף נלחמת בזיהום נגיף הפפילומה לפני שהוא גורם ליבלות.
כאשר יבלות אכן מופיעות, הן משתנות במראה שלהן בהתאם לזן הנגיף.

• קונדילומות (genital warts) – יבלות אלה נראות כגבשושיות קטנות דמויות כרובית או בליטות זעירות כמו גבעול. אצל נשים יבלות באיברי המין מופיעות בעיקר על הפות אך יכולות להופיע גם ליד פי הטבעת, בצוואר הרחם או בנרתיק. אצל גברים יבלות באיברי המין מופיעות על הפין ועל שק האשכים או סביב פי הטבעת. יבלות באיברי המין לעיתים רחוקות גורמות לאי נוחות או כאב, אם כי הן עלולות לגרד או להיות רגישות.
• יבלות עור (common warts) – יבלות עור נראות כבליטות קשות ומורמות ומופיעות בדרך כלל בידיים ובאצבעות. ברוב המקרים, יבלות עור הן פשוט לא נעימות למראה, אך הן יכולות גם להיות כואבות או רגישות לפציעה או דימום.
• יבלות פלנטריות (plantar warts) – יבלות פלנטריות הן יבלות קשות ומגורגרות המופיעות בדרך כלל על העקבים או כריות כפות הרגליים. יבלות אלה עלולות לגרום לאי נוחות.
• יבלות שטוחות (flat warts) – יבלות שטוחות הן נגעים שטוחים ומעט מוגבהים העשויים להופיע בכל מקום, אך בדרך כלל מופיעים על הפנים אצל ילדים ובאזור הזקן אצל גברים מבוגרים. אצל נשים יבלות שטוחות מופיעות בדרך כלל על הרגליים.

האם נגיף הפפילומה האנושי גורם גם לסרטן צוואר רחם?

כמעט כל מקרה של סרטן צוואר הרחם נגרם על ידי זיהומים של נגיף הפפילומה, אך סרטן צוואר הרחם עשוי להתפתח כעשרים שנים או יותר לאחר הזיהום הראשוני בנגיף.  זיהום בנגיף הפפילומה בצוואר הרחם והשלבים המוקדמים של סרטן צוואר הרחם בדרך כלל אינם גורמים לתסמינים ניכרים. התחסנות נגד זיהום נגיף הפפילומה היא ההגנה הטובה ביותר מפני סרטן צוואר הרחם.

מכיוון שסרטן צוואר הרחם בשלביו המוקדמים אינו גורם לתסמינים, חשוב שנשים יבצעו בדיקות סקר קבועות לאיתור שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם העלולים להוביל לסרטן. ההנחיות הנוכחיות ממליצות לנשים בגילאי 21 עד 29 לערוך בדיקת פאפ (PAP smear) אחת לשלוש שנים.

לנשים בגילאי 30 עד 65 מומלץ להמשיך לבצע בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, או כל חמש שנים אם הם נבדקות גם לנוכחות ה-DNA של נגיף הפפילומה במקביל. נשים מעל גיל 65 יכולות להפסיק את הבדיקה אם היו להן שלוש בדיקות פאפ תקינות ברציפות, או שתי בדיקות לנוכחות DNA נגיפי ופאפ ללא תוצאות חריגות.

מהם הגורמים לזיהום בנגיף הפפילומה האנושי?

זיהום בנגיף הפפילומה מתרחש כאשר הנגיף נכנס לגוף, בדרך כלל דרך חתך, שחיקה או קרע קטן בעור והוא מועבר בעיקר על ידי מגע עור לעור. זיהומי נגיף הפפילומה באיברי המין מועברים באמצעות יחסי מין נרתיקיים, יחסי מין אנאליים ומגע אחר של עור לעור באזור איברי המין. חלק מזיהומי נגיף הפפילומה המביאים לנגעים בפה או בדרכי הנשימה העליונות מועברים באמצעות מין אוראלי.

אם אישה בהריון ויש לה זיהום של נגיף הפפילומה עם יבלות באיברי המין, ייתכן שהתינוק עלול להידבק בזיהום בעצמו. לעיתים נדירות, הזיהום עלול לגרום לגידול לא סרטני בתיבת הקול של התינוק (בגרון).

מהם גורמי הסיכון לזיהום בנגיף?

זיהומי נגיף הפפילומה האנושי הם שכיחים.
גורמי סיכון לזיהום בנגיף הפפילומה כוללים:

• מספר הפרטנרים המיניים – ככל שיש לאדם יותר פרטנרים מיניים, כך יש לו סיכוי גבוה יותר להידבק בזיהום בנגיף הפפילומה באיברי המין.
• גיל – יבלות עור (common warts) נפוצות בעיקר אצל ילדים. יבלות באיברי המין נפוצות לרוב בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים.
• מערכת חיסון מוחלשת – אנשים שיש להם מערכת חיסונית מוחלשת נמצאים בסיכון גבוה יותר לזיהום בנגיף הפפילומה. מערכות החיסון יכולה להיות מוחלשות על ידי תרופות המדכאות מערכת החיסון המשמשות לאחר השתלות איברים או במחלות אוטואימוניות או בעקבות זיהום ב-HIV ומחלת האיידס.
• עור פגוע – אזורי עור שעברו ניקוב או קרע נוטים יותר לפתח יבלות עור הנגרמות מנגיף הפפילומה.
• קשר אישי – לגעת ביבלות של אדם אחר או לא ללבוש הגנה לפני מגע עם משטחים שנחשפו לנגיף הפפילומה כמו במקלחות ציבוריות או בריכות שחייה – עלול להגביר את הסיכון לזיהום בנגיף.

כיצד ניתן למנוע זיהום בנגיף הפפילומה האנושי?

• יבלות עור – קשה למנוע זיהומים בנגיף הפפילומה הגורמים ליבלות עור. אם יש לאדם יבלת עור, ניתן למנוע את התפשטות הזיהום והיווצרות של יבלות חדשות על ידי הימנעות מחיטוט וגירוד היבלת והימנעות מכסיסת ציפורניים.
• יבלות פלנטריות – כדי להפחית את הסיכון להידבקות בזיהומי נגיף הפפילומה הגורמים ליבלות פלנטריות, חשוב להקפיד לנעול סנדלים או כפכפים בבריכות ציבוריות ובחדרי הלבשה.
• יבלות באיברי המין (קונדילומות) – ניתן להפחית את הסיכון לפתח יבלות באיברי המין ונגעים אחרים באיברי המין הקשורים לנגיף הפפילומה על ידי:
• קיום קשר מיני מונוגמי הדדי
• צמצום מספר הפרטנרים ליחסי מין
• שימוש בקונדום, שיכול להפחית את הסיכון להעברת נגיף הפפילומה

מהם החיסונים נגד נגיף הפפילומה האנושי?

שלושה חיסונים נגד נגיף הפפילומה האנושי אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). האחרון היה Gardasil 9 שאושר לשימוש אצל גברים ונשים בגילאי 9 עד 45 כדי להגן מפני סרטן צוואר הרחם ויבלות באברי המין.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ על חיסון שגרתי נגד נגיף הפפילומה לילדות וילדים בגילאי 11 ו-12, אם כי ניתן לתת אותו כבר החל מגיל 9. זה אידיאלי עבור בנות ובנים לקבל את החיסון לפני קיום מגע מיני וסיכון לחשיפה אפשרית לנגיף. מחקרים הראו שקבלת החיסון בגיל צעיר אינה קשורה להתחלה מוקדמת יותר של פעילות מינית.

ברגע שאדם נדבק בנגיף הפפילומה ייתכן שהחיסון כבר לא יהיה יעיל כל כך עבורו ואף לא יעבוד כלל. כמו כן, התגובה לחיסון טובה יותר בגילאים צעירים מאשר בגיל מבוגר. אם החיסון ניתן לפני הדבקה, הוא יכול למנוע את רוב המקרים של סרטן צוואר הרחם.

ה-CDC ממליץ כעת לכל בני ה11 וה-12 לקבל שתי מנות של חיסון נגד נגיף הפפילומה בהפרש של לפחות שישה חודשים בין המנות וזאת במקום לוח הזמנים שהיה מומלץ בעבר לשלוש מנות. מחקרים הראו כי לוח הזמנים של שתי המנות יעיל לילדים מתחת לגיל 15. בני נוער ומבוגרים צעירים שמתחילים את סדרת החיסונים מאוחר יותר, בגילאי 15 עד 26, צריכים להמשיך לקבל שלוש מנות של החיסון. ה-CDC ממליץ כעת על חיסון נגד נגיף הפפילומה לכל האנשים עד גיל 26 שאינם מחוסנים כראוי.

תופעות הלוואי מהחיסונים בדרך כלל קלות וכוללות כאב במקום ההזרקה, כאבי ראש, חום נמוך או תסמינים דמויי שפעת.

כיצד מאבחנים זיהום בנגיף הפפילומה האנושי?

הרופא יכול לאבחן זיהום בנגיף הפפילומה על ידי התבוננות ביבלות.
אם יבלות באיברי המין אינן נראות לעין, יהיה צורך באחת או יותר מהבדיקות הבאות:

• בדיקת תמיסת חומץ (חומצה אצטית) – תמיסת חומץ הנמרחת על אזורים באיברי המין הנגועים בנגיף הפפילומה הופכת אותם ללבנים. היא עשויה לעזור בזיהוי נגעים שטוחים שקשה לראותם.
• בדיקת פאפ (PAP smear) – הרופא אוסף דגימת תאים מצוואר הרחם או הנרתיק כדי לשלוח לעיבוד מעבדתי. בדיקות פאפ יכולות לחשוף רקמות חריגות שעלולות להתפתח לסרטן.
• בדיקת DNA – בדיקה זו, שמבוצעת על תאים שנדגמו מצוואר הרחם, יכולה לזהות נוכחות DNA של זני נגיף הפפילומה שקשורים בסיכון גבוה לסרטן צוואר הרחם. בדיקה זו מומלצת לנשים מגיל 30 ומעלה בנוסף לבדיקת פאפ.

מהו הטיפול בזיהומים הנגרמים מנגיף הפפילומה האנושי?

יבלות חולפות לעתים קרובות ללא טיפול, במיוחד אצל ילדים. עם זאת, אין תרופה שמעלימה את הנגיף מהגוף לחלוטין, כך שהיבלות יכולות להופיע שוב באותו מקום או במקומות אחרים. לפיכך, הטיפול מתמקד בתסמינים המקומיים וביבלות עצם ולא בנגיף.

תרופות

תרופות לחיסול יבלות נמרחות בדרך כלל כמשחה ישירות על הנגע ובדרך כלל יש צורך בשימוש מתמשך לפני שהן מצליחות להעלים את היבלת.
דוגמאות כוללות:

• חומצה סליצילית – משחה הניתנת ללא מרשם ומכילה חומצה סליצילית. היא עובדת באמצעות הסרת שכבות של יבלת – מעט בכל פעם ומיועדת לטיפול ביבלות עור (common warts). חומצה סליצילית עלולה לגרום לגירוי בעור ואינה מיועדת לשימוש על עור הפנים.
• אימיקווימוד (אלדרה) – קרם זה, הניתן במרשם רופא, עשוי לשפר את יכולתה של מערכת החיסון להילחם בנגיף הפפילומה. תופעות לוואי שכיחות כוללות אדמומיות ונפיחות באתר המריחה.
• פודופילוקס (קונדילוקס) – תרופת מרשם נוספת המיועדת לחיסול רקמת יבלות באיברי המין. פודופילוקס עלולה לגרום לצריבה וגירודים במקום בו היא נמרחת.
• חומצה טריכלורואצטית (TCA) – טיפול כימי זה שורף יבלות בכפות הידיים והרגליים ובאיברי המין. היא עלולה לגרום לגירוי מקומי.

הליכים כירורגיים ואחרים

אם תרופות לא עובדות, הרופא עשוי להציע להסיר יבלות באחת מהשיטות הבאות:

• הקפאה בחנקן נוזלי (קריותרפיה)
• צריבה עם זרם חשמלי
• הסרה כירורגית
• ניתוח לייזר

טיפול בנגיף הפפילומה בצוואר הרחם

אם בדיקת ה-DNA לנוכחות נגיף הפפילומה היא חיובית או שמתקבלת תוצאה חריגה בבדיקת פאפ, רופא הנשים יבצע הליך הנקרא קולפוסקופיה. באמצעות מכשיר המספק תצוגה מוגדלת של צוואר הרחם (קולפוסקופ), הרופא יסתכל מקרוב על צוואר הרחם וייקח דגימות (ביופסיה) של כל האזורים שנראים חריגים.

יש להסיר כל נגע טרום סרטני. האפשרויות כוללות הקפאה (קריוכירורגיה), לייזר, הסרה כירורגית, הליך כריתה אלקטרוכירורגית בלולאה (LEEP) או ביופסיית חרוט-קוניזציה (cold knife conization).

בשיטת LEEP משתמשים בחוט דק עם לולאה שעובר בה זרם חשמלי כדי להסיר שכבה דקה של חלק מצוואר הרחם וביופסיית חרוט-קוניזציה היא הליך כירורגי שמסיר פיסה בצורת חרוט של צוואר הרחם.

מקורות: MayoClinic | HealthLine

שאלות ותשובות בנושא

האם יבלות שנגרמות מנגיף הפפילומה האנושי הן מדבקות?

מהם הסיבוכים האפשריים של זיהום בנגיף הפפילומה האנושי?

מה קורה במקרה של זיהום בנגיף הפפילומה במהלך הריון?

מה לגבי זיהום בנגיף הפפילומה בגברים?

האם יבלת באיברי המין (קונדילומה) יכולה להפוך לסרטן?