פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה (דאבת השרירים) היא מצב כרוני שכולל כאבי שרירים ועצמות, אזורים רגישים, עייפות כללית, הפרעות שינה והפרעות קוגניטיביות. מצב זה קשה מאוד להבנה גם עבור רופאים ואנשי צוות רפואי רבים.

התסמינים שלה מחקים את אלו של מחלות ומצבים אחרים, ואין בנמצא בדיקות מעבדתיות או הדמיתיות שיסייעו באישור האבחנה. כתוצאה מכך, פיברומיאלגיה אינה מאובחנת לעיתים קרובות כראוי.

בעבר, רופאים וחוקרים אף הטילו ספק בכך שפיברומיאלגיה היא מצב אמיתי, אך כיום, קיימת הבנה גדולה יותר של המצב וחלק מהסטיגמה שליוותה אותה פחתה.

על אף ההתקדמות שנעשתה בהבנת המחלה, פיברומיאלגיה עדיין יכולה להיות מאתגרת לטיפול. עם זאת, תרופות, שיטות טיפול (כמו פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק) וכן שינויים באורח החיים יכולים לעזור לנהל את תסמיני המחלה ולשפר את איכות החיים.

במאמר זה תוכלו לקרוא על:

תסמינים | מהו "ערפל פיברו"? | מאפייני הכאב | גורמים לפיברומיאלגיה | גורמי סיכון | כיצד מאבחנים | מזונות שמקלים על התסמינים | זאבת אצל חולי פיברומיאלגיה | מהו הטיפול בפיברומיאלגיה?

צפו בסרטון: פרופ' דן בוסקילה על פיברומיאלגיה

מהם התסמינים של פיברומיאלגיה?

התסמין העיקרי של פיברומיאלגיה הוא כאב באזורים המכונים "אזורי כאב". רופאים ישקלו אבחנה של המחלה אם קיימים כאבי שרירים ושלד ב-4 מתוך 5 אזורי הכאב שתוארו בקריטריונים לאבחון פיברומיאלגיה ואין שום מצב רפואי אחר שניתן לאבחון שיכול להסביר את הכאב.

אזורי הכאב על פיהם מבוצע האבחון הם:

• האזור הימני העליון של הגוף (כתף, זרוע, לסת)
• האזור השמאלי העליון של הגוף (כתף, זרוע, לסת)
• האזור הימני התחתון של הגוף (ירך, עכוז ורגל)
• האזור השמאלי התחתון של הגוף (ירך, עכוז ורגל)
• האזור המרכזי/אקסיאלי של הגוף (צוואר, גב, חזה ובטן)

חלק מאזורי הכאב חופפים למה שכונה בעבר ״אזורי רגישות״, שנקראו גם "נקודות טריגר" או "נקודות רגישות". עם זאת, חלק מהאזורים הרגישים אליהם התייחסו בעבר לא נכללים בהגדרות של פיברומיאלגיה כיום.

תהליך האבחון של פיברומיאלגיה כיום מתמקד במספר האזורים בהם יש כאבי שרירים ושלד ובחומרת הכאב, לעומת משך הכאב שהיה בעבר הקריטריון העיקרי לאבחון המחלה.

בעבר, אנשים אובחנו כחולי פיברומיאלגיה אם היו להם כאבים נרחבים ורגישות בלפחות 11 מתוך 18 נקודות הטריגר הספציפיות בגופם. רופאים בדקו כמה מהנקודות האלו על ידי לחיצה חזקה עליהן, אך כיום כאמור, אין זו הגישה לאבחון המחלה.

תסמינים אחרים של המחלה כוללים:

• עייפות
• הפרעות בשינה
• שינה לפרקי זמן ארוכים מבלי להרגיש מנוחה (שינה לא מרעננת)
• כאב ראש
• דכאון
• חרדה
• הפרעה בקשב ובריכוז
• כאב עמום בבטן התחתונה
• יובש בעיניים
• בעיות בשלפוחית ​​השתן, כגון דלקת שלפוחית ​​השתן

אצל אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה, המוח ומערכת העצבים עשויים לפרש שלא כראוי את אותות הכאב הרגילים או להגיב אליהם ביתר. זה יכול להיות בגלל חוסר איזון כימי במוח או בחוט השדרה המשפיע על הרגישות המרכזית (במוח) לכאב. כמו כן, המחלה יכולה להשפיע גם על הרגשות ועל רמת האנרגיה של המטופל.

מהו ״ערפל פיברו״?

ערפל פיברומיאלגיה – המכונה גם "ערפל פיברו" או "ערפל מוחי" – הוא מונח שאנשים עם המחלה משתמשים בו כדי לתאר את התחושה המטושטשת שהם חשים.

סימנים של ערפל פיברו כוללים:

• הפרעות בזיכרון
• קשיי ריכוז
• קושי בשמירה על ערנות

על פי מחקר חשוב שנערך בשנת 2015, שפורסם בכתב העת Rheumatology International, חלק מהאנשים חשים כי הערפול המנטלי הנגרם מפיברומיאלגיה מפריע להם אף יותר מאשר הכאב.

עד כמה שכיחה המחלה?

פיברומיאלגיה משפיעה על חלק ניכר מהאוכלוסייה. הסטטיסטיקה מראה שיעורים משתנים במקומות שונים ברחבי העולם, וברור כי יש לה ההשפעה נרחבת למדי (בהיקף של כ-3 עד 5 אחוז מהאוכלוסייה בקירוב). המחלה נפוצה יותר בנשים מאשר בגברים, כאשר מעריכים כי בגברים יש תת דיווח.

על כל פנים, פער מגדרי זה בשכיחות של פיברומיאלגיה עשוי להצביע על הצורך במחקר נוסף ובגישות טיפול המותאמות למגדר. חשוב להדגיש כי המחלה אינה מוגבלת רק למבוגרים, היא עלולה בהחלט להופיע גם אצל ילדים. פיברומיאלגיה בילדים אמנם פחות נפוצה, אך עשוי להיות מורכב למדי לאבחן אותה, שכן הסימפטומים יכולים להיות שונים למדי מאלה שאצל מבוגרים.

מהם מאפייני הכאב בפיברומיאלגיה?

כאב הוא סימן ההיכר של פיברומיאלגיה. המטופל ירגיש אותו בשרירים שונים וברקמות רכות אחרות בגופו. הכאב יכול לנוע על טווח שבין כאב קל לאי נוחות עזה וכמעט בלתי נסבלת. חומרתו עשויה להכתיב את יכולת ההתמודדות היומיומית של המטופל עם המצב. נראה כי המחלה נובעת מתגובה חריגה של מערכת העצבים בה הגוף מגיב יתר על המידה לגירויים, שבדרך כלל לא אמורים להיות כואבים והמטופל עלול להרגיש את הכאב ביותר מאזור אחד בגופו.

כאבים בחזה

כאשר כאב פיברומיאלגיה מופיע בחזה, הוא יכול להרגיש דומה באופן מפחיד לכאב של התקף לב (אוטם שריר הלב). כאבים בחזה בפיברומיאלגיה מתרכזים בסחוס המחבר את הצלעות לעצם החזה והכאב עשוי להקרין לכתפיים ולזרועות. כאבי החזה עשויים להרגיש חדים, דוקרים או צורבים ובדומה להתקף לב, גם כאב זה יכול לגרום לקוצר נשימה.

כאב גב

הגב הוא אחד המקומות הנפוצים ביותר לכאב באופן כללי. כ-80 אחוז מהאמריקאים סובלים מכאבי גב תחתון בשלב כלשהו בחייהם. אם הגב כואב, ייתכן שלא יהיה ברור אם זה בשל הפיברומיאלגיה, או בשל מצב אחר כמו דלקת פרקים או מתיחת שריר. תסמינים אחרים כמו ״ערפל פיברו״ ועייפות יכולים לעזור לאבחן את המחלה כגורם לכאב הגב. גם מצב של שילוב של פיברומיאלגיה ודלקת פרקים הוא אפשרי.

אותן תרופות שמיועדות להקל על תסמיני פיברומיאלגיה אחרים יכולות גם לעזור לכאבי גב (פירוט בהמשך). מתיחות ותרגילי חיזוק יכולים לעזור לספק תמיכה לשרירים ולרקמות הרכות האחרות בגב ולשפר את תחושת הכאב.

כאב ברגל

גם השרירים והרקמות הרכות ברגליים הם אזורים נפוצים לכאב בפיברומיאלגיה. כאבים ברגליים יכולים להרגיש דומים לכאב של שריר מתוח או לנוקשות של דלקת פרקים. הכאב יכול להיות עמוק, שורף או פועם ולפעמים פיברומיאלגיה ברגליים מרגישה כתחושת נימול או עקצוץ ואף תחושה כאילו ״חרקים זוחלים״ על הרגל.

דחף בלתי נשלט להזיז את הרגליים הוא סימן לתסמונת הרגליים העצבניות (חסרות מנוחה – Restless leg syndrome), שעשויה להיות נוכחת במקביל למחלה. העייפות בפיברומיאלגיה מתבטאת לעיתים ברגליים והן יכולות להרגיש כבדות, כאילו קשורות אליהן משקולות.

מהם הגורמים לפיברומיאלגיה?

רופאים אינם מבינים לגמרי מהו הגורם לפיברומיאלגיה ומה גורם לאופי הכרוני הנרחב של כאבי המחלה.

תיאוריה אחת היא שסף הכאב במוח יורד מסיבה כלשהי וכך תחושות שלא היו כואבות בעבר הופכות לכואבות מאוד עם הזמן.

תיאוריה אחרת היא שהעצבים מגיבים יתר על המידה לאותות כאב, הופכים לרגישים יותר, עד כדי כך שהם גורמים לכאב מיותר או מוגזם.

על פי המחקר העדכני, נראה כי הגורם למחלה מורכב מרכיבים רבים הכוללים נטייה גנטית (מאפיינים תורשתיים) אליה מצטרף טריגר, או כמה טריגרים, כגון זיהום, טראומה ומתח.

זיהומים

מחלה זיהומית בעבר עלולה להוות טריגר לפיברומיאלגיה או להחמיר את התסמינים של מחלה קיימת. לשפעת, דלקת ריאות, דלקות במערכת העיכול, כמו אלה הנגרמות על ידי חיידקי סלמונלה ושיגלה, ונגיף אפשטיין-בר (EBV) נמצאו כקשורים באופן תיאורטי לפיברומיאלגיה.

גנים

פיברומיאלגיה עוברת לעיתים קרובות במשפחות. אם יש לאדם קרוב משפחה עם המחלה, הוא נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה בעצמו. החוקרים חושבים שמוטציות גנטיות מסוימות עשויות לשחק תפקיד בקשר זה, שכן זוהו מספר גנים אפשריים המשפיעים על העברת אותות כאב כימיים בין תאי עצב בקרב חולי פיברומיאלגיה.

טראומה

אנשים שעוברים טראומה פיזית או רגשית קשה עלולים לפתח פיברומיאלגיה. כמו כן, המחלה מקושרת להפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

לחץ

כמו טראומה, גם ללחץ עלולות להיות השלכות ארוכות טווח על הגוף והוא גם נקשר לשינויים הורמונליים העלולים לתרום לפיברומיאלגיה.

מהם גורמי הסיכון לפיברומיאלגיה?

התלקחויות (התפרצויות) של תסמיני פיברומיאלגיה יכולות להיות תוצאה של לחץ נפשי, פציעה ומחלה, כגון שפעת. בנוסף, חוסר איזון בכימיקלים במוח עלול לגרום למוח ולמערכת העצבים לפרש לא נכון או להגיב יתר על המידה לאותות הכאב הרגילים.

גורמים נוספים המגבירים את הסיכון לפתח את המחלה כוללים:

• מין – מרבית מקרי הפיברומיאלגיה מאובחנים כיום אצל נשים, אם כי הסיבה לפער זה בין המינים אינה ברורה.
• גיל – סביר להניח שהאבחנה תהיה בגיל העמידה, והסיכון עולה עם הגיל. עם זאת, גם ילדים יכולים לפתח פיברומיאלגיה.
• היסטוריה משפחתית – אם לאדם יש בני משפחה קרובים עם פיברומיאלגיה, הוא עלול להיות בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה.
• מחלה – למרות שפיברומיאלגיה איננה סוג של דלקת פרקים, זאבת (לופוס) או דלקת מפרקים שגרונית עלולים להגביר את הסיכון לחלות בבמחלה.

כיצד מאבחנים פיברומיאלגיה?

ניתן לאבחן מטופל עם פיברומיאלגיה אם יש לו כאב נרחב במשך 3 חודשים או יותר. "נרחב" פירושו שהכאב נמצא משני צדי הגוף, והוא מורגש מעל ומתחת למותניים. לאחר בדיקה יסודית, על הרופא להסיק כי שום מצב אחר אינו מסביר את הכאבים ועל הכאב להתאים לתסמינים האופייניים של המחלה.

אין בדיקת מעבדה או הדמיה שיכולים לזהות ולאבחן פיברומיאלגיה. הרופא המטפל עשוי להשתמש בבדיקות אלה בכדי לשלול גורמים אפשריים אחרים לכאבים הכרוניים.

האם יש מזונות שיכולים להקל על התסמינים?

תזונה מתאימה בהחלט יכולה למלא תפקיד משמעותי בהקלה על תסמיני פיברומיאלגיה. ישנם מזונות מסוימים שמספקים הקלה ואחרים עלולים דווקא להחמיר את המצב. למשל, מזונות עשירים בחומצות שומן אומגה 3 ונוגדי חמצון יכולים לעזור להקל על תסמיני פיברומיאלגיה. מזונות כגון  דגים שמנים, אגוזים, עלים ירוקים ופירות יער, אם כן, בהחלט מומלצים. 

גם הכמות של המזון שאוכלים עשויה להשפיע. ארוחות קטנות שאוכלים לעיתים קרובות, עשויות לסייע לחלק מהמטופלים. מצד שני, מזונות מסוימים ידועים כגורמים להחמרה של הסימפטומים. בין היתר מדובר במזון מעובד, מאכלים עתירי סוכר וכן קפאין. חשוב שהמטופלים יהיו ערים לתגובת גופם למזונות נוספים, וכך יתאימו את תזונתם בהתאם. ניתן בהחלט להתייעץ עם רופא או תזונאי.

האם פיברומיאלגיה זו מחלה מדבקת?

פיברומיאלגיה היא מחלה מורכבת שלא הכל עדיין ברור אודותיה, אך חשוב להבהיר כי היא אינה מחלה מדבקת. אין שום סיכון להידבק בפיברומיאלגיה באמצעות מגע ישיר עם מישהו או מישהי החולים במחלה. למרות זאת, הנוכחות של חולה פיברומיאלגיה יכולה להיות בעלות השפעות עקיפות על הסביבה. מבחינה קלינית ורפואית, אין סיכון להדבקה, אך האופי הכרוני של המחלה יכול להשפיע מבחינה רגשית על הקרובים לחולה. בני משפחה עשויים להתמודד עם סטרס או אפילו כאב עקב אמפתיה מוגברת. כדאי להיות ערים לכך. 

האם עלולה להתפתח זאבת אצל חולי פיברומיאלגיה?

כאשר בוחנים את הקשר בין פיברומיאלגיה לזאבת, חשוב להכיר בכך שמדובר במצבים רפואיים נפרדים. לכל אחד ממצבים רפואיים אלה מערכת סימפטומים וגישות טיפול נבדלות. עם זאת, שתי המחלות חולקות כמה תסמינים נפוצים כמו למשל עייפות מוגברת, כאבי מפרקים, לעיתים השפעות קוגניטיביות. היבטים אלה עלולים לעיתים להוביל לבלבול באבחון. 

יש לציין כי פיברומיאלגיה אינה מעלה את הסיכון לפתח זאבת, אך החפיפה בסימפטומים דורשת אבחנה רפואית מדוקדקת כדי להבחין בין השניים. מטופלים עם פיברומיאלגיה צריכים להיות מודעים לדמיון בסימפטומים ולהתייעץ עם הרופא, במידה והם חווים תסמינים חדשים או שתסמינים קיימים מחמירים. 

מהו הטיפול בפיברומיאלגיה?

נכון לעכשיו, אין תרופה שמרפאת פיברומיאלגיה. במקום זאת, הטיפול מתמקד בהפחתת התסמינים ובשיפור איכות החיים באמצעות:

• תרופות
• אסטרטגיות לטיפול עצמי
• שינויים באורח החיים

תרופות יכולות להקל על הכאב ולסייע למטופל לישון טוב יותר, בעוד שפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק יכולים לחזק את המטופל ולהפחית לחץ על הגוף. פעילות גופנית והפחתת מתח נפשי עשויות לעזור למטופל להרגיש טוב יותר, נפשית וגופנית. בנוסף, ניתן להיעזר בתמיכה והדרכה חיצונית כמו פגישות עם מטפל או הצטרפות לקבוצת תמיכה. בקבוצת תמיכה המטופל יכול לקבל עצות מאנשים אחרים שיש להם פיברומיאלגיה וכך לעזור אחד לשני לעבור את המסע ביחד.

תרופות נפוצות לטיפול בפיברומיאלגיה כוללות:

משככי כאבים

• משככי כאבים ללא מרשם כמו איבופרופן (אדוויל) או פרצטמול (אקמול) יכולים לעזור בכאבים קלים.

באתר מדיקו תמצאו רופאים מומלצים בתחום ראומטולוגיה

שאלות ותשובות בנושא

האם פיברומיאלגיה היא מחלה נפוצה?

מהם תסמיני פיברומיאלגיה אצל נשים?

האם גם לגברים יש פיברומיאלגיה? כיצד היא מתבטאת?

האם יש קשר בין פיברומיאלגיה למחלות אוטואימוניות?

האם ישנם טיפולים טבעיים לפיברומיאלגיה?