פטרת הציפורניים

פטרת ציפורניים היא מצב שכיח שמתחיל כנקודה לבנה או צהובה מתחת לציפורן או על פניה. ככל שהזיהום הפטרייתי הולך ומעמיק, פטרת הציפורניים עלולה לגרום לציפורן להתעוות, להתעבות ולהתפורר בקצה.

פטרת הציפורניים יכולה להשפיע על מספר ציפורניים. אם המצב קל ואינו מטריד את המטופל, ייתכן שהוא לא יזדקק לטיפול. עם זאת, אם פטרת הציפורניים גורמת לציפורניים להיות מעובות ומפריעה למטופל, גישות טיפול עצמי ותרופות עשויות לעזור. גם אם הטיפול מצליח, פטרת ציפורניים חוזרת לעיתים קרובות.

צפו בפרופ' אבנר שמר מסביר על פטרת ציפורניים

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

מהם התסמינים של פטרת הציפורניים?

אם אדם סובל מפטרת הציפורניים, סביר להניח שהוא ייראה אחד או יותר מהשינויים הבאים בציפורניו:

• חלק מהציפורן הופך לבן, צהוב, חום או צבע אחר – בהתחלה, ניתן פשוט לראות כתם של שינוי צבע בקצה הציפורן. ללא טיפול, שינוי צבע זה עלול להתפשט ולכסות חלקים נרחבים יותר מהציפורן
• פסולת מצטברת מתחת לציפורן
• הציפורן מתחילה להתרומם, כך שהיא כבר לא מחוברת היטב לאצבע או לבוהן
• הציפורן הופכת ללבנה, ומשטח הציפורן עשוי להרגיש רך, יבש ואבקתי. הציפורן גם מדלדלת, כך שלפעמים ניתן לגרד את הציפורן
• הציפורניים מתעבות והופכות לצהובות או חומות, לעתים קרובות זה משפיע על כל הציפורניים
• הציפורן מתפצלת או מתפוררת

פטרת ציפורניים אינה כואבת בדרך כלל, במיוחד בשלבים הראשונים. עם זאת, אם דוחים את הטיפול, הפטרייה עלולה לגדול וכאשר הזיהום הפטרייתי על ציפורני הרגליים מחמיר, נעילת נעליים עלולה להיות כואבת.

מתי יש לפנות לרופא?

רצוי לפנות לרופא אם צעדי הטיפול העצמי לא עזרו והציפורן הופכת יותר ויותר דהויה, מעובה או מעוותת. יש לפנות לרופא גם אם יש לאדם סוכרת או כף רגל סוכרתית ונראה לו שהוא מפתח פטרת ציפורניים.

מה גורם לפטרת הציפורניים?

אורגניזמים זעירים ומיקרוסקופיים הנקראים פטריות גורמים לפטרת הציפורניים. אנשים רבים נדבקים בפטרייה כאשר יש להם מגע עור לעור עם מישהו אחר שיש לו זיהום פטרייתי כגון בכף הרגל או באזור אחר בגוף. דרך נפוצה נוספת להידבק בזיהום פטרייתי בציפורניים היא בעקבות הליכה יחפה באזור חם ולח כמו סביב בריכה או במלתחות שכן פטריות אלו משגשגות באזורים חמים ולחים.

ניתן גם להידבק בזיהום פטרייתי בציפורניים על ידי שיתוף קוצץ ציפורניים נגוע או מגבת.

עם זאת, לא תמיד נדבקים בפטרייה מאדם אחר וניתן לפתח זיהום פטרייתי אם הציפורניים לחות לעתים קרובות או אם לובשים גרביים ונעליים מיוזעות.

הפטריות בדרך כלל מדביקות ציפורן על ידי כניסה ל:

• חתך קטן בעור המקיף את הציפורן
• סדק בציפורן
• היפרדות בין הציפורן לאצבע

האזור שמתחת לציפורן מאפשר לפטריות מקום חם ולח לגדול בו ומשם הזיהום יכול להתפשט לציפורניים אחרות ואפילו לעור.

מי נמצא בסיכון לפתח את פטרת הציפורניים?

פטרת הציפורניים היא בעיה נפוצה, וכל אחד יכול לחלות בה. עם זאת, לחלק מהאנשים יש סיכון גבוה יותר לפתח זיהום פטרייתי בציפורניים. הגיל, המצב הבריאותי הבסיסי ואפילו אורח החיים יכולים להגביר את הסיכון.

גיל – הסיכון לפתח זיהום פטרייתי בציפורניים עולה עם הגיל והוא נפוץ במיוחד בגיל מבוגר ופחות שכיח בילדים. נדיר לפתח זיהום פטרייתי בציפורניים לפני גיל 6.

אקלים – חיים באקלים חם ולח מגביר את הסיכון לפתח זיהום פטרייתי בציפורניים.

מצב בריאותי בסיסי – יש לאדם סיכון מוגבר לפתח פטרת ציפורניים אם יש לו אחד או יותר מהמצבים הבאים:

• פטרת בכף הרגל
• סרטן (תחת טיפול כימותרפי)
• סוכרת
• דלקת סביב הציפורן בעבר
• פציעה בציפורן או ניתוח ציפורן לאחרונה
• אנשים במשפחה שסובלים לעתים קרובות מדלקות ציפורניים
• פסוריאזיס
• מושתלי איברים
• מערכת חיסונית מוחלשת עקב מחלה כמו תסמונת הכשל החיסוני האנושי (HIV)

סגנון חיים – הסיכון לפתח זיהום פטרייתי בציפורניים עולה אם אדם:

• מסתובב עם רגליים או ידיים רטובות לעתים קרובות במהלך היום
• מעשן
• נמצא זמן רב במים
• הולך יחף במקום חם ולח כמו בריכה, מקלחת ציבורית או מלתחות
• נועל נעליים צמודות וסגורות, במיוחד אם יש לו כפות רגליים מזיעות
• עוטה כפפות פלסטיק במשך שעות בכל יום

האם לפטרת הציפורניים יכולים להיות סיבוכים כלשהם?

מקרים חמורים של פטרת הציפורניים יכולים להיות כואבים ועלולים לגרום לנזק קבוע לציפורניים, מה שעלול להוביל לזיהומים חמורים אחרים שמתפשטים מעבר לרגליים אצל אנשים עם מערכת חיסונית מדוכאת בגלל תרופות, סוכרת או מצבים אחרים.

אצל חולי סוכרת עם מחלת כלי דם פריפרית ונוירופתיה, זרימת הדם המופחתת והתחושה העצבית הירודה מעלים את הסיכון לזיהום עור חיידקי (צלוליטיס). במקרה כזה, כל זיהום קל יחסית בכפות הרגליים, כולל זיהום פטרייתי בציפורניים, יכול להוביל לסיבוך חמור יותר. לכן, חשוב לפנות לרופא אם יש לאדם סוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2 והוא חושב שהוא מפתח פטרת ציפורניים.

כיצד מאבחנים את פטרת הציפורניים?

הרופא יבדוק את הציפורניים של המטופל. הוא עשוי גם לקחת כמה גזירי ציפורניים או לגרד פסולת מתחת לציפורן ולשלוח את הדגימה למעבדה כדי לזהות את סוג הפטרייה שגורמת לזיהום.

מצבים אחרים, כגון פסוריאזיס, יכולים לחקות זיהום פטרייתי של הציפורן. מיקרואורגניזמים כמו שמרים וחיידקים יכולים גם הם להדביק ציפורניים. זיהוי הגורם לזיהום עוזר לקבוע את מהלך הטיפול הטוב ביותר.

כיצד מטפלים בפטרת הציפורניים?

זיהומים פטרייתיים בציפורניים יכולים להיות קשים לטיפול. יש לפנות לרופא אם אסטרטגיות טיפול עצמי ומוצרים ללא מרשם לא עזרו. הטיפול תלוי בחומרת המצב ובסוג הפטרייה הגורמת לו ויכולים לעובר חודשים עד שרואים תוצאות. בנוסף, גם אם מצב הציפורניים משתפר, קיימת שכיחות גבוהה של זיהומים חוזרים.

תרופות

הרופא עשוי לרשום תרופות אנטי פטרייתיות שנלקחות ככדורים דרך הפה או במריחה ישירות על הציפורן. במצבים מסוימים, זה עוזר לשלב טיפולים אנטי-פטרייתיים דרך הפה וטיפול מקומי.

תרופות אנטי פטרייתיות הנלקחות ככדורים דרך הפה – תרופות אלו הן לרוב הבחירה הראשונה מכיוון שהן מחסלות את הזיהום מהר יותר מאשר תרופות מקומיות. האפשרויות כוללות טרבינאפין (למיסיל) ואיטראקונאזול (ספורנוקס). תרופות אלו עוזרות לציפורן חדשה לצמוח ללא זיהום, ולהחליף לאט את החלק הנגוע.

תרופות אלה נלקחות בדרך כלל סוג זה במשך 6-12 שבועות, אבל התוצאה הסופית של הטיפול לא נראית עד שציפורן חדשה תצמח לגמרי. משך הצמיחה של ציפורן חדשה הוא כארבעה חודשים במקרה של ציפורן ביד ושנה עד שנה וחצי בציפורני הרגליים. נראה כי שיעורי הצלחת הטיפול בתרופות אלו נמוכים יותר במבוגרים מעל גיל 65.

תרופות נגד פטריות הנלקחות ככדורים דרך הפה עלולות לגרום לתופעות לוואי החל מפריחה בעור ועד נזק לכבד. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות דם בעת נטילת התרופה על מנת לנטר תופעות לוואי. ייתכן שרופאים לא ימליצו על תרופות מסוג זה לאנשים עם מחלת כבד או אי ספיקת לב או לאלו הנוטלים תרופות מסוימות.

לק תרופתי – הרופא עשוי לרשום לק אנטי פטרייתי בשם ציקלופירוקס (מיקונייל). את הלק מורחים על הציפורניים הנגועות והעור שמסביב פעם ביום. לאחר שבעה ימים, יש לנקות את השכבות הנערמות עם אלכוהול ולמרוח שכבה חדשה. ייתכן שיהיה צורך להשתמש בסוג זה של לק מדי יום במשך כמעט שנה.

קרם ציפורניים תרופתי – הרופא עשוי לרשום קרם אנטי פטרייתי, אותו יש למרוח על הציפורניים הנגועות לאחר השרייה במים. קרמים אלו עשויים לעבוד טוב יותר אם מדללים את הציפורניים תחילה מה שעוזר לתרופה לעבור דרך משטח הציפורן הקשה אל הפטרייה עצמה. כדי לדלל ציפורניים, אפשר לשייף אותן עם פצירה או למרוח תחליב ללא מרשם המכיל אוריאה.

טיפול כירורגי – הרופא עשוי להציע הסרה זמנית של הציפורן כדי שיהיה ניתן למרוח את התרופה האנטי פטרייתית ישירות על הזיהום שמצוי מתחת לציפורן.

חלק מהזיהומים הפטרייתיים בציפורניים אינם מגיבים לתרופות ובמקרים כאלו הרופא עשוי להציע הסרת ציפורניים לצמיתות אם הזיהום חמור או כואב מאוד.

כיצד ניתן למנוע את פטרת הציפורניים?

זיהומים פטרייתיים הם מדבקים ולכן, נקיטת אמצעי הזהירות הבאים יכולה להפחית את הסיכון להידבקות:

ללבוש כפכפים או סנדלי מקלחת בעת הליכה באזורים חמים ולחים כמו חדרי כושר, מלתחות, ספא, מקלחות ציבוריות ובריכות. זה יכול למנוע מאדם להידבק בפטרת ציפורניים או בפטרת כף הרגל.

מי שזה עתה סיים לטפל בפטרת ציפורניים, רצוי שיזרוק נעליים, כפכפים, סנדלים ושאר פריטי הנעלה שנעשה בהם שימוש לפני תחילת הטיפול שכן הפטריות יכולות לחיות בנעליים, ולהוביל לזיהום נוסף. אם הנעליים יקרות או חדשות, ניתן לחטא אותן באמצעות חיטוי נעליים אולטרה סגול (UV).

גריבת זוג גרביים נקיים כל יום ובכל פעם שהגרביים שלכם מלאות בזיעה – זה עוזר למנוע מפטריות לגדול. לבישת גרביים מנדפי לחות יכולה גם להפחית את הצורך בהחלפת גרביים.

נעילת נעליים מתאימות היטב (לא צמודות מדי) שעשויות מעור, קנבס או בד רשת. זה עוזר לשמור על כפות הרגליים יבשות ומונע התחממות יתר של כף הרגל ובכך מסייע למנוע פטריות לצמוח בנעליים.

נעליים חלופיות – פטריות משגשגות במקומות לחים כמו נעליים לחות. ניתן להפחית את הצמיחה על ידי המתנה של 24 שעות לפני שלובשים את אותו זוג נעליים שוב.

פיזור אבקה נגד פטריות בנעליים – מוצרים אלה אינם יכולים לטפל בזיהום פטרייתי בציפורניים, אך הם יכולים לסייע במניעת צמיחת פטריות בנעליים.

שמירה על ציפורניים קצרות – כאשר גוזזים את ציפורני הרגליים, רצוי לגזוז אותן ישר ולשמור על ציפורני הרגליים קצרות יותר מקצות האצבעות. זה עוזר למנוע מפטריות וחיידקים אחרים להיכנס מתחת לציפורניים.

לחטא את קוצץ הציפורניים לפני השימוש בו – על מנת לחטא את קוצץ הציפורניים, יש לשטוף אותו במים וסבון ולאחר מכן לנגב אותו באלכוהול.

מי שהולך לסלון לטיפול בציפורניים רצוי שיוודא שהם מחטאים את כלי העבודה אחרי כל לקוח. אם לא, הציוד יכול להפיץ זיהום פטרייתי מלקוח אחד לאחר.

לעולם אין לשתף קוצץ ציפורניים, נעליים, גלגיליות, מגבות וחפצים אישיים אחרים. ניתן להידבק בקלות בזיהום פטרייתי על ידי שיתוף פריט אישי. אנשים נדבקים גם בפטרת בכף רגל ובפטרת באזורים אחרים על ידי שיתוף פריטים אישיים.

שמירה על כפות הרגליים נקיות ויבשות – יש לשטוף בזהירות את כפות הרגליים במים וסבון כל יום ולהקפיד לשטוף בין אצבעות הרגליים ולאחר מכן יש לייבש את כפות הרגליים היטב. חשוב להימנע מרגליים לחות או מזיעות למשך זמן רב מדי שכן אזור חם ולח מספק את האזור המושלם לשגשוג הפטריות.

להעניק לחות לעור יבש – פטריות יכולות להיכנס דרך סדקים קטנים בעור. כדי להקל על עור יבש וסדוק ניתן למרוח קרם לחות תוך חמש דקות מהרחצה ולאחר שטיפת ידיים.

אם יש פטרת בכף הרגל חשוב לטפל בה מיד שכן זיהום זה יכול להתפשט גם לציפורניים.

חשוב לבדוק את הציפורניים מדי פעם כדי למצוא סימנים מוקדמים לזיהום. ניתן למצוא סימנים של זיהום פטרייתי מוקדם על ידי בדיקת הציפורניים והעור סביבן לפחות פעם בחודש.

סימנים כוללים: שינויים בצבע הציפורן, כגון כתם לבן או פס חום או צהוב, שינויים במרקם הציפורניים, כאב או נפיחות סביב הציפורן, עור יבש ומגרד. אם מבחינים באחד מהסימנים האלו מומלץ לפנות לרופא עור.

שאלות ותשובות בנושא

מהו זיהום פטרייתי?

מהי התוצאה הצפויה עבור מי שיש לו פטרת ציפורניים?

כיצד ניתן לטפל בפטרת הציפורניים באופן עצמי?

מה זה טיפול בלייזר לפטרת הציפורניים?

האם טיפול בלייזר הוא יעיל?